Loading AI tools
אדריכל ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל מֶסְטֶצְ'קִין (1908 – 2 ביוני 2004) היה אדריכל ישראלי, בוגר לימודי ארכיטקטורה בבאוהאוס והאדריכל הראשי של הקיבוץ הארצי משנות ה-40 עד לשנות ה-70. היה לאחד האדריכלים המשפיעים בתנועה הקיבוצית ומראשוני מתכנני "הסגנון הבינלאומי" בארץ ישראל.
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| לידה |
1908 ואסילקיב, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
2004 (בגיל 96 בערך) ישראל |
| מקום לימודים | באוהאוס, גרמניה |
| תחום יצירה | אדריכלות |
| זרם באמנות |
הסגנון הבין-לאומי |
  | |
איש תנועת העבודה, ממייסדי תנועת הנוער העובד, ממתכנני "חומה ומגדל" ומייסד בית הספר המקצועי הראשון בארץ ישראל, כיום מכללת מקס פיין-עמל.
מסטצ'קין נולד בשנת 1908 בעיר ואסילקיב שבאוקראינה, ובשנת 1923 עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. מסטצ'קין חי ופעל בתל אביב עד מותו בגיל 96, בבית שאותו תכנן בכיכר הבימה.
לאחר שעלה עם משפחתו לארץ ישראל, החל ללמוד בבית הספר המקצועי של תנועת המזרחי, "תלמוד תורה" שבנווה שלום, תל אביב. מסטצ'קין למד במגמת המתכת בבית הספר, ובמקביל ללימודיו עסק יחד עם ישראל גלילי ומשה פלמן בהתארגנות קבוצת נערים פועלים בעידודו של המחנך דוד כהן. יחד הקימו את תנועת הנוער העובד, שמסטצ'קין היה ממייסדיה. על אף ניסיונותיו של ברל כצנלסון לקדם את מסטצ'קין לעמדות הנהגה בתנועה הקיבוצית, הוא בחר בלימודים המקצועיים בבית הספר לעיצוב ואדריכלות באוהאוס בדסאו שבגרמניה, שם למד בין השנים 1930-1933. מסטצ'קין סיפר כי במבחן הקבלה לבית הספר שנערך לו הוא נדרש להפוך יריעת בד גס למשהו שימושי. הוא קלע מהיריעה חבל עליו אמר שבו יתלה את עצמו אם לא יתקבל.
בבאוהאוס למד תחת הנהלתו של מיס ון דר רוהה וכתלמידיהם של וסילי קנדינסקי וג'וזף אלברס, אולם לימים פעל מסטצ'קין תחת השפעת תורתו של הנס מאייר, מנהלו השני של בית הספר שסולק מתפקידו בשנת 1930, השנה בה החל מסטצ'קין את לימודיו במוסד. מאייר דגל באדריכלות סוציאליסטית הפועלת מתוך תפיסת תיקון חברתי-כלכלי. אג'נדה זו הייתה המשך ישיר לפועלו של מסטצ'קין בנוער העובד ושירתה אותו לאחר מכן בפועלו בתכנון הקיבוצי בישראל.
עם שובו ארצה בשנת 1934 עבד במשרדו של האדריכל יוסף נויפלד, ובשנת 1937 פתח את משרדו הפרטי. בין הפרויקטים הראשונים שתכנן היו מבני ציבור בקיבוצים נען, אשדות יעקב ורמת הכובש. אחד המבנים הבולטים אותם תכנן מסטצ'קין בתקופה זו הוא מבנה מגורים ברחוב רופין, הקרוי "בית קרייתי" (ע"ש מזמין הפרויקט: אחיו של מסטצ'קין - מרדכי קרייתי). מבנה זה הוא מהביטויים הראשונים של סגנון הבנייה הבינלאומי בתל אביב: הטיח הלבן, האופקיות השלטת, הצורות הנקיות, חלונות זכוכית ורטיקלים המסמנים את חדרי המדרגות. החידוש שהכניס מסטצ'קין במבנה זה היה השימוש בסימטריה מוחלטת, דבר שנחשב עד לאותה העת כאלמנט שעבר זמנו.
בשנת 1939 הצטרף לשורות ההגנה, במחלקת מפות במטה הפלמ"ח וכעוזרו האישי של האלוף והאדריכל יוחנן רטנר. מסטצ'קין עסק בתכנות גדרות הגנה ומבני שמירה עבור הפלמ"ח.
פעמיים קודם להצטרפותו לפלמ"ח תכנן עבור מחנות הנוער העובד מגדל צופי. הראשון, בשנת 1928 נבנה במחנה התנועה בכפר הנוער בן שמן, והיה זה שכיוון אותו ללימודיו בבאוהאוס. המגדל השני תוכנן ונבנה בשנת 1934 לאחר שובו מהלימודים, היה למעשה שכלול של הראשון, ונבנה במחנה הנוער העובד הרי הכרמל. תכנון המגדל ובנייתו בכרמל הרשימו את חבר תל-עמל דאז שלמה גור, שהגה את רעיון חומה ומגדל על בסיס המגדל של מסטצ'קין. 52 יישובים של ההתיישבות העובדת הוקמו במסגרת מבצעי חומה ומגדל. פועלו בצוות התכנון של תוכנית חומה ומגדל היה שיתוף הפעולה הראשון עם שלמה גור, שלימים הטיל על מסטצ'קין תכנון חלקים בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם.
בשנת 1943 הוקמה המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי על ידי ישראל פיינמסר ומסטצ'קין מונה לתפקיד האדריכל הראשי של המחלקה מיומה הראשון. מימיו הראשונים במחלקה הטכנית ועד לשנות ה-80 תכנן תוכניות מתאר ובינוי לכ-60 קיבוצים ברחבי הארץ ובהם יגור, גזית, מזרע, מרחביה, עין דור ועין המפרץ. נוסף על כך, תכנן 24 חדרי אוכל בקיבוצים, אולמות תרבות וספורט, מוסדות חינוך, בתי מגורים ומבני משק. מסטצ'קין תכנן עבור הקיבוץ הארצי גם מחוץ לתחומי הקיבוץ, בין השאר את בית הקיבוץ הארצי (כיום: בית התנועה הקיבוצית) שהתאפיין בשילוב מרובה של יצירות אמנות בבניין ובראשן קיר הקרמיקה הגדול שיצר משה סעידי ונקרא מלחמה ושלום. כמו כן תכנן בתי הנוער העובד בתל אביב, ירושלים וחיפה, קמפוס סמינר הקיבוצים, מדרשת שדה בוקר, מרכז הספורט בקמפוס גבעת רם "מוזיאון בית היוצר" בעין בוקק, את המבנים המוקדמים בהמכללה האקדמית עמק יזרעאל ועוד.
בסוף שנות השישים החל לעבוד עם בנו, האדריכל יוסי מסטצ'קין על מספר פרויקטים משותפים ובראשם מבני ציבור בקיבוץ עין גדי ו"משכן ברנר וחבריו" (בית הנוער העובד והלומד) ברחוב קיבוץ גלויות בתל אביב.
בשנת 1928 יזם והקים את "חדרי המלאכה ע"ש מקס פיין", שהפך לבית הספר המקצועי הראשון בישראל, מכללת מקס פיין. לימים המכללה צמחה לרשת החינוך עמל. כיום פועלים במסגרת עמל 120 בתי ספר ומוסדות חינוך.
משנות ה-50 היה פעיל באגודת האדריכלים, ושימש כיו"ר האגודה בין השנים 1959-1963.
בשנת 1980 היה הראשון לקבל את אות יקיר האדריכלים, ובשנת 2001 קיבלת תעודת הוקרה על מפעל חייו מטעם עמותת האדריכלים.
לאורך שנות עבודתו תכנן מבנים רבים ומגוונים, על פי תפיסתו את עקרונות תנועת העבודה. מסטצ'קין היה אחד האדריכלים הפורים ביותר בתולדות התנועה הקיבוצית וראה בשיח עם הקהילה השיתופית שלב הכרחי בתכנון: "מחוץ לכל התיאוריות יש דבר יסודי והוא הרצון של האדם לחיות בנוחיות. האדריכל, שבידו האמצעים, מבטא את רצונו של האדם הפרטי...יש צורך לגשת לתכנון באופן המבוסס במיוחדת על מציאת היחס הנכון בין הפרט והחברה".[1]
בתכנונו נמנע מתכנון אלמנטים דקורטיביים וראוותניים, על פי תפיסת התכנון שלמד בבאוהאוס, ושילב מערכות מתקדמות לאותה התקופה במבנים שתכנן, דוגמת הגג הנפתח בחדר האוכל של קיבוץ מזרע ומערכות של מחיצות שתכנן כך שיוכלו להתאים לפרוגרמות שונות של חדר האוכל הקיבוצי. החל משנות ה-50, עם תחילתה של אופנת הברוטליזם, אימץ את השימוש בבטון חשוף תוך שילוב העמקה של השימוש בחומרים מקומיים, דוגמת שימוש באבנים המקומיות בנווה זוהר ובאמפיתיאטרון בגבעת רם.
כאדריכל הנמנע משימוש במוטיבים דקורטיביים שאינם פונקציונליים, הרבה לשתף פעולה עם אמנים ואדריכלי נוף, דוגמת ליפא יהלום שתכנן את הגן לתוכנית המתאר של מסטצ'קין בקיבוץ המעפיל. הוא ביקש לתכנן יישובים ומבנים שישתלבו בנוף המקומי ולא ישברו אותו. הוא נודע באמרתו כי "בית שסיים את תפקידו - צריך להיעלם".
נפטר ב-2 ביוני 2004. מבקרת האדריכלות אסתר זנדברג ספדה לו בעיתון הארץ: "ההערכה הפומבית שזכה לה בחייו פחותה בהרבה מהמורשת האדריכלית שהותיר. הוא נותר מודרניסט מאמין - סוציאליסט ואיש צנוע במלוא מובן המלה - גם בשנים שבהן שלטו בתחום האדריכלות בישראל ובעולם זרמים ואופנות אחרות. משיחות אתו היה אפשר ללמוד כי לא ייחס חשיבות רבה לשימור מבנים, לרבות יצירותיו הוא. בניינים ישנים, אמר בהחלטיות, יש להרוס ולבנות תחתם בניינים חדשים וטובים יותר לרווחת הכלל".[2]
ארכיון מסטצ'קין נמצא בארכיון יד יערי (ארכיון השומר הצעיר) בגבעת חביבה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
