שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
נאות מרדכי
קיבוץ בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
נְאוֹת מָרְדְּכַי הוא קיבוץ השוכן בצפון הארץ בעמק החולה, כ-5 ק"מ דרומית מזרחית לעיר קריית שמונה, בתחום השיפוט של מועצה אזורית הגליל העליון.
Remove ads
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
הקיבוץ הוקם ב-2 בנובמבר 1946 על ידי עולים מצ'כיה, גרמניה ואוסטריה. בתחילת ההתיישבות במקום אסרו השלטונות הבריטיים על השלמת בנייתם של צריפים במקום עד בירור טענות ערביי הסביבה לגבי הבעלות על הקרקעות של הקיבוץ[3].
ב־1947, אישרה ועדת השמות את מתן השם "נאות־מרדכי" לקיבוץ, לזכרו של מרדכי רוזובסקי, ממנהיגי התנועה הציונית בארגנטינה ויושב־ראש דירקטוריון הקק"ל שם. אישורו של שם זה היה קשור בהתחייבות הקק"ל, שניתנה על רקע מפעל איסוף כספים שאורגן למענה בארגנטינה[4].
ב-1954, הצטרפו לקיבוץ 30 עולים מארגנטינה (וביניהם משה ענבר (ניסלבאום)), שהשתייכו לתנועת הנוער החלוץ למרחב. כמו כן קלט הקיבוץ עולים נוספים מצפון אפריקה וארגנטינה וכן תושבי ישראל.
בעבר הקיבוץ נודע בתוצרת התפוחים שלו ובייצור סיידר. עם השנים נעקרו מטעי הקיבוץ וההשקעה עברה לחברת הנעליים "טבע נאות" שהוקמה בשנת 1942 קודם בקיבוץ געתון ובתל אביב על ידי עולה מצ'כוסלובקיה, גדעון שויער, ועברה יחד איתו לנאות מרדכי. השם "טבע נאות" ניתן למפעל בשנת 1986. בקיבוץ מגדלים גם גידולי שדה ונשירים כמו כן מייצרים פוליאתילן חוסם קרינה על-סגולה לחממות (חברת פלריג). מפתחים גם את ענף התיירות.
בעקבות משבר כלכלי עמוק בקיבוץ, הוחלט בסוף שנת 1998 על ידי האספה הכללית של הקיבוץ על שינוי ראשוני בארחות החיים, ונקבעה האפשרות העקרונית לשיוך דירות המגורים לחברי הקיבוץ. באוגוסט 2002 הוחלט בפועל על שיוך הדירות לחברים. בספטמבר 2005 החליטה אספת החברים על מכירת מרבית השליטה במפעל "טבע נאות" תמורת 77 מיליון שקלים, ובספטמבר 2006 הוחלט שחלק מהתמורה תחולק בין החברים בצורת תקציב נוסף[5].
בספטמבר 2009 גרם קצר חשמלי לשריפה בחדר האוכל הישן. נשרף מועדון הצעירים (הפאב) בית הכנסת ועוד כמה מתקנים שהיו סמוכים למבנה. את ספר התורה הצליחו להציל וגם את כלי הנגינה שהיו מאוכסנים בסמוך. אך מועדון הצעירים, על הרהיטים והמתקנים שבו, נשרף.
במרץ 2014 נמכרו המניות של טבע נאות שנותרו לקיבוץ תמורת 300 מיליון שקלים[6].
עם מייסדיו של הקיבוץ נמנים אהוד אבריאל - פעיל ההגנה והמוסד לעלייה ב' ודיפלומט, ודן לנר - מצנחני היישוב, לוחם פלמ"ח, ואלוף בצה"ל.
הסופרת, חברת הפרלמנט האיטלקי פיאמה נירנשטיין שהתה במשך מספר חודשים בקיבוץ לפני ובעת מלחמת ששת הימים וחוויותיה מאותה תקופה ובעיקר "קבלת הפנים" שקיבלה מחבריה הקומוניסטים כשחזרה מהקיבוץ לאיטליה, הם שעיצבו לדבריה את השקפת עולמה הימנית והפרו ישראלית[7].
Remove ads
במדיה
ב-1967–1968 ביקרה בקיבוץ הצלמת חנה ריבקין-בריק וצילמה בו את הספר "מרים גרה בקיבוץ" (Miriam Lives in a Kibbutz) שכתבה העיתונאית קורדליה אדוורדסון. הספר יצא לאור בשבדיה ב-1969 ולא תורגם לעברית. הבמאית דבורית שרגל מספרת על הצילומים בשניים מסרטיה: "איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?" ו"הרביעי בטרילוגיה".
בשנת 2009 הופק הסרט "נדנדות העץ" שצולם בקיבוץ על ידי נעה מאירסון, המתאר את מצבו של הקיבוץ מבעד לעיני זקני הקיבוץ העובדים במפעל לייצור צעצועי עץ במקום. הסרט הוצג במסגרת פסטיבל דוקאביב בשנת 2010[8].
Remove ads
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של נאות מרדכי- נאות מרדכי, מספרים ועובדות - סרטון שהופק לרגל ציון 70 שנה לעלייה על הקרקע.
- נאות מרדכי, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
נאות מרדכי (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads