מועצה אזורית הגליל העליון
מועצה אזורית בנפת צפת, ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מועצה אזורית בנפת צפת, ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מועצה אזורית הגליל העליון היא מועצה אזורית במחוז הצפון, הממוקמת בגליל העליון ובעמק החולה, בקצה הצפון-מזרחי של מדינת ישראל. בתחומי המועצה 29 קיבוצים. בשטח השיפוט של המועצה ממוקמים בית ספר שדה חרמון וחוות ורד הגליל.
אזור הררי בעל חורש ים-תיכוני בגליל העליון | |||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | הצפון | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה אזורית | ||||||||||||||||||||||||
מספר יישובים במועצה | 29 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים[1] | 10 | ||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | גיורא זלץ | ||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1950 | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2024 (אומדן)[2] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 21,049 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[1] | 113 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 5.4% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | -7.11 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 71.1 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[1] | 234 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 296,140 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[1] | 12 | ||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
7 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[1] | 73 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.4129 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[1] | 104 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל מועצה אזורית הגליל העליון נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
http://www.galil-elion.org.il |
22 מהקיבוצים מוגדרים "יישובי קו עימות", מתוכם שבעת יישובי גדר. ממוצע המרחקים בין כל יישובי המועצה הוא 20 ק"מ. במועצה 30 חברי מליאה ובראשם עומד גיורא זלץ, אשר מכהן בתפקיד זה משנת 2012. מועצה אזורית הגליל העליון משתרעת על שטח של כ־300,000 דונם, ובגבול שיפוטה מצויות או גובלות 13 רשויות מקומיות.
גבולות שטח השיפוט של המועצה הם:
בשל שטחה הגדול של המועצה והטופוגרפיה באזור, נהוג לחלק את יישובי המועצה לשלושה: יישובי ההר, יישובי צפון עמק החולה ויישובי דרום העמק.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יולי 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית הגליל העליון 21,049 תושבים (מקום 113 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 5.4%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 77.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 11,084 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[6]
היישובים הראשונים במועצה האזורית הגליל העליון: איילת השחר וכפר גלעדי הוקמו בסביבות שנת 1916 (עד היום ניטש ויכוח מר בין ותיקי איילת השחר לוותיקי כפר גלעדי בשאלה מי הוקם ראשון), אולם ניתן לציין את תחילת ההתיישבות היהודית במקום ברכישת אדמות אזור תל חי, בשנת 1893, על ידי הברון רוטשילד.
התגבשות ראשונה לפעילות משותפת הייתה בשנת 1929, כאשר נציגי ארבע המושבות (מטולה, ראש פינה, משמר הירדן, יסוד המעלה) ושני הקיבוצים (כפר גלעדי, איילת השחר) באזור פנו יחדיו אל פיק"א בדרישה לסייע בפיתוח האזור. בעקבות פרוץ המרד הערבי הגדול בשנת 1936 הוקם ועד גוש שדאג לסלילת כבישים, הקמת מוסד אספקה משותף, הקמת שרות אוטובוסים, ייצוג היישובים בפני שלטונות המנדט הבריטי ופעילויות אחרות לביסוס האזור. בקשה של ועד הגוש להפוך למועצה אזורית סורבה על ידי שלטונות המנדט בגלל אי הרציפות בין היישובים. המועצה האזורית הוקמה לאחר הקמת המדינה, בתחילת 1950 במסגרת הקמת מועצות אזוריות בכל רחבי הארץ. המועצה כללה בעת הקמתה את היישובים: איילת השחר, בית הלל, הגושרים, הגוברים, החושלים, חולתה, יפתח, כפר גלעדי, כפר בלום, כפר סאלד, כפר הנשיא, להבות הבשן, מחניים, מלכיה, מנרה, מעין ברוך, משגב עם, נאות מרדכי, עמיר, רמות נפתלי, שדה נחמיה, שאר ישוב, שמיר ושורץ - משק דגים. לא נכללו במועצה האזורית המושבות אשר הוכרזו כמועצות מקומיות נפרדות[7].
היישובים היו מזוהים בעיקרם עם תנועת העבודה והתקשו לקבל את מושב משמר הירדן שהשתייך לבית"ר. באפריל 1951, למרות הוראה של משרד הפנים, התנגדו רוב חברי המועצה לקבלת מושב משמר הירדן, ממניעים פוליטיים[8]. לאחר שתושבי משמר הירדן הגישו עתירה לבג"ץ[9] שפסק לטובתם, החליטו במועצה האזורית לקבל את המושב[10]. אולם אז קיימו במועצה האזורית בחירות נוספות שהוציאו את נציג משמר הירדן[11]. בדצמבר 1951 הנושא נדון בוועדת הפנים של הכנסת[12].
עד שנת 1975 המועצה הייתה מורכבת מקיבוצים ומושבים. בעקבות תהליך של התגבשות מועצות אזוריות על בסיס זיהוי התיישבותי, פרשו המושבים והקימו מועצה אזורית עצמאית – מבואות החרמון. לאחר תהליך זה נותרו במועצה האזורית הגליל העליון קיבוצים בלבד.
מבחינה כלכלית חברתית סובל הגליל העליון מבעיות שמאפיינות אזורי פריפריה מרוחקים מהמרכז: מיעוט תעסוקה לעובדים בעלי השכלה אקדמית, תשתיות לא מספקות בתחום התעסוקתי והפיזי. קיים מחסור בצירי תנועה מרכזיים, בהם רכבת ושדה תעופה פעיל, שמאפשרים נגישות גבוהה למרכז הארץ. כיום קיימים באזור שני שדות תעופה (בקיבוץ מחניים ובקריית שמונה), אשר לא פועלים באופן סדיר.
מועצה אזורית הגליל העליון משקיעה רבות בתחום החינוך, התרבות והתקשורת. על פי סקר שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נקבע כי היא הרשות שמשקיעה 12,500 שקלים בתלמיד לשנה. בעוד שהרשות שנמצאת במקום השני משקיעה 10,000 בתלמיד והממוצע הארצי עומד על כארבעת אלפים שקלים לתלמיד.[דרוש מקור]
בתחום הבריאות: באזור הגליל העליון פועל בית החולים רבקה זיו בצפת.
במשך שנים, סובל האזור גם מבעיות ביטחוניות של אזור קו העימות, בהם חדירות מחבלים לקיבוצים, תקריות ירי וירי רקטות קטיושה ופצצות מרגמה לעבר היישובים. במהלך מלחמת לבנון השנייה, שהתרחשה בשנת 2006, נורו 496 רקטות קטיושה על קיבוצי הגליל העליון.
כל יישובי המועצה עסקו ועוסקים בתהליכי התחדשות והרחבה. הקיבוצים עברו למודל ניהול חדש, שמאפשר התמודדות עם מגוון סטטוסים ביישוב הנובעים מחזרתם של בנים ומכניסת תושבים חדשים להרחבות קהילתיות. כיום כל הקיבוצים נמצאים בשלבי סיום של תהליכים סטטוטוריים להרחבת היישוב, 20 הרחבות כבר הוקמו וביתר הקיבוצים פועלים מסלולי קליטה אחרים.
על פי המסורת הקיבוצית, לתרבות חלק מרכזי בחיי הקהילה. ולכן גם התרבות היא נדבך חשוב בפעילות האזור. המועצה תומכת בכמה גופים שמטפחים את תרבות הספורט והפנאי באזור וכן מפיקה אירועי תרבות בקיבוצים ובאזור. כמו כן למועצה קבוצת כדור-סל מצליחה המשחקת בליגת העל "הפועל גליל עליון" אשר אולמה ממוקם בכפר בלום. הגופים הפועלים בתחום זה הם: הקיבוצים, העמותה לקידום הספורט ותרבות הפנאי, מחלקת תרבות, מחלקת החינוך הבלתי פורמלי ומרכז קלור למוזיקה ולמחול. הפעילות כוללת את התחומים הבאים: פעילות ספורט ענפה, חוגים, מופעים שונים (מחול, תיאטרון, קונצרטים, אומנים ועוד), מוזיאונים, סרטים, ערבי שירה וריקודים, גופים ייצוגיים – "מקהלת הגליל העליון", להקת "מציצים מהאצבע", נבחרת שחיה "הפועל גליל עליון" וקבוצת כדורסל "הפועל גליל עליון" ועוד. מפעלי תרבות וספורט, שהפכו לשם דבר בכל הארץ הם: "קול המוזיקה בגליל העליון", "אירועים בטיילת הירדן", "פסטיבל לא בשמים – חגיגת לימוד ישראלית יהודית", "סובב גליל" – אירוע ספורט שבו משתתפים אלפי רוכבי אופניים.
מרכז קלור למוזיקה ולמחול – המרכז המפואר והחדיש, נמצא בפאתי כפר-בלום והוא הוקם בסיוע תרומתה הנדיבה של "קרן קלור". במרכז קלור לומדים כ-600 תלמידים מהאזור כולו, והוא משמש מרכז פעילות תרבותית ברמה אזורית, ארצית ובינלאומית. הפעילות מתחילה כבר בגיל הרך וממשיכה בגילאי הנוער והמבוגרים.
מערכות החינוך שפועלות באזור הן מערכות עצמאיות בבעלות הקיבוצים. המועצה מגבה את מערכות החינוך בקיבוצים, מול משרדי הממשלה ומעבה את פעילותם בדרכים מגוונות, בתמיכה כספית ואנושית. למועצה עשרה בתי־ספר. מערך החינוך מאפשר לכל תלמיד/ה למצות את מירב יכולותיו ולבחור את המסגרת החינוכית המתאימה לו מתוך המגוון הקיים.
המועצה והיישובים מקיימים מערכת חינוך בלתי פורמלי לילדים ולנוער, הנותנת מענה חינוכי מקומי לילדים ולהוריהם בשעות אחרי הצהריים, הערב, ימי שישי וחופשות. כ־2,000 ילדים ונוער שותפים למסגרת חינוכית זו ביישובי המועצה והם נפגשים לפעילות חברתית-קהילתית מגוונת ומלאת תוכן, במועדוני הנוער ובחברות הילדים, במסגרת הפעלות אזוריות ובקייטנות שמארגנת המועצה. באמצעות מרכז ההדרכה השוכן בבית ספר "הר וגיא" בדפנה וצוות מקצועי, מלווה המועצה ומנחה את צוותי החינוך הבלתי פורמלי בקיבוצים: רכזי חינוך, מדריכי כיתות יסוד ומדריכי נוער.
מספר | צורת היישוב | יישוב | שנת הקמה |
---|---|---|---|
1 | קיבוץ | איילת השחר | 1915 |
2 | קיבוץ | ברעם | 1949 |
3 | קיבוץ | גדות | 1949 |
4 | קיבוץ | גונן | 1951 |
5 | קיבוץ | דן | 1939 |
6 | קיבוץ | דפנה | 1939 |
7 | קיבוץ | הגושרים | 1948 |
8 | קיבוץ | חולתה | 1937 |
9 | קיבוץ | יפתח | 1948 |
10 | קיבוץ | יראון | 1949 |
11 | קיבוץ | כפר בלום | 1943 |
12 | קיבוץ | כפר גלעדי | 1916 |
13 | קיבוץ | כפר הנשיא | 1948 |
14 | קיבוץ | כפר סאלד | 1942 |
15 | קיבוץ | להבות הבשן | 1947 |
16 | קיבוץ | מחניים | 1939 |
17 | קיבוץ | מלכיה | 1949 |
18 | קיבוץ | מנרה | 1943 |
19 | קיבוץ | מעיין ברוך | 1947 |
20 | קיבוץ | משגב עם | 1945 |
21 | קיבוץ | נאות מרדכי | 1946 |
22 | קיבוץ | סאסא | 1949 |
23 | קיבוץ | עמיעד | 1946 |
24 | קיבוץ | עמיר | 1939 |
25 | קיבוץ | צבעון | 1980 |
26 | קיבוץ | קדרים | 1980 |
27 | קיבוץ | שדה נחמיה | 1940 |
28 | קיבוץ | שמיר | 1944 |
29 | קיבוץ | שניר | 1967 |
סמל המועצה המקורי ליווה את המועצה האזורית מיום הקמתה ועד לסוף העשור הראשון של המאה ה-21, עת החל תהליך מיתוג למועצה והסמל הוחלף בסמליל חדש.
הסמל המקורי עוצב כפעמון הפוך, בסגנון גרפי שהוכתב על ידי בצלאל בשנות החמישים. במרכז הסמל עומד את פסל האריה השואג, כשמאחוריו הר חרמון, תחתיו עץ ושתי שיבולים גדולות מידות, הצומחים מתוך אדמה חרושה שבשוליה מים[13].
בסמליל החדש מופיעים עגורים המסמלים את נדידת הציפורים הידועה באגמון חולה ואת הצבע הירוק של מרחבי המועצה. בנוסף לסמליל, עוצב מאוחר יותר על ידי סטודיו מיכל וגלה מקיבוץ איילת השחר גם "סמליל קו רקיע" (בדומה לערים גדולות כמו תל אביב או חיפה וירושלים, שהלכו בעקבותיה) הכולל את האריה השואג, התלמים והשבילים לצד עצים, נופי העמק וההרים המקיפים אותו, כמו גם איורי משפחה ובתים[14].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.