קנדה
מדינה באמריקה הצפונית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קנדה (באנגלית ובצרפתית: Canada) היא מדינה בצפון אמריקה והצפונית ביותר בה. היא המדינה השנייה בגודלה בעולם בשטחה (אחרי רוסיה), ואוכלוסייתה מונה כ-40 מיליון תושבים. קנדה היא פדרציה המורכבת מעשר פרובינציות ושלוש טריטוריות, והיא מונרכיה חוקתית ודמוקרטיה פרלמנטרית. לקנדה שני גבולות יבשתיים – עם ארצות הברית, ועם דנמרק באי בודד ובלתי־מיושב, ה"אי הנס". גבולה עם ארצות הברית הוא הגבול היבשתי הארוך בעולם שאורכו כ־8,891 קילומטרים. בקנדה לבדה יש יותר אגמים מאשר שאר האגמים על פני כדור הארץ.
.svg)
עיר הבירה של קנדה היא אוטווה. בבירה שוכן הפרלמנט והיא מקום מושבה של הממשלה הפדרלית וכן של המושל הכללי, המייצג את מלך אנגליה, צ׳ארלס השלישי. קנדה היא מושבה בריטית לשעבר והיא המדינה הגדולה ביותר בחבר העמים הבריטי.
כחברת ארגון המדינות המתועשות (G7), קנדה היא מדינה מודרנית ומפותחת טכנולוגית. כלכלתה בנויה על שפע של חומרי גלם טבעיים. למרות זאת, כלכלתה אינה מוגבלת ליצוא חומרי גלם בלבד והיא מייצרת מוצרים רבים.[6]
מקור השם "קנדה" הוא במילה ההורנית-אירוקואית[7] "קנטה" שפירושה כפר או התיישבות. ז'אק קרטייה השתמש לראשונה בשם זה בתחילת המאה ה-16 כדי לציין את האזור שנמצא כיום סביב קויבק סיטי. במרוצת הזמן הפך השם לכינוי לאזור נרחב יותר.
השימוש הרשמי הראשון בשם "קנדה" נעשה בשנת 1791, כאשר הפרובינציה של קויבק חולקה בין "קנדה העליונה" לבין "קנדה התחתונה". בשנת 1867 קיבלה קנדה עצמאות וכדי לציין את המשך זיקתה לאימפריה הבריטית נקראה ה"דומיניון של קנדה". כינוי זה היה בשימוש נרחב עד שנות ה-50, אך השם שונה עם הזמן ל"קנדה". השינוי החשוב האחרון היה בשנת 1982, כאשר התחילו לחגוג ב-1 ביולי במקום "יום הדומיניון" את "יום קנדה".
ערך מורחב – היסטוריה של קנדה
על פי הערכת ההיסטוריונים, קנדה הייתה מיושבת על ידי אינדיאנים במשך כ-10,000 שנה. בשנת 1000 בערך, הגיעו האירופאים הראשונים – הויקינגים, בהנהגת לייב אייריקסון, אשר התיישבו ביבשת וקראו לאזור וינלנד. הם הקימו מספר יישובים על חופה המזרחי, אך היישובים לא החזיקו מעמד בשל עוינות האינדיאנים והם נאלצו לעזוב. יישובים אירופאיים חדשים הוקמו במאה ה-17 על ידי האימפריה הצרפתית.
ב-1763, בתום מלחמת שבע השנים, שבזירת צפון אמריקה נקראה מלחמת הצרפתים והאינדיאנים, החליטה האימפריה הצרפתית לשמור על האיים הקריביים ולוותר על בעלותה במושבות בצפון אמריקה לטובת האימפריה הבריטית. אחרי מלחמת העצמאות האמריקאית עברו לקנדה מתיישבים רבים שהיו נאמנים לבריטניה.
ב-1 ביולי 1867 הוקמה קנדה לאחר שבריטניה העניקה זכות ממשל עצמי למושבותיה בצפון-אמריקה. הוקמה פדרציה של שלוש מושבות: פרובינציה של קנדה, ניו ברנזוויק ונובה סקוטיה. המושבה הישנה של קנדה התחלקה לשתיים: קוויבק ואונטריו. המונח "הפדרציה הקנדית" מתייחס לאיחוד הזה.
במהרה הצטרפו לאיחוד מושבות בריטיות נוספות. עד שנת 1880 כללה קנדה את כל שטחה כיום, פרט לניופאונדלנד - לברדור שהצטרפה ב-1949.
קנדה המשיכה (ועודנה ממשיכה נכון ל-2024) להיות חלק מחבר-העמים הבריטי, וכן היא גם חלק מהחוג המצומצם יותר הקרוי ממלכות חבר העמים הבריטי.
בשנת 1971 הייתה קנדה למדינה הראשונה בעולם שאימצה את קבלת עקרון הרב-תרבותיות כמדיניות ממשלתית רשמית. מטרתה הייתה לאחד בצורה טובה יותר את הקבוצות השונות בחברה- כדי לנסות ולהפיג את המתחים בין אנגלים-קנדים וקנדים צרפתים, וגם לחזק את הקשר של קבוצות מוצא אחרות ומהגרים חדשים למדינה.
בשנת 1982 בתקופת כהונתו של ראש-הממשלה פייר אליוט טרודו אושרה החוקה הקנדית ונכנסה לתוקף. ההסכמה בין ראשי הפרובינציות על החוקה התקבלה בהליך שנמשך לילה אחד בלבד. המחטף ידוע בשם "Nuit des longs couteaux" (ליל הסכינים הארוכות של 1982). היות שמנהיגי הפרובינציה של קוויבק שהיו אז חברי מפלגת קוויבק הלאומית סירבו להסתייגויות שהועלו ברגע האחרון- וכך לא מנעו את יצירתה של החוקה החדשה. החוקה כללה את כתב הזכויות והחירויות הקנדי שמעגן מבחינה משפטית את ההגנה על זכויות האדם במדינה.
האינואיטים התיישבו בקנדה על אדמות נונאווט באופן רציף במשך 4,000 שנים. בעקבות ההגירה הרבה המאפיינת את קנדה, שהפכה לדרך ההתרחבות הדמוגרפית העיקרית שלה (שבכך האפילה על האוכלוסייה הילידית – ביניהם האינואיטים) – הקבוצות האתניות של התושבים הילידיים החלו לדרוש שלטון עצמי, כחלק מהניסיון לשמר את תרבותם שהולכת ונעלמת, במאבק ההכרה שלהם. הם ביקשו לתת לה ביטוי באמצעות אוטונומיה (שלטון עצמי), ולאחר אישור במשאל עם בקנדה שנערך ב-14 במאי 1982 – הם קיבלו את מבוקשם באופן ראשוני, וזכו לתקציב ואוטונומיה במסגרת הטריטוריות הצפון מערביות. נונאווט הוקמה רשמית בתור טריטוריה אוטונומית של קנדה בתצורתה הנוכחית (נכון ל-2024) ב-1 באפריל 1999, לאחר שהופרדה וחולקה מהטריטוריות הצפון מערביות.
בכך, השינוי שנערך ב-1999 הוא האחרון עד כה במסגרת שינויי שטחים או סיפוח שטחים לתוך קנדה.
- ערך מורחב – המלוכה הקנדית
הממשלה הפדרלית
.jpg)
קנדה היא פדרציה. שיטת המשטר שלה היא דמוקרטיה פרלמנטרית ומונרכיה חוקתית. הרשות המחוקקת היא הפרלמנט, המורכב מהבית התחתון ומסנאט.
ראש הממשלה מכריז על בחירות לבית התחתון לפי ראות עיניו, אם כי לא יותר מ-5 שנים מאז הבחירות הקודמות. באופן רשמי, המושל ממנה את ראש הממשלה, שהוא בדרך כלל מנהיג המפלגה שזכתה ברוב המושבים בבית התחתון. ראש הממשלה ממנה את הקבינט. המשמעת המפלגתית היא באופן מסורתי חזקה מאוד, מה שנותן לראש הממשלה שליטה רבה מאוד ברשות המחוקקת.
הסנאט מורכב מסנאטורים המכהנים עד גיל 75 ומתמנים על ידי ראש הממשלה.
בקנדה יש שלוש מפלגות עיקריות: מפלגת המרכז-שמאל (המפלגה הליברלית), מפלגת ימין (המפלגה השמרנית) ומפלגת שמאל סוציאל-דמוקרטית (המפלגה הדמוקרטית החדשה). מפלגה גדולה נוספת היא המפלגה האזורית שעוסקת בעיקר בענייני קוויבק ושמה הוא בלוק קוויבק. יש מספר מפלגות נוספות, קטנות, אך הן בדרך כלל לא זוכות לשלוח נציגים אל הפרלמנט עקב שיטת הבחירות האזורית.
המפלגה הליברלית היא מפלגתו של ראש הממשלה הנוכחי, ג'סטין טרודו, המכהן מאז 2015. ראשי ממשלה בולטים קודמים ממפלגה זו הם ז'אן קרטיין, פייר אליוט טרודו, לסטר פירסון, לואי סן-לורן, ויליאם ליון מקנזי קינג ואלכסנדר מקנזי. המפלגה השמרנית היא מפלגתו של ראש הממשלה הקודם, סטיבן הרפר.
ראש המדינה מבחינה סמלית הוא המלך צ'ארלס השלישי, המיוצג על ידי המושל הכללי. תפקידי המושל הכללי הקנדי הם: מתן ההסכמה המלכותית לחוקים שחוקקו בפרלמנט, קריאת נאום הכתר (נאום שלבית המלוכה אין חלק בניסוחו), חתימה על מסמכי המדינה, פתיחה וסגירה של מושבי הפרלמנט ופיזור הפרלמנט לבחירות.
קנדה חברה באו"ם, בחבר המדינות הבריטי, ב-G8, ב-APEC, בנאט"ו ובחבר המדינות דוברות הצרפתית (La Francophonie).
