נאות חובב
מועצה מקומית תעשייתית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מועצה מקומית תעשייתית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נאות חובָב היא מועצה מקומית תעשייתית הממוקמת בצפון הנגב, כ־12 ק"מ מדרום לבאר שבע. עד לשנת 2013 היה שמה של המועצה "רמת חובב".[1] נאות חובב נמצאת דרומית לבאר שבע, גובלת במועצה אזורית מרחבים מצפון וממערב, מדרום המועצה גובלת במועצה אזורית רמת הנגב. הגבול המזרחי של המועצה הוא כביש 40. שמה של המועצה המקומית קרוי על שם האמן חובב כרובי (חתם כ. חובב) שעיצב את אנדרטת חטיבה 99 במלחמת ששת הימים הנמצאת על גבעה כ-1 ק"מ צפונית למועצה. האנדרטה נחנכה ב-6 ביוני 1972.
סמל נאות חובב | |
בניין המועצה ומרכז המבקרים | |
מדינה | ישראל |
---|---|
מחוז | מחוז הדרום |
תאריך ייסוד | 1975 |
על שם | חובב כרובי |
קואורדינטות | 31°08′06″N 34°47′28″E |
אזור זמן | UTC+2 |
https://neot-hovav.org.il/ | |
ביולי 2023 הוחלט על ביטול המועצה המקומית התעשייתית נאות חובב וסיפוחה לבאר שבע במהלך 2025.[2]
תכנון נאות חובב החל בתחילת שנות ה-70, במטרה ליצור תעשייה עצמאית בענף הכימיקלים, אשר תספק כסף למדינה ומקומות עבודה לתושבי הנגב. האתר הוקם רחוק ממקומות מיושבים, כיוון שנמצא בו מקבץ של מפעלים פטרוכימיים. עם זאת, ההחלטה לא התחשבה בקיומה של אוכלוסייה בדואית ביישובים בלתי־מוכרים באזור.[3] תוכנית המתאר אושרה להפקדה על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום בסוף 1973,[4] ועבודות ההקמה החלו בתחילת 1975.[5] בסוף 1977 אושרה הקמתה של שלוחת מסילת רכבת מבאר שבע אל אזור התעשייה,[6] אולם תקציב להקמתה אושר רק כ-20 שנה אחר כך[7] והקמתה התעכבה עוד כשבע שנים.[8]
המפעל הראשון שהוקם במקום היה "מכתשים-דרום" מקבוצת מכתשים מפעלים כימיים.[9] בשנת 1977 החלה הקמתו של המפעל השני, של חברת תרכובות ברום.[10]
בשנת 1980 החל לפעול "האתר הארצי לפסולת רעילה ברמת חובב", במקום רכזו חומרים מסוכנים מכל רחבי הארץ לצורך טיפול. בפועל החומרים נזרקו למזבלה שהוקמה במקום ללא טיפול. בשנת 1982 נסגר האתר אך הוא נפתח שוב שנה אחר כך, לאחר שהובטח כי הטיפול בפסולת ישופר.[11] בשנת 1987 הוקם במקום מתקן לטיפול בפסולת תעשייתית רעילה,[12] בשנת 1990 הוקמה החברה לשירותי איכות הסביבה, כחברה ממשלתית האחראית לניהול האתר.[13]
עד סוף שנת 1991 לא הייתה בשטח המועצה מערכת לטיפול בשפכים, והם הוזרמו לנחל הבשור וזיהמו אותו.[14] מאז הזיהום הופסק.[15]
בשנת 1995 הוקם מפעל של חברת טבע תעשיות פרמצבטיות ברמת חובב בשם "טבע-טק", שהיה מיועד לטיפול בשפכים של מפעלי החברה. בשנת 1997, עם ההחלטה על סגירת מפעל אסיא שהיה ממוקם בפתח תקווה, הוסב המפעל לייצור חומרים פעילים לתרופות (חומרי הגלם לתעשייה הפרמצבטית), והועברו אליו כל קווי הייצור שהיו במפעל אסיא.[16] אחר כך הורחב המפעל מספר פעמים.[17] ב-2001 הוקם ב"טבע טק" מתקן לייצור תרופת הקופקסון, התרופה המקורית המובילה של חברת טבע, המיועדת לטיפול בטרשת נפוצה.[18] במאי 2013 נהרג עובד המפעל ו-31 עובדים נפצעו קל-בינוני בפיצוץ באחת המכונות במפעל.[19] באוגוסט 2020, הודיעה טבע כי תפטר 350 מ-700 עובדי המפעל, בעקבות ירידה חדה ברווחיותו.[20]
בשנת 2013 הוחלט לשנות את שם המועצה מ"רמת חובב" ל"נאות חובב", עקב התדמית השלילית שדבקה בשם הקודם.[21]
באוקטובר 2016 מינה משרד הדתות את הרב גד רווח לרבה של מועצת נאות חובב, משום שאלפי עובדים פוקדים את האזור מדי יום וצורכים שירותי דת, ועל כן ישנו צורך ברב.[22]
בינואר 2017 פיטר שר הפנים אריה דרעי את יו"ר המועצה אנדריי אוזן, ומינה במקומו את מקורבו גדי אלפסי.[23] אוזן עתר לבג"ץ נגד ההחלטה, אך לבסוף משך את העתירה.[24]
בקיץ 2020 יזם ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', מהלך לצירוף נאות חובב לתחום שטח שיפוטה של העיר באר שבע. לטענתו באר שבע מסוגלת ליטול על עצמה את ניהול המתחם, ולהשתמש בהכנסות הארנונה שמשלמים המפעלים למימון פיתוחה.[25] ואין מקום להשלים עם מועצה שבה ה"תושבים" הם מפעלים שהם בעלי עניין ומהווים גם נציגים בהנהלתה. מעורבות קהילתית תבטיח שהפארק ינוהל לאור עקרונות של צדק חברתי וסביבתי. המועצה והתעשיינים שבתחומה החלו במאבק נגד היוזמה.[26]
ביולי 2023 חתם שר הפנים משה ארבל על צו תיקון גבולות לצירוף שטחי המועצה לבאר שבע. נקבע בצו כי המעבר יבוצע ב-2025.[27][2]
נאות חובב היא מועצה מקומית תעשייתית ללא תושבים - ובשטחה פארק האקו תעשייתי נאות חובב (מועצה מקומית תעשייתית דומה היא מגדל תפן, הממוקמת בגליל המערבי).[28]
כיוון שאין כלל תושבים בנאות חובב, ראש המועצה ממונה על ידי שר הפנים. המועצה מורכבת מתשעה חברים: שלושה נציגי ממשלה בעלי זכות הצבעה (בריאות, פנים ומשרד הכלכלה), שלושה נציגי רשויות מקומיות (באר שבע, מועצה אזורית רמת נגב ומועצה אזורית אשכול) ושלושה מנציגי המפעלים (תרכובות ברום (כיל), אדמה מכתשים וטבע). רוב של נציגי ציבור (2/3) מול מיעוט (1/3) של נציגי המפעלים נועד להבטיח הגנה על האינטרס הציבורי. בנוסף לחברי המועצה בעלי זכות הצבעה, משתתפים בישיבות גם נציג המשרד להגנת הסביבה כמשקיף (שאינו בעל זכות הצבעה אך בעל זכות ויכולת להביע דעה ולהשפיע), ונציג של ארגונים ישראליים לאיכות סביבה. ישיבות המועצה פתוחות לציבור.[29]
ראש המועצה ממונה על פי חוק על ידי שר הפנים.
מס' | ראש המועצה | משך הכהונה | הערות |
1 | משה הבא | 1989–1991 | ממקימי המועצה וראש המועצה הראשון[30] יזם ודירקטור.[31] |
2 | דוד מילגרום[32] | 1991–1999 | |
3 | רפי כהן | 2000–2002 | הודח מתפקידו עקב הרשעה בפלילים. |
4 | צביקה כהן | 2002–2003 | איש מפלגת ש"ס,[33] לימים ראש עיריית אלעד, ראש המועצה התעשייתית מגדל תפן וסגן ראש העיר ירושלים. |
5 | אבי הלר | 2003–2004 | לימים הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים. |
6 | גיורא מיוחס | 2004–2010 | מנהל מפעלים כימיים.[34] |
7 | אנדריי אוזן[35] | 2010–2017 | לשעבר סגן ראש עיריית באר שבע. |
8 | גדי אלפסי | 2017–2022 | עורך דין, לשעבר מנכ"ל חברת נכסי ההסתדרות. |
9 | ארז בדש | 2022–מכהן | אל"ם במילואים, שימש מנכ"ל בחברות ציבוריות שונות והיה גזבר נאות חובב.[36] |
10 | ד"ר גדי אלפסי, עו"ד | 2023- כיום | עורך דין, לשעבר מנכ"ל חברת נכסי ההסתדרות |
במאי 2004 נפתחה שלוחת מטענים של רכבת ישראל ממסילת הדרום בבאר שבע לנאות חובב.[37] קיימת תוכנית להמשיך את מסילת הרכבת עד לעיר הבה"דים כך שתשמש גם להסעת נוסעים.[38]
בשנת 2010 החלה לפעול, מדרום מזרח לנאות חובב, תחנת הכוח רמת חובב. באותה עת גם חובר אזור התעשייה לרשת הארצית של חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל.[39] תחנת רמת חובב הופרטה בנובמבר 2020, ונמכרה לחברת אדלטק תמורת 4.25 מיליארד שקל.[40]
בשנת 2012 החלה הקמתה של תחנת כוח במפעל "מכתשים" בהספק של 110 מגה וואט, על ידי חברת אדלטק וחברת זורלו החזקות הטורקית, המייצרת גם קיטור לשימוש המפעל.[41] באותה שנה גם החלה הקמתה של תחנת כוח פוטו-וולטאית בהספק של 30 מגה וואט, על שטח של 485 דונם, בבריכות אידוי שפכים משוקמות ששימשו בעבר לטיפול בשפכי תעשייה.[42] התחנה נמכרה אחר כך לחברת אנרג'יקס אנרגיות מתחדשות,[43] והיא החלה לפעול בסוף 2014.[44]
נאות חובב הוא אזור תעשייה רחב ידיים, המכיל 21 מפעלים ושלושה מתקני טיפול ומיחזור פסולת. המפעלים מייצרים כמחצית מכלל הכימיקלים המיוצרים בישראל, בתוכם תשומות לחקלאות, מטהרי מים, מעכבי בעירה וכימיקלים לתעשיית התרופות והקוסמטיקה. באזור התעשייה קיים מפעל לטיפול בפסולת מסוכנת והמשמש גם כאתר הטמנה לפסולת כימית רעילה מכל הארץ. מפעילת האתר היא החברה לשירותי איכות הסביבה. האתר נמצא זמן רב בוויכוח ציבורי, בשל בעיות אקולוגיות שהוא יוצר.[45]
במאי 1985 נפגעו 25 חיילים כתוצאה משאיפת מגז רעיל שנפלט מאחד המפעלים, אך הדבר נשמר בסוד במשך שלושה חודשים,[46] בינואר 1986 נפגעו שלושה חיילים נוספים.[47]
בשנות ה-90 עלו טענות שמפעלי הכימיה במקום מסתירים דו"חות על פליטת חומרים מסוכנים.[48]
אזור התעשייה נאות חובב נחשב במשך שנים רבות כמפגע האקולוגי הקשה ביותר בדרומה של המדינה, שגרם לזיהום האוויר והקרקע.[49] בעקבות הלחץ הציבורי החליטה המועצה להשקיע בשיפור איכות הסביבה.[50] החל מ-2004 הקימה המועצה מתקני ניטור,[51] המעידים על מגמת שיפור משמעותי באיכות האוויר והקרקע,[52] עקב פעילות אכיפה נמרצת של המועצה והמשרד להגנת הסביבה, והשקעות המפעלים בטכנולוגיות סביבתיות. נתוני הניטור במרחב הנגב מופיעים באתר האינטרנט המציג את נתוני ניטור האוויר[53] של המועצה התעשייתית נאות חובב. המפעלים באתר משתמשים ומייצרים חומרים רבים הידועים כמסרטנים, ופליטתם לחלל עלולה לגרום לבעיות נשימה, וכחשודים בגרימת הפרעות גנטיות. בסקרים הידרו-גאולוגיים הנערכים במקום ב-15 השנים האחרונות נמצא כי שכבות הקרקע העליונות זוהמו, אך מי התהום לא זוהמו. זיהום האוויר הכימי מהמפעלים מגיע עד לבאר שבע, מרחק 12 ק"מ מהאתר. דו"ח משרד הבריאות קבע כי תחלואת הסרטן בבאר שבע וישובי הבדואים באזור היא מהגבוהות במדינה.[54]
