Remove ads
סר כריסטופר אדוארד נולאן (באנגלית: Christopher Edward Nolan; נולד ב-30 ביולי 1970, בלונדון שבאנגליה) הוא במאי קולנוע בריטי זוכה פרס אוסקר, פרס באפט"א ופרס גלובוס הזהב. מוכר בעיקר בשל בימוי המותחן הפסיכולוגי "ממנטו", מותחן המדע הבדיוני "התחלה", יצירת הטרילוגיה המחודשת לסרטי "באטמן" ובימוי הסרט זוכה האוסקר "אופנהיימר". לעיתים הוא משתף פעולה עם אחיו ג'ונתן נולאן ועם השחקנים כריסטיאן בייל, מייקל קיין, מריון קוטיאר, ג'וזף גורדון-לוויט וקיליאן מרפי ביצירת סרטיו. כריסטופר נולאן הוא המקים של חברת ההפקה "Syncopy Films" ביחד עם אשתו, אמה תומאס.
 | |
| כריסטופר נולאן, 2018 | |
| לידה |
30 ביולי 1970 (בן 54) לונדון, אנגליה |
|---|---|
| שם לידה |
Christopher Edward Nolan  |
| סוגה מועדפת | מדע בדיוני, מתח, דרמה, אקשן |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | מ-1985 |
| מקום לימודים |
|
| יצירות בולטות | ממנטו, יוקרה, טרילוגיית האביר האפל, התחלה, בין כוכבים, טנט, אופנהיימר |
| בן או בת זוג |
אמה תומאס (1997–?) |
| צאצאים |
רורי נולאן, פלורה נולאן, מגנוס נולאן |
| מספר צאצאים |
4 |
| פרסים והוקרה |
פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר 7 פרסי סאטורן (במגוון קטגוריות וסרטים) פרס מכון הסרטים האמריקאי לתסריט הטוב של 2001 (ממנטו) 6 מועמדויות לפרס גלובוס הזהב פרסים נוספים - (אנ') |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
הסרטים של נולאן עוסקים בעיקר בנושאים פילוסופיים, אתיים ומטאפיזיים, החוקרים את המוסר האנושי, הקונספט של הזמן, וטבעה של הזהות האישית. סרטיו ידועים בנרטיב הלא-ליניארי שלהם, במטא-בדיון, ובדמויות גבריות האובססיביות בנוגע לעבר. נולאן ידוע בכך ששילב אלמנטים של ארט האוס (אנ') בסרטים שוברי קופות.
Remove ads
נולאן נולד בלונדון, בן אמצעי מתוך שלושה. אביו האנגלי, ברנדן ג'יימס נולאן, היה מנהל פרסום, ואמו האמריקנית, כריסטינה (לבית ג'נסן), הייתה מורה לאנגלית. ילדותו הייתה מפוצלת בין לונדון לאוונסטון, אילינוי, והוא בעל אזרחות בריטית ואמריקנית. אחיו הצעיר, ג'ונתן, הוא תסריטאי, במאי ומפיק טלוויזיה.
נולאן הושפע במיוחד מסרטו של סטנלי קובריק "2001: אודיסיאה בחלל" (1968) וסרטו של ג'ורג' לוקאס "מלחמת הכוכבים" (1977). בגיל 7 החל ליצור סרטים עם מצלמת "סופר 8". בשנת 1989 הוקרן ב-"Image Union" של ה-P.B.S סרטו "טרנטלה".
נולאן למד ספרות אנגלית באוניברסיטת לונדון והחל ליצור סרטי 16 מילימטר. סרטו הקצר "Larceny" הוקרן בפסטיבל הסרטים של קיימברידג' ב-1996. לאחר שסיים את לימודי התואר הראשון שלו בספרות אנגלית ב -1993 עבד נולאן כקורא תסריטים, צלם ומנהל סרטים ארגוניים וסרטים תעשייתיים. במהלך תקופה זו בקריירה שלו, נולאן לא זכה להצלחה מרובה בניסיונות להניע פרויקטים אישיים; הוא תיאר את התקופה כ"ערימה של מכתבי דחייה".
Remove ads
בשנת 1998 יצא לאקרנים סרט הביכורים של נולאן "מעקבים", שאותו מימן אישית וצילם עם חברים. הסרט מספר את סיפורו של סופר צעיר ומובטל (ג'רמי תיאובאלד), אשר עוקב אחר זרים ברחובות לונדון, בתקווה שיספקו עבורו חומר לרומן הראשון שלו, אבל לאט לאט הוא נמשך אל עולם הפשע. את הרעיון לסרט קיבל נולאן מחוויה אישית, כאשר פרצו לביתו שלו בלונדון: "יש קשר מעניין בין זר המסתכל בחפצים שלך לבין הרעיון של מעקב אחר אנשים באקראי דרך קהל - זה לוקח אותך אל מעבר לגבולות הרגילים של יחסים חברתיים". הסרט נעשה בתקציב צנוע של 3,000 ליש"ט, אשר מומן מכספו האישי של נולאן, וצולם בסופי שבוע למשך כשנה.
כתוצאה מההצלחה של 'מעקבים', קיבל נולאן את ההזדמנות לעשות את פריצת הדרך שלו עם "ממנטו". במהלך טיול משיקגו ללוס אנג'לס, אחיו ג'ונתן שיתף איתו רעיון שהיה לו לסיפור קצר, בשם "ממנטו מורי", על אדם עם אמנזיה אנטרוגרדית המחפש אחר רוצח אשתו. נולאן פיתח תסריט עם מבנה שפורש את הסיפור בצורה הפוכה ליניארית. אהרון ריידר, מנהל של ניומרקט פילמס, אמר שזה "אולי התסריט החדשני ביותר שראיתי אי פעם". הסרט קיבל תקציב של 4.5 מיליון דולר. ממנטו, בכיכובם של גאי פירס וקארי-אן מוס, הופיע לראשונה בספטמבר 2000 בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בוונציה וזכה לשבחים. בסיל סמית, בספר הפילוסופיה על ז'אנר הנאו-נואר, מצייר השוואה ל"מסה על שכל האדם" של ג'ון לוק, הטוען כי זיכרונות מודעים מהווים את הזהויות שלנו, נושא שנולאן בוחן בסרט. הסרט זכה להצלחה בקופות וקיבל מספר פרסים, ביניהם פרס האקדמיה ופרס גלובוס הזהב עבור התסריט שלו, פרסי הרוח העצמאית לבמאי הטוב והתסריט הטוב ביותר, ופרס גילדת הבמאים של אמריקה (DGA).
שנה לאחר מכן ביים את "אינסומניה", בכיכובם של אל פצ'ינו ורובין ויליאמס. לאחר אינסומניה, נולאן תכנן סרט ביוגרפי של הווארד יוז בכיכובו של ג'ים קארי. הוא כתב תסריט, עליו אמר שהוא "התסריט הטוב ביותר שכתבתי אי פעם", אבל כאשר נודע לו כי מרטין סקורסזה עושה את הטייס (2004), הוא וויתר על התסריט ועבר לפרויקטים אחרים. הוא קיבל הצעה לביים את "טרויה" (2004), אך סירב.
בשנת 2005 ביים את הסרט "באטמן מתחיל" (בכיכובו של כריסטיאן בייל), המהווה אתחול לסדרת סרטי "באטמן" המבוססים על גיבור הקומיקס הנלחם בפשע בעודו עוטה חליפת עטלף עם שלל פטנטים ואמצעי לחימה. הסרט זכה לביקורות משבחות ובעקבותיו יצא לאקרנים בקיץ 2008 הסרט השני בסדרת באטמן המחודשת, שנקרא "האביר האפל", בכיכובם של כריסטיאן בייל והית' לדג'ר. הסרט זכה להצלחה קופתית, הכניס יותר מ-1.004 מיליארד דולר וזכה בשני פרסי אוסקר מתוך שמונה מועמדויות. נולאן הקדיש סרט זה לזכרו של הית' לדג'ר, אשר גילם בסרט את "הג'וקר" ונפטר בינואר 2008, חצי שנה טרם יציאת הסרט לאקרנים. ב-2012 יצא הפרק החותם של הטרילוגיה, "עלייתו של האביר האפל", (בכיכובם של כריסטיאן בייל, אן האת'וויי וטום הארדי) וגם זה היה שובר קופות. על הבימוי וכתיבת התסריט (ביחד עם אחיו ג'ונתן נולאן והתסריטאי דייוויד ס. גויר) לסרטי באטמן החדשים, שזכו לשם טרילוגיית האביר האפל, זכה נולאן לשבחים רבים, בייחוד על האופי הרציני והאפל של הסרטים. "האביר האפל" זכה לביקורות מהללות והפך לאחד משוברי הקופות הגדולים אי-פעם. הסרט "עלייתו של האביר האפל" הפך גם הוא לשובר קופות שהכניס אף יותר מ"האביר האפל" (שניהם הכניסו מעל מיליארד דולר כל אחד).
ב-2006 ביים את סרט המסתורין "יוקרה", על פי ספרו של סופר המדע הבדיוני הבריטי כריסטופר פריסט (שבו כיכב כריסטיאן בייל).
בקיץ 2010 יצא סרטו "התחלה". הסרט הוא מותחן פסיכולוגי בדיוני, המדבר על כוח החשיבה, הלא מודע ועולם החלומות ומככבים בו השחקנים לאונרדו דיקפריו, ג'וזף גורדון-לוויט, אליוט פייג', טום הארדי, מריון קוטיאר, קן ואטאנבה, קיליאן מרפי ומייקל קיין. נולאן בילה 10 שנים בכתיבת התסריט. גם הסרט הזה זכה להצלחה ענקית והתקרב למיליארד דולר הכנסות.
בנובמבר 2014 יצא סרטו "בין כוכבים" - סרט מדע בדיוני המתבסס על תורת היחסות הכללית. הסרט הכניס למעלה מ-671 מיליון דולר בקופות.
ב-21 ביולי 2017 יצא לאקרנים סרטו דנקרק העוסק בפינוי כוחות בעלות הברית מדנקרק בתחילת מלחמת העולם השנייה[1]. על הבימוי, נולאן היה מועמד לראשונה באופן אישי לפרס אוסקר לבימוי הטוב ביותר.
בסוף 2020, לאחר דחייה של כחצי שנה בשל מגפת הקורונה, יצא סרטו טנט העוסק בנושא היפוך זמן ונשען על כמה תיאוריות מדעיות. הסרט הכניס 360 מיליון דולר בקופות וזכה בפרס אוסקר לאפקטים הטובים ביותר. באותה שנה נודע כי סרטו הבא יעסוק ברוברט אופנהיימר ובנשק גרעיני ויתבסס על הספר "פרומתאוס אמריקאי: הניצחון והטרגדיה של אבי פצצת האטום"[2]. הסרט יצא ביולי 2023 ונקרא "אופנהיימר" בכיכובם של קיליאן מרפי ורוברט דאוני ג'וניור, שניהם זכו בפרסי אוסקר על המשחק. נולאן זכה בפרס אוסקר לבימוי הטוב ביותר והסרט עצמו זכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר.
באוקטובר 2024, פורסם שנולאן יחזור לעבוד עם סרטי יוניברסל על סרטו הבא, עם תכנון לשחרור ב-IMAX ב-17 ביולי 2026. הסרט יצולם בתחילת שנת 2025.[3]
Remove ads
בפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי, וכן חסרים סימוכין לציטוטים ולפרשנויות.
אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
נולאן תיאר את תהליך הכתיבה שלו כשילוב של אינטואיציה וגאומטריה. "אני מצייר הרבה דיאגרמות כשאני עובד. אני חושב הרבה על תחריטים של אשר, למשל, זה משחרר אותי, אני מנסה למצוא מודל מתמטי או מודל מדעי שידגים את הקצב הנכון".
עבודתו של נולאן בוחנת נושאים קיומיים, אתיים ואפיסטמולוגיים כגון חוויה סובייקטיבית, עיוות זיכרון, מוסר אנושי, טבע הזמן, סיבתיות ובניית זהות אישית. "אני מוקסם מהתפיסה הסובייקטיבית שלנו את המציאות, כולם תקועים בנקודת מבט ייחודית מאוד, פרספקטיבה ייחודית על מה שכולנו מסכימים להיות מציאות אובייקטיבית, והסרטים הם אחת הדרכים שבהן אנו מנסים לראות דברים מנקודת מבט זהה". מבקר הקולנוע, טום שון, תיאר את יצירתו של נולאן כ"מותחנים אפיסטמולוגיים, אשר התשוקה של הגיבורים הוא לתשובות סופיות, בעל כורחם הם נאלצים לנהל משא ומתן עם מציאות חידתית שבה האמת תמיד מחוץ להישג ידם". במאמר שכותרתו "הפלאים הרציונליים של כריסטופר נולאן" מייק ד'אנג'לו טוען כי הקולנוען הוא מטריאליסט המוקדש לחקר פלאי העולם הטבעי. "כמעט כל סרט שהוא עשה אי-פעם, ולא משנה עד כמה הוא דמיוני, ניכרת האמונה שאפשר להסביר את היקום כולו על ידי תהליכים פיזיים".
לעיתים קרובות הדמויות שלו מוטרדות רגשית, אובססיביות, ומעורערות מבחינה מוסרית. הם מתמודדים מול פחדים וחרדות של בדידות, אשמה, קנאה וזכרונות לא נעימים. על ידי הטלת הפחדים והתקוות בחוויה היומיומית שלנו אל מציאות חלופית, נולאן הופך אותם לנגישים יותר לקהל אוניברסלי. גיבורי סרטיו של נולאן מונעים לעיתים קרובות על ידי אמונות פילוסופיות, וגורלם מעורפל. בכמה מסרטיו, הגיבור והאנטגוניסט הם דימויי מראות זה של זה, נקודה ששניהם מודעים אליה. באמצעות ההתנגשות של האידאולוגיות, נולאן מדגיש את הטבע האמביוולנטי של האמת. גם שאלות אונטולוגיות הנוגעות לטבע הקיום והמציאות ממלאות תפקיד מרכזי בגופו. המבקר אלק פרייס ציין כי משבר קיומי של דמויותיו "הנאבקים עם האופי החלקלק של הזהות" הוא נושא נפוץ בסרטיו של נולאן. העולם האמיתי (או האובייקטיבי) הוא בעל חשיבות פחותה מהאופן שבו אנו סופגים וזוכרים, וזו המציאות שנוצרה (או הסובייקטיבית) היא החשובה באמת. "זה רק במוח ובלב שבו כל תחושה של קביעות או שיווי משקל ניתן למצוא אי פעם."
נולאן אוהב למשוך תשומת לב לטבעו המניפולטיבי של המדיום הקולנועי. הוא משתמש בטכניקות נרטיביות וסגנוניות כדי להכריח את הצופה לשאול את עצמו מדוע סרטיו מורכבים בדרכים כאלה ומדוע הם מעוררים תגובות מסוימות. הוא משתמש בעריכה כדרך לייצג את המצב הפסיכולוגי של הדמויות, למזג את הסובייקטיביות שלהם עם זאת של הקהל. לדוגמה, ב"ממנטו", סדר הסצנות הוא הפוך מבחינה ליניארית, כדי להציב את הקהל באותו מצב תודעה של לאונרד, שאינו מסוגל ליצור זכרונות חדשים. ב"יוקרה", עלילה מרובה בטריקים וקסמים הנוגעים בנושאים של דואליות והונאה משקפים את המבנה הנראטיבי של הסרט, בכך יוצר אנלוגיה של סרט קולנוע כקסם האולטימטיבי.
ב"דנקרק", נולאן בנה את שלושת צירי הזמן השונים כדי לחקות את השפרד טון באופן כזה שהוא "מספק תחושה מתמשכת של אינטנסיביות, שרק עולה ועולה". בשנת 2017 התאורטיקן וההיסטוריון דייוויד בורדוול כתב על האובססיה של נולאן בנסיונותיו למצוא גשר בין הסובייקטיביות של הדמות אל האובייקטיביות של המצלמה: "מסרט לסרט הוא מוצא אפשרויות חדשניות במה שרוב היוצרים מטפלים בהם באופן שגרתי. הוא במאי מאוד מהורהר, כמעט תאורטיקאי, בעקשנותו להפוך מוסכמות מסוימות לכאן ולכאן, כדי לחשוף את האפשרויות הבלתי צפויות שלהן".[דרוש מקור]
על הגישה שלו לנארטיב קולנועי, נולאן אמר, "אני תמיד מוצא את עצמי שואף לאנלוגיה של מבוך. תחשבו על פילם נואר ואם אתם מדמיינים את הסיפור כמבוך, אתם לא רוצים להיות תלויים מעל המבוך, צופים בדמויות עושות את הבחירות הלא נכונות, כי זה מתסכל. אתם באמת רוצים להיות איתם במבוך, לבצע את הפניות שהם מבצעים, זה הרבה יותר מלהיב. אני די אוהב להיות בתוך המבוך."
קונספט הזמן
בפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
הנושא החוזר והבולט ביותר של נולאן הוא מושג הזמן. הבמאי זיהה שלכל סרטיו "היה קשר מוזר עם הזמן, בדרך כלל במובן מבני, שמאלץ את הצופה לחוות את הסובייקטיביות של הזמן בכלים הייחודים למדיום הקולנועי עצמו". הפילוסופית אמה בל טוענת כי הדמויות, ביוזמתן, אינן נודדות בזמן אמת, אלא הן נמלטות מהזמן על ידי כך שהן מושפעות ממנו - מבססות את האשליה שהזמן לא עבר, ואינו חולף עכשיו, הן מרגישות את הזמן בחומרה: הרס מרצון של חוויותיהן על ידי יצירת מספר רב של קיום סימולטני". זאת אף על פי שבאף אחד מסרטיו אין ממש נסיעה בזמן, אלא סוג של משחקי זמן בנארטיב עצמו. ב"ממנטו" הוא לאחור. ב"התחלה" הוא לתוך המוח, כאשר כל שכבה של מודעות מגבירה את המהירות והאינטיסיביות של ההתרחשות. ב"בין כוכבים" הזמן הוא אויב ממשי כאשר הצוות נודד בין כוכבים שונים, ובכל כוכב הזמן זז בצורה שונה שמשפיע בצורה טראגית על גיבורי העלילה. ב"דנקרק" הוא מקוטע ומשתלב באזורי מלחמה שונים כך שהסיפור עצמו הופך למלחמה. ב"טנט" הסרט כולו עוסק בהיפוך זמן, ומחציתו השנייה היא למעשה מסע בזמן לאחור עד הנקודה שבה התחיל הסרט.
Remove ads
נולאן נשוי לאמה תומאס, שאותה הכיר באוניברסיטה בלונדון כשהיה בן 19. היא עבדה כמפיקה בכל סרטיו, ויחד הקימו את חברת ההפקה סינקופי בע"מ.
לבני הזוג יש ארבעה ילדים והם מתגוררים בלוס אנג'לס. הוא מגן על פרטיותו, ולעיתים רחוקות הוא דן בחייו האישיים בראיונות. עם זאת, הוא שיתף בפומבי חלק מהחששות הסוציו-פוליטיים שלו לעתיד, כמו התנאים הנוכחיים של נשק גרעיני וסוגיות סביבתיות, שלדבריו יש לטפל בהן.[דרוש מקור]
הוא גם הביע הערצה לאובייקטיביות מדעית,[דרושה הבהרה] ורוצה שיישמו אותה "בכל היבט של הציוויליזציה שלנו".[דרוש מקור]
נולאן הוא עיוור צבעים.
Remove ads
| שנה | סרט | במאי | תסריטאי | מפיק | סימוכין |
|---|---|---|---|---|---|
| 1997 | Doodlebug | כן | כן | כן | [4] |
| 1998 | מעקבים | כן | כן | כן | [4] |
| 2000 | ממנטו | כן | כן | לא | [4][5] |
| 2002 | אינסומניה | כן | לא | לא | [4][5] |
| 2005 | באטמן מתחיל | כן | כן | לא | [4][5] |
| 2006 | יוקרה | כן | כן | כן | [4][5] |
| 2008 | האביר האפל | כן | כן | כן | [4][5] |
| 2010 | התחלה | כן | כן | כן | [4][5] |
| 2012 | עלייתו של האביר האפל | כן | כן | כן | [4][5] |
| 2014 | בין כוכבים | כן | כן | כן | [4][5] |
| 2015 | Quay | כן | לא | כן | [4] |
| 2017 | דנקרק | כן | כן | כן | [4][5] |
| 2020 | טנט | כן | כן | כן | [6] |
| 2023 | אופנהיימר | כן | כן | כן | [7] |
| שנה | פרס | קטגוריה | מועמד(ים) | תוצאה | מקור |
|---|---|---|---|---|---|
| 2023 | פדרציית המדענים האמריקאים | פרס שירות הציבור - תרומות לתרבות | אופנהיימר | זכייה | [8] |
| פרסי אגודת מבקרי הקולנוע של סן דייגו | הבמאי הטוב ביותר | מועמדות | [9] | ||
| התסריט המעובד הטוב ביותר (עם קאי בירד ומרטין ג'יי. שרווין) | מועמדות | ||||
| 2024 | פרס גלובוס הזהב | הבמאי הטוב ביותר | זכייה | [10][11] | |
| התסריט הטוב ביותר | מועמדות | ||||
| פרסי איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי | הבמאי הטוב ביותר | זכייה | [12] | ||
| התסריט המעובד הטוב ביותר | מועמדות | ||||
| פרס סאטורן | הבימוי הטוב ביותר בסרט | מועמדות | [13] | ||
| התסריט הטוב ביותר בסרט | מועמדות | ||||
| פרס החזון | זכייה | ||||
| פרסי האקדמיה האוסטרלית הבינלאומית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה | הבמאי הטוב ביותר | זכייה | [14] | ||
| התסריט הטוב ביותר | מועמדות | ||||
| פרס האקדמיה הבריטית לקולנוע | הבמאי הטוב ביותר | זכייה | [15] | ||
| התסריט המעובד הטוב ביותר | מועמדות | ||||
| פרס גילדת המפיקים של אמריקה | פרס דאריל אף. זאנוק למפיק הטוב ביותר של סרטי קולנוע (עם אמה תומאס וצ'ארלס רואן) | זכייה | [16] | ||
| פרס סטלייט | הבמאי הטוב ביותר | זכייה | [17] | ||
| התסריט המעובד הטוב ביותר | מועמדות | ||||
| פרס אוסקר | הבימוי הטוב ביותר | זכייה | [18][19] | ||
| פרס גילדת הכותבים של אמריקה | התסריט המעובד הטוב ביותר | מועמדות | [20] |
כריסטופר נולאן, ברשת החברתית Goodreads
כריסטופר נולאן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- כריסטופר נולאן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
כריסטופר נולאן, באתר AllMovie (באנגלית)
כריסטופר נולאן, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- כריסטופר נולאן, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- כריסטופר נולאן, באתר Metacritic (באנגלית)
כריסטופר נולאן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
כריסטופר נולאן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
כריסטופר נולאן, באתר Discogs (באנגלית)- כריסטופר נולאן, באתר Genius
- דייוויד הלבפינגר, הניו יורק טיימס, עכבר העיר אונליין, האביר על הסוס השחור, באתר הארץ, 2 באפריל 2008
- רותם יפעת, "עלייתו של האביר האפל": מהי גדולתו של הבמאי כריסטופר נולאן?, באתר וואלה, 17 ביולי 2012
- דייב קלהון, חלל עמוק: כריסטופר נולאן בראיון על מבקרי קולנוע וסרטי חלל, באתר "Time Out ישראל", 5 בנובמבר 2014
- אורון שמיר, עכבר העיר אונליין, כריסטופר נולאן: דיוקן של גאון קולנועי, באתר הארץ, 29 ביוני 2017
- כריסטופר נולאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads