Loading AI tools
ארגון ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה הוא קבוצה של כ־150 חברי סגל קבוע בפקולטות למשפטים במוסדות אקדמיים בישראל, הפועלת בהתנדבות כדי להגיב לתוכניות הקואליציה לשינויים במערכת המשפט, מתוך תפיסה כי הצעות אלה מהוות סיכון לדמוקרטיה בישראל.
 | |
| תחום | משפטים |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| מקום פעילות | ישראל |
| תקופת הפעילות | 2023–הווה |
| https://www.lawprofsforum.org/ | |
  | |
הפורום צמח מתוך קבוצת שיח שהוקמה על ידי כמה מרצים למשפטים (ובהם פרופ' איתי בר-סימן-טוב ופרופ' אליאב ליבליך) בשנת 2019, בתגובה ליוזמות חקיקה של פסקת התגברות.[1] הפעילות המשותפת של חברי הפורום התרחבה והתמסדה חלקית נוכח הרפורמה המשפטית שהציגה הקואליציה בכנסת ה-25 בתחילת 2023.[2][3]
הקבוצה היא בלתי מאוגדת ובלתי תלויה בגוף מפלגתי. הפורום מסתייע בארגון "בשער" לצורך היבטים ניהוליים-כספיים, תוך שמירת עצמאות מוחלטת.[4]
בפורום חברים כ-150 מרצות ומרצים למשפטים שהם חברי סגל קבוע בכל הפקולטות למשפטים בישראל, בהם מרבית המומחים והמרצים בישראל למשפט ציבורי. את הפורום הקימה והובילה עד אוקטובר 2023 ד"ר רונית לוין-שנור מאוניברסיטת רייכמן.
חברי הפורום מונים מומחים במשפט חוקתי, מנהלי ותחומים אחרים של המשפט הציבורי. בין החברים המובילים בפורום שגם כתבו את ניירות העמדה המרכזיים ניתן למנות את ד"ר אורי אהרונסון, פרופ' איל בנבנישתי, פרופ' איתי בר־סימן־טוב, פרופ' תמר הוסטובסקי ברנדס, פרופ' דפנה הקר, פרופ' רות הלפרין-קדרי, פרופ' מרגית כהן, ד"ר דורין לוסטיג, פרופ' ברק מדינה, פרופ' דנה פוגץ', ד"ר מיטל פינטו, פרופ' יניב רוזנאי, פרופ' איסי רוזן־צבי, פרופ' אמנון רייכמן, ד"ר יאיר שגיא, פרופ' אדם שנער.
לחברים בפורום יש ביקורת כלפי יוזמות החקיקה שהציעה הקואליציה מפני שלשיטתם עניינן מתקפה חסרת תקדים בחומרתה על עצמאות השפיטה, הייעוץ המשפטי, המשטרה, הצבא והשידור הציבורי – כדי לפגוע באופן חמור בשלטון החוק ובאופייה הדמוקרטי של ישראל. מסמכים שמפרסם הפורום משקפים את העמדה הרווחת בקרב חבריו, גם אם אינם על דעת כולם.[5]
ערך מורחב – רפורמת לויןחברי הפורום רואים בשינויים המוצעים במערכת המשפט על ידי הממשלה ה-37 פגיעה קשה והרסנית בדמוקרטיה הישראלית: שליטה של הרוב הקואליציוני בבחירת שופטים לכל הערכאות השיפוטיות, דילול הביקורת השיפוטית על החלטות הממשלה ושריה והחלשה משמעותית של מנגנון הייעוץ המשפטי לממשלה כשומר סף, עלולים לדעת חברי הפורום לסלול את הדרך לשימוש בכוח שלטוני באופן פגום, שרירותי ומוטה, מבלי להתחשב כראוי בזכויות אדם או באינטרסים ציבוריים.
המרצים טוענים כי צעדים אלה יאפשרו לממשלה ולשריה לפעול בניגוד לחוק, ועשויים לעודד שחיתות שלטונית. שינויי החקיקה מקודמים בהליכים מואצים ופגומים החורגים באופן חסר תקדים ממסלולי חקיקה מקובלים, ומונעים דיון מקצועי וציבורי מעמיק בשינויים שעשויים להיות בלתי הפיכים. לדברי הפורום, אין בעולם אף מדינה דמוקרטית שמתקיים בה שילוב של כל ההסדרים המוצעים על ידי הקואליציה.[6] הפורום מדגיש כי את ערכם של שינויים מוצעים בשיטה יש לבחון לאור המכלול, שכן דמוקרטיה מושגת באמצעות מגוון אמצעים ומנגנונים.[7] המנגנון לבחירת שופטים: הפורום מתנגד לבחירת שופטים על ידי רוב קואליציוני, בטענה שהדבר יפגע בעצמאות בתי המשפט, וכן לבחירת שופטים בקולות פוליטיקאים בלבד. עמדת הפורום היא שככל ששיטת מינוי שופטים מערבת יותר שחקנים פוליטיים ופחות נציגים מקצועיים, כך מתגברת ההשפעה הפוליטית על פסקי הדין.[8][9]
מעמד היועץ המשפטי לממשלה בגיבוש עמדה משפטית של הממשלה והשרים: הפורום טוען כי ההצעה שעמדה משפטית של היועץ המשפטי לממשלה או היועץ המשפטי המשרדי לא תחייב את הדרג הפוליטי, שגויה ותאפשר לדרג הפוליטי לבצע מעשים לא חוקיים ללא כל ביקורת פנימית. לפי הפורום עבודת משרדי הממשלה תיתקל בקשיים כששרים יורו להתעלם מחוות דעת משפטית, וההצעה תגרום לנחיצות גדולה יותר של מעורבות שיפוטית.[10]
לגישת הפורום, כל רפורמה אפשרית צריכה לעמוד בדרישות מינימום שמהן אין לסגת. דרישות אלו כוללות:[11]
ביטול עילת הסבירות: הפורום טוען שביטול עילת הסבירות עלולה לגרום לשחיתות אישית ומוסדית, ופוגעת בעקרון הפרדת הרשויות, באינטרס הציבורי ובהבטחת אמון הציבור ברשויות השלטון. לדברי הפורום, הדיוניים המשפטיים והאקדמיים בעניין עילת הסבירות אינם עוסקים בהצעה לבטל בחוק את תחולת העילה, אלא בפיתוח משפטי שלה, ופיתוח חקיקתי של המשפט המנהלי צריך להיעשות בחקיקה של נורמות החלות על המינהל, ולא בקביעת גבולות הסמכות של בית המשפט.[12] הפורום מבקר את התיקון לחוק יסוד:השפיטה שביטל את הסבירות כעילת ביקורת שיפוטית על חקיקה בטענה שבחקיקת התיקון נפלו פגמיםי הליכיים ומהותיים קשים, המגיעים לכדי אי חוקתיות התיקון. מבחינה הליכית, התיקון התקבל מבלי שניתנה לחברי הכנסת הזדמנות לשמוע את מלולא הדעות העקרוניות כדי שיוכלו לקבל החלטה מושכלת. מבחינה מהותית, התיקון מחליש משמעותית את סמכות הפיקוח של בית המשפט על הרשות המבצעת, ובכך מסכן את מימוש עקרונות היסוד ובעיקר את ההליך הדמוקרטי ואת השמירה על שלטון החוק. בשל כך, התיקון חורג מסמכותה המכוננת של הכנסת.[13]
הפורום מתנגד לשאיבת השראה להסדרים מתוך מדינות אחרות,[14] כאשר זו נעשית בהתעלם מההקשר המלא של ההסדרים החוקתיים באותן המדינות. לדעתם מדובר ב-constitutional borrowing ובשקילות כוזבת, שכן המשווים מתמקדים בפרט אחד מתוך מכלול, מבלי להביא את הדברים בהקשרם.[15]
הפורום טוען כי הצעדים המוצעים מנוגדים לחלוטין להמלצות של ועדת ונציה של מועצת אירופה, שישראל חברה בה, לפחות בשלושה היבטים: שיטות בחירת השופטים, הפרוצדורה לביצוע שינויים חוקתיים, וכיבוד עקרונות של שלטון החוק. לפי הטענה אם ההצעות יעברו, ישראל תעמוד לצד מדינות כגון פולין, הונגריה וטורקיה שלגביהן פורסמו חוות דעת שליליות מאוד מטעם הוועדה.[16]
מתווה בנושא הביקורת השיפוטית וסמכויות הכנסת והממשלה: לגישת הפורום, צמצום היקף הביקורת השיפוטית מצדיק את העצמתה של הכנסת, והכרעה בפרטי ההסדר צריכה להיעשות על ידי הכנסת ברוב גדול, הכולל את חברי אופוזיציה.[17][18][19]
סמכות הכנסת לשנות חוקי יסוד: הפורום טוען כי כוחה של הכנסת מוגבל, וכי אם תחרוג מגבולות סמכותה ותפעל לביטול עצמאות הרשות השופטת ולמניעת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד – לא יהיה תוקף לחקיקתה. שינוי כללי המשחק מחייב הסכמה לאומית רחבה, וכן שתוכנם של חוקי היסוד יעלה בקנה אחד עם עקרונות יסוד של השיטה הדמוקרטית.[22]
התחולה בזמן של השינויים המשטריים: עמדת הפורום היא שההצעות לשינוי חוק יסוד: השפיטה מהוות שימוש לרעה בסמכות מכוננת עקב ניגוד העניינים המובהק שבו מצוי הרוב הקואליציוני, מכיוון שהצעות אלו משנות את ההגבלות על כוחו של הרוב. יש לכל הפחות לקבוע ששינויים כאלו ייכנסו לתוקף החל מהכנסת הבאה.[23]
ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד: עמדת הפורום היא שמעמדו של חוק כ"חוק יסוד" אינו מחסן אותו מביקורת שיפוטית. זאת, כיוון שהליך החקיקה של חוקי יסוד זהה לחלוטין לזה של חוקים רגילים.[24]
נשים: הפורום טוען כי מכלול הפעולות, ההתחייבויות ושינויי החקיקה מטעם הממשלה והקואליציה, מסיגים את זכויות הנשים בישראל בצורה החמורה ביותר מאז קום המדינה. הפורום מצביע על כך שפגיעות שחלקן כבר בהליכי חקיקה וחלקן מתוכננות, באמצעות הפליה והחרפה של הדרת הנשים מהמרחב הציבורי הקיימת כבר היום.[25]
ילדים: הפורום מדגיש שלרשות השופטת יש חשיבות מיוחדת בפרשנותם של חוקים ובהגנה על זכויותיהם של ילדים וילדות. לטענת הפורום עלולה להתקיים פגיעה לקטינים המשתייכים לקבוצות מיעוט, ובכלל זה ילדים חסרי מעמד, ילדים וילדות להט"ב, וילדים וילדות להורים להט״ב. פגיעה במעמדו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו תוביל לפגיעה בזכויות קטינים. לפי הפורום ביטול עילת הסבירות תסכן במיוחד קטינים במצבי סיכון. פוליטיזציה של בחירת שופטים עלולה לפי הפורום לגרום למינויים לא מקצועיים לבתי המשפט לנוער ולענייני משפחה, שתי ערכאות מקצועיות ומתמחות. הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים עלולה לדעת הפורום לפגע בזכויות שיש כיום לקטינים במסגרת הליכי גירושין[26]
פלסטינים: לדברי הפורום, העברת האחריות והניהול של שטחי הגדה המערבית לידיים אזרחיות על פי הסכם חלוקת סמכויות בין שר הביטחון לשר הנוסף במשרד הביטחון מתאריך 23 בפברואר 2023 היא הכפפה מפורשת ופומבית של ניהול השטח לשיקולים לאומיים וחברתיים של המדינה, דבר שלטענתם עומד בניגוד מוחלט למשפט הבינלאומי. לפי הפורום ההסכם הוא צעד גלוי ורשמי שמעניק תוקף לטענות שישראל משתמשת בפרקטיקה של אפרטהייד, אשר אסורה במשפט הבינלאומי.[27]
עובדים: הפורום טוען שהשינויים המוצעים יפגעו בדיני העבודה הקיבוציים (הזכות לחופש ההתאגדות ולניהול משא ומתן קיבוצי, יישוב סכסוכי עבודה והזכות לשביתה) ובדיני העבודה האישיים, לרבות זכויות חוקתיות בעבודה, וקרנות הפנסיה של העובדים. הפורום טוען ששינויי החקיקה יפגעו במיוחד בשכבות החלשות, ובאוכלוסיות פגיעות. לפי הפורום, התלות של שופטים בפוליטיקאים תפגע ביכולתם של בתי הדין לעבודה להתמודד עם סכסוכי עבודה, עם בקשות לצווי מניעה נגד שביתות, ועוד.[28]
להט"ב: הפורום טוען כי שינוי החקיקה המתוכננים יאפשרו אפליה מטעמי דת שעלולים לבטל את ההגנות המשפטיות על הזכות של להט"ב לשוויון ולחירות במרחב הציבורי ולאוטונומיה. כמו כן הפורום חושש לפגיעה בהגנה מפני הפליה ומפגיעה בכבוד האדם בכל תחומי החיים המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובאמנות בינלאומיות. לפי הפורום, ביטול הביקורת השיפוטית האפקטיבית תאפשר פגיעה במשפחות להט"ביות. פגיעה בעצמאות בתי המשפט עתידה להשפיע חמורות במיוחד על זכויות נשים ועל הקשת הטרנסית, שכן זכויותיהם בתחומים מהותיים זכו להכרה והגנה באמצעות בתי המשפט. לטענת הפורום הגבלת פעילותם של ארגוני זכויות האדם תפגע במאבק למען שוויון זכויות ללהט"ב.[29]
מתדיינים ומתדיינות בבתי הדין הרבניים: הפורום טוען שכיוון שבתי הדין הרבניים סובלים מרבים מחוליי המשילות שהצעות הקואליציה מבקשות לכאורה לתקן, הם היו צריכים להיות במוקד התוכנית לשיפור הליכי השפיטה בישראל. לפי הפורום כוונתה של הקואליציה דווקא להרחיב את סמכות השיפוט של בתי הדין הרבניים מעוררת ספק בכנות כוונותיהם של יוזמי המהלכים לתקן את חוליי המערכת המשפטית האזרחית.[30]
נאשמים וקורבנות: הפורום טוען כי ביטול עילת הסבירות והיעדר עיגון מפורש של הזכות לשוויון עשויים לחשוף אוכלוסיות חלשות כמו אסירים, חשודים, נפגעי עבירה ואחרים לפגיעות קשות ללא כל ריסון. דוגמאות לכך הן קביעת עבירות חדשות או החמרת ענישה באופן שפוגע במיוחד באוכלוסיות מוחלשות, וחקיקה שתאפשר שיטור ואכיפה פוגעניים וענישה דרקונית. אנשי הפורום מציינים כי בדמוקרטיות פופוליסטיות נעשה שימוש לרעה במשפט הפלילי, למשל הטלת מגבלות על ארגוני החברה האזרחית, הגבלת חופש הביטוי, ויצירת תשתית המעודדת שחיתות.[31]
