שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
חולתה
קיבוץ בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
חוּלָתָה (לפנים גם חולתא) הוא קיבוץ באזור עמק החולה השייך למועצה אזורית הגליל העליון. היישוב קרוי על שם אגם החולה.
Remove ads
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
הקיבוץ הוקם על ידי חברי הנוער העובד, המחנות העולים והנוער העולה מגרמניה שקבלו הכשרה בתל חי[3]. בקיץ 1936 הגיעו מספר מועט מחברי הקבוצה ליסוד המעלה לעבוד אצל איכרי המושבה. במרץ 1937 ניתן להם להקים משק קטן על שטח של 6 דונם של הכשרת היישוב. שטח זה היה שייך ל"זיכיון (קונצסיה) החולה"[4], וכונה "חצר הזיכיון", ובו שכנו גם משרדי הזיכיון, בשני בתים הקיימים עד היום. שטח החצר נמצא היום בקרבת המזח, בין רחוב המזח לבין החלק הדרומי של רחוב האגם ביסוד המעלה.[5]
בעקבות ההתיישבות בחצר גדלה הקבוצה והגיעה ל-55 חברים[6], כ-30 ביסוד המעלה והשאר עבדו במקומות מרוחקים, כמו המפעל בסדום ובבניית גדר הצפון. החברים ביסוד המעלה קנו 2 פרות, 100 צאן ותרנגולות בסיוע קרן אדי קנטור שליד הסוכנות היהודית, גדלו שלושה דונם ירקות ותירס, עסקו במרעה גם בעבור איכרי המושבה והפעילו סירת דיג. מספר חברים עבדו במפעל מי מרום[7][8].
המצב הביטחוני בימי המרד הערבי הגדול היה רעוע ונרשמו מספר התקפות על חברי הקבוצה[9][10].
ענף הדיג של הקיבוץ התפתח ובאוקטובר 1939 הקיבוץ היה אחראי ליותר ממחצית שלל הדיג העברי בארץ ישראל[11]. במאי 1941 ארעה דליקה ביישוב ששרפה את מחסן הבגדים, המזכירות והספרייה[12]. באוגוסט 1942 חכרה הקבוצה את אדמות דרדרה שממזרח לימת החולה מידי הקרן הקיימת לישראל ופלוגה של 25–30 מחברי הקבוצה התיישבה במקום שהגישה אליו הייתה בסירות בלבד[13]. ביולי 1947 הועברה הנקודה בדרדרה לידי קיבוץ איל.
המעבר למקום הקבע. הוצעו 2 הצעות למקום קבע עבור חולתה, אפשרות אחת הייתה להעביר את כל הקיבוץ לדרדרה שממזרח לאגם החולה, והאפשרות השנייה הייתה להתיישב על אדמות תלל שנרכשו על ידי פיק"א. בהצבעה בין החברים שנערכה באוגוסט 1943, הוחלט ברוב קולות לבחור באדמות תלל, הסמוכות מאוד למקום הזמני. בסוף 1945 החלה בניית יישוב הקבע, וב-1946 עבר הקיבוץ למקום.[14]
הקיבוץ הזדהה עם מפלגת אחדות העבודה והשתייך לזרם הקיבוץ המאוחד. במלחמת העצמאות פונו ילדי חולתה לקיבוץ עין חרוד.
עד מלחמת ששת הימים סבל הקיבוץ הפגזות סוריות רבות. ההרסנית מכולן, שכונתה "ההפגזה הגדולה", התרחשה ב-3 בדצמבר 1958. מאות פגזי מרגמה - 800 לפי הערכה מקומית - נפלו בשטח הקיבוץ [דרוש מקור]. כתוצאה מכך נהרסו כל בתי הקיבוץ לגמרי או באופן חלקי. לא היו נפגעים בנפש כיוון שכל אוכלוסיית הקיבוץ נכנסה למקלטים בתחילת ההפגזה, ברוטינה מהירה, שתורגלה רבות לפני כן.
עבודות השיקום נעשו על ידי חברי הקיבוץ, מתנדבים מהקיבוצים השכנים וקיבוצי המאוחד ובעזרת הלוואות מארגונים כמו "אגד". שיקום ממשלתי לא היה קיים עדין בתקופה זו.
עם או בלי קשר לחורבן הקיבוץ, זכה חולתה להתחבר לרשת החשמל הארצית שבוע לאחר מכן. הדבר היה במסגרת תוכנית ארצית. בכתבה שהתפרסמה על כך בעיתון "דבר", ב-11 בדצמבר, תחת הכותרת "חשמל לחולתה מהרשת הארצית", לא הוזכר כלל מצבו הקשה של הקיבוץ, שרק חלק קטן מבתיו באמת חובר לחשמל[15].
מאז ייבוש החולה ב-1958 עבר הקיבוץ לפרנסה מחקלאות ומתעשייה, ובשנים האחרונות גם מאירוח ומיזמויות עסקיות שונות.
Remove ads
כלכלת הקיבוץ
בשנות האלפיים חולתה מוגדר כ"קיבוץ משתנה" (מופרט) שחבריו מקבלים שכר דיפרנציאלי (לא שוויוני) ומשלמים עבור חלק מהשירותים שמספק הקיבוץ לחבריו.
- חקלאות: בקיבוץ גידולי שדה, פרדס, מטעים, ורפת משותפת עם מושב אלוני הבשן ברמת הגולן.
- יזמות: חוות תבלינים.
קישורים חיצוניים
- חולתה(הקישור אינו פעיל) במרכז המידע להתיישבות בגליל
- סיפור מקומי חולתה - ציר זמן מבוסס תמונות, סרטונים ומסמכים של הקיבוץ
חולתא, כפר דייגים של קבוץ חולתה על שפת ים החולה, 1947
נעה שפיגל, באו וייבשו את הכל: בקיבוץ חולתה עדיין מבכים את ייבוש החולה, באתר הארץ, 22 ביולי 2016- חולתה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- דייג, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1938, קיבוץ חולתה. חברי הקיבוץ הולכים ליד המזח לסירות הדייג שלהם
חולתה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- http://סיבוב+באולם+הספורט+בקיבוץ+חולתה
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads