Loading AI tools
ממשלת בנט-לפיד (2021–2022) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממשלת ישראל השלושים ושש (מכונה גם ממשלת בנט–לפיד[1] או "ממשלת השינוי") הייתה ממשלת חילופים בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד שהתבססה על גוש השינוי. היא קיבלה את אמונה של הכנסת ה־24 והושבעה ב-13 ביוני 2021.
ממשלה זאת הוקמה, כקודמתה, במתכונת של ממשלת חילופים. כאשר הושבעה החלו לכהן נפתלי בנט כראש הממשלה ולפיד כראש הממשלה החלופי; מועד החילופים נקבע ל-27 באוגוסט 2023. עם הקמתה ובמשך רוב כהונתה היו בממשלה זו 28 שרים ושישה סגני שרים.
ב-30 ביוני 2022 התקבלה בכנסת הצעת החוק להתפזרות הכנסת ה-24, ובהתאם לחוק יסוד: הממשלה הוקדם מועד החילופים למחרת היום, 1 ביולי 2022. לאחר הבחירות הורכבה הממשלה השלושים ושבע, שקיבלה את אמון הכנסת והממשלה השלושים ושש סיימה את כהונתה.
ב-23 במרץ 2021 התקיימו הבחירות לכנסת העשרים וארבע. בחירות אלה היו הפעם הרביעית בתוך שנתיים שבה התקיימו הבחירות לכנסת, כחלק מהמשבר הפוליטי המתרחש בישראל מאז שנת 2019. גם בבחירות אלה, כמו במערכות הבחירות שקדמו להן, התגבשו בכנסת שני "גושים": גוש מצדדי המשך כהונת בנימין נתניהו כראש הממשלה, שכלל בכנסת זו 52 ח"כים מסיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית; וגוש מתנגדי המשך כהונת נתניהו, בראשות יאיר לפיד, שכלל בכנסת זו 51 ח"כים מסיעות יש עתיד, כחול לבן, העבודה, ישראל ביתנו, תקווה חדשה ומרצ. על פי תוצאות הבחירות, לאף גוש לא היה רוב ברור לצורך הקמת ממשלה חדשה. ימינה ורע"מ, שמנו ביחד 11 ח"כים, לא הצהירו לפני הבחירות לאיזה "גוש" הן משתייכות, ולאחריהן קיימו משא-ומתן קואליציוני עם ראשי שני הגושים, זאת על אף שאנשי סיעת ימינה הצהירו לפני הבחירות במספר הזדמנויות שלא ישבו בקואליציה עם מרצ ורע"מ ולא יכתירו את יאיר לפיד לראש הממשלה.[2][3]
רשימה | ראש הרשימה | קולות | מושבים | ||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | אחוז | הכנסת ה-23 | ± | הכנסת ה-24 | |||
הליכוד | בנימין נתניהו | 1,066,892 | 24.19% | 36 | 6 | 30 | |
יש עתיד | יאיר לפיד | 614,112 | 13.93% | 19 | 2 | 17 | |
ש"ס | אריה דרעי | 316,008 | 7.17% | 9 | 9 | ||
כחול לבן | בני גנץ | 292,257 | 6.63% | 12 | 4 | 8 | |
ימינה | נפתלי בנט | 273,836 | 6.21% | 3 | 4 | 7 | |
העבודה | מרב מיכאלי | 268,767 | 6.09% | 2 | 5 | 7 | |
יהדות התורה | משה גפני | 248,391 | 5.63% | 7 | 7 | ||
ישראל ביתנו | אביגדור ליברמן | 248,370 | 5.63% | 7 | 7 | ||
הציונות הדתית | בצלאל סמוטריץ' | 225,641 | 5.12% | 2 | 4 | 6 | |
הרשימה המשותפת | איימן עודה | 212,583 | 4.82% | 11 | 5 | 6 | |
תקווה חדשה | גדעון סער | 209,161 | 4.74% | - | 6 | 6 | |
מרצ | ניצן הורוביץ | 202,218 | 4.59% | 4 | 2 | 6 | |
רע"מ | מנסור עבאס | 167,064 | 3.79% | 4 | 4 |
ב-5 באפריל 2021 נועץ נשיא המדינה, ראובן ריבלין, בנציגי כל הסיעות בכנסת העשרים וארבע, בנוגע לזהות חבר הכנסת שעליו יש להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה השלושים ושש. אף אחד מהמועמדים לא השיג המלצותיהם של 61 ח"כים, הנדרשים להבטחת הרכבת ממשלה, לאחר ש-52 ח"כים המליצו על בנימין נתניהו, 45 ח"כים המליצו על יו"ר סיעת "יש עתיד" יאיר לפיד ו-7 ח"כים המליצו על יו"ר "ימינה" נפתלי בנט.[4] למחרת הטיל הנשיא את תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו, שזכה למספר הגבוה ביותר של ממליצים מבין כל המועמדים.[5]
נתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה ב-28 הימים המוקצים לכך. באופן חלופי להקמת ממשלה, הוא ניסה גם לקדם חוק לבחירה ישירה של ראש ממשלה, בתקווה שמערכת בחירות ישירה שתתקיים לאלתר תשפר את סיכוייו להרכיב ממשלה לאחריה. ברם, מגעים שניהל עם רע"מ ושהיו קשורים לקידום הבחירה הישירה, ולדברי יו"ר רע"מ מנסור עבאס, גם לאפשרות שילוב רע"מ בקואליציה, חוללו פולמוס פנימי בימין ולא הבשילו בשל התנגדותו הנחרצת של בצלאל סמוטריץ' לשותפות כלשהי עם מפלגה ערבית אנטי-ציונית לתפיסתו.
52 | 45 | 7 | 16 |
נתניהו | לפיד | בנט | לא המליצו |
האפשרות שתקום ממשלה בשיתוף פעולה בין הליכוד לרע"מ עלתה בדיון הציבורי עוד לפני הבחירות. נפתלי בנט, מנהיג "ימינה", דרש מנתניהו ערב הבחירות לחתום על כך שלא יקים ממשלה בתמיכת רע"מ, זאת בתמורה להתחייבותו שלו לא להקים ממשלה שבה יישב תחת יאיר לפיד, גם לא ברוטציה.[6] לאחר הבחירות, מאחר שמפלגות מחוץ לגוש הימין שללו על הסף כניסה לממשלה אחת עם נתניהו, נראה היה שהדרך היחידה להקמת ממשלת ימין בראשות נתניהו כרוכה בהיזדקקות לתמיכת רע"מ. בין הח"כים בליכוד התגלע ויכוח פומבי בנושא.[7] בנאום שנשא מנסור עבאס בנצרת כשבוע לאחר הבחירות הוא קרא להתמקד במשותף ליהודים ולערבים ולהתגבר על חילוקי הדעות.[8]
הליכוד החל לנהל מגעים עם רע"מ. טיבם המדויק של המגעים שנוי במחלוקת. לפי גרסת אנשי הליכוד (שהוצגה זמן רב לאחר המגעים), הוא לא היה משא ומתן קואליציוני, אלא הוגבל למשא ומתן עם רע"מ לפיו תתמוך בחוק לבחירה ישירה לראשות ממשלה שיחול מיידית על הכנסת ה-24,[9] בתקווה שחוק כזה יקדם הקמת ממשלה בידי נתניהו. מנסור עבאס אמר כי לצד המשא ומתן על החוק לבחירה ישירה היה גם משא ומתן על הסכם קואליציוני.[10] התפרסם שעבאס התארח במעון ראש הממשלה לביקור חשאי שבו פגש בנתניהו ובאשתו שרה.[11]
בשלב מוקדם הבהיר מנהיג הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', שבשום פנים ואופן לא יאפשר הקמת ממשלת ימין תוך הסתמכות על רע"מ.[12] על מנת להשיג פריצת דרך ולרכך את גישתו, נערך מפגש בין מנסור עבאס לבין בכיר רבני הציונות הדתית, הרב חיים דרוקמן, אך ללא הועיל.[13] שותפות אחרות לקואליציית הימין לא שללו את רע"מ. בשנת 2022 התפרסמה הקלטה שבה נשמע סמוטריץ' מאשים את נתניהו בכך שהוא משקר, כאשר הוא אומר שמעולם לא התכוון להקים קואליציה עם רע"מ. סמוטריץ' נשמע אומר: "הוא שקרן בן שקרן. הוא לא רצה ללכת עם רע"ם? רצה באבי-אביו".[14] בעקבות סירובו של סמוטריץ' הפכו המגעים עם רע"מ לחסרי תוחלת, אך מנגד העובדה שעל פי הדיווחים נתניהו חפץ לצרף את רע"מ לקואליציה הגדילה את הלגיטימציה הציבורית להסתמכות עליה.
