Loading AI tools
מדינה במערב אפריקה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרפובליקה של ניז'ר (בצרפתית: République du Niger) היא רפובליקה השוכנת במערב אפריקה, בלב מדבר הסהרה וקרויה על שם נהר ניז'ר הזורם במרכזה. למדינה אין מוצא לים והיא גובלת באלג'יריה, לוב, צ'אד, ניגריה, בנין, בורקינה פאסו ומאלי. בירתה היא ניאמיי.
| |||||||||||||||||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |||||||||||||||||
| מוטו לאומי | אחווה, עבודה, קידמה | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנון לאומי | לה ניגריינא | ||||||||||||||||
| ממשל | |||||||||||||||||
| משטר | חונטה צבאית | ||||||||||||||||
| ראש המדינה | נשיא המועצה הלאומית לשמירה על המולדת | ||||||||||||||||
| נשיא המועצה הלאומית לשמירה על המולדת | Abdourahamane Tchiani | ||||||||||||||||
| ראש הרשות המבצעת | המועצה הלאומית לשמירה על המולדת | ||||||||||||||||
| המועצה הלאומית לשמירה על המולדת |
Ali Lamine Zeine  | ||||||||||||||||
| שפה רשמית | צרפתית[1] | ||||||||||||||||
| עיר בירה |
ניאמיי 13°32′N 2°05′E (והעיר הגדולה ביותר) | ||||||||||||||||
| רשות מחוקקת |
האספה הלאומית | ||||||||||||||||
| גאוגרפיה | |||||||||||||||||
| יבשת | אפריקה | ||||||||||||||||
| שטח יבשתי[2] | 1,267,000 קמ"ר (23 בעולם) | ||||||||||||||||
| אחוז שטח המים | 0.02% | ||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC +1 | ||||||||||||||||
| היסטוריה | |||||||||||||||||
| הקמה | |||||||||||||||||
| עצמאות מצרפת | 3 באוגוסט 1960 | ||||||||||||||||
| ישות קודמת |
 אפריקה המערבית הצרפתית | ||||||||||||||||
| דמוגרפיה | |||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[3] (הערכה 1 בנובמבר 2024) | 27,327,604 נפש (54 בעולם) | ||||||||||||||||
| צפיפות | 21.57 נפש לקמ"ר (199 בעולם) | ||||||||||||||||
| דת |
אסלאם (99.3%)[4] נצרות/אנימיזם/חסרי דת (0.6%) | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| כלכלה | |||||||||||||||||
| תמ"ג[6] (2023) | 16,819 מיליון $ (132 בעולם) | ||||||||||||||||
| תמ"ג לנפש | 615$ (203 בעולם) | ||||||||||||||||
|
מדד הפיתוח האנושי[7] (2022) | 0.394 (189 בעולם) | ||||||||||||||||
| מדד ג'יני |
37.3 (נכון ל־2018) | ||||||||||||||||
| מטבע | פרנק CFA מערב אפריקני (XOF) | ||||||||||||||||
| בנק מרכזי |
הבנק המרכזי של מדינות מערב אפריקה | ||||||||||||||||
| שונות | |||||||||||||||||
| חגים לאומיים |
יום העצמאות | ||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | ne | ||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 227 | ||||||||||||||||
|
www | |||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||
ניז'ר הייתה אחת משמונה המושבות שהרכיבו את פדרציית אפריקה המערבית הצרפתית בשנת 1904. בשנת 1958 הפכה ניז'ר לרפובליקה אוטונומית ובשנת 1960 הכריזה על עצמאותה.
משנת 1974 נשלטה ניז'ר על ידי משטר רודני, שנמשך בצורות שונות עד סוף שנות ה-90. התרחשויות שונות שחלו במדינה במהלך שנות ה-90 הביאו בסופן לשינוי המפה הפוליטית ולכינונה של רפובליקה דמוקרטית, אך המשטר במדינה לא התייצב, ומאז בוצעו מספר הפיכות שלטוניות. האחרונה שבהן התרחשה ביולי 2023, במסגרתה נכלא הנשיא מוחמד בזום והצבא הניז'רי השתלט על המדינה.
נכון לשנת 2019, ניז'ר היא אחת המדינות העניות ביותר באפריקה והצעירה ביותר בעולם. כ-50% מהאוכלוסייה הם בגילאי 0 עד 10 שנים.
כ-99.3% מאוכלוסיית ניז'ר הם מוסלמים[4], והיא אף חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.
ממצאים ארכאולוגיים רבים מראים שהאדם נוכח בצפון ניז'ר מזה מאות אלפי שנים[8].
עוד לפני האלף הרביעי לפנה"ס אוכלוסייה מעורבת – של בני תרבויות לוביות, ברבריות ותרבויות קדומות אשר ייחודיות למקום – פיתחה בסהרה של צפון ניז'ר כלכלה של גידולים חקלאיים לצד רעיית-צאן[8].
החל מהמאה ה-10 לספירה, לראשונה משתמשים תושבי המקום בכתב לתיאור הכרוניקות ההיסטוריות שלהם. עד למאה ה-14 הקימו בני ההאוסה מספר ערי מדינה לאורך מה שעתיד להיות הגבול הדרומי של רפובליקת ניז'ר. שטחי הסהרה שבצפון אוכלסו בעיקר על ידי שבטי הטוארג[8][9].
בערך בשנת 1515 צבא של אימפריית סונגהאי, בהנהגת אסקיה מוחמד הראשון, הכניע את צבאות ההאוסה, וכבש את העיר אגדז, שהייתה בימים ההם סולטנות ברברית מפוארת. אגדז של התקופה הזו הייתה עיר מרכזית, שחשיבותה הייתה טמונה בנתיבי שיירות הסוחרים שעברו מטריפולי ומצרים לאזור ימת צ'אד[8]. לאורך המאה ה-16 בני ההאוסה והטוארג נותרו תרבויות חשובות באזור ניז'ר, אולם מצאו עצמם בצילן של שתי אימפריות עולות: אימפריית סונגהאי ממערב, ואימפריית קאנם בורנו ממזרח[9].
בסוף המאה ה-16 סבלה אימפריית סונגהאי מפלישות חוזרות מאזור מרוקו, ובשנת 1591 נפלה אימפריית סונגהאי, מה שהפך את אימפריית קאנם בורנו לאימפריה הדומיננטית באזור זה, ששלטה על חלקים ממזרח ניז'ר של היום[8][9].
בני הזרמה (אנ') החלו בהדרגה להתיישב באזור דרום-מערב, ככל הנראה במהלך המאה ה-17. בשנים 1804–1810 ניהל אוסמן דן פודיו (אנ') הפולאני מלחמת קודש כנגד ערי המדינה של ההאוסה. דן פודיו שיתף פעולה עם אימפריית קאנם בורנו כדי להכניע את ההאוסה[8], והקים באזור את ח'ליפות סוקוטו[9].
במקביל למהלכים אלו, בשנים 1805–1806, החלו משלחות חקר אירופאיות מאורגנות להיכנס לראשונה לאזור[8].
במהלך המאה ה-19, בעוד שעל השליטה באזור מתחרות ביניהן אימפריית קאנם בורנו, ח'ליפות סוקוטו הפולאנית ובני ההאוסה, החל הקשר הראשוני עם המערב, כאשר ראשוני מגלי הארצות מאירופה – ובמיוחד מונגו פארק הסקוטי והיינריך בארת הגרמני – הגיעו לאזור, בחיפוש אחר מקורות נהר ניז'ר.
בסוף המאה ה-19, כאשר הקיסרות הגרמנית שלטה על טריטוריית קמרון מדרום[9], שלחו הגרמנים לאזור משלחות צבאיות אשר נתקלו בהתנגדות מקומית עזה. למרות ההתנגדות העיקשת, כוחות צרפתיים שהרחיבו בהדרגה את טריטוריית אפריקה המערבית שבשליטתם, דחקו את הכוחות המתנגדים עוד ועוד מזרחה, ובשנים 1900–1905 הצליחו הצרפתים להשתלט בהדרגה על מרחבי ענק באפריקה שכללו את כל שטחה העתידי של ניז'ר. בשנת 1901 הוגדרה ניז'ר כמחוז צבאי כחלק מיחידה גדולה יותר שנקראה סנגל עילית וניז'ר. ההתקוממות המקומית הטרידה את הכוחות הצרפתיים בקנה מידה קטן עד למלחמת העולם הראשונה, שהביאה עימה גל התקוממות גדול במיוחד. כ-1,000 לוחמי טוארג תקפו את זינדר, בתמיכתם של כוחות גרמנים, שסייעו למתקפה במטרה ליצור תסיסה בקולוניות הצרפתיות והבריטיות באפריקה, כדי להקשות עליהן להתמודד עם המערכה באירופה. חיילים בריטים נשלחו מניגריה כדי לסייע לצרפתים לטפל בהתקוממות, והדיכוי הצבאי אומנם סיים את המתקפה על זינדר, אך השאיר מתיחות אלימה שהוסדרה סופית רק בשנת 1922. בשנה זו הפכו הצרפתים את ניז'ר למושבה[8].
התפקוד של ניז'ר כמושבה צרפתית דמה לזה של מושבות צרפתיות אחרות. צרפת ניהלה את מושבותיה במערב אפריקה באמצעות מושל כללי בדקר שבסנגל ומושלים נוספים, בכל טריטוריה, כולל ניז'ר. בנוסף לכך שהעניקה לתושבי הטריטוריות אזרחות צרפתית, החוקה הצרפתית של 1946 ביזרה את הכוח והגבילה את ההשתתפות בחיים הפוליטיים לישיבות התייעצות מקומיות.
חידוש נוסף בארגון של הטריטוריות החיצוניות אירע עם העברת "הרפורמה של חוץ לארץ", ב-23 ביולי 1956, שאחריה, בתחילת שנת 1957, הפעיל הפרלמנט הצרפתי שורה של צעדים שנועדו לרה-ארגון. בנוסף לביטול אי-השוויון בזכות הבחירה, החוקים הללו דאגו לקיומם של גופי ממשל, שיבטיחו מידה של אוטונומיה לטריטוריות אינדיבידואליות. לאחר ההכרזה על הרפובליקה הצרפתית החמישית ב-4 בדצמבר 1958, ניז'ר הפכה למדינה אוטונומית תחת פיקוח של צרפת. בהמשך, ב-3 באוגוסט 1960, הגיעה העצמאות המלאה.
במשך 14 השנים הראשונות שלה כמדינה עצמאית, נוהלה ניז'ר על ידי ממשל אזרחי של מפלגה יחידה, תחת הנשיא, המאני דיורי. ב-1974, שילוב של בצורת הרסנית והאשמות בשחיתות חסרת מעצורים הביא להפיכה צבאית, ודיורי ומשטרו הודחו מהשלטון.
קולונל סייני קונצ'ה וקבוצה צבאית קטנה שלטו במדינה עד מותו של קונצ'ה ב-1987, אז ירש אותו מפקד הצבא שלו, קולונל עלי סייבו, ששחרר אסירים פוליטיים, נקט במדיניות ליברלית יותר, שינה חוקים והכריז על חוקה חדשה. אלא שמאמציו של סייבו לבצע רפורמות פוליטיות נכשלו כשנתקלו בהתנגדות איגודים וסטודנטים, שתבעו לשנות את שיטת המשטר לשיטה דמוקרטית, רב-מפלגתית.
בסוף 1990 נענה המשטר של סייבו לדרישות, מפלגות פוליטיות חדשות והתאגדויות אזרחיות קמו, וועידה לאומית התכנסה ביולי 1991 על מנת להכשיר את הקרקע לאימוץ חוקה חדשה ולקיומה של מערכת בחירות הוגנת וחופשית. הדיונים היו נוקבים ולעיתים קשים, אך תחת ההנהגה של פרופסור אנדרה סאליפו הוועידה הגיעה לקונצנזוס באשר למאפיינים הראויים של ממשלת מעבר. ממשלה כזו אכן הוקמה בנובמבר 1991, על מנת לנהל את ענייני המדינה עד אשר יתארגנו מוסדות הרפובליקה השלישית, באפריל 1993. בעוד שהכלכלה הידרדרה במהלך תקופת המעבר, כן בלטו מספר הישגים מובהקים בתקופה זו, בין היתר קיומו של משאל עם באשר לחוקה, אימוץ מספר חוקי יסוד וקיומן של מספר מערכות בחירות הוגנות, חופשיות ולא אלימות ברחבי המדינה. חופש העיתונות פרח עם הופעתם של מספר עיתונים עצמאיים חדשים.
היריבויות בתוך הקואליציה שנבחרה ב-1993 הביאה לקיפאון בממשל, מה שהכשיר את הקרקע עבור קולונל איברהים בארה מיינסארה לעלות לשלטון בהפיכה צבאית בינואר 1996. בזמן שניהל את הממשלה תחת סמכותו הצבאית למשך תקופת מעבר של שישה חודשים, בארה גייס מומחים על מנת ליצור חוקה חדשה עבור הרפובליקה הרביעית, שהוכרזה במאי 1996. כמו כן ארגן בארה בחירות לנשיאות ביולי 1996.
במהלך הבחירות, ממש בזמן שהציבור היה עסוק בהצבעה, החליף בארה את ועדת הבחירות. הוועדה החדשה הכריזה עליו כמנצח עם סגירת הקלפיות. בהמשך זכתה מפלגתו ב-90% מהמושבים בפרלמנט בהליך בחירות פגום בנובמבר 1996. כשמאמציו להצדיק את ההפיכה ואת הבחירות המפוקפקות שנערכו לאחריה לא שכנעו תורמים בין-לאומיים לחדש את הסיוע הכלכלי, החליט בארה הנואש להתעלם מהאמברגו הבין-לאומי על לוב וקיבל ממנה תשלומי סיוע לכלכלה של ניז'ר. בהפרות חוזרות ונשנות של חירויות אדם בסיסיות על ידי המשטר נאסרו מנהיגי האופוזיציה, עיתונאים נעצרו, הוכו וגורשו לעיתים קרובות על ידי מיליציות שהורכבו באופן לא רשמי מאנשי משטרה וצבא, ומשרדי תקשורת עצמאיים נבזזו ונשרפו.
עם זאת, בשיאה של יוזמה שהחלה תחת הוועידה הלאומית של 1991, חתמה הממשלה באפריל 1995 על הסכמי שלום עם כל קבוצות הטוארג והטובו שמרדו בשלטון מאז 1990. הטוארג תבעו התחשבות והקצאת משאבים מצד הממשלה המרכזית. הממשלה הסכימה לקבל כמה מהמורדים לשעבר לשורות הצבא, ובסיוע צרפתי, עזרה לאחרים לחזור לקיום אורח חיים אזרחי ויצרני.
ב-9 באפריל 1999 נהרג בארה בהפיכה שהנהיג סרן דאודה מלם וואנקה. זה האחרון הקים מועצה זמנית לפיוס לאומי, שתפקח על כינונה של חוקה עבור רפובליקה חמישית, שתהיה בעלת משטר חצי-נשיאותי, בסגנון צרפתי. בבחירות שנערכו ביולי 1999, עליהן הצהירו משקיפים בין-לאומיים שהיו חופשיות והוגנות באופן כללי, אישר ציבור הבוחרים הניז'רי את החוקה החדשה ולאחר מכן, באוקטובר ונובמבר 1999 קוימו בחירות לבית המחוקקים ולנשיאות. ממאדו טאנג'ה, שעמד בראש הקואליציה של התנועה הלאומית לפיתוח החברה (MNSD) והוועידה הסוציאל-דמוקרטית, זכה בבחירות לנשיאות.
ביולי 2004 התקיימו בניז'ר בחירות מוניציפליות כחלק מתהליך הביזור הכללי. כ-3,700 איש נבחרו לגופי ממשל מקומיים חדשים ב-265 התאגדויות קהילתיות חדשות. מפלגת MNSD השלטת זכתה ביותר מושבים מאשר כל מפלגה אחרת. עם זאת, מפלגות האופוזיציה קיבלו תמיכה ניכרת.
בנובמבר ובדצמבר 2004 שוב התקיימו בניז'ר בחירות לנשיאות ולבית המחוקקים. טנדג'ה נבחר לקדנציה נוספת של חמש שנים, עם 65% מהקולות, בבחירות שמשקיפים בין-לאומיים כינו חופשיות והוגנות. היו אלה הבחירות הראשונות לנשיאות בניז'ר בהן נבחר מועמד באופן דמוקרטי, והן היוו מבחן עבור הדמוקרטיה הצעירה.
בבחירות לבית המחוקקים כללה הקואליציה של טנג'ה את התנועה הלאומית לפיתוח החברה (MNSD), הוועידה הסוציאל-דמוקרטית (CDS), המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (RSD), המפלגה לדמוקרטיה וקדמה (RDP), הברית הניז'רית לדמוקרטיה וקדמה (ANDP) והמפלגה לסוציאליזם ודמוקרטיה בניז'ר (PSDN). הקואליציה זכתה ב-88 מתוך 113 המושבים של האספה הלאומית.
באוגוסט 2002 התרחשו מרידות בתוך הצבא בערים ניאמיי, דיפה ואנ'גואיגמי, אך הממשל הצליח להשיב את הסדר.
בתחילת 2005 פקד את המדינה משבר רעב קשה, שבא בעקבות הבצורת ומתקפות הארבה בשנה הקודמת.
ב-2009 נקלעה המדינה למשבר פוליטי חריף, לאחר שהנשיא טנג'ה יזם תיקון לחוקה, שיאפשר לו להיבחר לתקופת כהונה שלישית, ופיזר את הפרלמנט ואת בית המשפט העליון שהתנגדו למהלך זה. ביוזמת הנשיא נערך משאל עם שבו נקבע שהחוקה מ-1999 תושעה, ושטנג'ה יכהן בתפקידו כנשיא במשך שלוש שנים נוספות, שבמהלכן תתקבל חוקה חדשה. המשבר הסתיים בהדחתו של טנג'ה בהפיכה צבאית, שפרצה ב-18 בפברואר 2010. לאחר ההדחה תפסה את השלטון במדינה חונטה צבאית, הפועלת במסגרת גוף מעבר בשם "המועצה העליונה להחזרת הדמוקרטיה". ראשיה התחייבו להעביר את השלטון לידי מנהיגים אזרחיים שייבחרו בהליך דמוקרטי, אך לא קיבלו על עצמם לוחות זמנים לעריכת בחירות. מרבית הקהילייה הבין-לאומית, ובכלל זה האומות המאוחדות והאיחוד האפריקני, גינתה את ההפיכה, אם כי היו מדינות שהסתייגו גם ממהלכיו של טנג'ה, ובהן ארצות הברית.
לבסוף הצבא שמר את הבטחתו והשיב את הדמוקרטיה על כנה. בתחילת 2011 נערכו בחירות דמוקרטיות לנשיאות ולפרלמנט.
בשנת 2020 נערך קרב בצ'ינגודרר בין כוחות צבא ניז'ר ומחבלים איסלמים בה נהרגו עשרות לוחמים משני הצדדים.
ביולי 2023 הכריזה קבוצת קצינים בצבא ניז'ר על הפיכה צבאית, והנשיא מוחמד בזום נכלא[10]. במקומו של בזום עלה לשלטון ראש המשמר הנשיאותי שלו, הגנרל עבד רחמן תיאני, שכוחותיו שבו את הנשיא בארמונו בבירה[11][12].
זמן קצר לאחר מכן, מפגינים תומכי ההפיכה הסתערו על השגרירות הצרפתית בניאמיי – מתקפה שבמהלכה הם יידו אבנים על המתחם, הציתו בשעריו אש וניפצו דלתות, עד אשר פוזרו בגז מדמיע על ידי הצבא, שארגן בעצמו את המחאה הזו, כאמור, באותה הסתערות של מפגינים תומכי ההפיכה על שגרירות צרפת, בעודם מניפים דגלי רוסיה וקוראים "יחי פוטין!". לכך הצטרפה גם הברכה שהעניק לחונטה בניז'ר מנהיג "קבוצת וגנר" הרוסית יבגני פריגוז'ין, שהציע לשלוח את שכירי החרב שלו למדינה כדי לסייע לה "לשמור על הסדר"[13].
בהמשך לאירועים אילו הודיעו צרפת, איטליה וספרד על מבצע לפינוי אזרחיהן מהמדינה[13].
כתוצאה מכך עלתה המתיחות במערב אפריקה כאשר ניגריה ובעלות בריתה ECOWAS ("הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה") איימו להשתמש בכוח כדי להחזיר לשלטון את נשיא ניז'ר שהודח בהפיכה, אבל הצבא הניז'רי התעלם מהאולטימטום שהוצב לו – ומקווה לגיבוי מהחונטות שביצעו הפיכות גם במאלי ובבורקינה פאסו. הנשיא המודח הזהיר מ"נפילת הסאהל כולו להשפעה רוסית", החונטה הצבאית של ניז'ר הודיעה שהיא מנתקת את היחסים עם צרפת, שמחזיקה שם 1,500 לוחמים[14]. ב-25 בספטמבר 2023 הודיעה צרפת כי תסיג את כל כוחותיה מניז'ר וכי השגריר הצרפתי בניז'ר חזר לצרפת ביחד עם דיפלומטים מהשגרירות. ניז'ר היא אחת המושבות הצרפתיות לשעבר באפריקה שסיימו את הנוכחות הצרפתית בארצם – בורקינה פאסו, מאלי, גינאה, צ'אד וההפיכה האחרונה בגבון[15].
ב-22 בדצמבר 2023 הושלמה יציאתם של אחרוני החיילים הצרפתיים מניז'ר ובכך הגיע לסיומו עידן שיתוף הפעולה שלה עם צרפת. הצעד הזה השלים את נסיגתה של צרפת מכל המדינות באזור הסאהל במערב אפריקה, ובמקביל כניסתה של רוסיה לאזור כבת-בריתן החדשה של המדינות האלה.
ב-16 במרץ 2024 הודיעו שלטונות ניז'ר על ביטול כל ההסכמים עם ארצות הברית ועל דרישתם מכוחות הצבא האמריקאי ומכל העובדים האזרחיים של משרד ההגנה האמריקני להתפנות באופן מיידי משטחה של ניז'ר. צעד זה הגיע לאחר ביקור בן שלושה ימים של בכירים אמריקאים בבירה ניאמי. דובר ממשלת ניז'ר, אמאדו אברה רחמן, אמר כי הנוכחות הצבאית האמריקאית בשטח ניז'ר אינה חוקית ומפרה את כל הכללים החוקתיים והדמוקרטיים.
ב-31 באוקטובר 2010 אושרה חוקה חדשה שהחזירה את מערכת הממשל הנשיאותי-למחצה משנת 1999. במסגרת חוקה זו נשיא הרפובליקה, שנבחר על ידי כלל ציבור הבוחרים לתקופה של חמש שנים, וראש הממשלה הממונה על ידיו, חולקים בסמכויות הביצוע. הרשות המחוקקת גדלה במשך השנים, בהתאם לגדילת האוכלוסייה במדינה, בפרלמנט החד-ביתי כ-171 נציגים. אחוז החסימה עומד על כ-5% והבחירות מתקיימות אחת לחמש שנים.
כמו כן החוקה גם קובעת בחירות מוניציפליות, והבחירות הראשונות מסוג זה התקיימו ב-24 ביולי 2004. האספה הלאומית העבירה ביוני 2002 סדרה של חוקים לביזור סמכויות. כצעד ראשון יחולקו הסמכויות המנהליות בין 265 מועצות מקומיות. לאחר מכן, יוקמו מחוזות כישויות עצמאיות. על מנת לשקף את הרעיון של הביזור אומצה שיטת בחירות חדשה. המדינה מחולקת כעת ל-8 אזורים, שמחולקים כל אחד ל-36 מחוזות. ראש המנהל (המושל) בכל מחוז ממונה על ידי הממשלה ומתפקד בעיקר כנציג המקומי של הרשויות המרכזיות.
מערכת המשפט של ניז'ר היא במתכונתה הנוכחית מאז שנת 1999, והושפעה מהשיטה האינקוויזיטורית ומקוד נפוליאון.
מערכת המשפט הנוכחית של ניז'ר הוקמה עם הקמת הרפובליקה הרביעית ב-1999. החוקה של דצמבר 1992 תוקנה במשאל עם לאומי ב-12 במאי 1996 ושוב, במשאל עם, תוקנה לגרסה הנוכחית ב-18 ביולי 1999. מבוסס על קוד נפוליאון "המערכת האינקוויזיטורית", שהוקמה בניז'ר בתקופת השלטון הקולוניאלי הצרפתי וחוקת ניז'ר משנת 1960. בית המשפט לערעורים סוקר שאלות עובדתיות ומשפטיות, ואילו בית המשפט העליון סוקר את יישום החוק ושאלות חוקתיות. בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ) עוסק בתיקים הנוגעים לפקידי ממשל בכירים. מערכת המשפט כוללת גם בתי משפט פליליים אזרחיים, בתי משפט נוהגים, גישור מסורתי ובית משפט צבאי. בית המשפט הצבאי מעניק את אותן זכויות כמו בתי המשפט הפליליים האזרחיים; עם זאת, בתי המשפט המקובלים אינם עושים זאת. בית המשפט הצבאי אינו יכול לשפוט אזרחים.
חשיבות התמיכה החיצונית בפיתוחה של ניז'ר מומחשת על ידי העובדה שכ-45% מתקציב הממשלה לשנת 2002, כולל 80% מתקציב ההון שלה, נובעים ממשאבי תורמים. התורמים החשובים ביותר בניז'ר הם צרפת, האיחוד האירופי, הבנק העולמי, קרן המטבע הבין-לאומית וסוכנויות שונות של האו"ם (UNDP, UNICEF, FAO, תוכנית המזון העולמית וקרן האוכלוסין של האו"ם).
תורמים עיקריים אחרים כוללים את ארצות הברית, בלגיה, גרמניה, שווייץ, קנדה וערב הסעודית. בעוד של-USAID אין משרד בניז'ר, ארצות הברית היא תורמת גדולה, ותורמת כמעט 10 מיליון דולר בכל שנה לפיתוחה של ניז'ר. ארצות הברית היא גם שותפה מרכזית בתיאום מדיניות בתחומים כמו ביטחון תזונתי ו-HIV/איידס.
ניז'ר שומרת על יחסים טובים גם עם העולם המערבי וגם עם העולם המוסלמי, ובמיוחד עם צרפת. המדינה לוקחת חלק באו"ם ובשנים 1980–1981 אף לקחה חלק במועצת הביטחון. ניז'ר לוקחת חלק בגופים בין-לאומיים רבים נוספים, בהם המדינות הבלתי-מזדהות והארגון לשיתוף פעולה אסלאמי. ניז'ר נוקטת במדיניות חוץ מתונה ומקיימת יחסי ידידות עם המערב ניז'ר מקיימת מערכת יחסים מיוחדת עם המעצמה הקולוניאלית לשעבר צרפת ויש לה יחסים קרובים עם שכנותיה ממערב אפריקה, מגמה זו השתנתה לאור ההפיכה הצבאית שהתרחשה ביולי 2023 על ידי החונטה הצבאית המקורבת לרוסיה.
ערך מורחב – יחסי ישראל-ניז'רבין מדינת ישראל והרפובליקה של ניז'ר לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים נכון לשנת 2021. עם זאת, בין השנים 1960–1973 התקיימו בין שתי המדינות יחסים דיפלומטיים לא רשמיים, אשר נותקו בשנת 1973. בהמשך, בשנת 1996, חודשו היחסים בין המדינות, אך נותקו בשנית בשנת 2002, בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה[16].
במרץ 2023 דווח בישראל היום כי, שר החוץ אלי כהן ומשרד החוץ פועלים מול מאוריטניה, סומליה, ניז'ר ואינדונזיה לפריצת דרך בכינון היחסים עימן[17]. עוד דווח שלישראל שני אינטרסים מול המדינה: האחד היותה של ניז'ר ספקית אורניום עולמית וקשרים עם ישראל יכולים לסכל מכירה של החומר למדינות עוינות, והשני – צמצום הצבעותיה של ניז'ר נגד ישראל בפורומים בין-לאומיים.
ערך מורחב – מחוזות ניז'רניז'ר מחולקת לשבעה אזורים ואזור אחד של עיר הבירה. האזורים מחולקים ל-36 רבעים ואלה מחולקים ל-129 מחוזות. שבעת האזורים והבירה הם:
כלכלת ניז'ר מבוססת על חקלאות קיום ועל כריית מחצבים, בעיקר אורניום. המדינה היא אחת מן המדינות העניות ביותר בעולם, והתוצר המקומי לנפש נמוך גם ביחס למדינות אפריקה – 700 דולר לשנה ב-2007. הכלכלה נפגעת מבצורות, גידול אוכלוסייה מהיר, תשתית לקויה, שחיתות שלטונית, וכן מירידת מחירי האורניום בשוקי העולם.
רוב התושבים מוצאים את פרנסתם בחקלאות. ענפי הגידול העיקריים הם תירס, דוחן, דורה, בוטנים, קנה סוכר, בטטות וכותנה, וכן גידול מקנה – בקר, עיזים וכבשים. התעשייה בלתי מפותחת, וכוללת בעיקר מפעלים קטנים לעיבוד מזון, טקסטיל, רהיטים, כימיקלים ומלט.
משאב הטבע העיקרי הוא האורניום, שניז'ר היא אחת המפיקות החשובות שלו בעולם. על אף הירידה במחיר האורניום, הוא עדיין מהווה את סחורת הייצוא העיקרית של המדינה. פרט לאורניום מצויות במדינה גם כמויות ניתנות לניצול של זהב, ברזל, פוספטים, פחם ומחצבים אחרים. חיפושי נפט שנערכו בניז'ר לא איתרו כמויות משמעותיות (נכון ל-2008). פרויקט צינור הגז הטרנס-סהרי מתוכנן לעבור מניגריה דרך ניז'ר לאלג'יריה ומשם לאירופה.
שותפות הסחר הראשיות הן צרפת וניגריה. המטבע הוא הפרנק CFA, המשותף ל-12 מדינות באפריקה, ושערו מול האירו קבוע.
ניז'ר נמצאת בצפון מערב אפריקה, ואין לה מוצא לים.
היא גובלת בצפון באלג'יריה ולוב, במערב במאלי, בדרום-מערב בבורקינה פאסו ובבנין, בדרום בניגריה ובמזרח בצ'אד.
המדינה משתרעת על פני 1,267,000 קמ"ר. רוב שטח המדינה הוא מדברי (מדבר הסהרה), חם ויבש ויש בו תנודות גדולות בטמפ' בין היום ללילה.
הקצה הדרומי של ניז'ר מתאפיין באקלים טרופי וכמות המשקעים הממוצעת מגיעה לכדי 600 מ"מ בשנה, כמות המאפשרת קיום של חקלאות ושל יישובי קבע. מרכזה של ניז'ר הררי.
ההר הגבוה ביותר הוא אידוקאל-נ-טאגס (הרי אייר) הנישא לגובה של 2,022 מטר.
בניז'ר חיים 26,829,868 (בהערכה ב-1 ביולי 2023). בהערכה דמוגרפית בשנת 2014 נכתב שרק פחות מ-3% מהתושבים הם בני 65 ומעלה, מאחר שתוחלת החיים הממוצעת (בעת הלידה) היא כ-63 שנים. על כל אלף לידות, מתים כמעט מאה ועשרים תינוקות. ואף על פי כן האוכלוסייה גדלה מדי שנה כמעט ב-3%, בזכות העובדה שהאישה הניז'רית הממוצעת מביאה לעולם 7.57 צאצאים.
בניז'ר ישנן מספר קבוצות אתניות שונות. שבט ההאוסה מהווה למעלה ממחצית האוכלוסייה. יתר הקבוצות הן: הז'רמה (כחמישית מהאוכלוסייה), הפולאני, הטוארג, הברי-ברי (קאנורי), הטובו, הגורמאנצ'ה, ערבים וגם קבוצה קטנה מאוד של צרפתים.
אחוז הבערות במדינה עומד על 71.3%[18].
נכון למפקד אוכלוסין מ-2012, כ-99.3% מאוכלוסיית ניז'ר הם בני דת האסלאם ובעיקר מהזרם הסוני[4], כשיתר ה-0.7% הם נוצרים, אנימיסטים, או חסרי דת[4].
הכוחות המזוינים של ניז'ר (Forces armées nigériennes) הם הכוחות הצבאיים והחצי-צבאיים של ניז'ר, תחת הנשיא כמפקד עליון. הם מורכבים מצבא ניז'ר (Armée de Terre), מחיל האוויר של ניז'ר (Armée de l'Air) וכוחות העזר החצי-צבאיים, כגון הז'נדרמריה הלאומית (Gendarmerie nationale) והמשמר הלאומי (Garde nationale). שני הכוחות החצי-צבאיים מאומנים באופנה צבאית ויש להם כמה אחריות צבאית בזמן מלחמה. בזמן שלום תפקידיהם הם בעיקר תפקידי שיטור.
הכוחות המזוינים מורכבים מכ-12,900 איש, בהם 3,700 ז'נדרמים, 3,200 שומרים לאומיים, 300 אנשי חיל האוויר ו-6,000 אנשי צבא. הכוחות המזוינים של ניז'ר היו מעורבים בכמה הפיכות צבאיות במהלך השנים, כשהאחרונה הייתה ב-2023. לכוחות המזוינים של ניז'ר יש היסטוריה ארוכה של שיתוף פעולה צבאי עם צרפת וארצות הברית.
שיעור תמותת הילדים בניז'ר (תמותה בקרב ילדים בין הגילאים 1 עד 4) גבוה (248 לכל 1,000) עקב מצב בריאותי לקוי בדרך כלל ותזונה לקויה של רוב ילדי המדינה. לפי ארגון Save the Children, שיעור תמותת התינוקות בניז'ר הוא הגבוה בעולם.
גם שיעור הפריון בניז'ר הוא הגבוה בעולם (6.49 לידות לאישה על פי הערכות 2017); זה הביא לכך שכמעט מחצית (49.7%) מאוכלוסיית ניז'ר הייתה מתחת לגיל 15 ב-2020. שיעור תמותת האימהות בניז'ר הוא ה-11 בגובהו בעולם, עם 820 מקרי מוות ל-100,000 לידות חי. בשנת 2006 היו 3 רופאים ו-22 אחיות לכל 100,000 נפשות.
מי שתייה נקיים הם נדירים בסטנדרטים עולמיים, עם הבדלים משמעותיים בין אזורים עירוניים וכפריים. ניז'ר ממוקמת בתחתית מדד הפיתוח האנושי של האו"ם. בערך 92% מהאוכלוסייה מתגוררת באזורים כפריים באזור טילברי לאורך הגבול המערבי, וקיים מחסור כרוני במים נקיים, במיוחד בעונה החמה, כאשר הטמפרטורות עולות באופן קבוע על 40 מעלות צלזיוס.
רק ל-40% מ-30,000 התושבים בטרה, עיר מצפון-מערב לבירת המדינה ניאמי וקרוב לגבול בורקינה פאסו, יש גישה לתשתית מים ציבורית פעילה. רשות המים של ניז'ר, פתחה עשרה קידוחים ובנתה מפעל לטיפול במים בשנת 2018 כדי לספק מים ראויים לשתייה לטרה והאזורים הסובבים אותה. אספקת המים אזלה כשנה לאחר מכן, והמתקן לטיפול במים נאלץ להיסגר.
בעזרת קרן תרומות מממשלת הולנד, בנק ההשקעות האירופי משתף פעולה עם רשות המים של ניז'ר כדי למצוא פתרונות לבעיות המים של ניז'ר. הבנק העולמי זיהה את ניז'ר כאחד מ-18 האזורים השבריריים של אפריקה שמדרום לסהרה. לבנק האיחוד האירופי יש היסטוריה של השקעות באזורים כמו אלה.
בנק ההשקעות האירופי ורשות המים של ניז'ר בוחנים שתי אפשרויות להתמודדות עם המחסור במים של טרה. הבחירה הראשונה היא לתקן את מיכל המים בפאתי העיר. בחירה נוספת היא טיפול והובלת מים מנהר הניז'ר, שנמצא יותר מ-100 קילומטרים מזרחה. לכפרים בין טרה לנהר הניז'ר תהיה גם גישה לביוב. בנק ההשקעות האירופי יסתכל גם על אנרגיה מתחדשת כדרך לחסוך בעלויות.
אתר האינטרנט הרשמי של ניז'רSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
