Loading AI tools
רב ישראלי, מנהיג הציבור החרדי-ליטאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי[1] (ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022) היה רב חרדי־ליטאי בולט, ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים. הבולט שבין ספריו הוא "דרך אמונה", העוסק בתחום המצוות התלויות בארץ. הרב קניבסקי היה מפורסם אף מחוץ למגזר החרדי ורבים ראו בו את גדול הדור והגיעו לקבל את ברכתו ועצתו.
לידה |
8 בינואר 1928 ט"ו בטבת ה'תרפ"ח פינסק, הרפובליקה הפולנית השנייה |
---|---|
פטירה |
18 במרץ 2022 (בגיל 94) ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב בני ברק, ישראל |
כינוי |
שר התורה רב חיים |
מקום קבורה | בית הקברות שומרי שבת |
מדינה | ישראל |
השכלה | |
מקום פעילות | בני ברק, ישראל |
תקופת הפעילות | 1957–2022 (כ־65 שנים) |
השתייכות | יהדות חרדית |
רבותיו | אביו הרב יעקב ישראל קניבסקי, הרב אברהם ישעיהו קרליץ, הרב ראובן כץ |
חיבוריו | דרך אמונה, שונה הלכות ועוד (ראו 'חיבוריו' להלן) |
בת זוג | בת-שבע קניבסקי |
אב | יעקב ישראל קניבסקי |
צאצאים | חנה שטיינמן, לאה קולדצקי, אברהם ישעיהו קנייבסקי, רות צביון, שלמה קנייבסקי, ברכה ברוורמן, דינה אפשטיין, יצחק שאול קנייבסקי |
מספר צאצאים | 8 |
חתימה | |
מאז פטירת הרב אהרן יהודה ליב שטינמן בשנת 2017 ועד לפטירתו, היה אחד משני מנהיגי הציבור הליטאי, לצד הרב גרשון אדלשטיין. השתתף בכמה מישיבות מועצת גדולי התורה של דגל התורה, אף שלא היה חבר בה.
נולד בפינסק, אז בפולין, בנם הבכור של הרב יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלר") ופעשא מרים, אחותו של החזון איש. אביו שימש סנדק בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו: הרב שמריהו יוסף קרליץ – רבה של קוסובה, והרב חיים פרץ קניבסקי. בא' בניסן תרצ"ד (1934) עלה עם משפחתו לארץ ישראל והם התיישבו בבני ברק. בתחילה התגורר עם משפחתו בבית דודו, החזון איש, ומאוחר יותר עברו לדירה סמוכה בשכונת גבעת רוקח. כאשר עבר החזון איש לשכונת זכרון מאיר עברה אף משפחתו להתגורר בסמיכות אליו.
למד ב"תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז". בגיל עשר החל ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק, שם למד אצל הרב מיכל יהודה ליפקוביץ שהחל למסור שיעורים בישיבה.[2] לאחר שש שנות לימוד בתפארת ציון, ביקש אביו שיבוא ללמוד אצלו בישיבת בית יוסף, ושם למד אצלו זמן אחד את מסכת יבמות. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה בראשות רבי ראובן כץ. בגיל 16.5, העיד עליו ראש הישיבה כי הוא בקיא בשלשה סדרי תלמוד בבלי "ידיעה יסודית ומקיפה בראשונים ואחרונים"[3]. בשנתו הראשונה שם, בגיל 17, סיים לראשונה את כל התלמוד הבבלי. במשך שנתיים שמע שיעורים מהרב אלעזר מנחם מן שך, שכיהן כר"מ בישיבה, וכן שמע שיעורים מהרב אליהו דושניצר, שכיהן כר"מ ומשגיח בישיבה. בשנתו האחרונה בישיבה שמע שיעורים מהרב יחיאל מרדכי גורדון שמונה לראש הישיבה באותה שנה[4]. מדי שבוע היה חוזר לביתו לקראת שבת, ואז למד תורה מדודו החזון איש. בעת לימודיו בישיבת לומז'ה פרצה מלחמת העצמאות וכל תלמידי הישיבה גויסו לשמירה בחזית המצרית, עם מקלות ואבנים בלבד. הרב שמואל גרוסברד, שמונה למפקדם, הורה לתלמיד הצעיר לעלות עם גמרתו לראש הגבעה, שם למד עד לסיום הקרבות[5].
