1951 בישראל
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
1951 הייתה השנה השלישית לעצמאותה של מדינת ישראל.
| ««« 1950 1949 1948 |
 |
1951 בישראל |
»»» 1952 1953 1954 |
| כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1951 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1951 | |||
בפברואר 1951 התפטר דוד בן-גוריון על רקע משבר החינוך האחיד. הוכרזו בחירות חדשות. ב-30 ביולי 1951 נערכו הבחירות לכנסת השנייה. בבחירות ניצחה מפא"י ודוד בן-גוריון הרכיב את ממשלת ישראל השלישית, אותה הציג בפני הכנסת ב-8 באוקטובר. רשימת חרות, לעומת זאת, זכתה לשמונה מושבים בלבד ומנהיגה מנחם בגין הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים והתבודד תקופה ארוכה.
נשיא מדינת ישראל הראשון, חיים ויצמן, לוקה במחלה ומצהיר כי אינו יכול להמשיך בתפקידו. בין 11 בדצמבר 1951 להיבחרו של יצחק בן-צבי כנשיא השני ב-8 בדצמבר 1952, מכהן יושב ראש הכנסת, יוסף שפרינצק, בתור נשיא המדינה בפועל.
מספר סוגיות עומדות על סדר היום הציבורי: לצד שאלות כלכלה וביטחון, קיימת מחלוקת בנושא דמותה של מערכת החינוך הישראלית וההתמודדות עם השואה. ב-1951 מחליטה הכנסת על החלת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, אם כי תוכנו יעוצב סופית ב-1959. בסוף 1951 פורצות המחאות הגדולות נגד הסכם השילומים עם גרמניה המערבית. בקיבוץ יד מרדכי נחשפת האנדרטה שעיצב נתן רפפורט לזכר מרדכי אנילביץ'.
סוגיית האיום על ביטחון המדינה ממשיכה לעמוד בראש סדר היום הציבורי. ב-4 באפריל מתרחשת תקרית אל-חמה, במסגרתה שולחת ישראל חיילים במדי שוטרים לאזור המפורז שכלל את מובלעת אל-חמה - חמת גדר להפגנת נוכחות. החיילים נתקלו בחיילים סורים שתקפו אותם. למחרת מתבצעת פעולת התגמול הראשונה. מגמה זו של תקריות גבול בין ישראל לסוריה באזורים המפורזים, ממשיכה: בקרב תל מוטילה (2 במאי) חודרים חיילים של צבא סוריה לאזור המפורז בכורזים וצה"ל שולח כוחות להניסם, במחיר כבד לצה"ל: 40 הרוגים ו-70 פצועים.
במוקד היחסים של ישראל עם העולם הערבי בכללו, תחילת החרם הערבי ורצח המלך עבדאללה.
ראובן שילוח הוא האדם הראשון העומד בראשות המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (עד 1952).
המלחמה הקרה משפיעה על הציבוריות והפוליטיקה הישראלית. במועצת נען מתקבע בתנועת הקיבוץ המאוחד פילוג בין תומכי מפ"ם ומפא"י על רקע היחס לברית המועצות: קיבוצים מתפצלים (גבעת חיים, אשדות יעקב, עין חרוד) ובאחרים עוזבים חברים לקיבוץ "אוהד" יותר; כתוצאה מן הפילוג מוקמת גם תנועת הנוער קצרת הימים הצופים החלוציים. ארגון הטרור היהודי מלכות ישראל ("מחתרת צריפין") מוקם על ידי יוצאי לח"י, בין היתר על רקע המדיניות בגוש המזרחי כלפי יהודים.
כלכלת ישראל עוברת משבר קשה במאזן התשלומים המתחיל בשנת 1951. המשבר הכלכלי בשנותיה הראשונות של ישראל משפיע על כל תחומי הכלכלה ומאלץ את שר האוצר אליעזר קפלן להציג את מדיניות כלכלית חדשה (ב-1952), אשר מחליפה את מדיניות הצנע. במקביל, אחד האירועים המשמעותיים בהיסטוריה של יחסי העבודה בישראל היה שביתת הימאים. האמצעים שנקטה הממשלה וההסתדרות על מנת לשבור את השביתה היו חריפים וכללו גיוסם של מנהיגי השביתה לשירות מילואים ושליחת בריונים אשר יכפו שבירת השביתה בכוח. "העולם הזה", אשר תמך בימאים השובתים, הוביל את הביקורת נגד אמצעים חריפים אלה ובייחוד השימוש בצה"ל לשבירת שביתה.
