האפוטרופוס הכללי

אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי הוא אגף במשרד המשפטים, המורכב משלושה מכלולי פעילות שונים בשלושה תחומים עיקריים: פעילות בהליכי חדלות פירעון, פיקוח על אפוטרופוסים ומנהלי עיזבון, והפעלת מערך הרשם לענייני ירושה.

האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה

איוש נוכחי	בן ציון פיגלסון
כפוף	שר המשפטים
ייסוד המשרה	26 במאי 1948
איוש ראשון	יצחק קיסטר
האתר הרשמי

נכון ל-2019 מנוהלים על ידי האפוטרופס הכללי כספים בסך 7.2 מיליארד שקל, שמנוהלים באמצעות 11 קרנות^[1].

תפקידי האפוטרופוס

תפקידיו העיקריים של האפוטרופוס הכללי בישראל הם:

1. פיקוח על אפוטרופוסים על פי מינוי (מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962).
2. אפוטרופסות, בהליכים לפי חוק הסעד, ובהליכים לפי חוק הצהרת מוות.
3. פיקוח על מנהלי עיזבון (מכוח חוק הירושה, תשכ"ה-1965) – מקבל דיווחים ומפקח על פעילות מנהלי העיזבון. הרשם לענייני ירושה באפוטרופוס הכללי מוסמך למנות מנהל עיזבון כאשר הבקשה מוסכמת על ידי כל היורשים.
4. גילוי וניהול רכוש נעדרים. הרכוש שבאחריות האפוטרופוס הכללי הוא:
   • נכסים עזובים "רגילים" – נכסים שהגיעו לידיו במסגרת פעולות שוטפות לגילוי רכוש עזוב.
   • נכסי הממונה המנדטורי על רכוש האויב – מקרקעין וכספים של תושבים או אזרחים של מדינות שהיו תחת השלטון הנאצי בעת פרוץ מלחמת העולם השנייה. בשנת 1968 הועבר הרכוש לניהול האפוטרופוס הכללי.
   • נכסים בירושלים שהיו בניהול הממונה הירדני על רכוש האויב – נכסי יהודים בגדה המערבית שבשנת 1967 הוקנו לממשל הצבאי הישראלי ובשנת 1970 הוקנו לאפוטרופוס הכללי.
   • נכסים עזובים שהתקבלו מגופים הקשורים בסוכנות היהודית – הועברו לידי האפוטרופוס הכללי בהסדר בינו לבין חברת הכשרת היישוב בשנת 1980.
   • נכסים עזובים שהתקבלו מדווחי הבנקים.
5. טיפול בקבלת עזבונות ותרומות לטובת המדינה, וחלוקת העזבונות על פי החלטות ועדת העזבונות.
6. תפיסת רכוש מחולט על פי פקודת הסמים המסוכנים, תשל"ג-1973 וחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000.
7. טיפול בנושא קבלת מתנות בידי עובד ציבור.
8. ייצוג היועץ המשפטי לממשלה בבתי המשפט ובבתי דין דתיים בענייני ירושה, כשרות משפטית, אפוטרופסות, בהליכים לפי חוק הסעד, בהליכים לפי חוק הצהרת מוות, ובענייני זכויות של קטינים, נעדרים, חסויים וחולי נפש.
9. כונס הנכסים הרשמי - האפוטרופוס הכללי משמש כמפרק זמני בהליכי פירוק חברה לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 וכנאמן זמני בהליכי פשיטת רגל של יחידים לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, עד למינוי מפרק או נאמן קבועים על ידי בית המשפט. בישראל החלו הליכי פירוק כנגד 10,000 חברות^[2]. לעיתים, ובפרט במקרים בהם יש עניין ציבורי מיוחד בהליכים מוטל על הכונס הרשמי לשמש כמפרק או נאמן קבועים. הכונס הרשמי אחראי אף לפיקוח על נאמנים ומפרקים ומדווח לפי הצורך על פעולותיהם לבית המשפט שמינה אותם. כן מבצע הכונס חקירות בנכסיהם של אנשים המצויים בהליכי פשיטת רגל ושניתן לגביהם צו כינוס על מנת לסייע לבית המשפט לקבוע את נכסיהם ואת יכולתם הכספית.
10. הרשם לענייני ירושה - אליו מוגשות כל הבקשות לצווי ירושה ולצווי קיום צוואה (אם כי בהסכמת כל הצדדים מותר לפנות לבית דין דתי במקום אליו). לרשם סמכות להוציא את הצווים בעצמו ברוב המקרים, ובמקרים בהם ישנה התנגדות לצו או בעיה אחרת - להעבירו לבית משפט לענייני משפחה. במשרדי הרשם מותר אף להפקיד צוואה על מנת להבטיח כי תוודע לכל המעוניינים לאחר הפטירה. עד שנת 1998 הייתה פעילות רישום הירושות מסורה לידי בית המשפט לענייני משפחה, וגם כיום, במידה ומתעוררת מחלוקת בין היורשים, בית המשפט לענייני משפחה הוא הפוסק במחלוקת זו. על פי סעיף 72(א) לחוק הירושה, במידה ואחד היורשים מעוניין לתקן או לבטל צו ירושה או צו קיום, על סמך עובדות או טענות שלא היו בפני הרשם בזמן מתן הצו, רשאי הרשם לתקן את הצו.
11. הנאמן הציבורי - על פי חוק הנאמנות, התשל"ט-1979, מוסמך בית משפט למנות את הנאמן הציבורי כנאמן של הקדשות ציבוריות במקום שהנאמנים חדלו מלכהן ולא נמצא נאמן מתאים לניהול ענייני ההקדש.
    • במסגרת זו מנהל הנאמן הציבורי נכסים ברחבי הארץ, ומשמש כנאמן יחיד לתיאטרון הלאומי "הבימה" לצורך ביצוע תוכנית הבראה לתיאטרון במימון הממשלה.

עלון דעת ודין

החל משנת 2006, מוציא לאור אגף האפוטרופוס הכללי, את הרבעון המשפטי, "דעת ודין". בו מתפרסמות הוראות נוהל של האגף, המיועדות בעיקר לעורכי-דין העוסקים בדיני ירושות, אפוטרופסות, כינוס נכסים ושאר התחומים המטופלים עלי ידי האפוטרופוס הכללי. בעלון מובאים אף עדכונים של פסקי דין ייחודיים ותקדימים משפטיים, הנוגעים לתחום האפוטרופוס הכללי, תוך מתן התייחסות, הערות והארות לפסקי הדין בסוגיות המשפטיות השונות.

בשטחים

סמכותו של האפוטרופוס מוגבלת לתחומי מדינת ישראל. הגוף המנהל את הרכוש הממשלתי באזור יהודה ושומרון על פי החוק הוא יחידת הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון, הכפופה למנהל האזרחי.

רשימת האפוטרופסים הכלליים

מספר	שם	תקופת כהונה
1	יצחק קיסטר	26 במאי 1948 – 30 ביוני 1948
2	חיים קדמון	1 ביולי 1948 – 1 במאי 1951
בפועל[3]	יצחק במברגר	2 במאי 1951 – 8 באוגוסט 1951
(2)	חיים קדמון	9 באוגוסט 1951 – 31 בדצמבר 1965
3	שמואל היינריך וינוגרד	1 בינואר 1966 – 31 בנובמבר 1972
4	עמרם בלום	1 בדצמבר 1972 – 30 באפריל 1994
5	שמואל צור	1 במאי 1994 – 2002
6	שלמה שחר	2002 – 19 ביוני 2011
7	דוד האן	20 ביוני 2011 – 26 ביוני 2017
8	סיגל יעקבי	27 ביוני 2017 – 2022
9	בן ציון פיגלסון	2022 - הווה

מחלקת עזבונות לטובת המדינה

מחלקת עזבונות לטובת המדינה היא יחידת משנה הכפופה לאפוטרופוס הכללי שתחת משרד המשפטים ומטרתה הקצאת נכסי עזבונות שנמצאים באחריות המדינה בכפוף לרצון המצווים.

הנכסים באחריות המחלקה נתרמים על ידי יהודים ושאינם יהודים ברחבי הארץ והעולם, למטרות ציבוריות וחברתיות במדינת ישראל. דרכי התרומה הנפוצות של כספים שמגיעים לאחריות המחלקה: תרומה בחיים, צוואה לטובת המדינה, או הקמת קרן נאמנות^[4]. נכסים אלה אינם חלק מתקציב המדינה, והם מועברים ישירות לייעוד שאותו קבעו התורמים (עזבונות שהוקדשו לארגון מסוים לא מועברים דרך מחלקת העזבונות ומטופלים על ידי האפוטרופוס הכללי). הנכסים אשר מתקבלים מהתורמים ומצווים לטובת המדינה מגוונים – נכסים פיננסיים, נדל"ן, זכויות יוצרים, תכשיטים וחפצי אומנות ועוד^[5].

במסגרת המחלקה פועלים רפרנטים – עורכי דין ומנהלי חשבונות לארצות דוברות אנגלית, גרמנית, צרפתית, ספרדית ועברית – בהתאם למדינות המוצא של רוב התורמים והמצווים.

ועדת העזבונות

ועדת העזבונות היא הגוף המחליט על "שידוך" בין העזבונות לפי מטרתם לבין הארגונים שהגישו בקשות לתרומה, והחלטותיה עוברות לביצוע על ידי המחלקה. ועדת העזבונות מורכבת מעובדי מדינה ומאנשי ציבור, המתכנסים לישיבות תקופתיות שבהן מתקבלות ההחלטות.

ועדת העזבונות מחלקת מדי שנה עשרות מיליוני ₪. מרבית הכספים מחולקים לעמותות ולמשרד הביטחון. חלק ניכר מהבקשות נפסלות על הסף בשל נימוקים טכניים. בהתאם לנוהל, הוועדה מודיעה בכתב על קבלת הבקשה כתקינה או פסולה, ובסופו של תהליך מפרסמת את החלטותיה לחיוב או לשלילה.

בשנת 2003 בעקבות דוח מבקר המדינה, שונו כללי הוועדה ותהליך הגשת הבקשות, והוחלט להקים מנגנון ניהולי מקצועי, לניהולו נבחר מר יוסף שפר, אשר כיהן בתפקיד מנהל ועדת העזבונות בשנים 2004-2012, העלה את ועדת עזבונות על דרך המלך, והנהיג רפורמות לטובת הציבור והעמותות, אשר הציבו את וועדת העיזבונות במקום הראשון בסקרי שביעות הרצון במשרד המשפטים.

בתקשורת החילונית פורסמו מספר כתבות על ועדת העזבונות, ובין היתר נטען על ביורוקרטיה מוגזמת, דיונים לא שקופים המקשים על המבקשים^[6], חלוקה לא שוויונית^[7], והקדשים שאינם עומדים במטרה שלשמם הוקמו^[8]. כמו כן חברת הכנסת לשעבר, שלי יחימוביץ, ממפלגת העבודה, מתחה ביקורת על מנהל הוועדה בעבר, שמנצל את היכרותו ובקיאותו רבת השנים עם וועדת העזבונות ונהליה המסובכים כדי להצליח בגיוס כספים, ותיארה אותו כ"מגייס הכספים המצליח ביותר"^[9].

ראו גם

• חוק נכסי נפקדים

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של האפוטרופוס הכללי
• אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, באתר של משרד המשפטים
• חוק האפוטרופוס הכללי
• אור קשתי, במקום לתת לאפוטרופוס לשלוט בחיי אדם, בית המשפט מעדיף מודל של שיתוף, באתר הארץ, 17 באפריל 2015
• שי פאוזנר, המתנה האחרונה עוברת לפעמים דרך האפוטרופוס הכללי, באתר כלכליסט, 26 בנובמבר 2009
• מחלקת עזבונות לטובת המדינה, באתר gov.il
• אוריאן לוגסי, מבוא להגשת בקשות לוועדת עזבונות, באתר הפורום לחברה האזרחית
• יוסף שפר, מנהל (בדימוס) וועדת העזבונות, באתר שפר מומחים לגיוס כספים
• הרצאת מנהל וועדת העזבונות - יוסף שפר

הערות שוליים

1. אסא ששון, 7.2 מיליארד שקל של אף אחד: היכן משקיע האפוטרופוס הכללי את הכסף - ומה התשואה, באתר TheMarker‏, 24 באפריל 2019
2. הכונס הרשמי, חברות בפירוק, 18.12.16
3. ילקוט הפרסומים 156, 166, 179, 1201
4. משרד המשפטים, ועדת העזבונות, באתר חשבון youtube של משרד המשפטים, ‏6 בפבר׳ 2017
5. מחלקת עזבונות לטובת המדינה, באתר GOV.IL
6. שוקי שדה, הדלת המסתובבת של ועדת העיזבונות, באתר TheMarker‏, 26 במרץ 2017
7. שוקי שדה, ירושה למורשת המקדש, באתר TheMarker‏, 22 בינואר 2017
8. שחר אילן, חצי מההקדשים שמנהלת המדינה לא חילקו כספים בשנים האחרונות, באתר כלכליסט, 4 באוקטובר 2018
9. חגי עמית, "לוביסט טוב תמיד אומר שאם חוק כבר מגיע לכנסת - הוא עשה עבודה גרועה", באתר TheMarker‏, 18 באפריל 2019

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.