Loading AI tools
האדמו"ר מאוסטרובצה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי מאיר יחיאל הלוי הולשטוק (תרי"א, 1851 – י"ט באדר ה'תרפ"ח, 11 במרץ 1928), היה האדמו"ר מאוסטרובצה. נודע בכך שצם במשך ארבעים שנה.[1]
לידה |
1851 ה'תרי"א סאבין, פולין | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
1928 (בגיל 77 בערך) י"ט באדר ה'תרפ"ח אוסטרובצה | ||||
מקום פעילות | סקרנביץ, נשלסק, אוסטרובצה | ||||
תקופת הפעילות | ?–1928 | ||||
תחומי עיסוק | קבלה וחסידות, תלמוד, הלכה | ||||
רבותיו | רבי אלימלך מגרודז'יסק, רבי ישראל יהושע מקוטנא | ||||
חיבוריו | מאיר עיני חכמים, אור תורה, מאיר לארץ, אור טהרה, טוב עין, נס לשושנים, בית מאיר | ||||
אב | אברהם יצחק הלוי הולשטוק | ||||
אם | חנה ביילה | ||||
צאצאים | רבי יחזקאל הלוי, בתו יענטא אשת הרב דוד סילמן, שמואל סילמן | ||||
| |||||
נולד בשנת תרי"ב[2] בעיירה סאווין שבפולין, לאברהם יצחק שהיה אופה כעכים ולחנה ביילה,[3] שהיו עניים מרודים.[4] אביו נמנה עם חסידי רבי ירחמיאל מפשיסחא (בנו של היהודי הקדוש מפשיסחא), השרף ממוגלניצה, אשר על שמו קרא את שם בנו, ורבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק.
כשהיה בן עשר, אביו לקחו עמו אל בית רבו בגרודז'יסק שם הצטרף לחבורת הלומדים. באחד הימים הוא שמע קושיה שלא נמצא לה תירוץ ומתוך שחשש להתערב, מפאת גילו הצעיר, הוא רשם את התשובה, בלילה, על דלת בית המדרש וכשהבינו שזה כתב ידו הילדותי, הכירו בו כלמדן חריף ותלמיד חכם. בבית המדרש הוא קיבל גם מתורת החסידות ובהמשך למד אצל רבי ישראל יהושע מקוטנא. בהיותו כבן 17 נשא לאישה את בת רבי אברהם מוורקא ולמד שם כמה שנים.[4][5]
על התמדתו ודבקותו בלימוד יעיד הסיפור שפעם סגר את עצמו בחדרו לאחר פורים ובערב פסח כבר סיים את הש"ס כולו.[4]
בשנת ה'תר"ם, בגיל 28, נבחר לכהן כרבה של העיר סקרנביץ, בעידודם של רבותיו, רבי יהושע'לה מקוטנא וחתנו רבי חיים אלעזר וואקס. באותה שנה נשא בזיווג שני את רחל מרים שידלובסקי.[6]
בשנת ה'תרמ"ט, נקרא על ידי קהילת אוסטרובצה לשמש בה כאב"ד.[7] בה'תרנ"ב, נפטר רבו, רבי אלימלך מגרודז'יסק. בניו שהיו עדיין פעוטות לא קיבלו עליהם את הנהגת העדה ורבים מחסידי רבו הכתירו אותו עליהם כאדמו"ר, זאת למרות התנגדותו. בהמשך קיבל עליו את ההנהגה והחל לקבל את הבאים אליו לעצה ולברכה ובכל זאת המשיך לנסוע כחסיד לרבי יחזקאל שרגא משינאווא. דרשותיו המפולפלות המתובלות בחשבונות מתמטיים משכו לחצרו אלפי תלמידים וחסידים, אשר עימם נמנו מרבני ואדמו"רי פולין.
נודע בסגפנותו. מסופר כי הוא צם במשך ארבעים שנה ברציפות כשהוא שובר את צומו רק בשעות הלילה בארוחה דלה. פעם שאלו הרבי מגור זצ"ל לסיבת צומו והוא ענה: "למר יש זכות אבות. אביו היה ה'שפת אמת', אביו זקנו היה בעל ה'חידושי הרי"מ' ולמעלה בקודש - מי ימנה, ברם לי, מנין לי זכות אבות?" ועוד מסופר שפעם קרא ליהודי לשאלו מדוע הוא מחלל שבת בפרהסיא וענה לו אות יהודי שגם הרב מחלל שבת בתעניתו. השיב לו רבי מאיר שיש הבדל כי מתוך חילול השבת שלך ילמדו אחרים ומתוך חילול השבת שלי - אף אחד לא ילמד.[4] רבי מאיר התפרסם גם בשל החומרות שבהן נקט, על מנת לצאת ידי חובת כל השיטות ההלכתיות. עמד בקשר עם רבנים ידועים אחרים, בהם הרב יהודה אריה ליב אלתר, הרב חיים הלברשטאם ועוד. אומרים שמי שלא ראה את רבי מאיר מתפלל, לא ידע טעמה של תפילה. תפילתו הייתה ארוכה ביותר ובמשך כל אותו הזמן בכה ודמעות כיסו את פניו. לא עבור עצמו התפלל אלא עבור כל עם ישראל ופעם בא אצלו מישהו מחשובי חסידיו וביקש שיתפלל על צרותיו והשיב לו רבי מאיר שזמנו אינו בידו, כי הוא מתפלל על צרת הרבים.
בעת משפט בייליס, נפוצה שמועה על פרעות שמתכננים הגויים ביהודים. חשובי העיר התייעצו עם רבי מאיר והוא פסק שכל יהודי, מגיל 13 חייב להשיג גרזן, סכין, או דקר, כדי לקדם את פני הרעה. כשהגיעו הפורעים וראו את "הצבא היהודי" ערוך לקראתם, נסוגו מכוונתם.[2]
כיהן כרבה של אוסטרובצה במשך 39 שנים. נפטר בי"ט באדר ה'תרפ"ח ונטמן בבית העלמין במקום.
שמעו של רבי מאיר יצא למרחוק. כינו אותו "הצדיק שצם ארבעים שנה", אך הוא כונה גם "הגאון מאוסטרובצה" ומעבר לחריפותו ובקיאותו בתלמוד, הוא היה בקי גם באסטרונומיה ומתמטיקה.[4]
כשנפטר וארונו הורד לקבר, אמר האדמו"ר מראדזימין: "אילו ידעה האדמה את מי היא קולטת אל תוכה, הייתה פוצה את פיה ואומרת שירה".[4]
את מקומו ברבנות אוסטרובצה מילא בנו, רבי יחזקאל.
רוב כתביו נותרו בכתב יד ואבדו, רק חלק קטן מכתביו נדפס:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.