עדי אלדר

עדי אֶלדָר
עדי אלדר
לידה	24 במאי 1944 (בן 80); בגדאד, עיראק
שם לידה	עאדל דלאל
מדינה	ישראל
השכלה	היסטוריה
עיסוק	מנהל המחלקה לחינוך
מפלגה	מפלגת העבודה
	1989–2018; (כ־29 שנים)
	→ ברוך ונגר משה קונינסקי ←
	1994–2009; (כ־15 שנים)
	→ מקסים לוי שלמה בוחבוט ←

עדי אֶלדָר (במקור, "עאדל דלאל"^[1]; נולד ב-24 במאי 1944 בעיראק) הוא ראש עיריית כרמיאל לשעבר, ויושב ראש מרכז השלטון המקומי בישראל בשנים 1994–2009.

עובדות מהירות לידה, שם לידה ...

סגירה

אלדר נולד בשנת 1944 לוויקטוריה^[2] ונחום דלאל^[3] בבגדאד. עם עלייתה של משפחתו לישראל ב-1951, הם התגוררו במעברה שפעלה בשטח מחנה המעפילים בעתלית ולאחר מכן, במשך כשנה, במעברת כפר נחמן^[3]. משם, עברו לרעננה ואחר כך, להרצליה^[3]. אלדר למד בתיכון בכפר הירוק. במקביל ללימודיו, שימש כיושב ראש ועד המשק ורכז המשק בכפר. היה חניך בתנועת הנוער "המחנות העולים", ובמסגרת זאת, היה שותף לארגון גרעין נח"ל שעלה לקיבוץ משגב עם בגליל העליון.

ב-1962 החל אלדר את שירותו הצבאי בנח"ל. עם שחרורו, נשאר בקיבוץ משגב עם, ומילא תפקידים שונים בתחום החינוך - רכז חינוך של חברת הנוער, ארגון גרעיני נוער והדרכתם ויו"ר ועדת התרבות במשק. אלדר למד באוניברסיטת חיפה לתואר ראשון בהיסטוריה כללית והיסטוריה של עם ישראל. בנוסף הוא בעל תעודת הוראה.

אלדר עבר עם משפחתו לכרמיאל ב-1973, בה עבד כ-13 שנים כמנהל המחלקה לחינוך. במקביל לתפקידו, שימש במשך שלוש שנים כמנהל המתנ"ס בעיר.

מ-1979 מכהן אלדר כחבר מרכז מפלגת העבודה. ב-1986 מונה אלדר ליועץ שר החינוך והתרבות יצחק נבון בתחומי הקשר עם הכנסת והמפלגה, כספי האפוטרופוס הכללי בתחום החינוך והתרבות, אגף הפיתוח והבינוי, אגף התרבות, החברה למתנ"סים, ערבים ודרוזים, עיירות הפיתוח ויישובי קו העימות.

ב-1989 נבחר עדי אלדר לראשונה לראשות עיריית כרמיאל (58% תמיכה בסיבוב השני), ובהמשך נבחר לקדנציה שנייה ב-1993 (82% תמיכה), לקדנציה שלישית ב-1998 (71% תמיכה), לקדנציה רביעית ב-2003 (79% תמיכה), לקדנציה חמישית ב-2008 (58% תמיכה) ולקדנציה שישית ב-2013 (61% תמיכה). במהלך תפקידו קיבל אלדר מספר פרסים הקשורים לניהול העיר - ב-1994 קיבל את פרס קפלן על מצוינות בקליטת תושבים ועולים חדשים בכרמיאל; ב-1995 קיבל פרס על ניהול נכון של קופת העירייה, שהתמידה אז באיזון כספי במשך 32 שנים; ב-1996 קיבל בשם כרמיאל פרס ראשון בתחרות קריה יפה בישראל יפה.

ב-1994 נבחר אלדר לתפקיד יושב ראש מרכז השלטון המקומי, וב-1999 נבחר לקדנציה נוספת בתפקיד זה. אלדר היה חבר בוועדה לאיחוד רשויות מקומיות בראשותו של חיים בן-שחר. שימש בתפקידו עד שנת 2009, אז החליף אותו, שלמה בוחבוט, ראש עיריית מעלות-תרשיחא.

במסגרת תפקידו במרכז השלטון המקומי, היה אלדר גם פעיל בזירה העולמית, וכיהן בין השאר כחבר ההנהלה המצומצמת של ארגון מרכזי השלטון המקומי בעולם, וכן שימש בשנים 2002–2004 כסגן נשיא "LACDE", הארגון העולמי של הרשויות המקומיות לטיפול באסונות ומקרי חירום.

בדצמבר 2005, לאחר הקמת מפלגת "קדימה", הצטרף אליה אלדר.

בשנת 2007 נחשב אלדר למועמד מוביל לתפקיד יו"ר מפעל הפיס^[4], אולם ועדת האיתור לא המליצה עליו. עתירה שלו לבג"ץ נגד ועדת האיתור הקפיאה את המינוי לזמן מה. ועדת איתור חדשה מנתה אותו ברשימה של 5 מועמדים לתפקיד שהוגשה לראש הממשלה בנימין נתניהו, אך אלדר לא נבחר לתפקיד^[5].

בשנת 2008 חשף מבקר המדינה התנהלות בעייתית של אלדר כיו"ר מרכז השלטון המקומי: משכורות גבוהות, מינויים פוליטיים והיעדר ביקורת^[6].

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שנערכו ב-2018 הודיע אלדר כי לא יתמודד לכהונה נוספת על ראשות העיר ולאחר כמעט 30 שנה פרש מתפקידו. בבחירות שהתקיימו באוקטובר אותה שנה נבחר במקומו ראש העיר החדש, משה קונינסקי^[7].

אלדר היה חבר בוועדות ציבוריות רבות. ביניהן, הוועדה לבדיקת ההימורים בראשות השופט בנימין כהן, הוועדה לבדיקת בתי המשפט העירוניים בראשות השופט יצחק זמיר, ועדת השרים לערי פיתוח, הוועדה הציבורית "מחשב לכל ילד" ו"הוועדה לצדק סביבתי". הוא שימש בתפקידים ציבוריים רבים. בהם, חבר דירקטוריון מפעל הפיס, יו"ר המועצה להסדר ההימורים בספורט, חבר במועצה הארצית לתכנון ובנייה, חבר במועצה המייעצת של הקרן לידידות ישראל-ארצות הברית, חבר במועצה הלאומית לאיכות הסביבה, חבר במועצת החברה להגנת הטבע, חבר המועצה הציבורית של יד בן-צבי, חבר בחבר הנאמנים של מכללת אורט בראודה בכרמיאל, חבר הנהלת "נאות קדומים", יו"ר הנהלת הכפר הירוק וחבר במועצת המנהלים של "עמיגור".