Loading AI tools
מייסד בית הספר הארצי לקצינים וסוהרים של השב"ס ע"ש אריה ניר, ומפקדו הראשון (1968–1971), עובד סוציאלי וקרימינולוג מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דב גולדברד (6 ביוני 1937 – 13 בנובמבר 2017) היה מייסד בית הספר הארצי לקצינים וסוהרים של השב"ס ע"ש אריה ניר, ומפקדו הראשון (1968–1971), עובד סוציאלי וקרימינולוג. גולדברד היה העובד הסוציאלי הראשון בשב"ס (כלא שאטה, 1966) שהגיע לתפקיד מפקד בית סוהר (כלא טולכרם, 1967). את בית הסוהר "טול כרם" קיבל גולדברד בימי מלחמת ששת הימים ישירות מהמפקד הירדני, שבדיעבד התברר ששימש כקצין בכיר בכלא עכו בתקופת הבריטים, הבריח לאנשי אצ"ל את חומרי הנפץ בזמן הפריצה לכלא עכו, ואחרי כן נתפס והוגלה לשכם.
גולדברד נולד בשנת 1937 בתל אביב, בן לאחת הניצולות הבודדות של טבח חברון (תרפ"ט) ב-1929. לימים, כמפקד כלא "טול כרם", לאחר מלחמת ששת הימים, הצליח לאתר בחברון את משפחת הערבי שהציל את אמו וסבתו מהטבח, ולהודות למשפחה. בגיל 11 זכה גולדברד להגיע למקום הכרזת העצמאות על ידי דוד בן-גוריון, יחד עם ילדי תל אביב. השוטרים המקומיים היהודיים (משטרת תל אביב) הדפו את הילדים לחצר אחורית למניעת הפרעות, וכלאו אותם שם עד סוף הטקס[1]. בגיל 17 עשה דרכו לירדן כאשר פתח בשנת 1954 את מרוץ הלפיד העשירי של תנועת המכבי הצעיר במודיעין שהייתה מעבר לקו הירוק. בהיותו מרכז "מכבי הצעיר - ברית מכבים עתיד". כחובב ריצות ארוכות המשיך ופתח גם את שני מרוצי הלפיד הבאים (1955, 1957), כולם מעבר לגבול עם ירדן. הוא נכנס לקברות המכבים בתיאום עם הלגיון הירדני ואנשי האו"ם, מלווה ב-6 אנשי משמר הגבול הישראלי, צלמים, עיתונאים ואנשי תנועת "מכבי", הדליק את הלפיד וזינק עמו כשהוא פותח את המרוץ וחוצה את הגבול חזרה לישראל כשאנשי משמר הגבול מלווים אותו בריצה[2].
בשנת 1958, בהיותו מדריך חינוכי בבית הספר לקציני ים עכו, עסק גם בחפירות ארכאולוגיות עם ד"ר זאב גולדמן מנהל המוזיאון העירוני של עכו.
בשנת 1959, בעת התמחותו בעבודה סוציאלית, יזם ויסד בעכו את מועדון[3] הנוער הערבי-יהודי הראשון במדינת ישראל. עם סיום שירותו בשב"ס, ובעקבות חקיקת חוק חוקרים פרטיים[4], פתח בשנת 1972 משרד לחקירות פרטיות "גד חקירות"[5].משנת 1985 פעיל גם כ"מורה דרך ארצי"[6].
את רוב חייו הקדיש גולדברד לשירות המדינה והקהילה. בגיל 20 היה מדריך נוער בשטח הגדול ביפו העתיקה, מרכז הפשע והסמים, היה המרצה הראשון בצה"ל לנושא סמים. כאשר כונן הסכם השלום עם ירדן, נמנה עם מורי הדרך הישראליים הראשונים, שליוו קבוצות תיירים ישראליים לירדן.
גולדברד הוא חבר מועדון חמשת האותות: הוא השתתף בחמש מלחמות ישראל - מבצע קדש בו השתתף בשירותו הצבאי הסדיר בגדוד 9, חטיבה 7 בשריון, מבצע שבו נפצע, ברח מבית החולים שבו אושפז, והמשיך להילחם. שירת כקצין הסברה במלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום כיפור ומלחמת שלום הגליל. בשירותו במילואים ובהמשך בהתנדבות, שימש כמרצה ביחידת המרצים של קצין חינוך ראשי. כמו כן היה מרצה במרכז ההסברה ובמכללות. בכל המקומות הרצה כמומחה לסמים, ידיעת הארץ ואזרחות.
מספר שנים לחם בהתנדבות בנושא השחיתות השלטונית בהיותו מנהל הפרויקטים[7] בעמותת אומ"ץ, עמותה למען מִנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי.
היה פעיל וחבר הוועד המנהל של עמותת עוגן ע"ש השופט חיים כהן, עמותה המסייעת לעובדי ציבור החושפים שחיתות.
גולדברד נמנה עם מוסרי עדות לפרויקט תיעוד דור תש"ח[8]. הוא שימש כטוען משפטי מתנדב בבתי דין לתביעות קטנות.
בשנת 2015 זכה גולדברד באות "יקיר אגודת מורי הדרך בישראל".
נפטר באשדוד ב-13 בנובמבר 2017.
גולדברד משוחח עם דוד יכין בפרויקט תיעוד דור תש"ח, משרד ראש הממשלה[9] באמצעות ההסתדרות הציונית העולמית וארכיון שפילברג, יולי 2014 גולדברד בכנס דור תש"ח | חלק א | חלק ב | בית העצמאות תל אביב, אוקטובר 2016Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
