שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

שיר של יום

מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Remove ads

שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית. המזמור נבחר בהתאם לשירת הלויים בבית המקדש בשעת הקרבת קרבן התמיד.

מקור המנהג

סכם
פרספקטיבה

העדות הקדומה ביותר לנוהג זה מופיעה בספר תהילים עצמו בפתיחה למזמור תהילים צ"ב - מזמור שיר ליום השבת. עדות נוספת לנוהג זה מצויה בתרגום השבעים מופיעה בצורת כותרת לתרגום של חלק מהמזמורים (במזמורים של יום ראשון, שני, רביעי, שישי ושבת[א]) ומציינת שהם היו השיר ליום מסוים בשבוע. רשימת המזמורים המלאה, לפי ימי השבוע מופיעה במשנה (מסכת תמיד, פרק ז', משנה ד'):

השיר שהיו הלויים אומרין בבית המקדש:
ביום הראשון היו אומרין לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ (תהילים כ"ד)
בשני היו אומרין ”גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד” (תהילים מ"ח)
בשלישי היו אומרין ”אֱ‍לֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל” (תהילים פ"ב)
ברביעי היו אומרין אֵל נְקָמוֹת ה' (תהילים צ"ד)
בחמישי היו אומרין ”הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ” (תהילים פ"א)
בשישי היו אומרין ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ (תהילים צ"ג)
בשבת היו אומרין מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת (תהילים צ"ב), מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכלו שבת מנוחה לחיי העולמים.

המקור לומר שיר של יום גם לאחר חורבן בית שני מצוי בתלמוד הירושלמי, (מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה'):

ר' שמעון בן לקיש בעי [=שאל] את רבי יוחנן: מהו לומר שיר של יום בלא נסכים [=האם מותר לומר שיר של יום בימינו, לאחר חורבן שני] ? אמר לו [ר' יוחנן]: נישמעיניה [=נלמד זאת] מן הדא [=מהמקור הבא]: דתני בזה ובזה היו הלווים עומדין על הדוכן ואומרים וישב עליהם את אונם וגו'

Remove ads

בחירת המזמורים

כמה הסברים הוצעו לבחירת המזמור לכל יום ויום. הגמרא משווה בין כל מזמור לפעולת ה' יום המתאים של ששת ימי בראשית.[1] ספר הזוהר משווה בין המזמורים לבין תקופות של 1000 שנים בהיסטוריה, החל מבריאת העולם, עד לתקופה משיחית שצפויה לקרות בין השנים 6000 ל-7000.[2]

בתפילה בימינו

סכם
פרספקטיבה

לפי המנהג המקובל

מקומה בתפילה היומית

במרבית נוסחי התפילה כיום, שיר של יום נאמר בימי חול בסוף התפילה לפני פיטום הקטורת ועלינו לשבח (כך בנוסח הספרדים, נוסח ספרד ותימן). לפי נוסח איטליה, הוא נאמר לאחר פיסקת ה"שיר שהיו הלוים אומרים בבית המקדש" שבפיטום הקטורת.[3] בנוסח איטליה הוא נאמר גם בתפילת מנחה[4] ולפני ברכת המזון.[5] לפי נוסח אשכנז, שיר של יום נאמר בסוף התפילה לאחר "עלינו לשבח".[6]

בשבתות ובימים בהם אומרים תפילת מוסף, נוהגים בנוסח ספרד לומר את שיר של יום בין תפילת שחרית לקריאת התורה, בעוד על פי נוסח אשכנז אומרים את שיר של יום בסוף התפילה לאחר תפילת מוסף.[7]

בתשעה באב, יש נוהגים שלא לומר שיר של יום כיוון ששיר הוא דבר משמח. לפי מנהג אשכנז נוהגים לומר את שיר של יום בתפילת מנחה ולא בתפילת שחרית. לפי מנהג הספרדים יש שאין אומרים אותו כלל ויש שאומרים כרגיל בתפילת שחרית, וכך גם מנהג תימן הבלדי.