ב-5 במאי 2021 העביר הנשיא את המנדט ליאיר לפיד, יושב ראש מפלגת יש עתיד.[15] לפיד התחיל בניסיונות להקמת ממשלה יחד עם מפלגות ימינה, כחול לבן, העבודה, תקווה חדשה, ישראל ביתנו, מרצ ורע"מ.[16] תוך כדי כך פתחה ישראל במבצע שומר החומות והמגעים הקואליציוניים הושהו.[17] נפתלי בנט הודיע שהמהומות בקרב ערביי ישראל אינן מאפשרות הקמת ממשלה עם רע"מ. ברם, המגעים התחדשו אחרי המבצע, וב-2 ביוני 2021, כחצי שעה לפני פקיעת המנדט בחצות, הודיע יאיר לפיד לנשיא ריבלין שעלה בידו להרכיב ממשלה.[18]
הממשלה הורכבה כממשלת חילופים, בדומה לממשלה שקדמה לה (ממשלת ישראל הראשונה במודל זה), והוסכם על רוטציה לפיה נפתלי בנט יכהן כראש ממשלה בשנתיים הראשונות, וב-27 באוגוסט 2023 יחליף אותו בראשות הממשלה יאיר לפיד. בממשלה הקודמת הסכם הרוטציה בין נתניהו לבני גנץ לא הגיע לכדי מימוש מפני שנתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ לא הניחו על שולחן הכנסת הצעה לתקציב המדינה, ולכן התפזרה הכנסת עקב אי-אישור התקציב במועד הקבוע בחוק. בממשלה ה-36 הסכימו חברי הקואליציה על סעיפים שימנעו פרצה זאת, ובהם סנקציה על מי שיבחר לתמוך בחוק להתפזרות הכנסת, וכן גמישות בנוגע למועד אישור תקציב המדינה של 2023.[19]
הזיקה בממשלה הפריטטית נקבעה באופן הבא: סיעות ימינה ותקווה חדשה הן חלק מ"גוש ימינה" והשרים וסגני השרים ממפלגות אלה הם בעלי זיקה לנפתלי בנט, ואילו סיעות יש עתיד, כחול לבן, העבודה, ישראל ביתנו ומרצ הן חלק מ"גוש יש עתיד" והשרים וסגני השרים ממפלגות אלה הם בעלי זיקה ליאיר לפיד.[20]
ב-7 ביוני 2021 פורסמו קווי היסוד להקמת ממשלת אחדות בתקופת כהונת הכנסת ה-24.[21] יומיים לאחר מכן נקבע בוועדה המסדרת מועד השבעת הממשלה.[22]
הממשלה קיבלה את אמונה של הכנסת ברוב של 60 בעד מול 59 נגד ונמנע אחד,[23] והושבעה ב-13 ביוני 2021, ד' בתמוז ה'תשפ"א.[24]
↓ | ||
60 | 1 | 59 |
בעד | נגד |
תמצית קווי היסוד:
מספר חברי הכנסת החברים בקואליציה:
יש עתיד | כחול לבן | ימינה | העבודה | ישראל ביתנו | תקווה חדשה | מרצ | ||||||||
שמותיהם של השרים וסגני השרים המכהנים מודגשים | ||||||||||||||
פער של עד 3 חודשים בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה או ראש הממשלה החלופי, בהתאם לזיקה. |
משרד | שר/ה | סיעה | כהונה | ||
---|---|---|---|---|---|
משרד ראש הממשלה/החלופי | ראש הממשלה/החלופי נפתלי בנט |
ימינה | 13 ביוני 2021 – 30 ביוני 2022 (רה"מ)
1 ביולי 2022 – 8 בנובמבר 2022 (רה"מ החלופי) | ||
משרד ההתיישבות | |||||
משרד ראש הממשלה/החלופי | ראש הממשלה/החלופי יאיר לפיד |
יש עתיד | 13 ביוני 2021 – 30 ביוני 2022 (רה"מ החלופי)
1 ביולי 2022 – 29 בדצמבר 2022 (רה"מ) | ||
משרד החוץ | |||||
משרד האוצר | אביגדור ליברמן | ישראל ביתנו | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
שר בלי תיק במשרד האוצר | חמד עמאר | ישראל ביתנו | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
משרד האנרגיה | קארין אלהרר | יש עתיד | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
משרד הביטחון | סגן ראש הממשלה בני גנץ |
כחול לבן | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
המשרד לביטחון הפנים | עמר בר-לב | העבודה | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
המשרד לחיזוק וקידום קהילתי | |||||
משרד הבינוי והשיכון | זאב אלקין[ד] | תקווה חדשה | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
משרד ירושלים ומורשת | |||||
משרד הבריאות | ניצן הורוביץ | מרצ | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
המשרד להגנת הסביבה | תמר זנדברג | מרצ | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה | אורית פרקש-הכהן | כחול לבן | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
משרד החינוך | יפעת שאשא-ביטון | תקווה חדשה | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
משרד החקלאות ופיתוח הכפר | עודד פורר | ישראל ביתנו | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל | |||||
משרד הכלכלה והתעשייה | אורנה ברביבאי | יש עתיד | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
משרד המודיעין | אלעזר שטרן | יש עתיד | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
משרד המשפטים | סגן ראש הממשלה גדעון סער |
תקווה חדשה | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
משרד הרווחה והביטחון החברתי | מאיר כהן | יש עתיד | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
משרד העלייה והקליטה | פנינה תמנו-שטה | כחול לבן | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
משרד הפנים | איילת שקד | ימינה | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
המשרד לשירותי דת | מתן כהנא | ימינה | 13 ביוני 2021 – 15 במאי 2022 | ||
ראש הממשלה/החלופי
ממלא מקום |
ימינה | 15 במאי 2022 – 15 באוגוסט 2022 | |||
המשרד לשוויון חברתי | מירב כהן | יש עתיד | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
המשרד לשיתוף פעולה אזורי | עיסאווי פריג' | מרצ | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים | מרב מיכאלי | העבודה | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
משרד התיירות | יואל רזבוזוב | יש עתיד | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
משרד התפוצות | נחמן שי | העבודה
לא ח"כ |
13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
משרד התקשורת | יועז הנדל | תקווה חדשה/ | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
משרד התרבות והספורט | חילי טרופר | כחול לבן | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
שר בלי תיק במשרד ראש הממשלה | אלי אבידר | ישראל ביתנו | 3 באוגוסט 2021 – 24 בפברואר 2022 | ||
סגני שרים | |||||
משרד הביטחון | אלון שוסטר | כחול לבן | 28 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
המשרד לביטחון הפנים | יואב סגלוביץ[ה] | יש עתיד | 28 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
משרד החוץ | עידן רול | יש עתיד | 28 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | ||
משרד החינוך | מאיר יצחק-הלוי[ו] | תקווה חדשה | 13 בדצמבר 2021 – 15 בנובמבר 2022 | ||
משרד הכלכלה והתעשייה | יאיר גולן[ז] | מרצ | 26 ביולי 2021 – 15 בנובמבר 2022 | ||
המשרד לשירותי דת | מתן כהנא[ח] | ימינה | 16 במאי 2022 – 15 באוגוסט 2022 | ||
משרד ראש הממשלה | אביר קארה[ט] | ימינה/ | 28 ביוני 2021 – 30 ביוני 2022
4 ביולי 2022 – 15 בנובמבר 2022 |
לפי ההסכמים הקואליציוניים, תוכננו להתקיים במהלך הרוטציה ב-27 באוגוסט 2023 השינויים הבאים:
בסופו של דבר הכנסת החליטה על התפזרותה ב-30 ביוני 2022 ובהתאם לחוק היסוד רק בנט ולפיד התחלפו בתפקידיהם.
בממשלה זו כיהנו 14 שרים חדשים: קארין אלהרר,[100] חמד עמאר, עמר בר-לב,[101] ניצן הורוביץ,[102] תמר זנדברג,[103] עודד פורר,[104] אורנה ברביבאי,[105] אלעזר שטרן,[106] מתן כהנא,[107] עיסאווי פריג',[108] מרב מיכאלי,[109] יואל רזבוזוב,[110] נחמן שי[111] ואלי אבידר[112]
בממשלה זו כיהנו 9 נשים:
בממשלה זו היו רק 7 שרים מתוך 28 שלא התפטרו במסגרת החוק הנורווגי וכיהנו כח"כים:
שר אחד לא כיהן כח"כ בכל תקופת הכנסת הנוכחית:
חברי הקבינט המדיני ביטחוני עם הקמת הממשלה[113]:
הרכב מפלגתי
בוועדה כיהנו 12 שרים חברים, מתוכם:
שם | תפקיד | סיעה | ||
---|---|---|---|---|
מינוי על-פי חוק | ||||
נפתלי בנט יו"ר הקבינט |
ראש הממשלה | ימינה | ||
יאיר לפיד | ראש הממשלה החלופי ושר החוץ | יש עתיד | ||
עמר בר-לב | השר לביטחון הפנים | העבודה | ||
בני גנץ | שר הביטחון וסגן ראש הממשלה | כחול לבן | ||
אביגדור ליברמן | שר האוצר | ישראל ביתנו | ||
גדעון סער | שר המשפטים וסגן ראש הממשלה | תקווה חדשה | ||
חברים נוספים | ||||
זאב אלקין | שר הבינוי והשיכון ושר ירושלים ומורשת | תקווה חדשה | ||
ניצן הורוביץ | שר הבריאות | מרצ | ||
מתן כהנא | השר לשירותי דת | ימינה | ||
מרב מיכאלי | שרת התחבורה והבטיחות בדרכים | העבודה | ||
יפעת שאשא-ביטון | שרת החינוך | תקווה חדשה | ||
איילת שקד | שרת הפנים | ימינה | ||
מוזמנים קבועים שאינם שרים | ||||
אלון שוסטר | סגן שר הביטחון | כחול לבן | ||
איל חולתא | ראש המטה לביטחון לאומי | |||
אביחי מנדלבליט | היועץ המשפטי לממשלה | |||
אלוף אבי גיל | המזכיר הצבאי של ראש הממשלה | |||
תא"ל יקי דולף | המזכיר הצבאי של שר הביטחון | |||
רן פלד | ראש אגף האחראי על דיוני ועדת השרים במל"ל |
כנגד ממשלת ישראל השלושים ושש קמה מחאה, בעיקר נגד ראש הממשלה, נפתלי בנט, בדרישה להתפטרותו עקב הפרת הבטחות רבות שנתן קודם הבחירות, בהם הבטחות לא להקים ממשלה עם מפלגת רע"מ ועם שאר מפלגות השמאל[114] והבטחה להסדיר את המאחזים ביומו הראשון כראש ממשלת ישראל.[115] המחאה עסקה גם ברפורמות בענייני יהדות שקידם השר לשירותי דת מתן כהנא,[116] והרפורמות הכלכליות שקידם שר האוצר אביגדור ליברמן, שנתפסו כפוגעות בציבור החרדי. חלק מהמשתתפים במחאה ניצלו את הסיקור הציבורי למחאה בנושאים נוספים, בהם זכויות המתנחלים, מחאה נגד מתווה הגיור[117] מחאה על פרשת מותו של אהוביה סנדק, מחאה נגד האלימות הפלסטינית ביהודה ושומרון ונגד אלימות מצד בדואים בנגב, ומחאה נגד קיפוח המאחזים.[118]
במהלך כהונת הממשלה המשיכה גם המחאה נגד מדיניות הקורונה בישראל שהחלה במהלך כהונת הממשלה הקודמת.
גם בתוך הממשלה נרשמה ביקורת על התנהלותה, בין השאר על ידי מאזן גנאים, רינאוי זועבי, עידית סילמן וניר אורבך. שלושה מהם, עידית סילמן, רינאוי זועבי, וניר אורבך, פרשו לבסוף מהממשלה.[119][י"ב][י"ג]
מוקדי המחאה העיקריים היו כיכר הבימה[120] וכיכר רבין בתל אביב, ואזור הכנסת ומשרד ראש הממשלה בירושלים. הפגנות מקומיות נוספות נערכו בערים רבות, בצמתים ועל גבי גשרים ברחבי המדינה.[121] נוסף על כך, התקיימו הפגנות בקרבת בתיהם של חברי הממשלה, דוגמת ראש הממשלה נפתלי בנט ברעננה[122][123] ושר הביטחון בני גנץ בראש העין.[124][125]
ב-26 וב-28 באפריל 2022 נשלחו לביתו של נפתלי בנט ברעננה מעטפות עם מכתבי איומים וקליע בתוכם.[126][127] לאור זאת, תוגברה משמעותית האבטחה על בנט.[128] ב-9 במאי נעצרה אילנה ספורטה, בת 65 מאשקלון, בחשד לביצוע המעשה.[129] בינואר 2023 חתמה ספורטה על הסדר טיעון עם הפרקליטות.[130]
ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל במאי 2022, נאומו של ראש הממשלה בנט בטקס האזכרה הממלכתי בהר הרצל הופרע בקריאות ביניים רבות מקהל המשפחות השכולות, ובמשך דקות ארוכות בנט לא יכול היה להתחיל בנאומו.[131] גם בטקס יום הזיכרון בפתח תקווה, הופרע נאומה של שרת הפנים איילת שקד בקריאות ביניים מהקהל.[132]
ב-6 באפריל 2022 הודיעה חברת הכנסת ויו"ר הקואליציה, עידית סילמן, מסיעת ימינה על פרישה מהקואליציה, מה שהותיר את הקואליציה עם 60 חברי כנסת, דהיינו, ללא רוב בכנסת.[133]
ב-13 במאי 2022 הכריז השר לשירותי דת, מתן כהנא, על התפטרותו מהממשלה במטרה לשוב למושבו בכנסת, זאת, בתיאום עם ראש הממשלה נפתלי בנט ועל מנת להבטיח את יציבות הקואליציה.[134] בהתאם לחוק הנורווגי, עם התפטרותו, חבר הכנסת יום טוב כלפון הפסיק להיות חבר כנסת, עוד סוכם בין בנט לכהנא, כי האחרון ימונה לסגן השר לשירותי דת וימשיך בפועל את ניהול המשרד כסגן שר, משום שאבד הרוב לאישור מינויו כשר מחדש.[135]
ב-19 במאי 2022 הודיעה חברת הכנסת רינאווי זועבי, ממפלגת מרצ, כי היא פורשת מהקואליציה, ובכך הותירה את הממשלה עם 59 ח"כים בלבד – מיעוט בכנסת.[136] מספר ימים לאחר מכן היא שבה לקואליציה.[137]
ב-13 ביוני 2022 הודיע חבר הכנסת ויו"ר ועדת הכנסת, ניר אורבך, מסיעת ימינה, על הפסקת תמיכתו בממשלה ועל פרישתו מן הקואליציה עד להצבעה בכנסת לחידוש תוקפן של תקנות יו"ש,[138] ואמר: "הניסוי איתכם (רע"מ) נכשל".[139] בכך, הוא הותיר את הממשלה עם 59 חברי כנסת בלבד כממשלת מיעוט.
ב-20 ביוני 2022 ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החלופי יאיר לפיד סיכמו ביניהם על פיזור הכנסת והקדמת הבחירות לאחר שמוצו הניסיונות לייצב את הקואליציה, כאשר ראש הממשלה, ממשלת מעבר, יהיה יאיר לפיד.[140][141] ב-30 ביוני עבר חוק התפזרות הכנסת בקריאה שלישית. בחצות הלילה בין 30 ביוני ו-1 ביולי הפך לפיד לראש הממשלה.
הרשימה המשותפת הניחה על שולחן הכנסת 12,000 הסתייגויות[142] בניסיון לעכב את התפזרות הכנסת מכיוון שלפי החוק תקנות יו"ש היו אמורות לפקוע בחצות 30 ביוני אם הכנסת לא הייתה מתפזרת עד אז, אך הן נפסלו מטעמים פרוצדורליים.[143]
העבודה וישראל ביתנו לא השתתפו בהצבעה על פיזור הכנסת כמחאה על כך שלא הועבר "חוק המטרו" שמהותו בניית רכבת תחתית בגוש דן.
בתקופת ממשלת המעבר הממשלה חתמה על הסכם קיבוצי חדש עם הסתדרות המורים התקף עד 2026.
סמוך לבחירות, חתמה הממשלה על הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון שגרר התנגדות חריפה מצד האופוזיציה. בג"ץ דחה עתירות שטענו שממשלת המעבר חייבת להביא את ההסכם למשאל עם או להצבעה בכנסת[144]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.