ספייק
משפחה של טילים נגד טנקים תוצרת ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משפחה של טילים נגד טנקים תוצרת ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספייק (באנגלית: Spike, תרגום לעברית: דורבן) היא סדרה של טילים נגד טנקים תוצרת ישראל. טילי הספייק, שפותחו ומיוצרים על ידי רפאל מערכות לחימה מתקדמות, הם טילי נ"ט מדור "שלוש וחצי"[hebrew 1] בעלי יכולת "שגר ושכח" – הנחיה עצמית אוטומטית מלאה למטרה, ובעלי יכולת "שגר, צפה ועדכן" – יכולת של המפעיל לצפות בתמונה ש"רואה" הטיל במעופו ובמידת הצורך לשנות, לאחר שהטיל שוגר, את המטרה שעליה מתביית הטיל.
 | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד | טיל נגד טנקים |
| ארץ ייצור |
 ישראל |
| יצרן |
רפאל יורו-ספייק |
| פיתוח | רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, ישראל |
| עלות יחידה | 500 אלף ₪ |
| פעילות מבצעית | האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן, סכסוך ישראל-איראן-חזבאללה בסוריה |
| מלחמות ומבצעים |
האינתיפאדה השנייה, מבצע עופרת יצוקה, העימותים בגבול אזרבייג'ן-ארמניה (2016)  |
| תקופת השירות |
1997–הווה (כ־27 שנים) |
| משתמשים |
 צה"ל,צבאות נוספים (ראו #מפעילות) |
| פלטפורמת שיגור | חצובה קרקעית (מופעלת על ידי חייל יחיד), מתקן שיגור ייעודי מעל גבי כלי רכב או רק"ם, מסוק קרב או כלי שיט |
| מאפיינים כלליים | |
| הנעה | מנוע רקטי |
| משקל | 10–71 ק"ג (תלוי בדגם) |
| ממדים | |
| אורך | 1.20–1.67 מטר (תלוי בדגם) |
| קוטר | 130–170 מ"מ (תלוי בדגם) |
| ביצועים | |
| טווח |
מעוז: 1.5 ק"מ, טאקט: 2 ק"מ, גיל: 2.5–8 ק"מ, גיל 2: 5.5–10 ק"מ, תמוז: 25–30 ק"מ, תמוז 6: 32–50 ק"מ |
| ראש קרב והנחיה | |
| ראש קרבי | חלול נ"ט טאנדם |
| הנחיה | אלקטרו-אופטית: CCD, IR או שניהם |
  | |
במשפחת הספייק ישנם מספר דגמי טילים, שפותחו למתארי שיגור שונים, מטרות שונות וטווחים שונים. הטילים ניתנים להתקנה על פלטפורמות כגון מסוקים, רכב קרבי משוריין, רכב רך ואוניות. חלק מהטילים במשפחה ניתנים לשיגור מחצובה.
טילי הספייק, בייחוד בדגמי "גיל", "גיל 2" ו"תמוז" (Spike NLOS), נמצאים בשירות צה"ל ומופעלים על ידי חיל האוויר הישראלי, חיל התותחנים, חיל הרגלים וחיל הים הישראלי. הטילים יועדו במקור נגד טנקים אך בשל דיוקם שימשו גם לסיכולים ממוקדים של מחבלים ופעילי טרור.
המערכות פותחו על ידי חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות הישראלית והן מוצעות לשיווק בין-לאומי. על מנת להקל על שיווקן בארצות אירופה, הוקמה בגרמניה חברת EuroSpike GmbH, השייכת בחלקה לרפאל, אשר מייצרת ומשווקת את מערכות הספייק באירופה תחת השם יורו-ספייק (STN Atlas EuroSpike).
| דגם | סוג | כינוי | טווח מרבי | משקל | נישא ומתופעל על ידי |
|---|---|---|---|---|---|
| SPIKE FIREFLY | רחפן משוטט | מעוז | 1500 מטר | 15 ק"ג | |
| Spike-SR | טווח קצר | טאקט | 1,500 מטר[1] | 10 ק"ג | חייל אחד |
| Spike-MR | טווח בינוני | גיל | 2,500 מטר | חייל אחד, צוות חיילים | |
| SPIKE-LR | טווח ארוך | גומד | 4,000 מטר | צוות חיילים, רכב ורק"מ | |
| SPIKE-LR II | טווח ארוך | גיל 2 | 5,500 מטר 10 ק"מ (מהאוויר) |
13 ק"ג | צוות חיילים, רכב, רק"מ ומסוק קרב |
| Spike-ER | טווח מורחב | פרח בר | 8,000 מטר | 34 ק"ג | צוות חיילים, רכב ורק"מ, מסוק קרב, סירה וספינה |
| Spike-ER II | טווח מורחב | 10 ק"מ 16 ק"מ (מהאוויר) |
צוות חיילים, רכב ורק"מ, מסוק קרב, סירה וספינה | ||
| Spike-NLOS | טווח מורחב ללא קו ראייה | תמוז[2] | 25–30 קילומטר | עמדה נייחת, מסוק קרב ומטוס, רכב ורק"מ, וכלי שיט | |
| Spike-NLOS 6 | טווח מורחב ללא קו ראייה | תמוז דור 6[3] | 32 ק"מ (מהקרקע) 50 ק"מ (מהאוויר) |
71 ק"ג | עמדה נייחת, מסוק קרב ומטוס, כלי רכב ורק"מ, וכלי שיט |
כל טיל הוא טיל בעל ראש נפץ כפול (טאנדם) שנועד לחדור מיגון ריאקטיבי. ראש הנפץ הראשון מפוצץ את המיגון הריאקטיבי ואילו ראש הנפץ השני חודר את השריון הפאסיבי באמצעות מטען חלול. הנחיית הטיל היא אלקטרו-אופטית והיא מתבצעת בעזרת שני גלאים נפרדים: הראשון, מערכת CCD המפיקה תמונת וידאו צבעונית לצורך הנחיה בשעות היום, והשני, מערכת חיישני תת-אדום המפיקה תמונת דימות חום לצורך הנחיה בשעות היום והלילה. לטיל ארבעה סנפירים מלבניים בחלקו האחורי שבאמצעותם הוא מנהג עצמו אל המטרה בזמן המעוף. בחלקו המרכזי של הטיל ישנם עוד ארבעה סנפירים, גדולים יותר מסנפירי הניהוג, המקנים לטיל יציבות כיוונית ועילוי בזמן מעופו. בזמן שהטיל מאוחסן בזביל, הסנפירים כולם מקופלים לתוך גוף הטיל. הסנפירים נפתחים עם הירי, מייד לאחר שהטיל עוזב את הזביל. רביעיית הסנפירים הגדולים שבמרכז הטיל ננעלת במקומה ונותרת חסרת תנועה ורביעיית סנפירי הניהוג שבחלקו האחורי של הטיל היא בעלת יכולת תנועה לצורך ניהוג הטיל.
ב-2017 השיקה רפא"ל את ה"גיל 2" (Spike LR II), גרסה משופרת של הספייק בעלת טווח מוגדל (5.5 ק"מ), יכולת השמדה משופרת ומערכות ביות ושליטה ובקרה חדשניות בעלות יכולות משופרות.[4] צה"ל הזמין כאלף טילי ספייק מדגם זה.[5]
בספטמבר 2018 השיקה רפא"ל את ה-Spike ER II במהלך התערוכה הביטחונית הבינלאומית בפולין MSPO. הטיל החדש מהדור החמישי בעל טווח מוגדל ביחס לגרסה הקודמת שלו, 10 ק"מ מהקרקע או 16 ק"מ מהאוויר.[6]
ביוני 2022 חשפה רפאל את התמוז דור 6. בין יכולות המערכת, על פי החברה: שיגור ירי מטח, עד ארבעה טילים בו זמנית; אפשרות להעברת שליטה על הטיל לצד שלישי; יכולות עיבוד תמונה בהן פגיעה לפי התאמת תמונה; טווח תקיפה שהוגדל ל-32 קילומטר מהקרקע ו-50 קילומטר מהאוויר.[3]
לטילים מערכת "שיגור רך". מערכת זו עושה שימוש במנוע עזר רקטי קטן, כדי לשגר את הטיל מתוך הזביל, בשלב הראשוני של המעוף. רק לאחר שהטיל מתרחק מעט מנקודת השיגור, מופעל המנוע הרקטי הגדול והעיקרי, המספק דחף לטיל במשך שארית המעוף, עד לפגיעה במטרה. שיטת "שיגור רך" מוסיפה מעט על משקל הטיל ומצריכה התחשבות מיוחדת בתכנון מערכת פרישת הסיב האופטי, אך מנגד היא מוסיפה שני יתרונות למערכת: הראשון, השיטה מצמצמת את פלומת האבק והעשן הנוצרים סביב המשגר ברגע השיגור ובכך מקטינה את הסיכון שהיורה יתגלה על ידי האויב. השני, השיטה מאפשרת לירות את הטיל מתוך מבנה סגור (כגון שיגור דרך חלון, מתוך חדר) מבלי להסתכן בכך שהדף המנוע הרקטי העיקרי יפגע בלוחמים נוספים הנמצאים באותו חלל סגור. כאשר הטילים נורים על ידי חי"ר מעל גבי חצובה, אותה מערכת שיגור משמשת לכל חמשת הטילים. מערכת השיגור מורכבת מיחידת בקר שיגור, כוונת הדמאה תרמית וחצובה. ליחידת השיגור שתי כוונות: כוונת CCD ליום עם הגדלה X10 וכוונת IIR הדמאה תרמית (תת-אדום) ליום ולילה ולכל תנאי מזג אוויר. משקל יחידת השיגור ללא טיל הוא כ-13 ק"ג ועם טיל משקלה הכולל הוא כ-26 ק"ג. חייל יחיד יכול לשאת עד שני טילים במנשא על גבו כשמדובר ב-LR ו-MR, ויכול לשאת 3–4 טילים על גבו כשמדובר בטיל ה-SR זאטוט.
טיל ה-MR וה-LR דומים במאפייניהם הטכניים ונבדלים בעיקר בטווח הירי המקסימלי שעבורו תוכננו.
הטיל הותאם לשיגור ממסוקי AH-1 קוברה ולאחר מכן גם ממסוקי AH-64 אפאצ'י, מנגמ"ש M-113, וממשחית טנקים בשם "פרא" המבוסס על תובת טנק המגח ומוסווה כטנק.[7]
ערך מורחב – פרא (רכב קרבי משוריין)
הפרא הוא רכב קרבי משוריין המבוסס על תובת המגח (M48A5 פטון) האמריקאי, שמצויד בצריח מוגדל המכיל משגר טילי תמוז בעל 12 זבילים. התעשייה הצבאית התקינה בטנק משגר מתרומם ומערכת תצפית עבור טילי התמוז. הן המשגר והן המגדל המכיל את מערכת הכוונות מתקפלים אל תוך הצריח הממוגן, ומאפשרים איתור מטרות והשמדתן תחת אש אויב. עקב סודיות הכלי וכדי להטעות עוברי אורח, מותקן על צריח הטנק תותח דמה, על מנת שייראה כטנק רגיל. טעינת המשגר מבוצעת כאשר הוא מקופל בתוך הצריח, דרך דלת גדולה בצידו האחורי של הצריח.
עובדת קיום המערכת נשמרה בסוד כ-30 שנה, תמונות בודדת שדלפו במהלך השנים במיוחד במהלך מלחמת לבנון השנייה ומבצע צוק איתן זכו לתשומת לב מרובה באתרים ובפורומים זרים העוסקים בתחום הביטחון, בהם כונה הכלי בטעות "מג"ח 8" או "מג"ח ספייק". אולם בישראל הן הועלמו תוך זמן קצר בהוראת הצנזורה הצבאית מפאת סודיות המערכת. לאור החשיפה הרבה של הכלי והוצאתו הקרבה משירות, פנו מנהלי פורום צבא וביטחון בפרש לצנזורה הצבאית, שהסכימה בסופו של דבר לבטל את סיווגו, ושם נחשף ה"פרא" לראשונה במלואו. כשנתיים לאחר מכן יצא ה"פרא" משירות.
ה"תמוז", הגרסה של ה-Spike-NLOS שרפא"ל התאימה במיוחד לצה"ל, ניתן לשיגור גם ממסוק קרב שעבר התאמה מיוחדת לכך, כולל התקנת משגר ייעודי שנקרא "מחצלת" ואנטנה ייעודית המאפשרת לטייס המפעיל לשלוט בטיל.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ביצע צה"ל התאמות במסוקי ה"צפע" (AH-1 קוברה) שאפשרו לו לשגר את טילי ה"תמוז" – ההתאמות כללו בין השאר את החלפת התותח/מקלע שבצריח הקדמי באנטנה מיוחדת לשליטה בטיל. מסוקי צפע עם טילי "תמוז" לקחו חלק בסיכולים הממוקדים במהלך האינתיפאדה השנייה. בעקבות יציאת מסוקי ה"צפע" משירות בחיל האוויר הישראלי בשנת 2015 ביצע צה"ל התאמות למסוקי ה"פתן" (AH-64Ai אפאצ'י) וה"שרף" (AH-64D אפאצ'י לונגבו) המאפשרים גם להם לשגר את טיל ה"תמוז".[8] ב-2020 פורסם שמסוקי האפאצ'י הותאמו גם לשיגור טילי "גיל" ו"גיל 2", שהם בעלי טווח קצר יותר מה"תמוז". הדור החדש של משפחת טילי ה"ספייק" מאפשר לאפאצ'י פגיעה מדויקת במטרות בטווח ירי של 6–30 ק"מ.[9]
מערכת הטיל והמשגר מוכנה לירי בתוך 30 שניות מרגע פריסתה. כלומר, מרגע שהמערכת נפרסה יש צורך להמתין כ-30 שניות עד שגלאי התת-אדום של המערכת יתקררו מספיק, כדי שיוכלו לספק תמונת הדמאת חום של המטרות.[hebrew 2] החייל המפעיל אותה רוכש את המטרה באמצעות הנחת צלב הכוונת על המטרה. החייל נועל את העוקב על המטרה ולוחץ על כפתור האש כדי לשגר את הטיל. הטיל מטיס את עצמו למטרה ללא צורך בהתערבות נוספת מצד המפעיל. פעולה זאת נקראת "שגר ושכח". זמן הטעינה מחדש הוא 15 שניות. מרגע הירי, ולכל אורכו של שלב מעוף הטיל, נגלל מחלקו האחורי של הטיל סיב אופטי המחבר את הטיל ויחידת השיגור. סיב אופטי זה נושא תקשורת דו-כיוונית בין יחידת השיגור והטיל. תקשורת זו מעבירה ליחידת השיגור (ולמפעיל) את התמונה מהחיישנים שבראש הטיל, ומעבירה לטיל את הוראות הניהוג מיחידת השיגור. כך מתאפשר למפעיל לקבל תמונה מהטיל ולעדכן את מטרת הטיל ומסלולו. מערכת תקשורת דו-כיוונית זו מאפשרת, למשל, להחליף מטרות באמצע הירי אם המפעיל מגלה שהמטרה עליה כיוון בתחילה, הושמדה כבר (גישת "שגר, צפה ועדכן"). מערכת זו מאפשרת גם לשגר טילים לעבר מטרות בהיעדר קו-ראייה בין היורה למטרה בטרם הירי. במצב זה, היורה משגר את הטיל לכיוונה הכללי של המטרה, מבלי שהוא רואה אותה, ורק במהלך מעופו של הטיל (הודות לנקודת התצפית הגבוהה יותר או הקרובה יותר שמספקים חיישני הטיל) היורה מאתר את המטרה ומכווין את הטיל אליה.
אחרי השיגור, הטיל נע במסלול קשתי עד לפגיעתו במטרה. למסלול תעופה שכזה יתרונות לצד חסרונות:
למערכת הספייק קיימת גם מערכת סימולטור שנועדה לאמן מפעילים בירי, ללא צורך בשיגור של טיל אמיתי. מערכת זו חוסכת את העלות הכספית הגבוהה של ירי טיל אמיתי, מונעת את הצורך בשטחי אש נרחבים, מונעת את הסיכון הכרוך בירי טיל "חי", ומאפשרת לאמן את המפעילים מול תמונות הדמיית שדה קרב מציאותי, ולא מול מטרות אימון סטטיות.
| |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד | טיל נגד טנקים |
| ארץ ייצור |
ישראל |
| יצרן |
רפאל |
| פיתוח |
ישראל |
| עלות יחידה | כמה מאות אלפי דולרים לטיל |
| פעילות מבצעית | האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן |
| מלחמות ומבצעים | מלחמת לבנון השנייה, מבצע צוק איתן |
| תקופת השירות | שנות ה-80 של המאה ה-20 – הווה |
| משתמשים |
ישראל: צה"ל (חיל התותחנים וחיל האוויר הישראלי) |
| פלטפורמת שיגור |
 רק"מ: "חפיז" ו"פרא". מסוקי הקרב של צה"ל: AH-1 קוברה ("צפע"), AH-64 אפאצ'י ("פתן" ו"שרף") |
| מאפיינים כלליים | |
| הנעה | מנוע רקטי |
| ביצועים | |
| טווח | 25 ק"מ |
| ראש קרב והנחיה | |
| ראש קרבי | טאנדם חלול |
| הנחיה | אלקטרו-אופטית: CCD, IR או שניהם |
| | |
טיל ה"תמוז" (Spike NLOS) תוכנן להיות "נשק הפתעה" כנגד כוחות השריון של הצבא הסורי למקרה שתפרוץ מלחמה בחזית הצפונית. הוא הופעל על ידי יחידת מורן ויחידת מיתר של חיל התותחנים הישראלי. עד 2011 היה הטיל סוד צבאי. ברם, בעקבות היחלשות השריון הסורי בשנות ה-2000 והתיישנות מלאי הטילים החל צה"ל להשתמש בטילים גם כנגד מטרות טרור. שימוש ראשון ב"תמוז" היה באינתיפאדה השנייה, שבה השתמשו לוחמי מיתר בטיל על מנת לסכל מחבלים ומשגרי רקטות ברצועת עזה. מערך מסוקי ה"צפע" (AH-1 קוברה) של חיל האוויר הישראלי השתמש ב"תמוז" לבצע סיכולים ממוקדים במחבלים פלסטינים רבים.
בטיל התמוז היה שימוש נרחב גם במלחמת לבנון השנייה שבה ירה צה"ל כ-600 טילים אל עבר מטרות שונות במרחבים אורבניים ופתוחים.[10] הטילים הופעלו רבות בגזרת עזה שם ביצעו לוחמי מיתר סיכולים ממוקדים כנגד חוליות משגרי הקסאמים. העיתון "ידיעות אחרונות" דיווח כי משנת 2006 חיסלו חיילי היחידה עשרות מחבלים ברצועת עזה.[11] בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה, שימש הטיל לתגובות מדויקות כאשר הסורים הפגיזו את רמת הגולן. בתגובה למספר מקרי ירי, שיגר צה"ל טיל "תמוז" אל העמדה שממנה בוצע הירי והשמיד אותה. צה"ל החליט להשתמש ב"תמוז" בגלל דיוקו הרב, המאפשר להימנע מהחטאה או מנזק לא רצוי, ועל מנת להעביר מסר לסורים לא לתקוף את ישראל. במהלך מבצע צוק איתן שוגרו לעבר מטרות בעזה למעלה מ-200 טילי תמוז.[12]
ב-11 ביולי 2018 יורט מעל הכנרת כטב"מ סורי. בתגובה פגע צה"ל בשלוש מטרות בדרום הרמה הסורית. הסורים הציגו תמונות של חלק מהפגיעות וחלקים מהטילים שנורו על ידי ישראל. לפי התמונות ניתן לראות שאלו חלקים מטיל ספייק ישראלי.[דרושה הבהרה]
| תכונה | Spike-MR / Spike-LR |
|---|---|
| טווח | 200–2,500–4,000 מטר |
| משקל טיל במטול | 13 ק"ג |
| משקל יחידת שיגור | 9 ק"ג |
| משקל סוללה | 1 ק"ג |
| משקל חצובה | 3 ק"ג |
| משקל כולל | 26 ק"ג |
| אורך מטול | 1,200 מ"מ |
| פעולה | שגר ושכח, שגר צפה ועדכן |
| הנחיה | אלקטרו-אופטית: CCD, IR או שניהם |
| חיי מדף | 20 שנה, 10 ללא אחזקה |
| מוכן לירי בתוך | 30 שניות |
| זמן טעינה | 15 שניות |
לפי פרסומי חברת רפאל, עד אוגוסט 2024 נמכרו טילי ספייק ל-42 מדינות, כולל 20 מדינות נאט"ו. 50,000 טילים סופקו ו-10,000 טילים שוגרו בעת ניסויים ובקרבות.[14]
| מדינה | פרטים |
|---|---|
| ישראל |
מרכיב עיקרי במערך הנ"ט של צה"ל, מספרים מסוימים של משגרי LR ואספקה שוטפת של טילים. טיל ה-NLOS מכונה תמוז ומופעל על ידי חיל התותחנים[2] וחיל האוויר הישראלי.[8] ב-2017 הזמין צה"ל אלף טילי "גיל 2".[5] |
 הממלכה המאוחדת |
רכשה 600 טילי ספייק-NLOS, כאשר חלק מהטילים נרכשו מהמלאי של צה"ל. כמו כן רכשה 14 משגרי "חפיז".[15] הטילים זכו לשם Exactor ("מדייקים") Mk 1 ו-Mk 2, ונטלו חלק במלחמת עיראק ומלחמת אפגניסטן (2001–2014).[16] |
 צ'ילה |
2,600 טילים |
 קולומביה |
אין מידע |
 קרואטיה |
64 משגרי ER, ומספר לא ידוע של טילים.[17] |
 פינלנד |
100 משגרי MR עם אופציה ל-70 נוספים, ו-18 משגרי ER למשמר החופים.
ומספר מסווג של טילים. |
 גרמניה |
311 משגרי LR לנגמ"שי לחימה פומה,[18] 214 לחיל הרגלים ו-6,000 טילי ספייק LR. |
 איטליה |
91 משגרי LR, ו-1490 טילים למשגרים אלו, 32 משגרי MR ו-135 טילים. |
 הולנד |
297 משגרי MR, ו-2,400 טילי ספייק MR. |
 פרו |
24 משגרי LR ו-244 טילים. |
 פולין |
264 משגרי LR שמיועדים לרק"מים, ו-2,675 טילים.[19] |
 רומניה |
מספר מסווג של משגרי ER וטיליהם, שמיועדים למסוקים.
ומספר מסווג של משגרי LR שמיועדים לנגמ"שים. |
 סינגפור |
אין מידע |
 ספרד |
260 משגרי LR, ו-2,630 טילים מסוג זה.[20]
מספר מסוים של משגרי ER שמיועדים למסוקי היורוקופטר טייגר. |
 סלובניה |
מספר מסוים של משגרי MR ו-LR שמיועדים לחי"ר ורק"מים. |
 סלובקיה |
10 משגרים ו-100 טילים[21] מסוג ספייק LR2[22] |
 אסטוניה |
18 משגרים ו-500 טילי ספייק SR[23] |
 אזרבייג'ן |
350 טילי ספיק LR ו-250 טילי ספייק NLOS |
 קוריאה הדרומית |
רכשה טילי ספייק-NLOS רבים. |
 קנדה |
בשימוש הכוחות המיוחדים של צבא קנדה[24] |
 הפיליפינים |
רכשו טילי ספייק מסוג LR[25] |
 הודו |
12 משגרים ו-250 טילי ספייק LR[26] |
 ארצות הברית |
צבא ארצות הברית ביצע מספר ניסויים[27] עם הטיל והחליט לרכוש אותו,[28] מסוקי ה-AH-64E אפאצ'י גארדיאן חמושים בטילי ספייק-NLOS. |
 דנמרק |
דנמרק רכשה טילי ספייק LR מחברת יורוספייק (Eurospike) עבור שני גדודי סיור וחי"ר של הצבא הדני.[29] |
 ברזיל |
100 יחידות של טיל ספייק LR, עשר יחידות משגרים[30] |
 יוון |
הזמינה טילי "ספייק" ב-1.4 מיליארד ש"ח[31] |
הטיל מוזכר בשיר של להקת הבלוז רוק הישראלית פול טראנק:
אפחד פה לא יעצור לנו ת'זמן
אז יאאלה תן גז לא אכפת לנו לאן
כל היום בחום אבל פתאום הכל פנאן
כי עוד שנייה סופ"ש יבוא ייקח אותי מכאן
שעתיים שינה אני קם. קם.
כמו טיל גיל בתרגיל חם
אל תפיל עליי תיק, אל תדליק סתם.
בוא כנס רגע בין כוונות - באם!— "עוד יום", פול טראנק
הטיל מוזכר גם בשיר "המנון ללוחם" של הלהקה הישראלית התקווה 6:
אני חייל עם גיל ביד,
נושא אותו כמו סבל.
לא משנה כמה כואב -
תמיד שמח בעורב!— "המנון הלוחם", התקווה 6
טיל 'גיל' נורה מצריחון בלתי מאויש, בערוץ היוטיוב של משרד הביטחון
טילי תמוז וגיל במסוקי קרב, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:26) - בערוץ היוטיוב של ynet, 12 ביוני 2020 See it in action: SPIKE NLOS exceptional performance Live, סרטון בערוץ "RAFAEL Advanced Defense Systems Ltd.", באתר יוטיוב (אורך: 01:20)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