מח״ש: הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה ("חוק מח"ש") עלולה לטענת הפורום להיות צעד ראשון בהתערבות של פוליטיקאים באכיפת הדין הפלילי במדינת ישראל. לפי הפורום, כל רכיב בהצעה בפני עצמו מביא לתוצאות הפוכות ממה שמוצג בדברי ההסבר כמטרתה של ההצעה. במקום להבטיח חקירות ותביעות בלתי מוטות, ההצעה מבטיחה מראש את הטיית פעולתה של מח"ש ומאפשרת השפעה פסולה על רשויות התביעה. מכלול רכיבי ההצעה מכרסם בעצמאות התביעה ומאפשר פוליטיזציה של מח"ש ופגיעה במאבק בשחיתות.[32]
אקדמיה: הפורום מעריך שהאיומים הקיימים על החופש האקדמי בישראל יתעצמו ככל שיאושרו השינויים המשטריים. ללא רשות שופטת עצמאית וחזקה יהיו אנשי אקדמיה חשופים לגחמות פוליטיות, ושיקולים של מצוינות מחקרית ייסוגו בפני שיקולים פוליטיים. החירות של אנשי אקדמיה לחקור וללמד תיפגע, ועמה איכות המחקר וההוראה.[33]
השירות הציבורי בעת משבר חוקתי: בעת משבר חוקתי, כלומר כששתי רשויות שלטון שונות טוענות כי בסמכותן לקבוע הסדרי יסוד במדינה ומשרתי ציבור אינם יודעים למי לציית, ההחלטה למי לציית נגזרת בראיית הפורום משני שיקולים: זיהוי הגורם המוסמך לקבוע מהו הדין, והחובה להעניק שירות שווה ומיטבי לאזרחי המדינה. נוכח מאפייני הפעולה של הממשלה בתחום החוקתי, הפורום סבור כי על משרתי ציבור להישמע להוראות היועצת המשפטית לממשלה ולבג"ץ במקרים בהם פסיקתו נוגעות לפעולותיהם, אך קביעה זו עשויה להשתנות ככל שישתנו התנאים הקיימים ובראשם עצמאות הייעוץ המשפטי ובג"ץ.[34][35]
שביתה: הפסקת עבודה שעילתה היא התנגדות למהלכים שמקדמת הממשלה בכובעה השלטוני ולא כמעסיקה, היא שביתה פוליטית שאינה מוכרת כ"שביתה" על פי הדין בישראל. עם זאת, במקרים מסוימים עשויה הפסקת עבודה במחאה נגד המהלכים שמקדמת הממשלה להיות מוכרת כשביתה ואף להעניק הגנות לשובתים, למשל אם היא מכוונת כנגד צעדים (במקרה זה שינויי החקיקה) המשליכים במישרין על תנאי העבודה ויחסי העבודה.[36]
לצד המתווה שהציג מטעמו,[17] הפורום מתח ביקורת על האופן שבו מתנהלות שיחות בבית הנשיא, נוכח העובדה שהן מתנהלות לדעת הפורום ללא שקיפות, ללא ייצוגיות ובחשאיות, באופן שלטענת הפורום מאיים על החקיקה והחוקה שיעצבו את הדמוקרטיה הישראלית.[18]
בסוף פברואר 2023 נפגשו נציגי הפורום באופן חד פעמי עם הנשיא הרצוג. בפגישה זו הם ביקשו כי בהידברות ייקחו חלק נציגי החברה הערבית והציגו קווים אדומים לעיצוב התוכנית. בין היתר הדגישו כי יש למנוע שליטה של הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים, כי יש צורך בחקיקת חוק יסוד: החקיקה וכי יש הכרח לעגן את ההגנה על זכויות אדם.[37][38][39] העיתונאי יהודה יפרח טען שהפורום, בפועלו עם גורמי "שמאל" ו"שמאל קיצוני" נוספים, הציג בפני הנשיא "מכתב קיצוני", וכתוצאה מכך שהנשיא אימץ מתווה שהממשלה לא יכולה לקבל.[40]
הפורום הביע את עמדתו שמסמך פרידמן-אלבשן אינו פשרה, אלא בעיקרו זהה לתוכנית הקואליציה, ולכן לא פלא שגורמים בקואליציה הביעו תמיכה בו. לפיכך, לשיטתם אין מקום לאמץ מסמך זה כתשתית ל"פשרה״, בין כמכלול ובין רכיבים ספציפיים מתוכו.[41][42]
משה גורלי, הפרשן המשפטי של "כלכליסט", סבור שלפורום היה תפקיד חשוב בהנגשת הסכנות שבשינויים המשטריים, באמצעות סרטונים, הרצאות וחוות דעת.[43] מסמכי עמדה: עיקר פעולת הפורום הוא בכתיבת ניירות עמדה, בהצגתם, בהנגשתם, ובקידומם בשיח הציבורי. עד אמצע מאי 2023 פרסם הפורום למעלה מ-45 ניירות עמדה. הפורום מפרסם תרגומים של תמציות ניירות העמדה בערבית,[44] אנגלית,[45] צרפתית,[46] ורוסית.[47] הפורום היה שותף עם ארגונים אחרים לפרסום "יוזמת העצמאות".[48][49] היוזמה כוללת שבעה עקרונות לתיקון וחיזוק מערכת המשפט, אשר בבסיסם הדרישה שכל שינוי יסודי בשיטת המשטר צריך להיעשות בהסכמה רחבה.[49]
פעילות בכנסת: חברי הפורום השתתפו בדיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת שעסקו בשינויי המשטר המוצעים. מסמכי עמדה של הפורום שימשו כחומר רקע לדיונים וחברי הפורום התבטאו במהלך הדיונים.[50]
חוגי בית: חוגי הבית החלו ביוזמת ד"ר שלי אביב-ייני ופרופ' תמר הוסטובסקי ברנדס, ונערכים בעיקר על ידי ד"ר יאיר שגיא, ד"ר מיטל פינטו, ד"ר נורית צימרמן, ד"ר רועי פלד ופרופ' צבי כהנא, לצד מתנדבים נוספים שהם משפטנים בכירים. חברי הפורום קיימו מאות חוגי בית ברחבי הארץ.[51][52] אירועים לקהל הרחב: הפורום עורך מדי פעם רבי-שיח בהשתתפות אקדמאים, חברי כנסת, ארגוני חברה אזרחית ומכוני מדיניות. בדיון בנושא "הליכים לכינון חוקה, מבט השוואתי ומקומי" בשיתוף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה השתתפו, לצד חברי הפורום וחוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, חוקרים מאוניברסיטאות בארצות הברית.[53] בדיון בנושא "התהליך הראוי לכונן חוקה בישראל והמודל הרצוי להרכב הוועדה לבחירת שופטים" השתתפו, לצד חברי הפורום ואנשי אקדמיה אחרים, נשיאת בית המשפט העליון לשעבר השופטת דורית ביניש, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי ומנכ"לים ונציגים של ארגוני חברה אזרחית, ועורכי דין מהמגזר הפרטי.[54] הפורום מקיים הרצאות "מרחיבות את המעגל" בשותפות עם "בונות אלטרנטיבה".[55]
אתר האינטרנט הרשמי של פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה
פורום המרצות והמרצים למשפטים, ברשת החברתית אקס (טוויטר) Israeli Law Professors Forum for Democracy, ברשת החברתית אקס (טוויטר).svg){kind=icon}
סרטונים בערוץ של פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, באתר יוטיוב
שני ליטמן, "באקדמיה עוד לא מבינים את חומרת המצב. אבל הם יבינו", באתר הארץ, 19 בינואר 2023 שלמה פיוטרקובסקי, המשפטנים מתנגדי הרפורמה מגויסים לדחוף את שופטי בג"ץ בכיוון אחד, בעיתון מקור ראשוןSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
