Loading AI tools
מערכת הבחירות ה-59 של ארצות הברית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020 נערכו ביום שלישי, 3 בנובמבר 2020 בחירות אלו היו הבחירות לנשיאות ארצות הברית ה-59 במספר ובהן ניצח ג'ו ביידן לאחר שקיבל 306 אלקטורים, שהבטיחו את בחירתו לנשיא ה-46, ואת בחירתה של קמלה האריס לסגנית הנשיא ה-49 של ארצות הברית. ביידן היה לנשיא הראשון שנבחר על ידי למעלה מ-81 מיליון בוחרים (מספר שיא של בוחרים במועמד אחד), בבחירות שבהן נרשם שיא במספר המצביעים (כ-158 מיליון) ושיא באחוז הצבעה (כ-66%). נוסף לכך, גם המועמד המפסיד דונלד טראמפ, זכה למספר הקולות הגבוה ביותר שקיבל אי פעם נשיא מכהן (למעלה מ-74 מיליון בוחרים).
| |||||||||||
| הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 | |||||||||||
| 3 בנובמבר 2020 | |||||||||||
| היו 538 קולות בחבר האלקטורים נדרשו 270 קולות אלקטורלים כדי לנצח | |||||||||||
| שיעור ההצבעה | 66.7% | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
.jpg) |
.jpg) | ||||||||||
| מועמד | ג'ו ביידן | דונלד טראמפ | |||||||||
| מפלגה |  המפלגה הדמוקרטית |
 המפלגה הרפובליקנית | |||||||||
| מדינת מוצא |  דלאוור |
 פלורידה[1] | |||||||||
| סגן | קמלה האריס | מייק פנס | |||||||||
| אלקטורים | 306 | 232 | |||||||||
| מדינות | 25 + וושינגטון די. סי. + מחוז הקונגרס השני של נברסקה | 25 + מחוז הקונגרס ה-2 של מיין | |||||||||
| מספר הקולות | 81,283,501 | 74,223,975 | |||||||||
| אחוזים | 51.3% | 46.8% | |||||||||
| הזוכה: ג'ו ביידן | |||||||||||
שני המועמדים העיקריים במערכת הבחירות היו דונלד טראמפ, הנשיא ה-45 והמכהן מהמפלגה הרפובליקנית וביידן מהמפלגה הדמוקרטית.
ביידן וטראמפ היו המועמדים המבוגרים ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית לנשיאות מטעם המפלגות הגדולות. ביידן היה בהשבעתו הנשיא המבוגר ביותר אי-פעם שנכנס לתפקידו וכן הנשיא הקתולי השני, כאשר הראשון היה הנשיא ג'ון פ. קנדי.
מערכת הבחירות התנהלה בצל מגפת הקורונה שגבתה למעלה מ-200 אלף קורבנות בארצות הברית החל מאביב 2020.
כתוצאה מהמספר הרב של האנשים שהצביעו בהצבעה מוקדמת ובהצבעה בדואר[2], במספר מדינות מתנדנדות ספירת הקולות ארכה זמן רב ולכן פרסום התוצאות הסופיות של הבחירות התעכב. כתוצאה מכך, שלא כמקובל, הכריזו רשתות החדשות בארצות הברית על המנצח בבחירות - ג'ו ביידן, רק לאחר 4 ימים, ב-7 בנובמבר[3].
לפני,[4] במהלך ואחרי יום הבחירות, טראמפ ורפובליקנים רבים אחרים עסקו בניסיון אגרסיבי וחסר תקדים[5][6] לערער על הבחירות ולבטל את תוצאותיהן, תוך טענה שקרית להונאת בחירות נרחבת וניסיון להשפיע על תהליך ספירת הקולות במדינות מתנדנדות.[7][8][9]. פעולות אלה, תוארו על ידי גורמים רבים כניסיון הפיכה.[4][10][11]
גורמים רשמיים בכל 50 המדינות הצהירו, כי לא נמצאו עדויות להונאות שיטתיות או אי סדרים בספירת הקולות במדינותיהם[12]. סוכנויות פדרליות המפקחות על התנהלות הבחירות ציינו כי היא הייתה מערכת הבחירות "המאובטחת ביותר בהיסטוריה האמריקאית"[13].
טראמפ סירב לקבל את ניצחונו של ביידן ואף הכריז כי הוא המנצח בבחירות[14], והגיש מספר תביעות נגד האופן בו התנהלו הבחירות במספר מדינות - באריזונה, ג'ורג'יה, מישיגן, נבדה, פנסילבניה, ויסקונסין וטקסס.[15] כמעט כל התביעות נידחו על ידי בתי המשפט או הוסרו על ידי התובעים[16][17]. ב-14 בדצמבר בחר חבר האלקטורים בביידן לנשיא ארצות הברית. אולם גם לאחר מכן המשיך טראמפ לטעון בטוויטר שהבחירות זויפו, וקרא לבוחרים הרפובליקנים להפעיל לחץ על נציגיהם בבתי הנבחרים, לפעול לשינוי תוצאת הבחירות[18]. ב-6 וב-7 בינואר 2021 ניהל הקונגרס את ספירת קולות חבר האלקטורים, שהופרעה אך לא סוכלה על ידי הסתערות על הקפיטול.
הנשיא הנבחר וסגנית הנשיא הנבחרת הושבעו לתפקיד ב-20 בינואר 2021.
ערך מורחב – הבחירות לנשיאות ארצות הבריתסעיף 2 של חוקת ארצות הברית קובע כי מי שרוצה לשמש כנשיא ארצות הברית מחויב להיות אזרח יליד ארצות הברית, בן לפחות 35 ותושב ארצות הברית לפחות 14 שנים. המועמדים לנשיאות מבקשים בדרך כלל את תמיכתה של אחת מהמפלגות בפוליטיקה האמריקאית. המועמד לנשיאות בוחר את סגנו (למעט במפלגה הליברטריאנית, הממנה את מועמדה לתפקיד סגן הנשיא על ידי הצבעה של כמה אנשים ולא על ידי העדפת מועמד המפלגה לנשיאות)[19].
הבחירות הכלליות בנובמבר הן בחירות עקיפות, שבהן מצביעים הבוחרים בעד רשימת חברים לחבר האלקטורים. אלה יבחרו ישירות את הנשיא וסגנו ב-14 בדצמבר 2020. תוצאת הבחירות נקבעת על פי מספר האלקטורים שבהם זכה כל מועמד. יש סך הכול 538 אלקטורים. הקצאת מספר האלקטורים לכל מדינה היא על פי מספר חברי הקונגרס שלה (חברי בית הנבחרים והסנאט) ונקבעה בהתאם למפקד האוכלוסין של ארצות הברית משנת 2010. בנוסף, לבירה וושינגטון די. סי. יש שלושה אלקטורים, אף על פי שאינה חלק ממדינה (על פי התיקון ה-23 לחוקת ארצות הברית). שיטת הבחירות לאלקטורים ב-48 מתוך 50 המדינות היא של "הזוכה לוקח הכול", כלומר המועמד שקיבל את מספר הקולות הגדול במדינה מקבל את כל האלקטורים שלה. רק במדינות נברסקה ומיין האלקטורים מתחלקים על פי מחוזות הבחירה של בית הנבחרים כששני האלקטורים הנוספים הם בשיטת הזוכה לוקח הכול.
מגפת הקורונה היה נושא מרכזי בקמפיין הבחירות, כאשר האופן בו ממשל טראמפ בחר להתנהל במהלך התפרצות המגפה ספג ביקורת קשה. באותה העת טראמפ הפיץ מסרים מעורבים על החשיבות שבחבישת מסכות פנים, והטיח ביקור בביידן ועיתונאים על כך שהם חבשו מסכות פנים, למרות שבהזדמנויות שונות הם גם עודד את השימוש בהן.[20] במהלך הקמפיין, טראמפ ערך אירועים רבים ברחבי ארצות הברית, כולל במוקדי התפרצות של המגפה, בהם הקהל לא חבש מסכות פנים ולא שמר על מרחק זה מזה, בעוד שהיו אף מקרים בהם טראמפ לעג לאלה שחבשו מסכות פנים.[21][22][23]
במהלך התפרצות המגפה ביידן הביע תמיכה מפורשת בהרחבת המימון הפדרלי, כולל מימון במסגרת חוק הייצור לצורכי ביטחון, לעריכו תבדיקות, לרכישת ציוד הגנה אישי ולצורך מחקר.[24] טראמפ הפעיל את חוק הייצור לצורכי ביטחון על מנת לשלוט בחלוקה של מסכות פנים ומכונות הנשמה,[25] אך תוכנית התגובה שלו הסתמכה באופן ניכר על כך שהציבור האמריקני יתחיל לקבל את החיסון עד סוף 2020. בדיון הנשיאותי השני טראמפ טען שביידן כינה אותו קְסֵנוֹפוב משום שהוא הגביל את כניסתם לארצות הברית של אזרחים זרים שביקרו בסין, למרות שביידן השיב כי הוא לא התייחס להחלטה זו.[26]
במהלך קמפיין הבחירות טראמפ לקח קרדיט על ההתרחבות הכלכלית העקבית שהתרחשה בארצות הברית בשלוש השנים הראשונות בהן היה נשיא. בנוסף טראמפ ציין כי ההתאוששות הכלכלית ברבעון השלישי של 2020, אשר בו התמ"ג גדל בשיעור שנתי של 33.1%, הייתה ראיה להצלחת המדיניות הכלכלית של ממשל טראמפ.[27] ביידן בתגובה ציין שהכלכלה האמריקנית הייתה איתנה בתקופת ממשל טרמפ כתוצאה מהפעילות של הממשל הדמוקטי לפני 2016, וכי טראמפ החריף את המצב הכלכלי בארצות הברית במהלך ההתפשטות של מגפת הקורונה, ושכתוצאה מכך 42 מיליון אמריקאים הפכו מובטלים.[28]
חוק קיצוצי המס והעבודה של 2017 אשר הוריד את שיעור המיסים הנגבים מאמריקאים רבים הוריד את שיעור מס החברות מ-35% ל-21%, והיה מרכיב מרכזי במדיניות הכלכלית של ממשל טראמפ. ביידן ויתר חברי המפלגה הדמוקרטית ציינו באותה העת שהקיצוצים הללו היטבו באופן בלתי הוגן עם המעמד הגבוה. בתגוה ביידן ציין שהוא מתכנן להעלות את המיסים של התאגידים ושל האוכלוסייה שמרוויחים מעל 400,000 דולרים בשנה, תוך שהוא יוודא ששיעור המיסים הנגבים מרוב האוכלוסייה יהיה נמוך יותר, ובמקביל יעלה את מס רווחי ההון לרמה מקסימלית של 39.6%. בתגובה, טראמפ ציין שתוכניותיו של ביידן יובילו להרס של חשבונות פנסיה ולנפילת שוק המניות.[29]
במהלך הקמפיין העמדות של טראמפ וביידן היו שונות באופן ניכר בכל הנוגע למדיניות הסביבתית. טראמפ הצהיר שנושא ההתחממות הגלובלית הוא "מתיחה", למרות שבהזדמנויות מסוימות הוא גם ציין שמדובר בנושא רציני.[30]
כמו כן טראמפ גינה במהלך הקמפיין גם את הסכם פריז של 2015 שנועד להוביל להפחתת פליטת גזי חממה וב-2017 אף פתח בהליך לפרישתה של ארצות הברית מההסכם. ביידן ציין במהלך הקמפיין שהוא מעוניין שארצות הברית תהיה בהסכם והכריז על כך שיקצה שתי טריליון דולרים לצורך מאבק בשינויי האקלים. במהלך הקמפיין ביידן לא הביע תמיכה מפורשת בכל העקרונות של הניו דיל הירוק. ביידן ציין גם שהוא לא מתכנן לאסור ביצוע סדיקות הידראוליות אלא במקום זאת רק לאסור מתן אישור לביצוע סדיקות הידראוליות במיקומים חדשים בארצות הברית. באחד מהדיונים בין טראמפ לביידן טראמפ ציין שביידן חותר איסור גורף על ביצוע סדיקות הידראוליות בכל ארצות הברית. בנוסף לכך במהלך כהונת ממשל טראמפ בוטלו התקנים שהיו קיימים לגבי פליטת מתאן, והורחבה פעילות הכרייה בארצות הברית.[31]
סוגיית שירותי הבריאות הייתה סוגיה שנוייה במחלוקת במיוחד בקמפיין הבחירות. בעוד שביידן, וכמו גם מועמדים אחרים, הבטיחו לשמר את חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה, הידוע בעיקר כ"אובמה-קֶר", הפרוגרסיבים קראו להחליף את תעשיית הביטוח הפרטית במערכת ביטוח בריאות לאומית שתכסה את כל התושבים בארצות הברית. התוכנית של ביידן כללה תמיכה ביצירת סוכנות ביטוח בריאות בניהול ממשלתי שתתחרה בחברות ביטוח הבריאות הפרטיות,[32] והחזרת האפשרות לקבל ביטוח בריאות פרטי - אפשרות שהוסרה במסגרת חוק הפחתת המס של 2017, וכן החזרת המימון לארגון הורות מתוכננת. מנגד, טראמפ הכריז על תוכניות לבטל את חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה, וכינה אותו "יקר מדי", אך הוא לא ציין מה יחליף אותו.[33] במהלך קמפיין הבחירות ממשל טראמפ ובכירים רפובליקנים מ-18 מדינות ניהלו תביעה בבית המשפט העליון של ארצות הברית במסגרתה הם דרשו שבית המשפט העליון יבטל לאלתר את חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה.[34]
כתוצאה מרצח ג'ורג' פלויד ומקרים אחרים של אלימות משטרתית נגד אוכלוסייה אפרו-אמריקאית, בשילוב עם השפעות מגפת הקורונה, פרצו שורה של מחאות ותקופה ארוכה של הפרות סדר שהחלו באמצע 2020 על רקע מתחים בין לבנים ושחורים. בהמשך תנועת Black Lives Matter, אשר מחתה על אלימות משטרתית נגד אנשים שחורים, הפכה גם היא לסוגיה מרכזית בקמפיין הבחירות של 2020.[35] המחאות היו ברובן שלוות - פחות מ-4% היו מעורבים בגרימת נזק לרכוש או בגילויי אלימות (כאשר רוב גילויי האלימות כוונו נגד המפגינים עצמם).[36] על פי הערכה מספטמבר 2020 המקרים של הצתות, ונדליזם ומעשי ביזה שבוצעו בין ה-26 במאי ל-8 ביוני 2020 גרמו לנזקים בשווי של כ-1 עד 2 מיליארדי דולרים, מה שהופך את השלב הראשוני של מחאת ג'ורג' פלויד לאירוע הפרת הסדר עם הנזקים הגדולים ביותר בתולדות ארצות הברית.[37][38]
בתגובה להפרות הסדר טראמפ ובכירים רפובליקנים שונים הציעו לשלוח כוחות צבא למוקדי הפרות הסדר. הצעה זו ספגה ביקורת רבה, במיוחד מצד הדמוקרטים, כאשר נטען שמהלך כזה יחשב לתגובה בלתי מידתית ושהיא עלולה להיות בלתי חוקית.[39] טראמפ התייחס למפגינים של תנועת Black Lives Matter שהמתעמתו עם סועדים במסעדה כ"בריונים",[40] וכינה ציור רחוב עם הכיתוב "Black Lives Matter" כ"סמל של שנאה".[41] במהלך אותה התקופה הצילום של טראמפ עם ספר התנ"ך מול כנסיית סנט ג'ון (שנפגעה בשריפה במהלך הלילה הקודם) בוושינגטון הבירה היה בעיקר מעורר מחלוקת משום שלצורך לקיחת הצילום כוחות של משטרה צבאית פינו בכוח מפגינים שלווים מהאזור.[42] ביידן גינה את טראמפ על האופן בו בחר לנהוג נגד המפגינים וציין כי מילותיו האחרונות של ג'ורג' פלויד "אני לא יכול לנשום" היו רגע של חשבון נפש לאומה שלנו. ביידן הוא הבטיח גם שיקים ועדת פיקוח משטרתית ב-100 הימים הראשונים בהם יכהן כנשיא, ויקים תקן אחיד למקרים בהם יש הצדקה לשימוש בכוח, בנוסף ליישום של צעדים נוספים במסגרת רפורמה משטרתית.[43]
הנשיא המכהן של ארצות הברית דונלד טראמפ חבר המפלגה הרפובליקנית הודיע כי הוא מתכוון להתמודד על כהונה שנייה בבחירות אלו[44].
טראמפ הוא הבעלים של התאגיד "ארגון טראמפ" ("The Trump Organization"), והמייסד של חברת "Trump Entertainment Resorts", העוסקת בבניית והפעלת בניינים, בתי קזינו, מתקני תרבות ובתי מלון ברחבי העולם. אורח חייו הראוותני הפך אותו לידוען בעשורים האחרונים של המאה ה-20. בראשית המאה ה-21 היה גם לאישיות טלוויזיונית מפורסמת בזכות תוכנית מציאות פופולרית שהפיק והנחה בשנים 2003–2015, בשם "המתמחה".
אחרי הפסדה של הילרי קלינטון בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016, נראתה המפלגה הדמוקרטית חסרת מנהיג עיקרי[46].
.jpg)
.jpg)
.jpg)
_(cropped).jpg)
.jpg)
.jpg)
_(cropped).jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
הוועדה הלאומית של המפלגה הרפובליקנית החליטה לא לקיים עימותים בין המתמודדים לנשיא המכהן, דונלד טראמפ[63][64]. טראמפ עצמו הצהיר ב-10 בספטמבר 2019 כי אינו מתכנן להשתתף בשום עימות, "אני לא מתכנן לתת להם אמינות כלשהי"[65].
שלושה עימותים פרטיים נערכו ב-24 בספטמבר, 26 באוקטובר ו-28 באוקטובר 2019, בהם השתתפו מספר מועמדים שוליים.
| מועד | מדינה או אזור | אופי ההצבעה | צירים | מנצח | תמיכה במנצח |
|---|---|---|---|---|---|
| 11 בדצמבר 2019 | הוואי | אספות בחירה | 19 | דונלד טראמפ | |
| 1 בפברואר 2020 | קנזס | 39 | |||
| 3 בפברואר 2020 | איווה | אספות בחירה | 39 | 97% | |
| 11 בפברואר 2020 | ניו המפשייר | פריימריז | 22 | 86% | |
| 22 בפברואר 2020 | נבדה | ועדה | 25 | ||
| 3 במרץ 2020 | אוקלהומה | פריימריז | 43 | 92.6% | |
| אלבמה | 50 | 96% | |||
| ארקנסו | 40 | 97.1% | |||
| ורמונט | 17 | 88.7% | |||
| טקסס | 155 | 94.3% | |||
| ניו יורק | 94 | ||||
| טנסי | 58 | ||||
| יוטה | 40 | 88.4% | |||
| מיין | ועדה | 22 | |||
| מינסוטה | 39 | ||||
| מסצ'וסטס | פריימריז | 41 | 87.7% | ||
| קרוליינה הצפונית | 71 | 93.5% | |||
| קליפורניה | 172 | 92.5% | |||
| קולורדו | 37 | ||||
| 10 במרץ 2020 | איידהו | 32 | 94% | ||
| דקוטה הצפונית | אספת בחירות | 29 | |||
| מישיגן | פריימריז | 73 | 93% | ||
| מיזורי | 54 | 96% | |||
| מיסיסיפי | 40 | 98% | |||
| וושינגטון | אספת בחירות | 43 | |||
| 17 במרץ 2020 | אילינוי | פריימריז | 67 | 97% | |
| 17 במרץ 2020 | פלורידה | 122 | 93.4% |
בבחירות המקדימות במפלגת הדמוקרטית שודרו כ-10 עימותים, הראשון ב-26 ביוני 2019 והאחרון ב-20 בפברואר 2020[66][67][68][69][70][71][72].
| מועד | מדינה או אזור | אופי ההצבעה | צירים | מנצח | תמיכה במנצח |
|---|---|---|---|---|---|
| 3 בפברואר 2020 | איווה | אספות בחירה | 14 | פיט בוטיג'ג' | 26.2% |
| 11 בפברואר 2020 | ניו המפשייר | פריימריז | 9 | ברני סנדרס | 26.2% |
| 22 בפברואר 2020 | נבדה | אספת הבחירות | 24 | 46.8% | |
| 29 בפברואר 2020 | קרוליינה הדרומית | פריימריז | 39 | ג'ו ביידן | 48.4% |
| 3 במרץ 2020 | אוקלהומה | 21 | 38.7% | ||
| אלבמה | 44 | 63.2% | |||
| ארקנסו | 17 | 40.6% | |||
| וירג'יניה | 66 | 53.2% | |||
| ורמונט | 11 | ברני סנדרס | 50.8% | ||
| טנסי | 33 | ג'ו ביידן | 41.7% | ||
| טקסס | 111 | 34.3% | |||
| יוטה | 16 | ברני סנדרס | 34.6% | ||
| מיין | 11 | ג'ו ביידן | 34.1% | ||
| מסצ'וסטס | 37 | 33.8% | |||
| קרוליינה הצפונית | 68 | 43% | |||
| מינסוטה | 38 | 38.6% | |||
| קולורדו | 25 | ברני סנדרס | 36.8% | ||
| קליפורניה | 221 | 33.6% | |||
| סמואה האמריקנית | אספת בחירות | 4 | מייקל בלומברג | 49.4% | |
| הדמוקרטים מחוץ לארצות הברית | פריימריז | 9 | ברני סנדרס | 57.4% | |
| 10 במרץ 2020 | וושינגטון | 46 | ג'ו ביידן | 36.3% | |
| מיזורי | 44 | 60.2% | |||
| מיסיסיפי | 34 | 81.5% | |||
| מישיגן | 73 | 52.9% | |||
| דקוטה הצפונית | אספת בחירות | 8 | ברני סנדרס | 53.2% | |
| איידהו | פריימריז | 11 | ג'ו ביידן | 48.2% | |
| 14 במרץ 2020 | איי מריאנה הצפוניים | אספת בחירות | 4 | ברני סנדרס | 62.7% |
| 17 במרץ 2020 | אריזונה | פריימריז | 38 | ג'ו ביידן | 43.6% |
| פלורידה | 162 | 61.4% | |||
| אילינוי | 95 | 59.5% | |||
| 7 באפריל 2020 | ויסקונסין | 56 | 63% | ||
| 10 באפריל 2020 | אלסקה | 8 | 55% | ||
| 17 באפריל 2020 | ויומינג | אספת בחירות | 10 | 72% | |
| 28 באפריל 2020 | אוהיו | פריימריז | 115 | 72% | |
| 2 במאי 2020 | קנזס | 29 | 77% | ||
| 12 במאי 2020 | נברסקה | 29 | 77% | ||
| 19 במאי 2020 | אורגון | 46 | 66% | ||
| 22 במאי 2020 | הוואי | 16 | 63% | ||
| 2 ביוני 2020 | מחוז קולומביה | 20 | 76% | ||
| אינדיאנה | 81 | 77% | |||
| מרילנד | 96 | 84% | |||
| מונטנה | 18 | 74% | |||
| ניו מקסיקו | 30 | 74% | |||
| פנסילבניה | 151 | 79% | |||
| רוד איילנד | 24 | 77% | |||
| דקוטה הדרומית | 13 | 77% | |||
| 6 ביוני 2020 | גואם | אספת בחירות | 5 | 70% | |
| איי הבתולה של ארצות הברית | 7 | 91% | |||
| 9 ביוני 2020 | ג'ורג'יה | פריימריז | 105 | 85% | |
| וירג'יניה המערבית | 28 | 65% | |||
| 23 ביוני 2020 | קנטקי | פריימריז | 52 | 68% | |
| 7 ביולי 2020 | דלאוור | פריימריז | 21 | 89% | |
| 7 ביולי 2020 | ניו ג'רזי | פריימריז | 121 | 84.9% | |
| 11 ביולי 2020 | לואיזיאנה | פריימריז | 54 | 79.5% | |
| 12 ביולי 2020 | פוארטו ריקו | פריימריז | 44 | ג'ו ביידן | 56% |
| 11 באוגוסט 2020 | קונטיקט | פריימריז | 60 | ג'ו ביידן | 84.9% |
באוגוסט 2020 ערכה המפלגה הדמוקרטית את הוועידה הדמוקרטית של 2020 (אנ'), בוועידה נאמו כמה מהמועמדים שהפסידו לביידן בבחירות המקדימות שנערכו באותה שנה ואף ביידן עצמו, מלבד הנאום המרכזי של ביידן נאמו ראשת עיירת אטלנטה, קיישה לאנס בוטומס, הסנאטורית ממדינת אילינוי, תמי דקוורת' וכן ראש עיריית סאות בנד לשעבר, פיט בוטיג'ג', אשר התמודד בפריימריז הדמוקרטיים לנשיאות ואף ניצח באספת הבחירות שנערכה באיווה[73].
עוד באותו החודש הודיע ביידן כי בחר את הסנאטורית קמלה האריס להיות שותפתו לבחירות, אם ביידן ינצח האריס תהפוך לאישה הראשונה שתכהן כסגנית נשיא ארצות הברית ואם לא ייבחרו עדיין תהיה האישה האפרו-אמריקאית הראשונה שמועמדת לתפקיד זה[74].
באמצע ספטמבר 2020 פסק בית המשפט הפדרלי לערעורים (אנ') כי הממשל בפלורידה (אשר נחשבת מדינה מתנדנדת בבחירות) רשאי למנוע מאסירים משוחררים שלא משלמים את חובותיהם להצביע בבחירות[75]. עוד קודם לכן הסוגיה הייתה מוזכרת בפעולות חקיקה רבות. הבולטת שבהצעות שגם בסופו של יום אושרה הייתה תיקון מסוף 2018 אשר מחזיר לעבריינים שסיימו לרצות את עונשם את זכות ההצבעה במדינה בה הם מתגוררים, למעט למי שהורשעו ברצח ועבירות מין. עם זאת, כעבור מספר חודשים נקבע חוק שמבהיר כי השלמת העונש לא כוללת רק את הזמן עצמו בו נאסר המצביע אלא גם את הקנסות, הפיצויים והוצאות המשפט שנדרש לשלם. בשל כך, להרבה מהאסירים שהייתה אמורה להיות להם זכות הצבעה בבחירות לא יוכלו להצביע אלא אם שילמו את כל הכספים שהתחייבו לשלם[76].
ב-15 בספטמבר 2020 החלה למעשה ההצבעה בבחירות וזאת כחלק מהאפשרות להצביע בהצבעה מוקדמת וכן פתיחת האפשרות להצביע בדואר (אפשרויות שנהפכו לפופולריות מאוד לאור התפרצות נגיף הקורונה בארצות הברית)[77].
בתחילת אוקטובר 2020 פורסם כי באחת מעצרות התמיכה בנשיא טראמפ התרחש עימות אלים בין המפגינים. העצרת הייתה מפגן תמיכה בנשיא בניו יורק ואורגנה כשיירת מכוניות של תומכי הנשיא וזאת במימון הארגון היהודי, "יהודים למען טראמפ". במהלך הנסיעה נראו מפגינים שעברו במקום משליכים ביצים ואבנים לעבר השיירה ואף קוראים עלבונות לעבר תומכיו של הנשיא[78].
ב-2 באוקטובר 2020 צייץ טראמפ כי הוא ואשתו, מלניה טראמפ, נדבקו ב-COVID-19 וכי הם מקבלים טיפול רפואי בהתאם. בשל כך פונה הנשיא טראמפ באמצעות מארין 1 לבית החולים הצבאי וולטר ריד[79] וקיבל שם טיפול רפואי עד שמצבו התייצב[80] ושוחרר כ-3 ימים לאחר מכן[81].
בשבועיים האחרונים של מערכת הבחירות גייס מטה הבחירות של ביידן את נשיא ארצות הברית לשעבר שגם כיהן איתו יחד בבית הלבן, ברק אובמה. אובמה השתתף במספר עצרות בחירות במדינות חגורת החלודה. נוכחותו של אובמה זיכתה אותו בכלי התקשורת לכינוי "שחקן חיזוק" וזאת מאחר שאחת מהסיבות שהוא גויס לקמפיין הייתה לגרום לקהל מצביעים שלא הצביע במערכת הבחירות של 2016 להצביע הפעם[82].
ב-27 באוקטובר אישר הסנאט את המינוי של השופטת איימי קוני בארט לבית המשפט העליון. טראמפ דאג כי בארט תושבע מיד לאחר האישור, וזאת כי רצה שהיא תוכל לקחת חלק בשורת הכרעות ופעולות חקיקה בנושא הבחירות. מלבד זאת, המינוי ישמר את הרוב השמרני בבית המשפט ויגדיל אותו לרוב שמרני של 3:6[83][84].
חרף הדרישות לריחוק חברתי ועטיית מסכות, יומיים בלבד לפני יום הבחירות השתתף טראמפ בעצרות גדולות במישיגן, אייווה, קרוליינה הצפונית, ג'ורג'יה ופלורידה אשר נערכו בצפיפות רבה ובהן רק חלק מהמשתתפים לבשו מסיכות בהתאם לדרישה הרפואית[85].
.jpg)
ביום הבחירות של 2020 נמשך הנוהג של ספירת הקולות בשתי העיירות הקטנות ביותר בניו המפשייר. בדיקסוויל נוץ' זכה ג'ו ביידן בכל 5 הקולות שהצביעו בעיירה. לעומת זאת, בעיירה הסמוכה מיספילד, טראמפ ניצח עם 16 קולות לעומת חמישה לביידן[86][87].
הבחירות של שנת 2020 התאפיינו באתגרים ייחודיים שנבעו ממגפת הקורונה, מהפוליטיקה הבינלאומית ומאישיותו של הנשיא היוצא.
מגפת הקורונה שגבתה קורבנות רבים בארצות הברית בקיץ 2020 יצרה שיבושים בבחירות המקדימות, ועוררה לקראת הבחירות הכלליות חששות משיבושים דומים[88].
באירועי בחירות שהתקיימו בצל התפרצות המגפה חלו שיבושים שונים בהליך הבחירות. חלק מהבוחרים חששו לצאת מביתם ולהגיע לנסיבות התקהלות סביב הקלפיות, ומדינות שונות עודדו הצבעה באמצעות פתקי דואר. מכיוון שהדרישה למימוש הליך ההצבעה בדואר הייתה חסרת תקדים בהיקפה, יצר הדבר שיבושים שונים, בהם תלונות על אי קבלת פתקי ההצבעה הנדרשים עבור הצבעה בדואר. נוסף על כך, גם עובדי הקלפיות עצמם חששו במקרים מסוימים להגיע לאזורי ההתקהלות, והדבר יצר מחסור כוח אדם בעובדים אלו[88].
עקב מגפת הקורונה התירו מספר מדינות בארצות הברית לכל בוחר שירצה בזאת להצביע לפני יום הבחירות במעטפות כפולות שנשלחות בדואר, ללא צורך באישור מיוחד. הצבעה בדואר בבחירות לנשיאות הייתה מקובלת גם לפני כן, ב-2016 היו כ-60 מיליון הצבעות מוקדמות של אנשים שקיבלו אישור להצביע בדרך זו - חיילים, אנשים שמרותקים לבתיהם וכן הלאה. ב-2020 לעומת זה היו כבר כ-100 מיליון הצבעות במעטפות כפולות שהן כ-62% מכל הקולות (לא כל המעטפות הכפולות נשלחו בדואר, חלק מהן נמסרו לפני הבחירות אישית במשרד הבחירות המקומי)[89][90].
טראמפ התנגד להצבעה בדואר. עוד באפריל, כחצי שנה לפני הבחירות, הוא חזר ואמר, מבלי לגבות זאת בנתונים, שהצבעות בדואר מסוכנות למדינה כי הן "שקריות, בהרבה פעמים זו מרמה"[91]. ב-6 במאי הוא מינה את מקורבו לואיס דג'וי למנכ"ל הדואר. המנכ"ל הטרי קיצץ את מכסת השעות הנוספות לעובדים, הורה לפרק מכונות מיון מהירות במרכזי המיון, וקבע תקנות נוספות שיאטו את חלוקת הדואר[92]. בהמשך החודש כינה טראמפ את הליך זה "הונאה" באמצעות ציוץ בטוויטר. חברת טוויטר, באופן חסר תקדים עבור ציוצים של טראמפ, אפשרו לחברות בדיקת עובדות לסמן ציוץ של טראמפ כ"מטעה", תוך טענה שהצהרות אלו עלולות לגרום לשיבושים שישפיעו על הבחירות הראשיות, ושהונאות הקשורות לבחירות בדואר זניחות וכמעט שאינן מתקיימות[93][94][95].
ביולי הזהיר שירות הדואר שלנוכח התקנות החדשות יחד עם מבול המכתבים הצפוי, השירות לא יוכל לעמוד בתאריכים האחרונים שהמדינות השונות קבעו לקבלת פתקי ההצבעה[96]. בית הנבחרים האמריקאי שהיה בפגרה נקרא להתכנס כדי להפוך את התקנות האלה על פיהן, והקצה לדואר תקציב חירום של 25 מיליון דולר כדי לעמוד בכמות מעטפות ההצבעה. באוגוסט טראמפ הסכים שהדואר אכן זקוק לתקציבים נוספים כדי לטפל במעטפות הרבות, אך הודיע שיחסום כל תקציב נוסף כדי למנוע עלייה בהצבעה באמצעות הדואר[97]. יש המכנים זאת משבר שירות הדואר של ארצות הברית 2020.
באוגוסט הגישו אנשי טראמפ תביעה משפטית בדרישה לפסול את השימוש בתיבות דואר ייעודיות למשלוח מעטפות הצבעה בפנסילבניה. הם גם דרשו לפסול טופסי הצבעה שהיו סגורים רק במעטפה החיצונית, בנוסף לדרישות אחרות, בטענה שאמצעים אלה מביאים איתם זיופי בחירות גדולים. השופט הפדרלי הורה להם לספק הוכחות שאמצעים אלה גרמו לזיופים בבחירות בעבר ובהווה, הם לא הצליחו לעשות זאת ותביעתם נדחתה[98].
חודשים לפני הבחירות הודיע טראמפ בטוויטר, בראיונות ובנאומים שאם יובס הוא עשוי לסרב להכיר בתוצאות הבחירות. הוא הודיע, מבלי לבסס זאת על נתונים ספציפיים, שהבחירות יוטו בזדון נגדו[99]. בספטמבר, חודשיים לפני הבחירות, הוא אמר שהוא צופה שהבחירות יגיעו לבית המשפט העליון, ולכן חשוב להבטיח רוב שמרני בבית המשפט ולמנות במהרה שופט תשיעי שיחליף את רות ביידר גינסבורג הליברלית שהלכה לעולמה[100].
הוא התקיף במיוחד את ההצבעה בדואר וטען שהיא עמוסת תרמיות, על אף שניסיון העבר סותר טענה זו - ראש ה-FBI, שמונה על ידי טראמפ, העיד בספטמבר 2020 תחת שבועה שה-FBI מעולם לא נתקל בניסיון ארצי לתרמית בחירות, בין אם בדואר ובין אם בהצבעה בקלפי[101]. טראמפ חזר וטען בפני קהלו שהדרך היחידה שהם יפסידו היא אם הבחירות יזויפו, ומאן להתחייב להעברת שלטון מסודרת אחרי הבחירות[102].
הצהרות אלה של טראמפ תוארו כאיום על הסדר החוקתי. מספר חברי קונגרס רפובליקאים אמרו שהם מחויבים למעבר מסודר של חילופי השלטון, אך עם זאת נמנעו מלהעביר ביקורת על הטענות של טראמפ[103][104].
לאחר הבחירות הגישו טראמפ ואנשיו מעל 30 תביעות משפטיות במדינות שונות, בטענות על אי סדרים במהלך הבחירות ובספירת הקולות. רוב התביעות נדחו או נמשכו על ידי התובעים[105]. תביעה אחת בפנסילבניה התקבלה – מדובר במצביעים לראשונה בחייהם ששלחו את בחירתם בדואר אך לא וידאו את זהותם עד 9 בנובמבר אלא לאחר מכן. קולות אלה לא נספרו מאחר שוועדת הבחירות בפנסילבניה המתינה לפסיקה בעניינם, ובכל מקרה מספרם קטן מכדי לגשר על הפער של יותר מ-80 אלף קולות לטובת ביידן באותה מדינה[106].
המחלקה לביטחון המולדת והסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות, שהיו בין הגופים הפדרליים האחראים לאבטחת קיומן של בחירות סדירות ואמינות, פרסמו הצהרות שדוחות את הטענות לאי הסדרים, ומצביעות על צעדים רבים שבוצעו כדי להבטיח את אמינותן של הבחירות בנסיבות המיוחדות של הבחירות שנערכו ב-2020[107][108].
ב-22 בינואר 2021 פורסם כי טראמפ שקל לפטר את ג'פרי רוזן, ששימש בתפקיד התובע הכללי של ארצות הברית, ולהחליף אותו באדם מטעמו שיבטל את תוצאות הבחירות. טראמפ נמנע מלממש את התוכנית רק לאחר שכל בכירי מחלקת המשפטים הצהירו שהם יתפטרו אם יעשה זאת[109][110].
חבר האלקטורים הם 538 אנשים, המשמשים כנציגי המדינות השונות בארצות הברית, והם שבוחרים בסוף תהליך הבחירות את הנשיא. לכל מדינה יש הקצאה של מספר אלקטורים בהתאם לגודל האוכלוסייה שבה. החוקה האמריקנית לא כוללת התייחסות לשאלה, כיצד יש לבחור/למנות את האלקטורים, וכל מדינה רשאית להחליט בעצמה על שיטת הבחירה ואפילו למנות את האלקטורים ללא בחירה. עם זאת, בעידן המודרני, ברוב המדינות בארצות הברית, למעט מיין ונברסקה, הנוהל המקובל הוא, שמי שזוכה ברוב הקולות במדינה מקבל את כל האלקטורים שלה, כלומר כל האלקטורים יהיו חברי מפלגתו ויצביעו בעדו.
ב-20 בנובמבר, ניסו טראמפ ואנשיו ללחוץ, ללא הצלחה, על פוליטיקאים רפובליקנים במישיגן ופנסילבניה, בהן זכה ביידן, לשנות את שיטת בחירת האלקטורים בהן, כך שייבחרו אלקטורים רפובליקאים, שיעניקו לטראמפ רוב בחבר האלקטורים, על אף שלא זכה ברוב בבחירות[111].
לאחר שבוצעה התערבות רוסית בבחירות של שנת 2016, התכוננו גורמים שונים בארצות הברית לניסיונות התערבות גם בבחירות של שנת 2020, על ידי שימוש בכלים דומים, דוגמת תחזוקת אתרים של חדשות כזב או מתקפות סייבר[112].
בפברואר 2020 הזהירו גורמי מודיעין אמריקאים כי גם הפעם רוסיה אכן מנסה להתערב בבחירות במטרה להביא לבחירתו של הנשיא טראמפ. טראמפ עצמו הטיל ספק באזהרות אלו[112].
באוגוסט 2020 מסר ויליאם אוונינה, ראש המרכז הלאומי למודיעין נגדי, והאחראי על אבטחת הליך הבחירות בארצות הברית, שעל פי ההערכות פועלות סין ואיראן נגד טראמפ, ורוסיה פועלת נגד ביידן[113].
על רקע החששות מהשפעתן של התערבויות זרות באמצעות הרשתות החברתיות, בדומה לבחירות של שנת 2016, התחזק הדיון הציבורי סביב הגבלות על פרסום פוליטי. פייסבוק, אשר עמדה מול ביקורת רבה בהקשר זה, ביצעה מספר שינויים שמטרתם הגברת הפיקוח על תהליך הפרסום, וכבר מסוף שנת 2019 דיווחה שסיכלה ניסיונות התערבות בבחירות מצד רוסיה ואיראן. למרות פעולות אלו, המשיכה פייסבוק לספוג ביקורות מצד גורמים רבים, ביניהם ארגוני זכויות אדם, וכאשר דבקה בקיץ 2020 בסירובה לסמן פוסטים פוליטיים כוזבים או מסיתים, החריפו המחאות וכללו גם את עובדי פייסבוק עצמה וכן חרם מפרסמים[114][115][116].
.jpg)
הוועדה לעימותים נשיאותיים הודיעה על קיומם של 4 עימותים; שלושה בין המועמדים לנשיאות ואחד בין המועמדים לסגנות.
 | |||||||||||
| המועמד לנשיא | קולות | אלקטורים | המועמד לסגן הנשיא | אלקטורים | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המועמד | מפלגה | מדינת המוצא | מס' | אחוז | מס' | המועמד | מדינת המוצא | מס' | |||
| ג'וזף רובינט ביידן הבן | המפלגה הדמוקרטית | דלאוור | 81,268,924 | 51.31% | 306 | 306 / 538 |
קמלה דווי האריס | קליפורניה | 306 | 306 / 538 | |
| דונלד ג'ון טראמפ | המפלגה הרפובליקנית | פלורידה | 74,216,154 | 46.86% | 232 | 232 / 538 |
מייקל ריצ'רד פנס | אינדיאנה | 232 | 232 / 538 | |
| ג'ו יורגנסן | המפלגה הליברטריאנית | קרוליינה הדרומית | 1,865,724 | 1.18% | 0 | 0 / 538 |
ג'רמי כהן | קרוליינה הדרומית | 0 | 0 / 538 | |
| האוורד גרישם הוקינס | מפלגת הירוקים | ניו יורק | 405,035 | 0.26% | 0 | 0 / 538 |
אנג'לה ניקול ווקר | קרוליינה הדרומית | 0 | 0 / 538 | |
| אחרים | 627,566 | 0.40% | - | אחרים | - | ||||||
| סך הכול | 158,383,403 | 100% | 538 | 538 | |||||||
| נדרש כדי לנצח | 270 | 270 | |||||||||
בעוד שבמערכות בחירות קודמות הסתמן מנצח ברור כבר בבוקר שלאחר הבחירות (למעט בחירות 2000, שם הייתה הכרעה מאוחרת בגלל חוסר ההכרעה בפלורידה), הרי שבמערכת הבחירות הזו לא הסתמן מנצח ברור במשך מספר ימים לאחר הבחירות עקב התהליך הממושך של ספירת קולות ה-Absentee ballot (הצבעות מוקדמות בדואר ובקלפיות).
בשל כך רק ביום שבת, ארבעה ימים לאחר יום הבחירות, ב-7 בנובמבר 2020, הכריזו רשתות הטלוויזיה על ניצחונו של ביידן. בעקבותיהם הגיעה הכרה בתוצאות הבחירות מאישים בולטים רבים בארצות הברית וברחבי העולם וממנהיגי מדינות שברכו את ביידן, ביניהם ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון[122], קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל[123], נשיא צרפת עמנואל מקרון[124], ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו[125], ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס, ראש ממשלת יפן יושיהידה סוגה[126], נשיא פולין אנדז'יי דודה, נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי[127], ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו[128] ואחרים.
לקראת הבחירות וביום הבחירות עצמו העלה טראמפ שורה של טענות לא מבוססות לגבי אי סדרים ותרמיות בספירת הקולות, במטרה להטיל ספק בתוצאות הבחירות[129]. יומיים אחרי הבחירות ועוד בטרם הוכרז המנצח, נשא טראמפ נאום ואמר שהיו זיופים ואילו היו סופרים את הקולות החוקיים הוא היה זוכה. חלק מערוצי הטלוויזיה האמריקאים קטעו את שידור הנאום[130][131], ערוצים אחרים כמו CNN ו-FOX הרפובליקאי לא קטעו את הנאום אך העירו שאין ראיות לטענות של טראמפ[132].
בימים שלאחר מכן טראמפ חזר וטען שהיו תרמיות לטובת ביידן ולמעשה הוא המנצח בהפרש גדול, הוא צייץ "ניצחתי בבחירות האלה, בהרבה". טוויטר סימנה ציוץ זה כלא עובדתי[133]. בעקבות טראמפ דרשו גם ראשי המפלגה הרפובליקנית לקיים ספירה חוזרת במספר מדינות, בהן יתרונו של ביידן היה מצומצם (פנסילבניה, ויסקונסין, מישיגן, ג'ורג'יה, נבדה ועוד), ומאנו להודות בניצחונו של ביידן בבחירות[134]. טענות כזב לגבי תרמיות בספירת הקולות בבחירות התפשטו ברשתות החברתיות[135][136] והגיעו אף לערוצים הממסדיים בישראל, למשל סיפור ויראלי על משאית שהגיעה לקלפי בפנסילבניה ופרקה 130,000 טופסי הצבעה לביידן[137]. ב-10 בנובמבר הודיע התובע הכללי של ארצות הברית שהוא מתיר לתובעים במדינות לחקור טענות לזיופים בתנאי שאלה טענות ספציפיות ומהותיות, ואין לפתוח חקירה על בסיס ספקולציות וסיפורים דמיוניים[138].
ב-23 בנובמבר פורסם כי טראמפ אישר לצוות מנהל השירותים הכלליים לעבוד עם צוות המעבר של הנשיא הנבחר ביידן, לעדכן אותם בעמדות הממשל בתחומים השונים ולעבוד איתם לקראת העברת הממשל, על אף אישורו והודעתו טראמפ הכריז כי במקביל לאישור העבודה עם צוותי ביידן הוא ימשיך בקרב המשפטי על הבאת הוכחות שהיו זיופים בתוצאות הבחירות[139].
בתחילת 2021 לחץ הנשיא טראמפ על רפובליקנים במדינה המתנדנדת ג'ורג'יה במטרה שימצאו קולות אשר ישנו את התוצאות[140]. טראמפ טען לזיופים שהשפיעו על התוצאות, דבר אשר לא היו לו הוכחות. עתירותיו לבית המשפט נדחו ולא שינו את התוצאות. נוסף לכך, לחץ על סגנו, מייק פנס, שלא לספור את קולות האלקטורים אולם האחרון התנגד לכך בטענה שהחוק אינו מאפשר לו זאת. לקראת אישור האלקטורים בגבעת הקפיטול, קוימה עצרת נגד האישור בנוכחות טראמפ שנאם בה. הנוכחים פרצו למבנה הקונגרס וספירת קולות האלקטורים הופסקה[141][142]. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שהליך זה נעצר באמצע, מספר שעות לאחר מכן אושרו תוצאות הבחירות וסגן הנשיא מייק פנס בירך את הנשיא הנבחר ביידן ואת סגניתו האריס, ולאחר מכן הודיע טראמפ כי תתבצע העברת שלטון מסודרת, אם כי הוסיף שהוא מסתייג מהליך קבלת התוצאות[143].
באוגוסט 2023, הוגש כתב אישום נגד טראמפ על פגיעה בעקרון בסיסי בדמוקרטיה האמריקנית – קיום בחירות חופשיות וישרות. הוא הואשם בקשירת קשר להונאה נגד ארצות הברית (פגיעה בהליך הבחירות), קשירת קשר לשיבוש הליך רשמי (אישור קולות האלקטורים), שיבוש הליך רשמי, קשירת קשר נגד זכויות אזרח (הזכות להצבעה) וכן בשיבוש וניסיון שיבוש של אשרור הקולות.[144]
ב-11 בנובמבר הודיע מזכיר מדינת ג'ורג'יה על ספירה חוזרת, ידנית, של 5 מיליון הקולות. בג'ורג'יה זכה ביידן ברוב קטן של 14,112 מצביעים, כ-0.3%[145]. טראמפ צייץ שזה בזבוז זמן וכתב, "הם לא מראים את השוואת החתימות...אל תתנו לקיצונים לגנוב את הבחירות!" (החתימות שעל מעטפות ההצבעה בדואר)[146]. הספירה החוזרת בג'ורג'יה הסתיימה ב-18 בנובמבר בניצחונו של ביידן בפער יותר קטן של 12,670 מצביעים. מושל ג'ורג'יה הרפובליקני, בריאן קמפ, הכריז על ביידן כמנצח ובכך היה למועמד לנשיאות הדמוקרטי הראשון שזכה במדינה זו מאז ניצחונו של ביל קלינטון ב-1992[147]. מטה טראמפ דרש ספירה חוזרת, הפעם שוב ממוכנת[148]. בתום הספירה אושר שוב שביידן זכה, בפער של 11,784 קולות.
ב-18 בנובמבר שילם מטה טראמפ 3 מיליון דולר לצורך ספירה חוזרת חלקית של הקולות במספר מחוזות בוויסקונסין[149]. הספירה הושלמה ב-29 בנובמבר, וכתוצאה ממנה ביידן זכה ב-87 קולות נוספים[150].
אריאל שנבל, התחלנו: מי ירוץ נגד טראמפ ב-2020?, בעיתון מקור ראשון, 27 ביוני 2019 רועי סמיוני, הישורת האחרונה: היכן נמצאים ביידן וטראמפ במדינות המתנדנדות, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2020Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
