Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החברה לשירותי איכות הסביבה, בשמה הרשמי - החברה לשרותי איכות הסביבה בע"מ (ESC), היא חברה ממשלתית שהוקמה בשנת 1990, על מנת לטפל בכל הפסולות המסוכנות המיוצרות בישראל, תוך שמירה והגנה על איכות הסביבה.
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ממשלתית |
| תקופת הפעילות |
1990–הווה (כ־34 שנים)  |
| משרד ראשי | נאות חובב |
| בעלות | מדינת ישראל |
| ענפי תעשייה | איכות סביבה |
| מנכ"ל | בועז הירש |
| עובדים | 148 (2022) |
|
enviro-services | |
  | |
החברה מספקת מגוון רחב של פתרונות ושירותים בתחום איכות הסביבה לתעשייה, מכוני מחקר, מעבדות ועסקים. בבעלותה של החברה מפעל, הנמצא בפארק אקו-תעשייתי בנגב נאות חובב, המטפל בשיטות מודרניות מתקדמות במגוון רחב של פסולות מסוכנות - אורגניות, אי-אורגניות, נוזליות ומוצקות.
בשנת 1980, החל לפעול "האתר הארצי לפסולת רעילה ברמת חובב", במקום רכזו חומרים מסוכנים מכל רחבי הארץ לצורך טיפול. בפועל החומרים נזרקו למזבלה שהוקמה במקום ללא טיפול. בשנת 1982, נסגר האתר אך הוא נפתח שוב שנה אחר כך, לאחר שהובטח כי הטיפול בפסולת ישופר[1]. בשנת 1987 הוקם במקום מתקן לטיפול בפסולת תעשייתית רעילה[2], עם זאת האתר המשיך לזהם את הסביבה ואת נחל הבשור[3].
בשנת 1990, הוחלט להקים את "החברה לשירותי איכות הסביבה", כחברה ממשלתית האחראית לניהול האתר[4]. ביוני 1993 הוחלט להכריז על החברה כמונופול בתחום סילוק פסולת רעילה בישראל[5].
בינואר 1994, הקים המשרד לאיכות הסביבה, ועדה של מומחים לצורך בחינת חלופות להקמת אתר חדש לאחסנת פסולה רעילה, במקום האתר ברמת חובב. על רקע גידול משמעותי בכמות הפסולת הרעילה שהובאה לאתר, ולאחר שהתגלו מקרים רבים של טיפול כושל ורשלני בפסולת. בחברה לשירותי איכות הסביבה ובמשרד לאיכות הסביבה, נבדקו מספר אתרים חלופיים. בשנת 1997 החלה החברה לנהל משא ומתן עם חברת מפעלי ים המלח, להטמנת עשרות אלפי טונות פסולת רעילה ומסוכנת במנהרות המלח בהר סדום, במקום ברמת חובב. באתר שבו החזיקו המפעלים. זאת על בסיס ניסיון מוצלח של הטמנת חומרים מסוכנים במכרות מלח באירופה. לבסוף לא נמצא שום אתר חליפי[6].
בקיץ 1997 החלה לפעול באתר משרפה לפסולת אורגנית רעילה, שהקימה חברת "אקוסול פתרונות אקולוגיים" (חברת בת של ויאוליה (ישראל) ו"כלל שיכון ובינוי תשתיות")[7]. לאחר שבמשך השנים הצברו 50,000 טון של פסולת אורגנית רעילה באתר[8]. בשנת 2003 הורחב המתקן[9].
ביוני 1998 אירעה שרפה גדולה באתר, שנגרמה מדליקת סוללות ליתיום שחברת תדיראן, שלחה לאחסון[10]. בעקבות השרפה פוטר מנהל האתר[11].
באוגוסט 1998, דו"ח שהגישה ועדת בדיקה מיוחדת שהוקמה על ידי דוד מילגרום, יו"ר המועצה התעשייתית רמת חובב, חשף ליקויים וחריגות מתנאי רישיון העסק להפעלת אתר הפסולת הרעילה. בהסתמך על ממצאי הדו"ח והמלצותיו, החליט מילגרום להעביר את ממצאי הבדיקה ליועץ המשפטי, אליקים רובינשטיין להמשך טיפול[12]. התברר שאתר הפסולת התנהל שנים רבות ללא סטנדרטים מקצועיים, לא נעשה בו שימוש באמצעים למניעת זיהום כמו איטום בריכות, ולא בוצע הטיפול הנדרש לנטרול ופירוק חומרים[13]. בעקבות הדו"ח השר לאיכות הסביבה, רפאל איתן, הודיע שיפעל להדחתו של זאב צל, מנכ"ל החברה לשירותי איכות הסביבה[14], אך כמה ימים אחר כך התפטר ביוזמתו[15]. בינואר 1999, ראש המועצה המקומית הוציא צו סגירה לאתר[16], אך המשרד לאיכות הסביבה התנגד לסגירה, מאחר שהוא היחיד הפועל בישראל[17].
בינואר 2000, הוסכם שאתר הפסולת הרעילה ישוקם בשני שלבים, בהשקעה של 260 מיליון שקל[18]. ביולי 2001, הושלם שיקום ראשוני של הבריכות באתר[19]. בספטמבר 2001, החליטו בחברה לפתוח את האתר למבקרים, בניסיון להילחם בדימוי השלילי שלו[20]. בשנת 2002 אושרה הרחבה של האתר ב-50 דונם[21]. באוקטובר 2003, משרדי איכות הסביבה והאוצר אישרו תוכנית אב להשלמת שיקום האתר עד יוני 2005, שעלותה הכוללת 90 מיליון דולר[22]. באוקטובר 2007, אושר תקציב של 50 מיליון שקל להמשך שיקום וטיפול בבריכות באתר[23].
בשנת 2003, הוקמה חברת הבת "ביוסויל", המספקת שירותים לטיפול בבוצות ובקרקעות מזוהמות, בשותפות עם חברת "LDD". בדצמבר 2017 רכשה חברת "LDD" את מלוא הבעלות של "ביוסויל"[24].
בשנת 2005, הקימה החברה מתקן לייצוב ומיצוק בוצה, בו מעורבבת פסולת רעילה עם חומרי מלט ומים, והיא נקברת במטמנה כעיסת בטון. התייבשות העיסה מבטיחה שהחומרים המזהמים לא יזלגו מחוץ למטמנה[25].
בשנת 2014 נקלע החברה לקשיים כלכליים, לאחר שצברה הפסדים של 30 מיליון שקל[26]. בעקבות כך יזמה תוכנית התייעלות שכללה, פיטורי עובדים והחלפת עובדים קבועים בעובדי קבלן[27].
באוקטובר 2015, אישר קבינט הדיור את הצעתם של השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, ושר האוצר, משה כחלון, כי החברה - בתיאום עם רשות מקרקעי ישראל ורשות החברות הממשלתיות - תהיה "זרוע הביצוע" של ממשלת ישראל, לעניין שיקום קרקעות המדינה, טיהור קרקעות שבבעלות מדינת ישראל (בפרט את קרקעות תע"ש ברמת השרון לאחר שתע"ש תעבור למיקומה החדשה ברמת בקע[28]. אחר כך קיבלה החברה גם את האחריות לטיהור קרקעות מתחם תע"ש בשכונת בית הכרם בירושלים[29].
באוקטובר 2020, ועדת השרים לענייני הפרטה אישרה את הצעת השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, להפריט, באמצעות הנפקה ראשונה לציבור של 49% מהון המניות של החברה בבורסה, כך שהמדינה לשמור בידיה את השליטה בחברה[30].
סל השירותים של החברה כולל בין היתר שרותי מעבדה אנליטית לגורמי חוץ, שרותי אנליזה וניטור אוויר, ייעוץ ומידע בנושאי אקולוגיה וחומרים מסוכנים, אחזקה וכיול של מכשירי ניטור, בדיקות סקר בקרקעות מזוהמות, שרותי מעבדה לבדיקת גז רדון ולזיהוי רדיונוקלואידים בחומרי בניה, מחזור מסנני שמן, מחזור פלואורסצנטים ועוד.
פעילויות החברה נעשות תוך שמירה על התקנים, כללי הבטיחות, וכן על בטיחות וגהות העובדים ותושבי הסביבה. כמו כן, החברה משתפת פעולה עם ארגוני סביבה, העוסקים ומטפלים באיכות והגנת הסביבה.
נוסף לפעילות העסקית, עוסקת החברה גם בהנחלת אחריות סביבתית חברתית בקהילה. החברה נוטלת חלק בפורום ציבורי העוסק בהגנה על הסביבה, מפיקה מערכי הדרכה ולימוד שעוסקים בטיפול בפסולות מסוכנות ובשמירה על איכות הסביבה וכן יוזמת פרויקטים משותפים שונים בנושאי סביבה. במסגרת פעילות זו.
החברה מקיימת קשרים עם חברות בינלאומיות העוסקות בתחומים הנושקים לתחומי העיסוק של החברה לשרותי איכות הסביבה.
אתר האינטרנט הרשמי של החברה לשירותי איכות הסביבה (בעברית ובאנגלית)
החברה לשירותי איכות הסביבה, ברשת החברתית פייסבוק
צפריר רינת, החברה לשירותי איכות הסביבה תשקם את קרקעות תעש ובסיסי צה"ל, באתר TheMarker, 19 באוקטובר 2015Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
