Loading AI tools
חטיפה ורצח של 3 נערים ישראליים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רצח שלושת הנערים היה אירוע טרור, שבו נחטפו שלושה נערים ישראלים בגוש עציון ונרצחו באותו הלילה, ב-12 ביוני 2014, ט"ו בסיוון ה'תשע"ד בידי מחבלים פלסטינים מארגון החמאס[1]. בפיגוע נרצחו: גיל-עד מיכאל שַׁעֶר, בן 16, תושב טלמון, תלמיד ישיבת מקור חיים בכפר עציון; יעקב נפתלי פרנקל, בן 16, תושב נוף איילון, גם הוא תלמיד ישיבת מקור חיים (בעל אזרחות כפולה - ישראלית ואמריקנית); ואיל יפרח, בן 19, תושב אלעד, תלמיד ישיבת שבי חברון. במשך 18 ימים נערכו אחריהם חיפושים נרחבים ולא נודע מה עלה בגורלם. החוטפים והרוצחים זוהו כמרואן קוואסמה ועאמר אבו עישה. יוזם ומפקד החטיפה הוא מחמוד קוואסמה, מחבל חבר חמאס ממשוחררי עסקת שליט[2]. ב-20 באוגוסט אישר בכיר חמאס סאלח אל-עארורי כי אירוע החטיפה והרצח בוצע על ידי הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם[3][4][5][6].
 | |
| שלושת הנערים שנרצחו. מימין לשמאל: יעקב נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ואיל יפרח | |
| תאריך |
12 ביוני 2014  |
|---|---|
| מקום | גוש עציון, יהודה ושומרון |
| קואורדינטות | 31°39′17″N 35°07′20″E |
| סוג |
חטיפה, רצח, פיגוע |
| הרוגים |
יעקב נפתלי פרנקל, בן 16, מנוף איילון גיל-עד שער, בן 16 מטלמון איל יפרח, בן 19 מאלעד |
| מבצע |
 חמאס |
|
(למפת הרי ירושלים רגילה)   רצח שלושת הנערים | |
  | |
עד למציאת גופותיהם נחשבו הנערים כחטופים, ונלקחה בחשבון אפשרות כי מדובר בפיגוע מיקוח. במשך כשבועיים וחצי, במסגרת מבצע "שובו אחים", השקיעה ישראל מאמצים ניכרים בניסיון לאתרם. ב-30 ביוני, 18 ימים לאחר החטיפה, נמצאו גופותיהם של שלושת הנערים[7]. ב-23 בספטמבר, כשלושה חודשים לאחר החטיפה, אותרו שני הרוצחים בבית בחברון, ונהרגו בפעילות משותפת של צה"ל, הימ"מ והשב"כ.
במהלך 18 ימי חיפושים התבלטו בתקשורת דמויותיהן של שלוש האמהות שהעבירו מסר חוסן ושל אמון בדרג המדיני ובכוחות הביטחון. הן הוזמנו לדבר במועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם בז'נבה[8]. משפחות הנערים ייסדו את "יום האחדות", שבו עוסקים בישראל ובתפוצות בנושא האחדות בחברה הישראלית[9]. שיאו של היום הוא טקס חלוקת פרס ירושלים לאחדות ישראל, לאישים, ארגונים או מיזמים בעלי השפעה בתחום זה[10].
החטיפה תוכננה על ידי פעיל חמאס, חסאם קוואסמה. על פי כתב האישום שהוגש נגדו, באפריל 2014 פגש את קרוב משפחתו, מרואן קוואסמה, ויחד איתו תוכננה החטיפה. חסאם קוואסמה היה אחראי על מימון החטיפה, על השגת כלי הנשק ועל מציאת מקומות להסתרת החטופים, כולל אחריות על אספקת מזון ושתייה ומסתור לאחר החטיפה. מרואן קוואסמה היה אחראי על הובלת הפיגוע, כולל רכישת כלי רכב, האחד בעל לוחית צהובה לביצוע החטיפה עצמה וכלי רכב נוספים למילוט. התוכנית הייתה לבצע את החטיפה באזור גוש עציון, בשל קרבתו לחברון, ולאחר מכן להסתיר את החטופים באזור העיר חברון[12].
אחיו של חסאם קוואסמה, מחמוד, סייע בהשגת הכסף מרצועת עזה. הכסף הועבר לחברון על ידי אמם של השניים. במהלך מאי נרכשו כלי הרכב וכלי הנשק - שני רובי M-16 ושני אקדחים. מועד ביצוע הפיגוע נקבע בתחילה ל-10 ביוני, ואולם המחבלים לא הצליחו למצוא מטרה מתאימה באותו יום, והוחלט על ניסיון נוסף יומיים לאחר מכן, ביום חמישי, 12 ביוני[12].
ביום חמישי בערב המתינו שלושת הנערים לטרמפ בצומת אלון שבות, בדרכם לבתיהם. סמוך לשעה 22:15 הגיעה לצומת מכונית המחבלים, יונדאי i35 שנגנבה ממזרח ירושלים, והנערים עלו עליה. באמצעות איכון של הטלפונים הסלולריים של החטופים התברר שלאחר החטיפה נסעו החוטפים מערבה[13], אך קודם שהגיעו לקו הירוק ביצעו פניית פרסה וחזרו לכיוון חברון[14]. לאחר כמה דקות של נסיעה טלפן גיל-עד שער למוקד המשטרה ולחש "חטפו אותי", ובהמשך נשמעו צעקות במבטא ערבי, וקולות ירי עמומים. במוקד סברו שזוהי הטרדה ולא פעלו[15].
על פי כתב האישום שהוגש נגד חסאם קוואסמה, מרואן קוואסמה שלף אקדח, הודיע לנערים כי הם חטופים, ודרש מהם לשמור על השקט. לאחר שהתקשר גיל-עד שער למוקד המשטרתי, הורו שני החוטפים לנערים להוריד את ראשיהם וירו בשלושתם. החוטפים המשיכו בנסיעה לאזור דורא שבדרום הר חברון, שם העלו באש את המכונית ששימשה לחטיפה (המכונית השרופה נמצאה באותו לילה). את שלוש הגופות העבירו לשקיות פלסטיק שחורות, שהועברו לרכב מילוט שהמתין במקום. החוטפים השליכו את הגופות בוואדי חסכה, והמשיכו לחברון. עמאר ומרואן התפצלו, ומרואן המשיך לפגישה עם חסאם. השניים נטלו כלי חפירה ויצאו לאסוף את הגופות כדי לקבור אותן בחלקת אדמה שהייתה שייכת לעמאר. עמאר לא יכול היה לפגוש אותם בגלל כוחות של צה"ל שהיו באזור, ולכן פעלו השניים בלעדיו. הם קברו את הגופות ליד חלחול, ולידם את בגדי הנערים. את כלי החפירה הסתירו[12][14].
אופיר שער, אביו של גיל-עד, דיווח על היעדרו למשטרה והתקשר במהלך הלילה שוב ושוב למוקדי ביטחון בניסיון לגרום להם לחפש את בנו. בסופו של דבר החלו פעולות חיפוש רק בסביבות השעה 6 בבוקר[16].
ביום שישי אחר הצהריים הותר לפרסם מידע בדבר היעדרות הנערים, ובשבת אחר הצהריים פורסמו שמותיהם[17].
.jpg)
.jpg)
את החיפושים אחר החטופים ערכו יחידות צה"ל, מג"ב ושב"כ, ברגל, בכלי רכב ובאמצעי תצפית מתקדמים. לצורך החיפושים רוכזו אלפי חיילים סדירים ובהם חטיבת הנח"ל, חטיבת הצנחנים, חטיבת כפיר וחטיבת גבעתי וגדודי חיל ההנדסה וסיירת סמו"ר. בחיפושים השתתפו גם מתנדבים אזרחים מיחידות חילוץ ואזרחים המכירים את שטח החיפושים. החיפושים נערכו בעיקר בגזרת חברון, עקב הערכה שהחוטפים הם מחבלי חמאס מחברון, מרואן קוואסמה ועמר אבו עיישה[18]. חיפושים מצומצמים יותר נערכו גם בחלקים נוספים של יהודה ושומרון. סגר הוטל בחבל יהודה ומחסומים הוצבו סביב הכניסות לחברון[19]. 20 מחסומים נפרסו גם בכבישים שבין דרום הר חברון לעוטף עזה כדי למנוע את העברת החטופים לרצועת עזה.
מטרות המבצע היו רחבות יותר מאיתור שלושת החטופים, וכללו פגיעה בתשתיות חמאס ברחבי יהודה ושומרון. במסגרת זו נעצרו למעלה מ-400 פלסטינים, מרביתם אנשי חמאס, לרבות כ-50 אסירים ששוחררו במהלך עסקת שליט. בין העצורים היו גם בכירי חמאס, ובהם יו"ר הפרלמנט הפלסטיני, עזיז דוויק, ודובר חמאס לשעבר, חסן יוסף ח'ליל[20]. במהלך המבצע נחשפו מצבורים גדולים של אמצעי לחימה. בשבוע השני של המבצע חשפו לוחמי יהל"ם עשרות מנהרות תת-קרקעיות שחפרו פלסטינים באזור חברון[21].
לחיפושים הצטרפו גם אנשי שטח ומומחים אזרחיים. ב-30 ביוני, 18 ימים לאחר החטיפה, מצא אחד המתנדבים האזרחיים, מדריך בית ספר שדה כפר עציון, את גופות הנערים, כשהן מתחת לגל אבנים שהונחו עליו שיחים[22]. הגופות נמצאו בשדה סמוך לח'רבת ארנב, ממערב לעיירה חלחול. שלושת הנרצחים הובאו לקבורה יחד למחרת בבית הקברות במודיעין[23].
במהלך ימי המבצע התחוללו עימותים בין חיילי צה"ל ובין פלסטינים, שבהם נהרגו ונפצעו מספר פלסטינים[24], בהם נער בן 13 שנהרג בעיירה דורא[25][26].
במקביל למבצע שיגרו פלסטינים מדי יום רקטות קסאם וגראד מרצועת עזה לעבר ישראל. חיל האוויר הישראלי הגיב בתקיפות על מבנים ששימשו לפעילות טרור ועל משגרים מוטמנים.
צה"ל והשב"כ המשיכו במצוד אחר מרואן קוואסמה ועמר אבו עישה (שמאז החטיפה ירדו למחתרת) ואחר שותפיהם.
ב-5 ביולי עצר כוח מסתערבים את חוסאם דופש, החשוד במעורבות בחטיפה וברצח של שלושת הנערים[27]. ב-11 ביולי נעצר חוסאם קוואסמה, בחקירתו הודה כי סייע לוגיסטית לחטיפה (גופות הנערים שנרצחו נמצאו בחלקת אדמה שבבעלותו), ונעזר במימון שקיבל מפעילי חמאס ברצועת עזה[28].
בעקבות החלטתו של המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון להרוס את בתיהם של החשודים ברצח, מרואן קוואסמה, עמר אבו עישה וחוסאם קוואסמה, עתרו משפחותיהם לבג"ץ נגד ההריסה, אך העתירה נדחתה לאחר שבג"ץ קיבל את טענת המדינה שההריסה נחוצה לשם הרתעת תושבי האזור מפני ביצוע פיגועי טרור רצחניים, ובמיוחד מפני ביצוע פיגועי חטיפה ורצח[29]. ב-17 באוגוסט נהרסו בתי הרוצחים ובית אחראי החטיפה[30]. ב-26 באוגוסט הוגש כתב אישום נגד וואיל כראמה, תושב ענאתא החדשה סמוך לירושלים, על שנתן מקלט לחוסאם קוואסמה[31].
ב-23 בספטמבר 2014 בפעילות משותפת של צה"ל, הימ"מ והשב"כ נהרגו שני הרוצחים בחברון[32]. השב"כ איתר אותם במרתף של נגרייה בחברון. את הבית כיתרו לוחמי ימ"מ שהפעילו נוהל סיר לחץ: אחרי שהמבוקשים סירבו להיכנע הופעלו כלי צמ"ה ושופל ממוגן פער חור בקיר ומחפר ממוגן פער חור בתקרת המרתף שבו הסתתרו המבוקשים. אחרי שנחשפו פתחו המחבלים באש אל עבר הכוחות ולוחמי הימ"מ השיבו באש נשק קל ורימונים. בחילופי האש נהרגו המבוקשים[33][34].
במסיבת עיתונאים ב-14 ביוני 2014 הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שארגון טרור חטף את שלושת הנערים[35]. למחרת, ב-15 ביוני, לאחר מעצר מבוקשים לחקירה, האשים נתניהו את חמאס בחטיפה. בנוסף, הטיל נתניהו את האחריות לחטיפה גם על הרשות הפלסטינית, אשר חתמה כשבועיים קודם לכן הסכם עם חמאס על הקמת ממשלת אחדות[36]. ב-22 ביוני אמר נתניהו כי לישראל ישנן הוכחות חד-משמעיות שחמאס אחראי לחטיפה, וכי ההוכחות הוצגו לארצות הברית ולמנהיגי מדינות נוספות[37].
לשכת ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, הוציאה הודעה שגינתה את שרשרת האירועים שהחלה בחטיפת שלושת הנערים הישראלים והמשיכה בהפרות הישראליות, ואת החיפוש בבתי פלסטינים והתקפות על חפים מפשע רבים[38]. הוא הודיע כי הרשות הפלסטינית תסייע לישראל בחיפושים, וציין כי האירוע התרחש בשטח C הנתון בשליטה ביטחונית ישראלית. עבאס הביע מורת רוחו מההערכות על מעורבות חמאס בחטיפה והכריז כי אם אכן יוכח כי ידו של הארגון בדבר, הסכם האחדות הפלסטיני ייבחן מחדש ואף יבוטל[39]. עם זאת, שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל-מאלכי, טען שייתכן שישראל בדתה את החטיפה כדי לנצל את ההזדמנות לפגוע בפלסטינים[40]. מנגד, ארגון חמאס האשים את עבאס בשיתוף פעולה עם ישראל. גורמים בארגון הגדירוהו כבוגד. ראשי חמאס דרשו מעבאס להפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל ואת הסיוע באיתור החטופים. בעקבות כך אירעו עימותים פנימיים, שבהם תקפו פלסטינים מוסדות ביטחון וכוחות ביטחון של הרשות הפלסטינית. שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, גינתה אף היא את החטיפה[41]. ב-24 ביוני הגיעו הורי שלושת הנערים לעצרת של מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם בז'נבה, ואמו של נפתלי פרנקל, רחל שפרכר-פרנקל, נאמה בפני המועצה. ב-29 ביוני האיחוד האירופי גינה שנית את החטיפה.
עם היוודע דבר הרצח גינו אותו מספר מנהיגים, בהם נשיא צרפת פרנסואה הולנד, ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון, ונשיא ארצות הברית ברק אובמה.
ב-20 באוגוסט הודה חמאס שהוא זה שעמד מאחורי חטיפת ורצח הנערים[3].
לאחר שנודע דבר החטיפה נערכו עצרות תפילה רבות למען שחרור החטופים;[42][43] באחת מהן, שנערכה בכותל המערבי ב-15 ביוני, השתתפו כ-25,000 מתפללים[44]. ב-29 ביוני, יום לפני מציאת הגופות, נערכה עצרת תפילה ושירה בכיכר רבין, במעמד נשיא המדינה הנבחר ראובן ריבלין, ובה השתתפו רבבות בני אדם.
לאחר שנמצאו גופות שלושת החטופים הדליקו מאות ישראלים נרות נשמה בכיכרות לזכרם[45]. בהלווייתם המשותפת של שלושת הנרצחים השתתפו רבבות, ובהם נשיא המדינה, שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון, משה יעלון ושרים נוספים[46].
ביום ההלוויה נערכו הפגנות בירושלים במחאה על הרצח, ובמהלכן הותקפו ערבים[47]. לאחר ההלוויה הופצו ברשתות החברתיות פרסומי מחאה של אזרחים וחיילים הקוראים לנקמה בערבים[48][49].
למחרת ההלוויה של שלושת הנערים ב-2 ביולי, נחטף ונרצח מוחמד אבו ח'דיר, נער פלסטיני בן 16 משועפאט, על ידי יהודים, בתור נקמה[50]. ראש השב"כ, יורם כהן, אמר כי לרצח הייתה השפעה משמעותית על המהומות בקרב הפלסטינים במזרח ירושלים שהתגברו אז[51].
חמאס הגביר את שיגורי הרקטות שלו בעקבות מבצע "שובו אחים", דבר שהוביל ליציאת צה"ל למבצע צוק איתן[52].
ב-31 באוגוסט 2014 הודיעה המדינה כי בעקבות הקמת ועדה בנושא בכוונתה להכריז על כ-4,000 דונם אדמות סקר בגבעות גוש עציון כאדמות מדינה[53]. ההכרזה גררה ביקורת מצד גורמים פוליטיים בישראל, וכן ארצות הברית והאיחוד האירופי דרשו לבטל את ההחלטה.
ועדת בדיקה של משטרת ישראל קבעה כי נפל כשל חמור בהתנהלות מוקד 100 של מחוז ש"י, חמישה שוטרים ובהם קצין אגף המבצעים של המחוז הודחו ונרשמו להם הערות פיקודיות[54][55]. בעקבות הכשל התקבלה החלטה על רפורמה במוקדי 100, שאוחדו למוקד ארצי, ובנוסף נחקק חוק מוקדי חירום המאפשר למוקדי החירום לדעת בזמן אמת את מיקום המתקשר.
בעקבות המקרה הוקמה בצה"ל יחידת המילואים "מרעול", שבה כמה עשרות חיילים בעלי היכרות עם השטח, לצורך ביצוע סריקות ואיתור אמצעי לחימה ביהודה ושומרון[56].
ב-20 במרץ 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, נלכד מתכנן החטיפה, מוחמד קוואסמה, במהלך פשיטה על בית החולים שיפא[57].
.jpg)
בתגובה לחטיפה ולרצח ובתקופת השבעה הוקמו מאחזים לזכרם ביהודה ושומרון, בהם: "תקוע ה'" ליד תקוע, "רמת השלושה" מול הכפר צוריף הנמצא מערבית לבת עין, "תלמי חיים" ליד קריית ארבע, שמורת עוז וגאו"ן (ראשי תיבות של גיל-עד, איל ונפתלי) ליד צומת גוש עציון וגרעין התיישבות סמוך למעלה אדומים בשטח מבשרת אדומים (E-1)[58].
באוגוסט 2019 שודר בקשת סרטו הדוקומנטרי של יואב לימור – "חטיפה בזמן אמת" – אשר סקרה את המצוד אחר הרוצחים[63].
באוגוסט 2019 העלתה HBO את סדרת הדרמה "הנערים" העוסקת ברצח מוחמד אבו ח'דיר בעקבות חטיפת שלושת הנערים ורציחתם. הסדרה זכתה לשבחים מהמבקרים אך התקבלה באופן שלילי בקרב הציבור הישראלי, כאשר אחת הביקורות נגעה להודעת HBO ב-2016 וכן יחסי הציבור והקדימונים שקדמו לשידור הסדרה יצרו ציפייה לסדרה שתעסוק ברצח שלושת הנערים שקדם לרצח אבו ח'דיר. אבל עם שידור הסדרה התברר שמדובר בסדרה העוסקת ברצח מוחמד אבו ח'דיר, מה שעורר אכזבה וכעס אצל חלק מהצופים הישראלים[64].
דפים לזכר שלושת הנערים באתר ההנצחה "לעד":
כתבי "הארץ", עדכונים שוטפים, באתר הארץ, 17 ביוני 2014
עמוס הראל, חיים לוינסון, שנה לרצח הנערים: אלה הטעויות שעיכבו את פענוח הפרשה, באתר הארץ, 12 ביוני 2015
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
