שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
יצחק מאיר לוין
פוליטיקאי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
יצחק (איצ'ה) מאיר לוין (30 בינואר 1893 י"ג בשבט ה'תרנ"ג[1] או ט' בטבת ה'תרנ"ד[2] – ט”ז באב ה'תשל"א, 7 באוגוסט 1971) היה מנהיג אגודת ישראל, חבר הכנסת ושר הסעד הראשון בממשלת ישראל ומחותמי מגילת העצמאות.
Remove ads
תקופת פולין
נולד בעיירה גורה קלוואריה שליד העיר ורשה שבפולין (שנכללה באימפריה הרוסית), לרב חנוך צבי הכהן לוין רבה של בענדין, ולפייגא, בתו של האדמו"ר מגור בעל השפת אמת. הוא נישא לדבורה מאטיל אלתר, בת דודו (אחי אמו), האדמו"ר מגור הרב אברהם מרדכי אלתר. ב-1910 בהיותו בן 16 התמנה יחד עם יעקב ליפשיץ למזכיר מערכת עיתון המודיע שיצא בפלוטובה[3]. ב-1930 נבחר לתפקיד יו"ר אגודת ישראל בפולין. נלווה לחותנו במספר ביקורים שערך בארץ ישראל. ב־1933 נעצר על ידי המשטרה הפולנית בחשד לאחזקת סמים, בעקבות שקית עפר שהביא מסביבת קבר רחל ומערת המכפלה, וזוהתה בטעות כסמים[4]. בכנסייה הגדולה במאריינבאד ב-1937 נבחר להנהלה המצומצמת של אגודת ישראל[5] ולאחד משני היושבי ראש של הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל וב-1939 נבחר ליו"ר הוועד הפועל העולמי. היה ממקימי רשת החינוך יסודי התורה לבנים ובית יעקב לבנות.
בין השנים 1937–1939 כיהן כציר הסיים הפולני כנציג אגודת ישראל, ממחוז הבחירה ורשה[דרוש מקור].
לאחר כיבוש פולין בידי גרמניה מינה אדם צ'רניאקוב את לוין לחבר ביודנראט של גטו ורשה. לאחר כחודש נמלט לוין מפולין.
Remove ads
בארץ ישראל
סכם
פרספקטיבה
בשנת 1940 עלה לארץ ישראל שבועיים לאחר עליית חותנו, האמרי אמת[6][7], והמשיך את פעילותו באגודת ישראל. בתקופת השואה היה לוין מהפעילים הבולטים בוועדת ההצלה. יו"ר הסוכנות, יצחק גרינבוים, הזכיר בנאום כי לוין טוען שצריך להפנות את כספי קרן היסוד למאמצים עבור הצלת הגולה[8]. ב־1941 הואשם בעבירה על תקנות ההגנה בשל העברת כספים מחוץ לגוש השטרלינג[9], אך זוכה[10]. היה חבר מנהלת העם ומחותמי מגילת העצמאות. לא השתתף במעמד הכרזת העצמאות בשל שהותו אז בארצות הברית ולכן חתם על מגילת העצמאות רק לאחר ששב ארצה.
לוין כיהן כשר הסעד (כיום משרד הרווחה) הראשון של מדינת ישראל, בממשלה הזמנית ובשלוש הממשלות הראשונות, עד ל-18 בספטמבר 1952, אז התפטר מן הממשלה, על רקע התנגדות אגודת ישראל לשירות לאומי לבנות והדיון על שירות נשים בצה"ל.
לפני קום המדינה עמד במגעים עם ראשי הסוכנות בראשות בן-גוריון בדבר מכתב הסטטוס קוו הכולל הבטחות בדבר היחס ליהדות במדינת ישראל לכשתקום, בתחומים של דיני אישות, כשרות, חינוך ושבת. פעל גם למען שחרור בחורי הישיבות מגיוס לצה"ל. פעל למען הקמת העיתון 'המודיע'. פעל למען הכרת המדינה ב"זרם הרביעי" - זרם החינוך של אגודת ישראל. בשנת 1953, עם ביטול הזרמים, היה ממקימי החינוך העצמאי - רשת החינוך של אגודת ישראל. בראשית 1950 פעל למען הכרת המדינה בתלמודי התורה של היישוב הישן.
היה חבר כנסת מטעם אגודת ישראל מן הכנסת הראשונה ועד לכנסת השביעית[11]. לוין פתח את הישיבה הראשונה של הכנסת השביעית מתוקף היותו זקן חברי הכנסת[12]. אולם השתתפותו בפעילות כנסת זו הייתה מצומצמת בגלל מחלתו[13]. יצחק מאיר לוין הוא היוזם הראשון של 26 הצעות חוק פרטיות שנכנסו לספר החוקים.[14]
היה חבר בוועדת החקירה הראשונה בישראל שהוקמה לבדיקת אירועי אלטלנה.