ממשלות פרובינציאליות
ב-10 פרובינציות ישנו פרלמנט המורכב מבית אחד בלבד. ראש הפרלמנט הוא ראש ממשלת הפרובינציה, שנבחר בצורה דומה לבחירת ראש הממשלה בבחירות אזוריות בין מפלגות שונות. בכל פרובינציה ישנו גם מושל משנה המייצג את המלך. מושל המשנה מתמנה על ידי המושל הכללי (הנציג של המלך בקנדה) וראש הממשלה ומבצע בעיקר תפקידים טקסיים.
הממשלות בפרובינציות נהנות מסמכויות רבות בעיקר בניהול ענייני החינוך והבריאות בתחומם. רוב המפלגות הפרובינציאליות הן "סניפים" של המפלגות הגדולות בפרלמנט הפדרלי, אם כי לא תמיד יש קשר הדוק בין הענפים השונים. בנוסף למפלגות הגדולות קיימות מפלגות מקומיות בעלות משקל.
האקלים הפוליטי של קוויבק שונה משאר הפרובינציות. קו השבר עובר בין המצדדים בהתנתקות מקנדה, המיוצגים על ידי המפלגה הקוויבקית, ומצדדי הפדרציה, המיוצגים על ידי המפלגה הליברלית של קוויבק והמפלגה השמרנית.
ממשלות טריטוריאליות
לטריטוריות יש כוח פוליטי פחות מזה של הפרובינציות, כי הן נוצרו מכח צו פרלמנטרי ולא על ידי החוקה. ישנן שלוש טריטוריות. בכל אחת יש מפקח כללי, שהוא המקביל לסגן המושל, אך זה אינו מייצג את המלך. המפקחים מתמנים על ידי הממשלה הפדרלית.
ביוקון ישנו בית פרלמנטרי אחד בלבד. בשתי הטריטוריות האחרות ישנה שיטה מיוחדת ללא מפלגות. כל מועמד רץ בבחירות באופן עצמאי וראש הטריטוריה נבחר מבין חברי הפרלמנט המקומי.
- ערך מורחב – הכוחות המזוינים של קנדה
האחריות להגנתה של קנדה מוטלת על הכוחות המזוינים של קנדה, גוף תלת-זרועי צבאי הכפוף למשרד ההגנה בממשלת קנדה. נכון לשנת 2010 משרתים בכוחות ההגנה 68,136 אנשים בשירות קבע ו-24,265 אנשי מילואים. זרועות כוחות ההגנה הם:
ההיסטוריה הצבאית של קנדה מתחילה במאה ה-17 מימי המלחמות נגד תושבי האומות הראשונות, ממשיכה במלחמות הקולוניאליות בין צרפת ובריטניה ובהמשך בין ארצות הברית לקנדה. במאה העשרים השתתפה קנדה במלחמת הבורים, במלחמות העולם, במלחמת קוריאה ובשנים האחרונות באפגניסטן, בעיראק ובמשימות שמירת שלום במקומות שונים בעולם, תחום שקנדה נחשבת בו לאחת המדינות המובילות בעולם.
- ערך מורחב – הפרובינציות והטריטוריות של קנדה
קנדה מחולקת ל-10 פרובינציות ו-3 טריטוריות. לפרובינציות יש מידה רבה של אוטונומיה מהממשלה הפדרלית, ואילו מידת האוטונומיה של הטריטוריות נמוכה יותר.
הפרובינציות אחראיות לרוב התוכניות החברתיות בקנדה כגון בריאות, חינוך, סעד וכדומה. סך התקציב הפרובינציאלי גדול יותר מהתקציב הפדרלי, דבר נדיר למדי בפדרציות אחרות בעולם. הפרובינציות יכולות לפרוש מתוכניות פדרליות, אך מסתכנות באיבוד המימון הממשלתי. החוק הפלילי הוא אחיד והוא באחריות הממשלה הפדרלית.
- ערך מורחב – כלכלת קנדה
כלכלת קנדה היא כלכלת שוק חופשי, והיא דוגלת בקפיטליזם, בדומה לשכנתה ארצות הברית.
חלק ניכר מכלכלתה נשען על משאבי טבע (נפט, גז, עצים ומחצבים), ועל מגזר השירותים, ותחומים משניים יותר הם תעשייה, תיירות וחקלאות.
הכלכלה הקנדית המפותחת מזכירה במידה רבה את כלכלת ארצות הברית, עם אוריינטציה ברורה לשוק חופשי ורמת חיים גבוהה. מאז מלחמת העולם השנייה, הגידול המרשים בתעשייה, כריית מחצבים ומגזר השירותים שינו את הכלכלה האגררית בעיקרה לכלכלה מודרנית ומפותחת. קנדה מספקת את האנרגיה של עצמה ויש בה עתודות גדולות של גז טבעי בחוף המזרחי. לקנדה עתודות נפט עצומות: 178 מיליארד חביות נפט (עתודת הנפט השנייה הגדולה בעולם). רק לערב הסעודית יש עתודת נפט גדולה יותר (264 מיליארד חביות נפט), אך תפוקת הנפט שלה היא רק השמינית בעולם.
קנדה היא ספקית העצים הגדולה בעולם. בשלוש הפרובינציות המזרחיות יש שפע של מחצבים נוספים. בשנת 1989 נחתם הסכם סחר חופשי עם ארצות הברית ובשנת 1994 נחתם הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה (כולל גם את מקסיקו). ההסכמים החדשים גרמו לעלייה משמעותית בתל"ג ולשילוב כלכלת קנדה בכלכלת ארצות הברית. כתוצאה מיחסים אלה, המיתון שהחל בארצות הברית ב-2001 השפיע לרעה על הכלכלה הקנדית. החל מ-2003 עלתה האבטלה בקנדה והצטמצמו המגזר התעשייתי וכריית המחצבים. למרות זאת, הצליחה קנדה להימנע מכניסה למשבר כלכלי אחרי 2001, וכלכלתה צומחת בקצב יפה.
שני נושאים עיקריים השפיעו על עיצוב המדיניות הכלכלית הקנדית. נושא אחד הוא האיזון בין המדיניות הכלכלית המנוהלת על ידי הממשלה הפדרלית לבין התביעות והרצונות של הפרובינציות השונות. בתקופת המשבר עם קוויבק בשנות השמונים והתשעים כאשר היו חששות לפירוק הפדרציה הייתה אי ודאות בנוגע להשפעת מהלך כזה על החוב החיצוני של קנדה וסחר החוץ. בתקופות אחרות היה מתח בין הממשלה הפדרלית לבין אלברטה וניופאונדלנד ולברדור בנוגע לחלוקת הרווחים ממשאבי הטבע המצויים בפרובינציות אלה.
הנושא השני הוא שיעור הילודה הנמוך העומד על ממוצע של 1.4 ילדים לאישה. שיעור נמוך זה הגביר את הצורך בהגירה. קנדה מקיימת החל משנות השישים מדיניות הגירה ליברלית שמטרתה למשוך אנשים משכילים ומקצועיים למדינה. למרות ההגירה קיים קושי בהשתלבות של חלק מהמהגרים לקנדה, בעיקר עקב קשיי שפה וניסיון מקומי. קושי זה גורם למהגרים רבים לעבוד בתחום אחר מזה שהוכשרו בו ותרומתם לכלכלה מצטמצמת. כך למשל, רק כמחצית מהרופאים והאחיות המהגרים לקנדה עובדים במקצועם. עם זאת, רבים מילדי המהגרים בדור השני, מגיעים להישגים לימודיים גבוהים ומשתלבים בתפקידים בכירים במשק, בחברה ובתרבות.
קנדה גובלת בארצות הברית מדרום ומצפון מערב (בגבולה עם אלסקה). סמוך למימיה הטריטוריאליים של קנדה ישנם שני איים קטנים בריבונות צרפתית ליד חופי ניופאונדלנד, קנדה גובלת גם בממלכת דנמרק בצפון מזרח בסמוך לגרינלנד בהאי הנס המחולק בין שתי המדינות. שטח המדינה מגיע עד אוקיינוס הקרח הצפוני, וקנדה תובעת בעלות על חלקים של הקוטב הצפוני.
קנדה היא מדינה ענקית, אך במרבית שטחה האוכלוסייה היא דלילה ביותר. בטריטוריות הצפוניות המהוות כ-40% משטח קנדה, גרים רק 0.3% מהאוכלוסייה. רובם אינואיטים. 61% מהאוכלוסייה הקנדית חיים ברצועה צרה יחסית המהווה 4% משטח המדינה סמוך לגבול האמריקאי בקוויבק ואונטריו. ערים עיקריות ברצועה זאת ניתן למנות את קוויבק סיטי, מונטריאול, אוטווה, טורונטו, ולונדון. 31% גרים בדרום מערב המדינה הנמצא מערבית לקו האורך 95 (מערב) בשטח המהווה 20% משטח קנדה בו האקלים מתון יחסית לקווי הרוחב וראוי לעיבוד חקלאי. ערים עיקריות בו הן ונקובר, קלגרי, אדמונטון, ווינפג.
רוב שטח המדינה מורכב מיערות טייגה בהם כ-8 חודשים בשנה הטמפרטורות מתחת לנקודת הקפאון. בנונאווט, פני השטח מורכבים מטונדרות בקולומביה הבריטית נמצאים הרי הרוקי הקנדיים.
פרובינציות אלברטה וססקצ'ואן עשירות במאובנים של בעלי חיים פרה-היסטוריים ובפרט של דינוזאורים רבים, בהם מיני צרטופסים, הדרוזאוריים, אנקילוזאוריים ותרופודים כמו האלברטוזאורוס. מוזיאון טירל המלכותי בדרומהלר שבאלברטה הוא אחד המרכזים המובילים למחקר פלאונטולוגי בקנדה.
בקנדה יש גם מספר ימות גדולות, ביניהן הימות הגדולות הגובלות בארצות הברית.
בקנדה קיימת אוכלוסייה נרחבת של דובים: דוב קוטב, דוב קודיאק, דוב גריזלי ודוב שחור אמריקני לכולם אוכלוסיות משמעותיות במדינה.
בשל היותה של קנדה בקווי רוחב גבוהים היא מושפעת מההתחממות הגלובלית; האזור הארקטי התחמם פי 3 מהממוצע העולמי, כחלק מתופעת ההגברה הארקטית(אנ').[8] באוגוסט 2023 התרחשו שריפות ענק בפרובינציית קולומביה הבריטית במערב קנדה, הוכרז מצב חירום ואלפים פונו מבתיהם.[9]
- ערכים מורחבים – קנדים, דמוגרפיה של קנדה
אוכלוסיית המדינה מונה כ-39 מיליון בני אדם. תוחלת החיים היא 83.8 שנה (81.52 לגברים ו-86.21 לנשים) ושיעור הפריון לאישה עומד על 1.33. קנדה היא מדינה רב-תרבותית הכוללת אוכלסייה מגוונת מאוד במוצאה וברקע התרבותי, האתני והדתי שלה. ההגירה לקנדה בתקופות שונות עיצבה את אופייה.
הרכב אתני ודת
במפקד 2021 נמצא שכ-70% מהקנדיים הם ממוצא אירופאי. רובם צאצאי מהגרים שהגיעו מהאי הבריטי. בקוויבק רוב הלבנים הם ממוצא צרפתי. 7% מהאוכלוסייה מוצאה מתת היבשת ההודית, 6% ממזרח אסיה, 5% ילדים אמריקאים, 4% שחורים, 2.6% פיליפינים ו-2% ערבים.
מהמפקד שנערך בשנת 2021 53% מהקנדים נוצרים: מתוכם 30% קתולים, 21% פרוטסטנטיים ו-2% אורתודוקסים. 34% חסרי דת, 5% מוסלמים, 2% הינדים 2% סיקים 1% בודהיסטים ו-1% יהודים.
שפה
בקנדה שתי שפות רשמיות – אנגלית וצרפתית. הצרפתית היא השפה המדוברת בעיקר בקוויבק אך קיימים דוברי צרפתית גם באונטריו, ניו ברנזוויק ודרום מניטובה. סקר משנת 2016 הראה כי אצל 56% מהאוכלוסייה אנגלית הנה שפת אם ואצל 21% צרפתית. 44% מהקנדים הפרנקופונים מדברים אנגלית ו-9% מהקנדים האנגלופונים מדברים צרפתית. באותו סקר נמצא שבקנדה חיים כ-20 אלף אנשים אשר עברית הנה שפת אמם.
ב-7 ביולי 1969 הוכרזה הצרפתית כשפה רשמית שווה לאנגלית. הכרזה זו גרמה לתהליך הזדהות של קנדה כמדינה דו-לשונית ורב-תרבותית ברמה הפדרלית.
חוקת קנדה מציינת כי:
- האנגלית והצרפתית הן שפות רשמיות שוות.
- הדיונים בפרלמנט יכולים להיות בכל אחת מהשפות הרשמיות.
- כל החוקים יודפסו בשתי השפות.
- כל אדם יכול לפנות לבית משפט בדרישה לדון בעניינו בכל אחת מהשפות הרשמיות.
- כל אדם זכאי לקבל שירותים מהממשלה הפדרלית בכל אחת מהשפות הרשמיות.
- מיעוטים דוברי שפה רשמית מסוימת זכאים לקבל חינוך לילדיהם בשפתם.
החוק המקומי בקוויבק קובע כי השפה הרשמית היא צרפתית. לחוק זה יש הגנות שונות, אך הוא מאפשר חופש מסוים לדוברי האנגלית והשפות הילידיות. קוויבק מספקת את רוב השירותים הממשלתיים בצרפתית וגם באנגלית.
בשאר הפרובינציות המצב שונה. רוב הפרובינציות דוברות אנגלית, עם מיעוטים צרפתים גדולים בחלק מהפרובינציות.
הגירה לקנדה
- ערך מורחב – הגירה לקנדה
קנדה היא מדינת הגירה אשר נבנתה על ידי מהגרים ומתיישבים שהגיעו אליה מכל רחבי העולם. במאה ה-17 היו אלה בעיקר צרפתים, ובמאות ה-18 וה-19 מרבית המהגרים היו מהאיים הבריטיים. בסוף המאה ה-19 התחילה הגירה משמעותית ממדינות אירופאיות אחרות בעיקר ממזרח ומדרום אירופה. החל משנות השישים של המאה העשרים החלה הגירה נרחבת מחלקי העולם האחרים.
מדיניות ההגירה של הממשלה בתקופות שונות שילבה שיקולים כלכליים, חברתיים ואחרים ועברה תנודות משמעותיות בזמנים שונים. בתקופות מסוימות שערי ההגירה היו פתוחים כמעט לרווחה, ובתקופות אחרות, מעטים בלבד הורשו להגר. כיום מספר המהגרים לקנדה מדי שנה מתקרב ל-1 אחוז מכלל האוכלוסייה.
בדומה לריבוי הטבעי באירופה המערבית, גם הריבוי הטבעי בקנדה נמוך. ההגירה מאפשרת לקנדה לשמור על יציבות ואף התרחבות דמוגרפית. חלק נכבד מהמהגרים למדינה מגיעים בקטגוריה של בעלי מקצוע ונבחנים על פי שיטת הניקוד המבוססת על קריטריונים של השכלה, גיל, ידיעת שפה ועוד. אחרים מגיעים למדינה על סמך לימודים או עבודה בקנדה ואחרים על ידי איחוד משפחות. 23% מכלל הקנדים (נכון לשנת 2021) אינם ילידי קנדה.
- ערך מורחב – התחבורה בקנדה
התחבורה בקנדה מפותחת, וכוללת כבישים רבים, נמלי תעופה וים, ורשת רכבות מפותחת.
בשל חוסר האיזון הדמוגרפי בין פרובינציות וטריטוריות, כמו אונטריו המאוכלסת לעומת יוקון הריקה מאוד, ישנם אזורים מפותחים מאוד בתחום התחבורה, וישנם אזורים מפותחים הרבה פחות.
.jpg)
כבישים
מערכת הכבישים כוללת רשת כבישים מפותחת, שבראשה עומד "Trans Canada Hwy", שאורכו 7,821 קילומטרים. בסך הכול, בקנדה ישנם 1,042,300 ק"מ של כבישים, מתוכם 415,600 ק"מ של כבישים סלולים, ו-17,000 ק"מ של כבישים מהירים.[10]
התרבות הקנדית מאופיינת בתפיסה רב-תרבותית ודו-לשונית. יש בה פתיחות רבה לקיומן של תרבויות שונות המתקיימות זו בצד זו תוך קיום מכנה משותף הנוגע למסגרת המדינית המאחדת ביניהם. האנגלית והצרפתית הן השפות הרשמיות במדינה הזוכות למעמד שווה. קוויבק נשארה מרכז של תרבות צרפתית, מוגנת על ידי חקיקה. לדוגמה, קוויבק משתמשת במשפט הקונטיננטלי במקום המשפט המקובל שבו משתמשות שאר הפרובינציות, שמקורו במשפט האנגלי.
ההשפעה הגדולה של התרבות האמריקאית על קנדה בעשורים האחרונים גרמה לחששות מ"כיבוש תרבותי". בעקבותיה נחקקו חוקים המגנים על התרבות המקומית. הגבול המפריד בין קנדה ובין ארצות הברית הוא הגבול הארוך ביותר בעולם בין שתי מדינות. מיליוני תיירים עוברים מדי שנה את הגבול. בין שתי המדינות מתקיימים קשרים כלכליים הדוקים. הן חתומות יחד עם מקסיקו על הסכם נאפט"ה לשיתוף פעולה כלכלי באזור צפון אמריקה.
עם זאת על אף הקרבה הגאוגרפית ושיתוף הפעולה מתקיימים כמה הבדלים ברורים בין קנדה לבין ארצות הברית:
מדיניות רווחה וביטוח רפואי לכל
אמנם שתיהן הן מדינות מפותחות העומדות בצמרת העולמית מבחינת רמת-החיים הממוצעת של תושביהן, אך הפערים הכלכליים-חברתיים בארצות הברית הם גדולים יותר מאשר בקנדה. קנדה היא מדינה שוויונית יותר באופייה ונוטה יותר משכנתה הדרומית להקדיש משאבים ציבוריים לרווחה. כך למשל מונהג בקנדה ביטוח בריאות ממלכתי לכול. רמות הפשיעה בקנדה נמוכות יחסית בדומה לאירופה והן רחוקות מרחק רב מרמות הפשיעה הגבוהות בארצות הברית.
רב-תרבותיות
העובדה שבקנדה התקיים מיעוט צרפתי גדול הביאה להתפתחותה ההדרגתית של תפיסה המעודדת פלורליזם תרבותי גם לגבי קבוצות תרבותיות אחרות של מהגרים כמו איטלקים, יהודים, סינים ואחרים. בארצות הברית לעומתה הייתה שלטת בדרך כלל תפיסת כור ההיתוך שנועדה למזג את המהגרים החדשים במהירות האפשר לתרבות הדומיננטית.
התפיסות הרב-תרבותיות בקנדה עודדו את קיומה של מדיניות הגירה ליברלית המעודדת אנשים משכילים מכל רחבי העולם להגר למדינה.
מורשת אירופאית
הבדל נוסף המייחד את קנדה מארצות הברית הוא הזיקה ההיסטורית ארוכת השנים לבריטניה. קנדה היא חלק מחבר העמים הבריטי, ותהליך העצמאות מהאימפריה הבריטית היה הדרגתי ונמשך שנים. עד היום מבחינה פורמלית עדיין נחשב מלך אנגליה כראש המדינה. ארצות הברית לעומתה קמה מתוך מרד בבריטים ופנתה לדרכה הנפרדת עוד בסוף המאה השמונה-עשרה. מבחינה תרבותית נשמרת עדיין בקנדה זיקה למורשת הבריטית-אירופאית ובקוויבק נשמרת זיקה עמוקה לתרבות הצרפתית.
ההמנון הלאומי וההמנון המלכותי
- ערך מורחב – המנון קנדה
ההמנון הרשמי של קנדה הוא "הו קנדה". אף על פי שבוצע לראשונה בשנת 1880, הוא לא הפך להמנון הרשמי עד שנת 1980. קודם לכן שימש המנון האימפריה הבריטית כהמנון הלאומי של קנדה. לאחר קבלת ההמנון החדש הפך ההמנון הישן להמנון המלכותי, ומשתמשים בו לציון לשבח המושל או כאשר בני המשפחה המלכותית מבקרים בקנדה. הוא מנוגן גם ברוב האירועים הממלכתיים, כגון לוויות ויום הזיכרון לחללי הצבא (וטרנים).
לשמיעת ההמנון הקנדי (אורכב 27.08.2010 בארכיון Wayback Machine)
חגים
| תאריך | השם העברי | השם המקומי | הערות |
|---|---|---|---|
| 1 בינואר | ראש השנה האזרחי | New Year's Day, jour de l'an | מעוגן בחקיקה. |
| יום ב' השלישי בפברואר | יום המשפחה | Family Day | נחוג בחלק מהפרובינציות. |
| (משתנה) | יום שישי הטוב | Good Friday, vendredi saint | מעוגן בחקיקה. בדרך כלל נחגג באפריל. ראו פסחא לפרטים. |
| (משתנה) | היום השני של הפסחא | Easter Monday, Pâques | ראו פסחא לפרטים. |
| יום ב' הראשון לפני ה-25 במאי | יום ויקטוריה | Victoria Day; fête de la Reine | חגיגת יום ההולדת למלכה. מעוגן בחקיקה. |
| 1 ביולי | יום קנדה | Canada Day, fête du Canada | מעוגן בחקיקה. מציין את יום ייסוד קנדה ב-1867. |
| יום ב' הראשון באוגוסט | יום אזרחי | Civic Day | בחלק מהפרובינציות מצוין כיום הפרובינציה. |
| יום ב' הראשון בספטמבר | יום העבודה | Labour Day, fête du travail | מעוגן בחקיקה. |
| יום ב' השני באוקטובר | חג ההודיה | Thanksgiving, action de grâce | מעוגן בחקיקה. מצוין בתאריך שונה מאשר בארצות הברית. |
| 11 בנובמבר | יום הזיכרון | Remembrance Day, jour du souvenir | יום הזיכרון לחללי צבא קנדה. |
| 25 בדצמבר | חג המולד | Christmas, Noël | מעוגן בחקיקה. |
| 26 בדצמבר | יום הקופסאות | Boxing Day, lendemain de Noël | מעוגן בחקיקה. יום שבו החנויות מוכרות את מוצרי חג המולד. |
תצלום פנורמי של עיר הבירה אוטווה. מצד ימין: בנין בית-המשפט העליון. במרכז: בניני הפרלמנט. מצד שמאל: הגשר המוביל מאונטריו לקוויבק (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)
בקנדה ישנה הבחנה ברורה בין ענפי ספורט הפופולריים בקיץ כמו פוטבול, כדורגל, בייסבול לבין ענפי ספורט הפופולריים בחורף כמו הוקי קרח וכדורסל. לקרוס משוחק גם בקיץ וגם בחורף על אף שהוא נחשב לספורט הקיצי הלאומי של קנדה. קנדה ארחה כמה אירועי ספורט בינלאומיים חשובים: אולימפיאדת מונטריאול (1976), אולימפיאדת החורף בקלגרי (1988), אליפות העולם באתלטיקה (2001), גביע העולם בכדורגל עד גיל 20 (2007) ואולימפיאדת החורף בוונקובר (2010) בה, לראשונה, ניצבה קנדה בראש המדינות הזוכות במדליות זהב, עם 14 מדליות.
משחקי קיץ
בייסבול – לליגת ה-MLB צורפו שתי קבוצות קנדיות: מונטריאול אקספוז, שצורפה ב-1969 ועברה לוושינגטון ב-2004 וטורונטו בלו ג'ייז שצורפה ב-1977. הבלו ג'ייז זכו פעמיים רצופות בוורלד סיריז ב-1992 ו-1993.
פוטבול – בקנדה פועלת ליגת פוטבול עצמאית הנהנית מפופולריות רבה, Canadian Football League (ר"ת CFL), המונה נכון ל-2022 תשע קבוצות. חוקיה שונים במקצת מחוקי ה-NFL האמריקאית.
כדורגל – הוא ספורט עממי פופולרי בקנדה (ראו כדורגל בקנדה). לפי נתוני פיפ"א, נכון ל-2006 היו בקנדה 865,712 שחקני כדורגל רשומים – יותר ממספר שחקני ההוקי קרח הרשומים רשמית. בליגת ה-MLS חברות שלוש קבוצות המבוססות בקנדה – טורונטו FC, ונקובר וייטקאפס ומונטריאול אימפקט. עם זאת, נבחרת קנדה בכדורגל העפילה רק פעמיים לגביע העולם – ב-1986 וב-2022, ובשני הטורנירים נוצחה בכל משחקיה. ב-2026 צפויה קנדה לארח את טורניר גביע העולם ביחד עם ארצות הברית ומקסיקו.
בליגת הכדורגל לנשים W-League ישנן קבוצות קנדיות מטורונטו, לוול, המילטון, אוטווה ונקובר ועוד. נבחרת קנדה בכדורגל נשים מצליחה בזירה העולמית, והעפילה לכל טורנירי גביע העולם בכדורגל נשים למעט אחד. בגביע העולם בכדורגל נשים 2003 זכתה הנבחרת במקום הרביעי. באולימפיאדת לונדון (2012) רשמה הנבחרת את הישג השיא שלה, כשזכתה במדליית הארד.
ספורט מוטורי – ספורט מוטורי, ובפרט מרוצי מכוניות, פופולרי בקנדה. קנדה גידלה מספר נהגי צמרת בכל הסבבים החשובים של מרוצי המכוניות כגון פורמולה 1, נאסקאר ואינדיקאר. הנהג הבולט מכולם היה ז'אק וילנב שהיה אלוף העולם בפורמולה 1 ב-1997. במונטריאול מתקיים אחד המרוצים בסבב הפורמולה 1.
לקרוס – מוגדר רשמית כספורט הלאומי של הקיץ, אם כי הוא משוחק גם בחורף. בקנדה פעילות ליגות רבות ללקרוס, עם עשרות אלפי ספורטאים רשומים. הליגה המרכזית בקיץ היא ליגת הלקרוס המרכזית (MLL) שבה משחקים לקרוס במגרשי דשא פתוחים הפעילה בקנדה ובארצות הברית, והליגה המרכזית בחורף היא ליגת הלקרוס הלאומית (NLL) שבה משחקים לקרוס באולמות סגורים שחברות בה נכון ל-2010 שלוש קבוצות קנדיות מתוך 10.
משחקי חורף
הוקי קרח – קנדה היא מולדת הענף, הוא מוגדר בה רשמית כספורט הלאומי של החורף ונחשב לחלק מרכזי בתרבותה. בקנדה פעילות ליגות רבות להוקי קרח, החל ממסגרות ילדים וצעירים דרך מסגרות חובבניות ומקומיות ועד לליגות מקצועניות לגברים ולנשים. הליגה הבכירה בצפון אמריקה היא ליגת ה-NHL שהחלה את דרכה ב-1917 כליגה קנדית בלבד. נכון ל-2022 חברות בליגה רק 7 קבוצות קנדיות מתוך 32, אך למעלה מ-50% משחקני הליגה הם קנדים. שבע מהערים הגדולות בקנדה (טורונטו, מונטריאול, ונקובר, אוטווה, קלגרי, ויניפג ואדמונטון) נוטלות חלק בליגה זו. על פי נתוני פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית (IIHF), בקנדה רשומים 513,674 שחקנים פעילים (גברים, נשים ושחקנים צעירים, נכון ל-2022).
מעבר להיותו אחד משני ענפי הספורט הלאומיים הרשמיים, הוקי קרח נחשב לחלק מרכזי בתרבות ובהיסטוריה של קנדה, ואולמות ששירתו את הענף לאורך עשרות שנים (כגון מייפל ליף גארדנס בטורונטו ומונטריאול פורום במונטריאול) מוגדרים רשמית כאתרים היסטוריים לאומיים של קנדה.
כדורסל – לליגת ה-NBA צורפו שתי קבוצות קנדיות ב-1995: טורונטו ראפטורס ו-ונקובר גריזליס. הגריזליס עברו לממפיס ב-2001, ומאז הראפטורס היא הקבוצה היחידה ב-NBA שבסיסה בקנדה. ההישג הגדול ביותר של הראפטורס עד היום היה זכייה באליפות ה-NBA בשנת 2019.
אתר האינטרנט הרשמי של קנדה (באנגלית קנדית ובצרפתית קנדית)
קנדה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- קנדה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי קנדה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- קנדה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
- מידע פוליטי-חברתי על קנדה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ממשלת קנדה
- רשות השידור הקנדית
- אתר של לונלי פלאנט על קנדה
רועי סמיוני, משגשוג כנופיות ועד תקריות ירי המוני: גם לקנדה יש בעיית נשק, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2018- בלומברג, משבר דיור, בתי חולים מפוצצים ותורים לאוכל: גם את, קנדה?, באתר הארץ, 21 באפריל 2024
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