זהו לא המקרה היחיד שבו הדמוקרטיה הישראלית הצעירה מתמודדת עם הפרות זכויות אדם מצידה. בנוסף, מוקמת "ועדת חקירה פרלמנטרית" לבדיקת טענות של עצירים במחנה ג'למי (ג'למה) על התעללות של המשטרה ועל הפרת זכויותיהם. הוועדה, בראשות חברת הכנסת חנה למדן הציגה את הדו"ח שלה בפני הכנסת ב-3 באוגוסט[1]
אחד האירועים המשמעותיים מבחינת פיתוח הכלכלה והתשתיות במדינת ישראל בשנת 1951 היה המבצע לייבוש החולה. מטרת מבצע זה הייתה הוספת שטחי חקלאות ליישובי אצבע הגליל, אך הוא שנוי כיום במחלוקת בשל השפעתו האקולוגית. גם אבן הפינה לפארק הלאומי ברמת גן הונחה בט"ו בשבט תשי"א, כלומר בינואר 1951.
הקואופרטיבים "אגד", "שחר", ו"דרום יהודה" מתאחדים בנובמבר ונקראים אש"ד, אך השם נזנח אחרי מספר חודשים והקואופרטיב נקרא "אגד". בנק אנגלו-פלשתינה מפורק, ובמקומו מוקמת חברה ישראלית, בנק לאומי לישראל.
גם בשנת 1951, כמו בשנים שקדמו לה, הוקמו בישראל יישובים חדשים. בין היתר, הוקמה היאחזות הנח"ל הראשונה, "נחלאים א'" (לימים קיבוץ נחל עוז). המדינה מאלצת את הבדואים בנגב לעבור ולהתרכז באזור הסייג. עקורי איקרית ובירעם עותרים לבג"ץ (בג"ץ 64/51 דאוד ואח' נ' שר הביטחון ואח'), להשבת אדמותיהם. ב-31 ביולי 1951 הוציא בג"ץ צו שהורה לממשלת ישראל להתיר לעקורים לחזור לכפרם. צו זה לא קוים.
ב-3 ביולי נהרגו 8 פועלי סולל בונה מפיצוץ חומרי נפץ במחצבה באזור הקסטל.
בחודש דצמבר פקדה את המדינה סופת רוח וגשם חריגה בעצמתה, שנמשכה כ-11 ימים והסבה נזקים כבדים לרכוש.
- ב-23 בפברואר נפתחה לראשונה בתל אביב תערוכה של "קבוצת העשרה" בציור הישראלי.
- ב-31 בינואר יצא לראשונה השבועון לילדים "הארץ שלנו", "בן" לעיתון הארץ, אשר יזם זלמן שוקן לבקשת בנו, עמוס. ביולי מתחיל לצאת לאור "עולם הקולנוע".
- ב-3 בנובמבר הוקמו להקת הנח"ל ולהקת פיקוד דרום. שושנה דמארי מוציאה את תקליטה "היה היו לי פעם חברים".
- משה שמיר מפרסם את במו ידיו - פרקי אליק לזכר אחיו שנהרג במלחמת העצמאות. אפרים קישון מתחיל לכתוב טור בעיתון ומפרסם את ספרו העולה היורד לחיינו.
- מוקמים "אולפני ההסרטה לישראל" בעיר הרצליה, שהופכים לאולפני הקולנוע והטלוויזיה החשובים בישראל.
- מוקם מפעל הפיס.
- מלכת היופי לשנת 1951 היא מיכל מודעי.
- מוקם הוועד האולימפי בישראל.
- מוקמת אגודה למדעי התעופה בישראל.
(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1951)
- 1 בינואר – יואל גבע, מורה ישראלי
- 13 במרץ – יזהר כהן, זמר ומלחין ישראלי. זוכה תחרות הזמר של אירוויזיון 1978
- 20 במרץ – רותי הולצמן, זמרת ושחקנית
- 21 במרץ – נורית גלרון, זמרת
- 26 ביולי – לאה לופטין, זמרת
- 18 באוגוסט – מוני מושונוב, שחקן ובדרן
- 25 בספטמבר – ירדנה ארזי, זמרת ומנחת טלוויזיה
- 21 באוקטובר – מאיר איינשטיין, שדרן ספורט ישראלי (נפטר ב-2017)
- 18 בנובמבר – יוני רכטר, זמר, מוזיקאי ומלחין
- 18 בדצמבר – צביקה שרף, מאמן כדורסל
(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1951)
- 18 במאי (י"ג באייר תשי"א) - דוד רמז, מדינאי ישראלי, ממנהיגי היישוב, שר בממשלת ישראל (נולד ב-1886)
- משה דוד קאסוטו
- יעקב משה חרל"פ
- חמדה בן-יהודה
- חנה צ'יזיק
- בן ציון חזן
- מנחם שמי
- מאיר רוטברג
- אריאנה מלמד, המון דברים יפים ראו עיניי?, באתר ynet, 11 בינואר 2008 - על הסמליות שבהקמת נחל עוז ושדרות באותה שנה
- סרט פרסומת של "איר פראנס" משנת 1951: מסע לישראל
- כתבה על ישראל ב"לייף" עם תצלומים של רוברט קאפה, 1951
נתן אקסלרוד, נזקי הסופה ברחבי הארץ, 1951, אוסף יומני כרמל באתר YouTube - כרזת בחירות של מפא"י משנת 1951, סרטון באתר החינוך של הספרייה הלאומית