כאשר התמנתה גולדה מאיר לראשות הממשלה, הביע את התנגדות אגו"י להעמדת אשה בראשות המדינה.
נפטר בט"ז באב תשל"א ונטמן סמוך ל"מערת גור" בבית הקברות בהר הזיתים. לצדו קבורים גם בני משפחתו.
רחובה המרכזי של שכונת סנהדריה המורחבת בירושלים "מעגלי הרי"ם לוין" קרוי על שמו, בבני ברק נקרא על שמו רחוב "יצחק מאיר הכהן" בשכונת רמת אהרן, וכן נקראה על שמו "קריית הרי"מ לוין" ברמת החייל בתל אביב.
Remove ads
עמדותיו
לוין הוביל קו של שיתוף פעולה עם התנועה הציונית ואהדה לבניית ארץ ישראל. באוקטובר 1938 הוא השתתף בכינוס של יהדות פולין והביע תמיכה מלאה של אגודת ישראל במלחמה המאוחדת של העם היהודי על ביתו הלאומי בארץ ישראל[15]. בשנת 1941 כתב לרב אליעזר סילבר שהוא מצטער על אי התרכזות 'אגודת ישראל' בבניין ארץ ישראל והזנחתה לתנועה הציונית והמזרחי[16]. אחרי שהסתיימה המלחמה כתב: "הגענו עתה לתקופת חבלי משיח, חבלי לידה של הגאולה"[17]. בוועידה של אגודת ישראל ביוני 1944 הביע תמיכה בהקמת מדינה יהודית[18] ואגודת ישראל בהנהגתו השתתפה במאבק המדיני למען פתיחת שערי הארץ לעלייה חופשית[19]. עם זאת, כשהופיע הרב לוין בפני ועדת אונסקו"פ ביוני 1947, לא תמך בהקמת המדינה היהודית, אך נזהר שלא להתנגד להקמתה[20].
משפחתו
בנו, יהודה אריה לייב לוין, היה העורך הראשון של המודיע. בן אחר, פישל, הפך לחילוני[21]. בן אחר, פנחס יעקב לוין נפטר בצעירותו בשנת 1941[22]. חתנו, משה שינפלד, היה מפעילי אגודת ישראל.
לקריאה נוספת
- דוד זריצקי, בעל החלומות, מנהיגות, נדפס בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 314–329
- יהודה לייב לוין, האיש ופעלו: קיצור תולדות חייו של מנהיג יהדות התורה הרב ר' יצחק מאיר הכהן לוין, ירושלים: מכון הרי"מ לוין, תשל"ב[2]
- ישראל רובינשטיין, מאיר לדורות, תולדות חייו, תקופתו ופעליו הנאדרים של הגה"ח רבי יצחק מאיר הכהן לוין נשיא אגודת ישראל, בני ברק: מכון מאיר לדורות, תשפ"א
- רות ראדא ליכטנשטיין, מנהיג בסער התקופה, פרקים בחייו של מנהיג אגודת ישראל העולמית רבי יצחק מאיר לוין, ניו יורק, מוסד הרי"מ לוין, ה'תשפ"ג
Remove ads
קישורים חיצוניים
יצחק מאיר לוין, באתר הכנסת- יצחק מאיר לוין, באתר כנסת פתוחה
- דוד תדהר (עורך), "הרב יצחק מאיר לוין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1804
- מידע על יצחק מאיר לוין בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת הפרסומים של יצחק מאיר לוין, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יצחק מאיר לוין, דור העקידה הנוראה - ודור הנסים והנפלאות, בית יעקב, גיליון 165/166, תשרי תשל"ד (1973), עמ' 3
- יהושע ביצור, מת ח"כ הרב יצחק מאיר לוין, מעריב, 8 באוגוסט 1971
- מרדכי בנטוב, ההימנון והדגל לא עמדו למכשול, מעריב, 30 באפריל 1968
- קול סיני גיליון 33, חוברת שהוקדשה ללוין ובה תקציר קורות חייו וראיון עמו
- גיליון לזכרו וציוני דרך בחייו, ירחון בית יעקב גיליון 139, עמ' 3-11, באתר היברובוקס
- נאומי הרב יצחק מאיר לוין בכנסת, באתר היברובוקס
יצחק מאיר לוין (1893-1971), דף שער בספרייה הלאומית- כרטיס הקבר של יצחק מאיר לוין, באתר הר הזיתים
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads