Loading AI tools
צלם ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה מילנר (נולד ב-4 בנובמבר 1946)[1][2] הוא צלם עיתונות ישראלי, שבמסגרת עבודתו בלשכת העיתונות הממשלתית ליווה ותיעד את כהונתם של 9 מראשי ממשלת ישראל ואת האירועים המכוננים בתולדות מדינת ישראל.[3]
מילנר, 2013 | |
לידה |
4 בנובמבר 1946 (בן 78) גרמניה |
---|---|
מדינה | ישראל |
תאריך עלייה | 1948 |
ידוע בשל | עבודתו בלשכת העיתונות הממשלתית |
תקופת הפעילות | 1965–2013 (כ־48 שנים) |
מקצוע | צלם עיתונות |
משה מילנר נולד בגרמניה, לברטה ולאברהם[4] איש המוסד לעלייה ב' ומאוחר יותר עובד ברכבת ישראל, שבמסגרת שליחותו בגרמניה לקח חלק בהברחת יהודים ניצולי השואה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. בשנת 1948 עלה עם משפחתו לישראל והתגורר במעברה ליד חדרה. לאחר כשנתיים במעברה עבר עם משפחתו לעיר לוד שם סיים את לימודיו בבית ספר התיכון רמלה-לוד. התגורר בלוד והיה חניך בשומר הצעיר. מילנר החל לעבוד כצלם, בתחילה שוליה לצלם חתונות לראשונה בטרם התגייס לצה"ל. בשנת 1965 התגייס לצה"ל ושובץ באגף המודיעין. במהלך השירות חלה במחלת הצהבת והועבר מתפקידו. בשל ניסיונו כצלם וכעובד מעבדה החל לשמש צלם בחטיבת דובר צה"ל. באותה תקופה תיעד מילנר בין היתר את סיוריהם הביטחוניים של הרמטכ"ל יצחק רבין ושל ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול.[2][1][3]
זמן קצר לאחר שחרורו מצה"ל התקבל לעבודה בלשכת העיתונות הממשלתית בשנת 1967. חונכו היה צלם לשכת העיתונות פריץ כהן. ראש הממשלה הראשונה שאיתה עבד, הייתה גולדה מאיר אותה צילם בסיורים בישראל ובעבודתה במשרד ובכנסת. בשנת 1969 הצטרף מילנר לנסיעתה של ראש הממשלה גולדה מאיר לארצות הברית. בשנת 1979 מונה לראש מחלקת הצילומים בלשכת העיתונות הממשלתית במקומו של הצלם דוד אלדן.[5][6][7] בשנת 1982 עבר לסוכנות הצילום סיגמא בצרפת בה צילם עבור כלי תקשורת בינלאומיים, ובהם גם המגזינים "טיים" ו"ניוזוויק". בסוכנות סיגמא, שבה הועסק, הוכשר גם לתפקידי כתיבה, ונשלח למשימות עיתונאיות על תקן כתב-צלם. כצלם אזרחי תיעד בין היתר את מלחמת לבנון הראשונה לעיתונים כדוגמת "לה פיגארו" הצרפתי. הוא היה עורך הצילומים בלמעלה מעשרה ספרי צילום שהבולטים שבהם "צה"ל בחילו: אנציקלופדיה לצבא ולביטחון" ו"מבט ועוד מבט על ארץ־ישראל: תצלומי־אוויר מימי מלחמת העולם הראשונה מול תצלומים בני זמננו" מאת בנימין זאב קדר.[2][8]
בשנת 1995 שב ללשכת העיתונות הממשלתית כראש ענף ארכיון ממוחשב, וביחד עם הצלם יעקב סער, מנהל מחלקת הצילומים בלשכה ניהל את הקמת אוסף התצלומים הלאומי: פרויקט מיונם, סריקתם והנגשתם של תצלומי לשכת העיתונות הממשלתית לדורותיה לציבור. במקביל לניהול הפרויקט הצטרף ליתר צלמי הלשכה בתיעוד ממשלת רבין השנייה. את עצרת השלום בכיכר מלכי ישראל בה נרצח ראש הממשלה רבין, לא תיעד משום שבאותו היום חגג את יום-הולדתו. למחרת הרצח, מזכירתו של רבין העבירה למילנר מכתב אישי שכתב לו רבין לכבוד יום הולדתו.[1][2][6][8]
בין התמונות המפורסמות שצילם במהלך שנותיו כצלם ניתן למנות את תמונתם של ראש הממשלה גולדה מאיר והנשיא ריצ'רד ניקסון צוחקים בעת ביקורה בבית הלבן; צילום מבוים (שבעקבותיו לדבריו הוצמד לו מאבטח) של הנשיא אנואר סאדאת וראש הממשלה מנחם בגין בקמפ דייוויד (פגישה ראשונה בין שני האישים בהסכמי קמפ דייוויד לאחר קיפאון בשיחות שהוביל את הנשיא ג'ימי קרטר להזמינם לשם) ותמונת לחיצת היד בין ראש הממשלה נתניהו ליו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת במעבר ארז.[2][9]
בשנת 2013 עזב את לשכת העיתונות ופרש לגמלאות. בסמוך לפרישתו מהלשכה עבר מילנר קורס מדריכי טיולים ואז החל להדריך קבוצות תיירים ישראלים בהודו ובפורטוגל, במקביל ליווה צלמים מחוץ לישראל בסדנאות צילום בירושלים.[3] בשנת 2022 החל לעבוד כמדריך מבקרים במשכן הכנסת.[10]
מילנר גרוש פעמיים ואב לחמישה. אשתו השנייה, לה היה נשוי במשך 25 שנה, היא צלמת העיתונות ועיתונאית עיתון ה-"וושינגטון פוסט" האמריקאית הוותיקה היידי לוין.[10]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.