Loading AI tools
צלם הונגרי-יהודי-אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברט קאפה (באנגלית: Robert Capa; במקור בהונגרית: Friedmann Endre Ernő; 22 באוקטובר 1913, בודפשט – 25 במאי 1954) היה צלם יהודי-הונגרי-אמריקאי. מצלמי המלחמה המפורסמים ביותר של המאה ה-20. קאפה היה נוכח ב-5 מלחמות שונות: מלחמת האזרחים בספרד, הפלישה היפנית לסין, מלחמת העולם השנייה בכל רחבי אירופה, מלחמת העצמאות של ישראל ומלחמת הודו-סין הראשונה. בין השאר, צילם קאפה את הפלישה לנורמנדי ואת שחרור פריז.
 | |
| רוברט קאפה, 1937 (צילמה: גרדה טארו) | |
| לידה |
22 באוקטובר 1913 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
25 במאי 1954 (בגיל 40) טאי בינה, הודו-סין הצרפתית |
| שם לידה |
Endre Ernő Friedmann |
| מקום קבורה |
Amawalk Hill Cemetery |
| תקופת הפעילות |
1931–1954 (כ־23 שנים) |
| זרם באמנות |
ריאליזם |
| הושפע על ידי |
ארנסט המינגוויי |
| יצירות ידועות |
מותו של חייל לויאליסט |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
גרדה טארו |
  | |
קאפה הוא שקבע את המשפט "אם התמונות שלך לא מספיק טובות - אתה לא מספיק קרוב". הוא זכה בפרס בלה באלאז' לאחר מותו (פרס הכבוד המקצועי הממלכתי ההונגרי הגבוה ביותר שניתן להעניק ליוצרי סרטי קולנוע ולמפיקי טלוויזיה).
קאפה נולד בשם ארנסט (אֶרנה) אנדרה פרידמן בבודפשט, הונגריה. לאחר שהבין שאין לו עתיד במשטר ההונגרי, עזב בגיל 18 לגרמניה. הוא תכנן להיות סופר, אך מצא עבודה כצלם והחל לאהוב את מלאכת הצילום. בשנת 1933 עזב לצרפת בגלל עליית הנאצים לשלטון. הוא התקשה למצוא שם עבודה כצלם, ושינה את שמו ל"רוברט קאפה", מכיוון ששם זה נשמע אמריקאי יותר. ב-1932 התפרסם צילומו הראשון: היה זה צילום של לאון טרוצקי בעת שנאם בקופנהגן.
בין השנים 1936 ל-1939 היה קאפה בספרד, שם תיעד את מלחמת האזרחים בספרד. ב-1936 צילם את אחת התמונות הידועות שלו וזו שהקנתה לו פרסום עולמי: "מותו של חייל לויאליסט". התמונה צולמה ברגע המדויק שבו נפגע החייל מכדור בחזהו, והוא נשמט אחורה. התמונה נהייתה לאחת מהמייצגות של טכניקת "תפיסת הרגע".
בתחילת מלחמת העולם השנייה, שהה קאפה בניו יורק, לשם ברח לאחר עליית הנאצים, אך מאוחר יותר נשלח לאירופה כצלם. במהלך המלחמה הוא נכח בקרבות רבים, אולם תמונותיו המפורסמות ביותר מאותה תקופה צולמו ביום פלישת בעלות הברית לנורמנדי. קאפה היה הצלם היחיד שנמנה עם גל הנחיתה הראשון, וצילם במהלך השעתיים הראשונות כ-106 תמונות, אולם מרבית התמונות נהרסו בעת פיתוחן, ונותרו מהן רק 11. מגזין Life, המגזין שקאפה צילם עבורו, פרסם את התמונות תחת הכותרת "קצת לא בפוקוס" (slightly out of focus) והסבירו שידיו של קאפה רעדו מרוב התרגשות בזמן שצילם. קאפה לעומת זאת טען שהתמונות נראות כך מכיוון שהן פותחו לא נכון (אותו פיתוח שגרם להרס שאר התמונות). מאוחר יותר, קרא קאפה לאוטוביוגרפיה שלו בשם "קצת לא בפוקוס".
ב-1947, היה בין מקימי סוכנות הצילום מגנום, שכללה צלמים רבים, בהם אנרי קרטייה ברסון, דוד סימור (שים), וג'ורג' רוג'ר, ובשנת 1951 התמנה לנשיא הסוכנות.
אף על פי שאמר שלעולם לא יחזור למלחמות, הקמת מדינת ישראל ומלחמת העצמאות שבאה בעקבותיה עוררו אותו, והוא נסע לישראל. הוא נכח בטקס הכרזת המדינה, ונכח בכמה קרבות. כאן פגש בצלם פאול גולדמן, יליד הונגריה אף הוא, והשניים נותרו חברים מאז. הוא חזר שנית לישראל כשנה לאחר מכן עם הסופר אירווין שו, וביחד פרסמו ספר ושמו "דו"ח ישראל", ספר המשלב טקסט וצילומים. קאפה ליווה את גלי העלייה, את המעברות ואף צילם את הספינה "אלטלנה".
קאפה נהרג ב-25 במאי 1954, במהלך מלחמת הודו-סין הראשונה, כאשר עזב את הג'יפ בשיירה שהיה בה כדי לצלם את הכוח המתקדם מזווית אחרת, ועלה על מוקש נגד אדם.
תקופתו של קאפה הייתה גם התקופה של המגזינים המצולמים. התפתחותם של מגזינים אלו איפשרו את צמיחת סגנון צילום העיתונות. קאפה ידע להעביר סיפור מבלי להיות נוכח בו. בסדרות שפורסמו במגזין לייף, הוצגו תמונות ממוספרות לפי סדר ההתרחשות, שאיפשרו לדמות איך נראתה הסיטואציה שלב אחר שלב. קאפה, שהמשפט "אם התמונות שלך לא מספיק טובות - סימן שלא היית מספיק קרוב" נטבע על ידיו, האמין שעליך להיות ממש בתוך הסיטואציה בשביל להעבירה בצורה מדויקת ואמיתית. אחיו, קורנל קאפה, שהיה צלם גם הוא, אמר עליו פעם: "הזדהותו של אחי עם בני האדם ואומץ ליבו להימצא במקום ההתרחשות – אלה המאפיינים המיוחדים של יצירתו".
הרחיב לומר עליו חברו הסופר ג'ון סטיינבק:
בהקדשה לספרו האוטוביוגרפי של קאפה, "קצת לא בפוקוס", כתב סטיינבק: "יצירתו של קאפה עצמה היא עדות ללב רחב וליכולת הזדהות חסרת גבולות. הוא יכול היה לצלם תנועה, שמחה ושברון לב. הוא יכול היה לצלם מחשבות. הוא תפס בתמונותיו את העולם."
בשנת 1934, כשעוד נקרא "אנדרה פרידמן", פגש פליטה צלמת גרמנייה יהודייה ושמה גרדה טארו. השניים חיו בפריז, שם לימד אותה קאפה צילום. ביחד הגו את השם "רוברט קאפה", כדי ליצור לו תדמית של צלם אמריקאי מצליח. ביחד הם הסתובבו בספרד בזמן מלחמת האזרחים. בשנת 1937 קאפה יצא לסיבוב עסקים קצר בפריז, ואילו טארו נשארה במדריד. היא נהרגה במהלך אחד הקרבות שם, וקאפה, שלפי דיווחיו היה מאורס לה, לקה בהלם ולא נישא מעולם. על הזוג נכתב השיר "Taro" של הלהקה alt-j.
בפברואר 1943 פגש קאפה את איילין ג'סטין, רעייתו של השחקן ג'ון ג'סטין, והשניים ניהלו רומן קצר, שנמשך עד סוף המלחמה. איילין היא חלק משמעותי בספרו האוטוביוגרפי של קאפה.
כמה חודשים לאחר מכן, קאפה ניהל רומן עם השחקנית אינגריד ברגמן, שפגש כשטיילה באירופה במהלך מסעה לבדר חיילים אמריקאיים באירופה. יחד עברו להוליווד, שם שימש יועץ לחברת סרטים, אך הרומן נגמר לאחר שברגמן רצתה להתחתן עם קאפה, שסירב מכיוון שלא רצה לגור בהוליווד. קאפה טען מאוחר יותר שהרומן שלהם הוא ששימש השראה לסרט "חלון אחורי" של ידידם המשותף אלפרד היצ'קוק.
בשביל לשמר את המורשות של רוברט קאפה, הקים אחיו קורנל את המרכז הבין-לאומי לצילום (ICP) בניו יורק המשמש משכן קבע לצילומיו של רוברט קאפה (משמש היום כמוזיאון לצילום ומרכז ללימודי צילום).
ארגון כתבי החוץ של אמריקה (OPC) ייסד את מדליית הזהב על שם רוברט קאפה, הניתן מדי שנה לצלמים מצטיינים "שגילו אומץ לב ויוזמה יוצאים מהכלל".
בשנת 2002 יצא בארצות הברית סרט על סיפור חייו ואהבותיו שנקרא "רוברט קאפה – באהבה ובמלחמה".
בשנת 2011 פורסם סרט דוקומנטרי המזוודה המקסיקנית אודות נדודי אוסף של כ-4,000 צילומים ממלחמת האזרחים בספרד שצילמו רוברט קאפה, דוד סימור וגרדה טארו שנעלמו לאחר מותו של קאפה בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 ונתגלו במקסיקו בשנת 2007.[1]
בשנת 2013 שירות הבולאי ההונגרי הוציא בול לזכרו של רוברט קאפה.
רוברט קאפה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית).svg){kind=logo}
רוברט קאפה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
עופר אדרת, רוברט קאפה: צלם המלחמות שהפחיד את צה"ל, באתר הארץ, 26 בפברואר 2015
רוברט קאפה (1913-1954), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