במשך שנים המפעלים לא השקיעו כסף רב בטיפול בשפכים התעשייתיים. למעשה, היו בריכות אידוי משותפות לכל 14 המפעלים, במקום בריכות שונות לכימיקלים שונים. כתוצאה מכך הכימיקלים לא טופלו כראוי, ונוצרו מטרדי ריח קשים.[55] כתוצאה מלחץ מתמשך, הוקמו על ידי המועצה התעשייתית 10 בריכות אידוי אטומות לשפכי תעשייה וכעת השפכים מטופלים טוב יותר. בשנת 2002, לאחר מטרדי ריח קשים פעלה המועצה לפיזור 360 אלף טון מלח בבריכות, ומאז הבריכות אינן פולטות מימן גופרי.[56]
תושבים בדואים המתגוררים במרחק 500 מטרים בלבד מגבולות אזור התעשייה (ביישוב הבלתי-מוכר ואדי אל-נעם), הם הנפגעים העיקריים מפליטות המפעלים. לאוכלוסייה זו אחוז חולי אסתמה גבוה במיוחד. תושבי הכפר תבעו את חברת מכתשים בסכום של מיליארד שקלים בשל חריגות בפליטת מזהמים. בדיקות שנערכו במפעל "מכתשים" באוקטובר 2007 מצאו חריגות של עשרות-אלפי אחוזים מהתקן בפליטה של מתיל-איזובוטיל-קטון, פחמן ארבע-כלורי ותרכובות אורגניות נדיפות.[57] בחודש ינואר 2013 דחתה השופטת שרה דברת, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, את תביעתם של תושבי ואדי על נעם, וקבעה כי לא ניתן לקבוע כל קשר סיבתי בין התחלואה לבין פארק התעשייה נאות חובב.[58]
מפעל תרכובות ברום מייצר תרכובות רעילות במיוחד, בהן מתיל ברומיד, אשר נמצא תחת מגבלות ייצור נוקשות מתוקף פרוטוקול מונטריאול, ומיוצר במספר מועט של מדינות ובכללן ישראל, ארצות הברית, יפן וסין. בדיקות פתע שערך המשרד להגנת הסביבה במפעל תרכובות ברום בשנת 2003, העלו בין השאר חריגה של 420 אחוזים בטולואן, חומר העלול לפגוע במערכת העצבים המרכזית ולגרום להפרעות קצב לב, ולנזק בכבד ובכליות. כמו כן נרשמה באותה בדיקה חריגה של 1,170 אחוזים בדיכלורומתאן, חומר החשוד כמסרטן וגורם לגירוי העור.[57]
עקב הלחץ הציבורי והתוכנית להקמת עיר הבה"דים, החלו המפעלים בנאות חובב להשקיע סכומים משמעותיים על מנת לעמוד בתקנים הבינלאומיים, תוך הפעלת טכנולוגיות חדשות למניעת זיהום אוויר וקרקע. תוצאות השיפור באיכות האוויר, הקרקע והנחלים באזור מוצגות בדו"ח המציאות הסביבתית אותו מפרסמת המועצה מדי שנה. בין השנים 2006 ל-2012 השקיעו המפעלים קרוב ל-1.5 מיליארד ש"ח בשיפור הטיפול הסביבתי.
בשנת 2007 החל צה"ל בבניית "עיר הבה"דים" באזור צומת הנגב, כ־10 ק"מ דרומית לנאות חובב. אף שבבדיקות ניטור אוויר שבוצעו לא נמצאו נתונים המעידים על זיהום אוויר במקום, הועלתה הטענה כי במקרה של תקלה באתר או באחד המפעלים עלולים להיפלט לאוויר חומרים כימיים מסרטנים וחומצתיים עד לרדיוס של 20 ק"מ אשר עשויים לפגוע בחיילים בבסיס. לאור זאת המועצה הובילה תהליכים שונים וביצעה סקר סיכונים להפחתת הרדיוס עד ל-5 ק"מ. בעתיד בכוונת המועצה להפחית את הרדיוס עד לגדרות פארק התעשייה.
הפסל "שומר הנגב" נוצר בידי הפסל אמיליו מוגילנר ומתנדבים התומכים בנושאי איכות הסביבה, והוא ניצב מול הכניסה לנאות חובב. הפסל שוקל 1,850 טון - מהם 450 טון בטון וברזל ו-1,400 טון עפר, וגובהו 17 מטרים, כנגד 14 המפעלים ושלושת המתקנים הפועלים באזור התעשייה. הוא נועד להזכיר את פסלי אי הפסחא באוקיינוס השקט, סמל לשואה אקולוגית וניצול יתר של המשאבים הטבעיים, ולהתריע נגד הזיהום הנגרם בנאות חובב.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.