Loading AI tools
תנועת נוער ציונית שהוקמה ב-1929 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המכבי הצעיר היא תנועת נוער חינוכית, לאומית, ספורטיבית, בלתי מפלגתית המושתתת על ערכי היהדות והציונות. ומשויכת לזרם "יהדות השרירים". בשנת 1929 התקבלה החלטה בוועידת מכבי העולמית לייסד את תנועת הנוער ה"מכבי הצעיר" לצד אגודות הספורט. תנועת הנוער שילבה נושאים של מחנאות, שדאות, תרבות, אקטואליה יחד עם פעילות ספורטיבית. תנועת הנוער של "מכבי" הכשירה נוער פעיל בספורט ברמה הערכית והחינוכית. בשנת 1933 הוחלט על הקמת תנועת ה"מכבי צעיר" בארץ ישראל. מאז הוקמו סניפים ביישובים רבים במדינה.
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: דרושה הגהה. | |
 | |
| שם מלא | תנועת הנוער המכבי הצעיר |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1929 |
| ארגון גג | תנועת מכבי העולמית |
| מפלגה מקבילה | א-מפלגתית |
| מספר יישובים | כ-25 |
| מספר חניכים (על פי התנועה) | כ-5,000 |
| מזכיר כללי | שחר פרנק |
| יושב ראש | אלון הוניגמן |
| מיקום המטה | רמת גן כפר המכביה |
| מוטו | חזק ואמץ |
| תלבושת | |
| חולצת ומכנסי חאקי ועניבה בצבע כחול-לבן | |
| "המכבי הצעיר" | |
חברי ה"מכבי הצעיר", השתתפו באופן משמעותי במאבק על הקמת המדינה, ייסדו גרעינים אשר התגייסו במסגרת הפלמ"ח והקימו יישובים כגון כפר המכבי וקיבוץ סוללים. במהלך השנים תנועת ה"מכבי הצעיר" ישראל הפכה לזרוע חינוכית המרכזית של תנועת "מכבי" על כל מוסדותיה והכשירה את דור מנהיגי העתיד של התנועה. כיום התנועה פעילה ב-25 סניפים בכל רחבי ארץ ישראל. התנועה מחנכת את חבריה לחלוציות ושירות בכל שטחי החיים, לפי צווי שעה בדרכי יוזמה אישית יוצרת.
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא הטקסט אינו ברור או הגיוני ודורש שכתוב.תהליכי הקמת התנועה עברו גלגולים רבים שהתחילו בשנת 1918 בדמשק, שם התקיים הסניף הראשון של התנועה ופעל באופן עצמאי בלי תלות חיצונית. בסיום מלחמת העולם הראשונה לאחר שנים של קפאון בפעולתם של סניפי תנועות הספורט של מכבי ברחבי ארץ ישראל (קפאון שנבע בין היתר בשל העובדה כי רבים מחברי התנועה הצטרפו לגדוד העברי הארץ ישראלי של הצבא הבריטי), התבגרותם של חברי התנועה ודילול כמות החברים הוחלט מרכז התנועה כי עליו לגייס חברים חדשים וצעירים שירעננו את השורות ויחיו את הפעולה בסניפים. כך הוחלט ב-1919 להקים לצד הסניפים הספורטיביים ביישובים השונים מסגרת לילדים ונוער הנקראת המכבי הצעיר, עתודה מכבית שבו בימים תחליף ותתפוס את מקומם של המבוגרים שיעזבו את הסניפים.