בתפילת ראשי חודשים וחגים

בראש חודש אומרים ברוב הקהילות את "ברכי נפשי" (תהילים, ק"ד);[8] ברוב הקהילות של נוסח אשכנז בא"י ובכמה קהילות ספרדיות, במקום השיר של היום בשבוע; ביתר הקהילות הספרדיות וכן בנוסח ספרד וברוב קהילות נוסח אשכנז בחו"ל בנוסף לשיר הקבוע.

אם חל ראש חודש בשבת, יש נוהגים לומר גם את מזמור השבת וגם את "ברכי נפשי". בקהילות אחרות מקפידים לא לומר "ברכי נפשי" בשבת בשל הפסוק "יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב" (תהילים, ק"ד, כ"ג) שאינו מתאים ליום השבת. סיבה נוספת לא לומר את המזמור בשבת היא שהמזמור דן בטבע ובבריאה ויום השבת בתפיסה היהודית הוא מעל הטבע.

לפי מנהג הגר"א אומרים בראש חודש ובחגים מזמורי תהילים אחרים, לפי שירת הלויים בזמן הקרבת קרבן מוסף ולא אומרים את השיר של היום בשבוע. עם זאת, שיר של שבת דוחה שיר של יום טוב.

טבלת מזמורי שיר של יום

מידע נוסף מסכת סופרים, הגר"א ...

שיר של יום בפורים

לפי רוב עדות ישראל (למעט חלק מהאשכנזים) אומרים שיר של יום מיוחד לרגל הפורים (יש האומרים במקום השיר הרגיל ויש שבנוסף). הספרדים וגם האשכנזים ההולכים בשיטת הגר"א אומרים את מזמור כ"ב בתהילים. לפי סדר עבודת ישראל אומרים ז', ובשושן פורים ס'. האיטלקים אומרים את מזמור ז', והתימנים אומרים את מזמור פ"ג. רוב עדות האשכנזים (חוץ מהנוהגים לפי מנהג הגר"א וסדר עבודת ישראל, כאמור לעיל) לא אומרים מזמור מיוחד לפורים.

מנהגי עדות וקהילות

לפי מנהג הגר"א

אין אומרים שני מזמורים ביום אחד. שיר של ראש חודש דוחה שיר של שבת ושל חנוכה. שיר של שבת דוחה שיר של חנוכה ושל יו"ט ושל חול המועד. אם חלה שבת באחד מששת הימים הראשונים של פסח או באחד מימי חוה"מ של סוכות, נדחה שיר של אותו יום מפני שיר של שבת ולמחר מתחילים משיר שפסק, ואומרים בכל יום כסדר (ושיר יום אחרון של חוה"מ נדחה).

לפי מנהג תימן

לפי מנהג עדות המזרח

לפי מנהג עדות המזרח נוסף שיר של יום הן בחגים והן בתעניות. ביום טוב שיר של יום נאמר לפני תפילת ערבית (בדומה ל"ברכי נפשי" שאומרים בראש חודש) ובין המזמורים שמוסיפים בתפילת שחרית בין "ה' מלך" ל"ברוך שאמר" – בין "יושב בסתר עליון" ל"מזמור שירו לה' שיר חדש". בראש חודש וחול המועד נחלקו המנהגים, המנהג הקדום היה שלא לומר שיר של יום, והבן איש חי הנהיג שיר של יום מפוצל: השיר של יום החול (ראשון, שני וכו') נאמר אחרי תפילת שחרית והשיר הנוסף של המועד נאמר לאחר תפילת מוסף וכך נוהגים היום בירושלים.

בנוסף נאמר שיר של יום מיוחד בי"א בתשרי (יום לאחר יום הכיפורים) שהוא מזמור פ"ה בתהילים – "רצית ה' ארצך".

לפי סדר עבודת ישראל

בסדר עבודת ישראל[11] מופיע רשימת פרקי התהלים לשיר של יום הנאמרים בימים מיוחדים. מזמורים אלו נאמרים לפי סדר זה בקצת קהילות אשכנז המערבי, בדרך כלל בנוסף לשיר של יום הרגיל.

Remove ads

ביאורים

  1. שם הכותרת מופיעה גם במקור

הערות שוליים

Loading content...
Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads