בן שבט לוי שאינו כהן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוי ביהדות הוא צאצא משבט לוי שאינו מצאצאי אהרן הכהן. שבט לוי, שנקרא על שם אבי השבט, לוי, נבדל כולו מיתר בני ישראל בייעודו לעבודת בית המקדש, ומתחלק לשתי קבוצות: צאצאי אהרון, שהם הכהנים, ובני השבט שאינם צאצאי אהרון, שהם הלויים.
ערך זה עוסק במעמד הלויים ביהדות. אם התכוונתם לשבט לוי, ראו שבט לוי.
יש כאלו הנוהגים לציין את קברותיהם של לויים בסמל של נטלה. בתמונה מצבה של "פייפל ב[ן] מרדכי הלוי".
הלויים בבית המקדש היו שומרים על שערי המקדש ובנוסף היו שרים ומנגנים בעת הקרבת הקורבנות. אף שבית המקדש חרב לפני כאלפיים שנה, ולכן חדלה להתקיים העבודה במקדש, נמשך זיהוים של הלויים ביהדות, וניתנות להם זכויות וחובות המיוחדות למעמד זה.
בזמן שבית המקדש היה קיים, היו ללויים תפקידים בעבודות בית המקדש, אשר הלויים בלבד היו מצווים עליהם. כל בעלי תפקיד מסוים חולקו ל-24 משמרות במקביל למשמרות הכהונה[1].
כזכר לאותו שיר שהיה מושר על הקרבנות, תיקנו חז"ל לומר כל יום בסיום תפילת השחר (אשר נתקנה כנגד קורבן תמיד של שחר) את אותו שיר שהיו הלויים משוררים בבית המקדש.
מצווה נוספת אשר הייתה מוטלת על הלויים היא מצוות שמירת בית המקדש, ב-24 מקומות. שמירת הלויים, הייתה "שירות" לכהנים.
השמירה התבצעה במשך כל הלילה, ויש אומרים שגם ביום. הממונה על המשמרות נקרא "איש הר הבית". כאשר גילה "איש הר הבית" שומר ישן, הוא היה חובט בו במקל והיה רשאי לשרוף את בגדיו.
הלויים, גברים ונשים, אינם עורכים פדיון בן לבניהם הבכורים.
על פי חלק מפוסקי ההלכה, יש לתת מעשר (מעשר ראשון) מכל יבול ארץ ישראל ללוי גם בימינו.
לפי דעת חלק מהפוסקים (למשל האבני נזר) לויים מצווים לשמור על הר הבית גם בזמן שאין בית המקדש קיים.
מצוות "וקידשתו" נוהגת גם כלפי לוי, אולם בצורה פחותה מאשר כלפי כהן[2][3].
זיהויים של הלויים נמשך גם בימינו, אך בגלל הזמן הרב שעבר מאז עסקו הלויים בתפקידיהם, בפועל, אין ודאות מלאה לגבי הייחוס. ישנם שמות משפחה המיוחסים ללויים:
שם המשפחה לוי, ושמות המכילים אותו בצירוף של תחיליות או סופיות המאפיינות את השפה העברית או את שפת המקום בו גרה המשפחה בעת התגבשות שמות המשפחה. לדוגמה: הלוי, לוין, לויט, לויטס, לויים, לוינס, לויס, לוינשטיין, לוינגר וכדומה.
שמות המשפחה סגל וסג"ל, וכן וריאציות כגון סגליס. ייתכן ששמות אלו הם ראשי תיבות של המילים 'סגן לויים', ייתכן שביטוי זה הוא בדומה לתואר סגן הכהנים שפירושו הממונה על הכהנים, או מהתואר הסגן שפירושו הכהן השני בחשיבותו אחרי הכהן הגדול, יש גם כאלה שאומרים שראשי התיבות סג"ל הוא סגן לכהנים. רש"י בכמה מקומות בפירושו לתלמוד מזכיר את אחד מרבותיו העיקריים בשם ר' יצחק סגן לויה. ייתכן שמקור שם המשפחה בפסוקים: "והייתם לי סגֻלה מכל העמים, כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ה-ו). יש אומרים שבפסוק זה מוזכרים שלושת חלקי עם ישראל: כהנים, ישראל ('גוי קדוש'), והלויים - 'סגֻלה'.
שמות המשפחה הורוביץ, הורביץ הלוי וכן וריאציות כגון הורוביץ' וגורביץ' הנפוצים בעדת אשכנז - כולם על פי היוחסין משפחתו של ישעיה הלוי אי"ש הורוביץ, צאצאו של זרחיה הלוי "בעל המאור", מחכמי ספרד מן העיר גרונה. גם שמות משפחה נוספים מבין יהודי אירופה משויכים למשפחה זו, כגון ביליצר. ענף אחר מצאצאי זרחיה הלוי בעדת אשכנז הם משפחת אפשטיין - צאצאיו של רבי אהרון הלוי דה-נה-קלרה הברצלוני (הרא"ה), אחיו של פנחס הלוי.
שמות המשפחה לוינסקי ולויצקי. פירושם בשפות הסלאביות "בן-לוי".
שם המשפחה זמל וזמלמן או סמלמן באנגלית (נכתב כך בטעות מגרמנית בה S מסמלת ז') אשר משמעותן ביידיש היא לחמנייה (או אופה לחמניות). שם זה מהווה ראשי תיבות של המילים 'זכר משבט לוי'.
שם המשפחה מושכל (גם מוסקל) נובע, על פי אחת המסורות, מצירוף האות הראשונה של מרדכי + סגל, דהיינו מסגל, שעבר כמה "גלגולים". כמו כן מהמילה משכיל. כל היהודים הנושאים שם משפחה זה, ככל הידוע, הם לויים.
שם המשפחה אלשיך, הוא שמם משפחה של שושלת רבנים תימניים המיוחסים לשבט לוי, ביניהם: הרב יחיא הלוי אבי המשפחה, הרב נתנאל אלשיך הרב שלום אלשיך הרב רפאל אלשיך הרב יחיא אלשיך שהיו מגדולי תימן.
שם המשפחה ערוסי, הוא שם משפחתם של צאצאיו של הילאל הלוי שכונה אלערוסי לאחר שהיגר מהכפר ערוס, שהוא אחד משרשרת כפרים שאוכלסו על ידי צאצאיו של הילאל[5], אל העיר צנעא. דמויות ידועות ממשפחה זאת הם, הרב יחיא ערוסי מחבר הספר אמונת ה', הרב אברהם ערוסי מחברם של ספרים רבים, וכן הרב רצון ערוסי[6].
שם המשפחה קדיס, קדוש בתימנית, אשר בארץ שונה לגדיס ומשם לגודיס מיוחס למשפחת לויים מתימן.
שם המשפחה סולובייצ'יק שמשמעותו ברוסית היא ציפור זמיר קטנה, על-שם השירה שהיו הלויים שרים בבית המקדש.
שם המשפחה הרץ שמקורו מתרגום לגרמנית: לוי => לב =>Herz, ונגזרות כגון הרצברג, גרצברג, גרברט, גרצל, גרטן, גרוט, גרבט, גוביט (על פי מאגר המידע בבית התפוצות).
שם המשפחה ידיד, שמקורו מיהדות חלב (סוריה), הם לויים.
שם המשפחה שמש שמקורו בשמשים בבית המקדש אשר היו לויים והיו מדליקים את המנורה, השם שמש נפוץ ביהודי עיראק.
שם המשפחה לבנון (Levynon), שמקורו מיהדות עיראק משמעותו היא "לבוא ממון", כלומר שפע. הם היו לויים והיו מדליקים את המנורה.
כמו כן,יש גם שם משפחה רגיל ״לוי״ ללא קיצורים והוספות כגון: הלוי,לוין וכן הלאה…
מפאתי תימן, גלעד צדוק, "שבט הלוי בתימן" עמוד ק"א. מקור הדברים בספר "שני המאורות" וכן מביא מסורת זאת הרב שלום יצחק הלוי בסוף הקדמתו לספר חלק הדקדוק עם פירוש דברי שלום
ערך מורחב – שירת הלויים