עם זאת, הנהגת התנועה לא הגדירה את המכבי הצעיר כתנועת נוער ולא נקבעו סדרי העבודה בין הגופים השונים של התנועה. היו ניסיונות רבים לשינוים בתקנון התנועה וקיבוע מעמדה של המכבי הצעיר כתנועת נוער אך ניסיונות אלו כשלו בעיקר בשל העובדה כי רבים מראשי מכבי ראו בעובדה שיש תחליף ראוי בשם הצופים שהוקמה בחלקה על ידי ראשי התנועה ובראשה עמד צבי נשרי שהיה חלק מראשי מכבי באותם ימים. לאחר מכן נעשו ניסיונות מקומיים להקמת התנועה בעיקר על ידי יוסף יקותיאלי כמו שנעשה בדמשק, יקותיאלי הצליח להקים סניף בירושלים אחר התנגדותם והתחיבותם לפעילות תנועת הצופים של ראשי מכבי הכשילו את התהליך להעתקת ההצלחה למקומות נוספים. בסוף שנות העשרים של המאה העשרים עלה לארץ בצראוי ממקימי מכבי הצעיר דמשק והתחיל ללמד בתחכמוני בירושלים והחליט להמשיך את פעילויותיו דרך בית הספר וכך קיים את חזונו של יקותיאלי, בצראוי הקים את הסניף בירושלים בהתבססות על פעילות בית הספר שכן תלמידי בית הספר ומוריו לקחו בתנועה חלק פעיל לאחר שעות הלימודים.
ההצלחה המקומית הגיעה לאוזני ראשי מכבי בארץ ישראל אך עדיין לא הביאה לפעול להקמת התנועה.
בשנת 1929 בצ'כיה התקיימה וועידת "המכבי העולמי", שבה הוחלט להקים את סניפי המכבי הצעיר בצמוד לאגודת הספורט. אך גם החלטה זו לא בוצעה באופן מעשי שכן עדיין לא ראו צורך בארץ לקרוא תיגר על תנועת הצופים, שמקיימת פעילויות ספורט שהתנועה מעבירה לה ועובדת איתה בשיתוף פעולה.
בשנת 1931 הקימו ראשי סניף מכבי תל אביב קבוצות נוער שבה העבירו פעילות עיונית ופיזית וזו הצטרפה לפעילות הסניף הירושלמי של בצראוי.
בשנת 1933 נשיאת מכבי בארץ ישראל ביקשה להפגש עם ראשי מכבי צעיר בירושלים ותל אביב כדי לחקות אותם וליישמם ברחבי הארץ ושם נקבעו החלוקה לפי שכבות גיל, התלבושת והתוכן החינוכי והספורטיבי. מהלך זה הביא לצמיחתה של התנועה החדשה כפי שהיא מוכרת כיום.
מערכת היחסים בין המכבי הצעיר לבין היהודים החיים באירופה היה המכבי הצעיר העולה.
השקפת העולם הייתה מושתתת בין השאר על תנועת הנוער הגרמני "וואננדפוגל" ומתנועת הצופים העולמית.
הקריאה להקים את המכבי הצעיר ב-1929 נתנה אות לפעולות התארגנות ברחבי אירופה, ובסיום חמש שנים מנו הסניפים כ-6,000 אלף אנשים, גם מחוץ לתחומי ארץ ישראל[דרוש מקור].
בשנת 1933 כשהוחלט באופן ודאי להעדיף את המכבי הצעיר בארץ ישראל, כבר התגוררה קבוצה של צעירים מצ'כוסלבקיה
שהקימה קבוצת עבודה ברעננה שהייתה למעשה הגרעין המייסד של כפר המכבי ב-1936.
בוועידה עולמית שהתקיימה ב-1935 בתל אביב הציגה את המכבי הצעיר העולה עם קו ברור של הגשמה חלוצית והיו חברים בה 12,000 בני אדם לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, אך בעקבות חילוקי דעות וחוסר הבנה והסכמה לדרך המשך נוצר מצב שפעלו בארץ שני ארגונים - המכבי הצעיר הארץ ישראלי והמכבי הצעיר העולה, ואף ביקש להרשם כאגודה נפרדת בשם ההנהלה העולמית של המכבי הצעיר, דבר שגרם לבלבול שכן המטרות היו זהות לשניהן אך למכבי הצעיר הארץ ישראלי לא הייתה מטרת התיישבות.
המכבי הצעיר העולה התקבל כחלק מההסתדרות של מכבי ושיתוף הפעולה נמשך עד 1941.
בשנת 1935 לפני הוועידה, החליטו חברי התנועה שדרך ההתיישבות שלהם תהיה כקבוצה ולא כקיבוץ.
התנועה שאפה ליצור זרם עצמאי וחדש אך בעקבות מלחמת העולם השנייה החלום התנפץ, אך בטרם הרעיון נגוז הוקמו מספר התיישבויות וביניהן:
בשנת 1939 הודע על איחוד מלא בין המכבי הצעיר העולה לבין חבר הקבוצות בנושא ההתיישבות, ואיחודם עם תנועת גורדוניה בסוף 1940 הביא לסיום הקשר בין התנועות האחיות.
בתחילת מלחמת העולם השנייה הבין היישוב בארץ שיש לשתף פעולה עם הצבא הבריטי, אשר יצרף לשירותיו לוחמים יהודים שיסייעו במאבק המלחמתי ויצור כוח יהודי לוחם בתוך הצבא הבריטי.
בקיץ 1940 החלו דיונים בין הסוכנות היהודית לבין התנועות על מנת לארגן את הגיוס, אנשי מכבי הציבו כתנאי יצירת יחידה ייעודית לאנשיה. בעקבות מאבקים וחילוקי דעות שונים חודשה תנופת הגיוס רק בסתיו 1941 במתכונת של פלוגה ייעודית לאנשי המכבי ועלתה דרישה מהקולנל לסטר לגיוס של 200 איש, אך בעקבות ההתעכבויות בגיוס האנשים (700 אנשי מכבי כבר גויסו עצמאית ליחידות אחרות) נותרו רק 80 איש פנויים לגיוס והם צורפו לפלוגה 16. תפקידם העיקרי היה שמירה על מחנה השבויים הגרמנים והאיטלקים באזור לטרון. בעקבות גל גיוס נוסף התגייסו לשורות הפלוגה חברים נוספים ונוצרה מחלקה חדשה של חברי קיבוץ ומושבים, ומאז נוצרה "פלוגת מכבי ה-18". רבים מהמתגייסים היו צעירים, בוגרי המכבי הצעיר, ולכן בתקופה זו רוקנו הסניפים ממדריכיה ופעיליה הטובים. בתוך כך קם בתוך הפלוגה גרעין של מדריכים מרחבי הארץ שלקחו על עצמם לפעול לבצע פעולות הקשורות בצו 4 בחובת הנוער לנשק ולמשק וכן לפעול בשטח ולחיזוק סניפי המכבי הצעיר.
אנשי הפלוגה הקפידו לעשות שימוש בסמלים עבריים, שיח ביניהם בשפה העברית, ועל כך שהפקודות יהיו בעברית וכל תפקוד יומיומי יבוצע בעברית בשביל חיזוק קשר הפלוגה לארץ ישראל.
לאחר השהות בלטרון הועברה הפלוגה לתל אביב למשימות שמירה בשדה דוב ובחברת החשמל רדינג, לאחר מכן הגיעו לנחל שורק לשמירה על מחסני נשק, שבמהלכה חלק מחברי הפלוגה לקחו חלק בגנבת נשק ותחמושת והעברתם לידי ההגנה. את הימים והלילות הרבים בשל חוסר התעסוקה העבירו בצפייה בסרטים, ביציאות לתל אביב וערבי תרבות שלרוב השתתפו בהם שתי זמרות צעירות בשם שושנה דמארי ויפה אברהמוב, לימים יפה ירקוני.
בשנת 1943 עברה הפלוגה למצרים בקרבת העיר סואץ וגם שם הועסקו רק במשימות אבטחה על בתי הזיקוק. בזמן שהיו יוצאים היו עוסקים בעזרה לעריקים יהודים מצבא פולין לערוק ארצה כשהם לובשים מדי חיילים בריטים יהודים. בעקבות התסכול מחוסר הלחימה והתעסוקה פנו המכבים לעיסוקם הטבעי, הספורט, וקיימו תחרויות בין היחידות השונות באזורם.
בשנת 1944 לאחר הפלישה לנורמדי והתגברות הידיעות על הרג היהודים התגבר הלחץ והרצון של הפלוגה לצאת ולהילחם בנאצים, הגדוד אורגן מחדש כגדוד קו ראשון ונכנס למשטר אימונים מואץ.
בסוף 1945 הייתה החטיבה מוכנה ללחימה בחזית בצפון איטליה. לאחר תקופת לחימה ארוכה ניצלו חיילי הפלוגה את קרבתם לאוסטריה בחיפוש אחר קרובים ובהמשך סייעו רבות בהפצת וארגון רעיון ההעפלה לארץ ברחבי אירופה.
לאחר כל האירועים, החלק המרכזי שתרמו בו יותר מהעזרה בלחימה נגד הגרמנים היה רכישת הידע עבור התפתחות ההגנה ולבסוף הקמת צה"ל.
בוגרי המכבי הצעיר התגייסו להכשרות המגייסות לפלמ"ח בכפוף להחלטת התנועה.
שני מחזורי הגיוס הראשונים סיימו את פעולתם בשנת 1943–1944. היו לגרעיני הכשרה חלוצים אף שלא נמנו עם גיסות הפלמ"ח, בין השנים 1944-1949 הפך הגיוס לשיטתי והגרעינים יצאו להכשרה במסגרת הפלמ"ח, כשהאחרון בהם כבר השתלב במסגרת הנח"ל לאחר פירוק הפלמ"ח. הגיוס לשנת השרות קבע שיש להאריך את תקופת החברות של חברי המכבי הצעיר מעבר למה שנקבע בתקנון כדי שיוכלו להיות חברים בתנועה גם לאחר שלב בית הספר.
בהחלטה פנימית הוחלט שגרעין א' שסיים את הכשרתו יעבור גם הוא לרמת דוד ויתמקד בעלייה והתיישבות, וגרעין ב' שגויס לפלמ"ח והיו מחלקה בפלוגה א' של הגדוד הראשון, ישתתפו בשחרור המעפילים ממחנה עתלית והבאתם לקיבוץ יגור.
בנוסף השתתפו אנשי הגרעין בליל הגשרים 1946, ולאחר מכן ספגו בגבעת החיים נקמה מהבריטים בפעולה שנקראה השבת השחורה ובה בוצע עוצר וחברי גרעין רבים נלקחו ונעצרו. באותה עת היו בגבעה חברי גרעין א' וב' שהיו בשבת כינוס גרעינים והגיעו מרעננה לביקור.
בנוסף היו רבים מסניף תל אביב וגם מהמושבות גדרה, נס ציונה, רחובות, ראשון לציון וזכרון יעקב.
התהליך לגיבוש הגרעין היה יותר מוסדר הפעם וכלל הכנה בת שנתיים ואיתור, גיבוש והכרה של חבריה השונים מבעוד מועד. ההכשרות של גרעין ד' היו בקבוצות בשילר, השרון ועיינות שבהם היו גם חברים מ"מכבי צעיר העולה".
בתקופת הקמת המדינה גבו הקרבות הרבים מחיר דמים ו-18 מחברי המכבי הצעיר נהרגו בהם.
למרות ניסיונות רבים שנכשלו להקמת ישוב חלוצי בידי התנועה וחוסר התמיכה של הנהגת מכבי שכן היו במגמה אזרחית לתנועה, לא נחה ידם של הכשרות הפלמ"ח לקדם רעיון זה ולבסוף ביולי 1949 הצליחו להקים את היישוב.
עם תום שירותם של גרעין א' וב' יצאו לרעננה ב-1945 לפלוגת העבודה כהכנה להתיישבות, ושהו ברחוב המכבי הצעיר - רחוב שבו היה מועדון מכבי צעיר אשר נתרם על ידי זאב ברגמן שתרם את הונו לתנועה.
המכבים התפרנסו באזור מעבודה חקלאית, הפעלת סניף מכבי צעיר, הגנת האזור, והפעלת הקולנוע שהיה גם הוא בבעלות זאב ברגמן.
חוסר התמיכה של ראשי מכבי גרם לבעיות רבות ולצורך במשענת ותמיכה התיישבותית. הם מצאו עזרה בארגון ה"נוער הציוני" ובעזרתו קיבלו את האישורים הנדרשים מראשי ההתיישבות בארץ.
בעקבות חוסר התמיכה של התנועה בהקמת היישוב נוצר ריחוק ובסופו של דבר נתק בין הקיבוץ שקם ושגשג לבין התנועה.
הסיסמאות הן נקודות ציון משמעותיות שמבטאות את התחומים ואת המחויבות הבסיסית של חבר במכבי הצעיר. כיום נעשה שימוש בעיקר בסיסמה "חזק ואמץ", ואולם הסיסמאות האחרות משמשות כמוטיב בבניית תוכניות הדרכה.
דברות אלו (שראשיתן בשנות העשרים אך נוסחם זה חדש) מגדירות את המשמעות היומיומית ואת דפוסי ההתנהגות שנגזרים מעקרונות התנועה ומערכיה.
תוכני הדברות הם המאפיינים את תנועת המכבי הצעיר, ולמימושם חבריה צריכים לשאוף.
נוסח הדברות הושפע מנוסח הדברות הראשוני של תנועת הנוער "השומר הצעיר", אשר פורסם בשנת תרע"ח 1918 אשר זה הושפע מעשר מידות הצופה של תנועת הצופים שנקבעו ב-1909 על ידי רוברט באדן פאוול.
• באוקטובר 2002 נכנס גרעין "שלג" לשכונת קריית משה בעיר רחובות.
מפעל הוא כל ארגון או פעולה יוצאי דופן בעלי מטרות מסוימות. המפעלים יכולים להיות סניפיים או תנועתיים (ארציים) והם מציינים סיום של מערך או תהליך בעשייה הדרכתית.
מרוץ הלפיד הוא מפעל הדגל של תנועת הנוער המכבי הצעיר.
בתקופות קדומות נהגו בארץ ישראל להעביר הודעות, מסרים וציוני מועד בעזרת העברת לפיד ממקום יישוב אחד לאחר[דרוש מקור]. שליח היה רץ עם לפיד בידו עד מקום היישוב הקרוב ומשם היה ממשיך שליח אחר במרוץ לנקודת היישוב הקרובה. בדרך זו שמרו הקהילות הישראליות על הקשר ביניהן. בתקופת החשמונאים (160 לפנה"ס) מתתיהו ובניו הנהיגו את מרד ישראל נגד היוונים עובדי האלילים. על דגלם חרתו את סיסמת "המכבים – מי כמוך באלים ה'". גבורתם ליוותה את עמנו לאורך שנים.
כל שנה, תנועת ה"מכבי הצעיר" יוצאת עם לפיד המכבי ברחבי הארץ ומעבירה את מסר גבורת עמנו, רוחו ודבקותו במטרתו לשימור העם היהודי בארצו. מרוץ הלפיד הראשון נערך ב-15 בדצמבר 1944 (כט' בכסלו תש"ה), טרם הקמת המדינה. היה זה מבצע חלוצי בימים המתוחים ההם לתוך השטח הערבי לכיוון מודיעין קברות החשמונאים – מקום הדלקת הלפיד. חברי ה"מכבי הצעיר", אמיצים שלא חששו מפני התפרעויות יצאו למודיעין כדי לסמן בדיוק את הדרך בה יעבור מרוץ הלפיד. במהלך הסיור הותקפו על ידי ערבים שאיימו להתנפל עליהם אם יעברו שנית בכפרים ערביים. משטרת המחוז הבריטית שדעתה לא הייתה נוחה מהאישור שקיבל המרוץ מהמשטרה הארצית, לא הגישה כלל עזרתה. המרוץ עבר בלוד ורמלה וזאת ביום שישי, יום חג ושוק לערבים והיה רצוף בסכנות. מרוץ הלפיד מבטא באופן סמלי את הפצת הערכים בהם האמינו המכבים: אהבת מולדת, המשכיות קיום העם בארצו, חירות ועצמאות, דבקות במטרה. אירוע זה מעיד על כך שגם אנו המכבים הצעירים נושאים בגאון את האמונה בערכים אלו ומחויבים למימושם ולהפצתם במרוץ הלפיד ובכל שנת הפעילות.
המחנאות היא חלק בלתי נפרד מהווי התנועה, מגיל צעיר החניכים מתנסים בסוגים שונים של שימושים במחנאות, הן בפעולות השגרתיות בסניפים והן במסגרת מפעלי התנועה השונים.
בקיץ 1964 במהלך קורס המדריכים עלה הרעיון למסד את מקצוע המחנאות בתנועה באמצעות דרגות. את הרעיון פיתחו וגיבשו במהלך לילות ארוכים של הקורס: דני איילון, מוטי מס, פוליק ושולם לנגבוים. לאחר כמה ימים הוחלט על 3 דרגות. במהלך אותה שנה נבנה מערך הדרכה ומבחנים מאורגן ומסודר ובהמשך הופעל הלכה למעשה. דני איילון מסניף גדרה אשר היה בין ממציאי הדרגות קיבל את דרגת הא' הראשונה בתנועה. דני משווה את דרגות המחנאות לדרגות בצבא - ג' - כמו רב"ט - הדרגה הנמוכה והתמקדות בבסיס ויסודות, ב' - כמו סמ"ל - דרגה בה מתמקדים בבניית מתקן, א' - כמו קצין - דרגה שבה מעבר למחנאות יש ליצוק תוכן משמעותי
קיימים שלושה סוגי דרגות, דרגת המחנאות מהווה מעין "סמל סטטוס" - היא נענדת על זרוע שמאל של חולצת הבוגר ומעידה על רמתו המחנאית.
בוגרי התנועה, תלמידי כיתות ט'-יב', מקבלים את ההזדמנות להפגין את בקיאותם במחנאות ולהבחן במבחן ייעודי לקבלת הדרגה.
הדרגה, היא בצורת מעוין ורקום עליה מגדל יהלום (מבנה מחנאי מוכר), הדרגות מחולקות ל-3 רמות בשלושה צבעים:
ההמנון מושר בסיומו של כל מסדר. ההמנון מציין את הזיקה של התנועה לניצחון המכבים ומסמל את גאוות המכבים לניצחון זה. בשירת ההמנון יש לעמוד דום והבוגרים הלובשים את מדי התנועה חייבים לסמל בידם הימנית שלוש אצבעות הדוקות זו לזו, המסמלות "אני מגן על עמי, ארצי ושפתי", וגם את ערכי המס"ד (משמעת, סדר, ודייקנות) תוך כדי שימת האגודל מעל לזרת שמשמעותו היא שהחזק מגן על החלש.
המכבים הן פה כולנו,
זה הגדוד שגיא מכבר,
פה נלחמנו, פה ניצחנו,
פה כוחנו עוד יגבר
פה נלחמנו, פה ניצחנו
פה כוחנו עוד יגבר
עמוד האש ילך לפנינו,
בדרך חושך יאיר יזהיר
עמוד ענן מאחורינו
פנו דרך מכבים
עמוד ענן מאחורינו
פנו דרך מכבים. המכבים.
מכבים חזק
חזק ואמץ
אתר האינטרנט הרשמי של המכבי הצעיר
יומן כרמל 2–089 ינואר 5 1952 - ארכיון המדינה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 7:05) יומן כרמל 2–061 דצמבר 9 1951 - ארכיון המדינה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:59) מצעד מכבי בירושלים, 1935 - סינמטק ירושלים/ארכיון המדינה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:00)
מכבי הצעיר, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
