Loading AI tools
חוק בארצות הברית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק הייצור לצורכי ביטחון משנת 1950 הוא חוק פדרלי של ארצות הברית שנחקק ב-8 בספטמבר 1950 בתגובה לפתיחת מלחמת קוריאה.[1] החוק היה חלק ממאמץ נרחב של הגנה אזרחית ומאמצי גיוס לצורכי המלחמה בהקשר המלחמה הקרה. תקנות ההטמעה של החוק, קביעת סדרי העדיפויות שלו וההקצאה לביטחון (Defense Priorities and Allocation System - DPAS), הן חלק מקוד התקנות הפדרליות (אנ') (CFR15 §§700-700.93). מאז 1950 יושם החוק מעל 50 פעם. החוק תוקן מעת לעת ונשאר בתוקף.[2]
פרטי החוק | |
---|---|
מדינה | ארצות הברית |
גוף מחוקק | 81st United States Congress |
שטחים שעליהם חל החוק | ארצות הברית |
החוק מכיל שלושה סעיפים עיקריים. הסעיף הראשון מסמיך את הנשיא לדרוש מבתי עסק לקבל ולתעדף חוזים, שהנשיא סבור שהם נחוצים להגנה לאומית. החוק גם מאפשר לנשיא לקבוע רשימת חומרים שאסור לאגור או להפקיע את מחירם.[3] הסעיף השני מסמיך את הנשיא להקים מנגנונים (כגון תקנות, הוראות או סוכנויות) להקצאת חומרים, שירותים ומתקנים לקידום ההגנה הלאומית. הסעיף השלישי מסמיך את הנשיא לשלוט בכלכלה האזרחית כך שחומרים נדירים או קריטיים, הנחוצים למאמץ הביטחון הלאומי, יהיו זמינים לצורכי הביטחון.[4][5]
החוק גם מסמיך את הנשיא לדרוש רכוש, לאלץ את התעשייה להרחיב את הייצור ואת אספקת המשאבים הבסיסיים, לכפות בקרות שכר ומחירים, ליישב סכסוכי עבודה, לשלוט על אשראי צרכנים ונדל"ן, לקבוע סדרי עדיפויות חוזיים ולהקצות חומרי גלם להגנה לאומית.[4]
סמכותו של הנשיא להציב חוזים במסגרת החוק היא החלק של החוק בו נעשה שימוש לרוב על ידי משרד ההגנה (DOD) מאז שנות השבעים. מרבית היישומים האחרים של החוק מנוהלים על ידי משרד התעשייה האסטרטגית והביטחון הכלכלי (SIES) בלשכה לתעשייה וביטחון במחלקת המסחר.[6]
מערכת העדיפויות וההקצאות הביטחוניות קובעת מערכת דירוג לחוזים והזמנות רכש. העדיפות הגבוהה ביותר היא DX, שצריכה להיות מאושרת על ידי שר ההגנה. העדיפות הבאה היא DO, ולאחר מכן - חוזים אחרים.
החוק הועבר על ידי הקונגרס בספטמבר 1950 ונעשה בו שימוש לראשונה במהלך מלחמת קוריאה לשם הסבה נרחבת של המשק האזרחי לצורכי מלחמה בתחומי הייצור והבירוקרטיה. בחסות החוק הקים הנשיא הארי טרומן את המשרד למעבר לצורכי ביטחון (אנ'), הקים פיקוח על השכר והמחירים, הסדיר את הייצור בתעשייה הכבדה כגון פלדה וכרייה, הסדיר עדיפויות בהקצאת חומרים תעשייתיים שהיה בהם מחסור והורה על פיזור מפעלי ייצור בזמן המלחמה ברחבי ארצות הברית.[7]
החוק גם מילא תפקיד חיוני בהקמת תעשיות האלומיניום והטיטניום המקומי בשנות החמישים. באמצעות החוק סיפק משרד ההגנה הלוואות הון נטולות ריבית, והפנה משאבים לכרייה וייצור - וכן עובדים מיומנים לשני ענפי העיבוד הללו.
החוק שימש באופן ספורדי במהלך המלחמה הקרה.[8]
החל משנות ה-80 של המאה ה-20, החלק משרד ההגנה להשתמש בהוראות החוק הקשורות לחוזים והוצאות כדי לספק השקעות לפיתוח טכנולוגיות חדשות.[9] משרד ההגנה השתמש בחוק כדי לעזור לפתח מספר טכנולוגיות חדשות וחומרים, כולל משטחים קרמיים מצורן קרביד, זרחת אינדיום (אנ') ומוליכים למחצה מגליום ארסניד, וכן רכיבי מיקרואלקטרוניקה חסיני קרינה, מוליכי על, וחומרי מתכת מרוכבים.
בשנת 2011 השתמש הנשיא ברק אובמה בחוק כדי לאלץ חברות טלקומוניקציה, תחת איום בעונשים פליליים, למסור מידע מפורט ללשכת התעשייה והביטחון של משרד המסחר על השימוש בחומרה ותוכנה המיוצרות בחו"ל ברשתות החברות, כחלק ממאמצים למלחמה בריגול סייבר סיני בארצות הברית (אנ').[8]
ב-13 ביוני 2017 השתמש הנשיא דונלד טראמפ בהגדרות החוק כדי לסווג שתי מערכות מוצרים בתור "קריטיות לביטחון הלאומי". המערכת הראשונה הייתה "פריטים המשפיעים על סיבים ומבנים הקשורים לתעשיית החלל, מיקרו-אלקטרוניקה חסינת קרינה, מתקני בדיקת קרינה, וכן לוויינים ורכיביהם".[10][11] השנייה הייתה "פריטים המשפיעים על יכולת ייצורו של חיסון אדנו-וירוס; בעלי חוזק רב, עמידים באש ועמידים באופן בליסטי, בעלי קו-פולימרים ספציפיים הניתנים לייצור תעשייתי; מיכלים מאובטחים לשם משלוח, הניתנים לייצור תעשייתי; ורכיבי מיקרו-אלקטרוניקה בצפיפות גבוהה בעלי יכולת תעשייתית לאבטחת מידע".[12][13]
ב-18 במרץ 2020 העלה הנשיא טראמפ את הצורך בשימוש בחוק בתגובה להתפרצות מחלת נגיף קורונה 2019, על ידי הוצאת צו מנהלי המאציל סמכות למזכיר הבריאות על פי צו נשיאותי 13603.[14][15] הוא ציין כי לא יעשה שימוש מיידי בסמכות המוקנית לו על פי החוק. "אני מקווה שלא יהיה צורך", אמר אך ציין כי יעשה זאת במקרה בו יתממש "התרחיש הגרוע ביותר".[16][17] יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי קראה לטראמפ "להשתמש מיד בסמכויות החוק כדי לייצר באופן המוני ולתאם הפצה" של ציוד בית חולים הנדרש באופן קריטי כמו מכונות הנשמה וציוד מגן אישי (למשל מסכות, חלוקים וכפפות). ב-20 במרץ אמר טראמפ כי ישתמש בחוק.[18] מנכ"ל ג'נרל מוטורס, מרי בארה, שוחחה עם גורמים בממשל טראמפ על האופן שבו ג'נרל מוטורס (GM) יכולה לתמוך בייצור מכונות הנשמה.[19] ב-23 במרץ הוציא טראמפ צו מנהלי שהאציל למזכיר הבריאות את הרשות לקבוע איזה חומרים אסורים באגירה ובהפקעת מחירים.[20][21] הסתייגותו של טראמפ משימוש בסמכויות עוררה ביקורת.[22] ב-27 במרץ 2020 הופסק המשא ומתן עם GM בנושא ייצור מנשמים עקב מחלוקת בנושא העלות, אשר נאמדה ביותר ממיליארד דולר, ובגלל חוסר הוודאות של GM באשר ליכולת החברה לספק את מספר מכונות ההנשמה הנדרשות במהירות. טראמפ הורה למזכיר הבריאות, אלכס אזר, להשתמש בסמכות הקיימת במסגרת החוק כדי לדרוש מ-GM לקבל ולתעדף חוזים למספר מכונות ההנשמה שאזר יקבע כי יש בהן צורך.[23]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.