בז' בכסלו תשי"ב (דצמבר 1951) נשא לאישה את בת שבע אסתר, בתו של הרב יוסף שלום אלישיב. השדכנים היו הרב בן ציון ברוק, ראש ישיבת נובהרדוק בירושלים, והחזון איש, ששיבח במכתב את החתן והכתירו בתואר "מרא דכולא תלמודא" (אדון התלמוד כולו). בסידור הקידושין כובד רבי ראובן כץ. בני הזוג התגוררו בפתח תקווה מספר חודשים והוא המשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק וחלקו דירה משותפת עם משפחות הרב נסים קרליץ, הרב עמרם זקס והרב דב וינטרוב, כאשר כל משפחה התגוררה בחדר אחד והמטבח היה משותף לכולן. בהמשך עברו לדירה מורחבת יותר שחלקו עם משפחת הרב פינחס שרייבר. בבני ברק החל ללמוד בכולל "עטרת יוסף", שלימים נקרא כולל חזון איש. הוא למד שם במשך עשרות שנים.
בסוף שנות השבעים ערך את פירוש "תבונה" על התלמוד הירושלמי לרב יצחק אייזיק קרסילשציקוב[6][7].
על אף היותו רב ליטאי פנו אליו רבים לקבלת ברכה (דבר המקובל יותר אצל אדמו"רים חסידיים). ברכותיו היו יוצאות דופן בקיצורן. הוא נהג להשתמש במילים "ברכה והצלחה", ובאמצע העשור השני של המאה ה-21 אף החל להשתמש בראשי התיבות "בּוּ"הַ", כדי לקצר את משך זמן הברכה[8][9]. בקמפיינים שונים, למשל לאיסוף תרומות או לחיסון, שימש שמו לעידוד ההיענות לקמפיין בתמורה לברכתו.[10] יש שסיפרו על הניסים שחוללו ברכות הרב.[11]
היה חבר בוועדת הרבנים של מרכז רפואי מעיני הישועה.
נפטר מדום לב בביתו בערב שבת ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב 18 במרץ 2022[12].
הלווייתו התקיימה יומיים לאחר פטירתו, ביום ראשון - י"ז באדר ב' ה'תשפ"ב, 20 במרץ 2022 בבני ברק. אורכו של מסע ההלוויה היה כקילומטר. הוא התחיל בבית הרב, ברחוב רשב"ם בבני ברק, והסתיים בבית הקברות שומרי שבת בעיר. השתתפו בה על פי הערכת משטרת ישראל כ-500 אלף משתתפים, ולפי עיריית בני ברק כ-750 אלף משתתפים, מה שהופך אותה להלוויה השנייה בגודלה בהיסטוריה של מדינת ישראל[13]. ההלוויה קיבלה סיקור מקדים נרחב לאור החששות בגין ריבוי המשתתפים הגדול והשפעות קיום האירוע על תשתיות ושירותים במרחב הציבורי בגוש דן[14].
לאחר פטירתו התפתח בין שלושת בניו סכסוך ירושה על עזבונו, ולאחר הליך גישור שנערך בבית דין צדק בני ברק, נחתם ביניהם הסכם חלוקה שווה[15].
הרב קניבסקי נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות חז"ל, כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו התבססה על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו הקנתה לו בציבור החרדי את התואר "שר התורה".
לרב קניבסקי היה מחזור לימוד שעליו הקפיד משנות העשרים לחייו וכינה אותו "החובות"[16].
הוא הקדיש ללימוד זה בעיקר את שעות הלילה, מחצות ועד להנץ החמה. הלימוד כלל מדי יום תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא, רמב"ם, טור, שולחן ערוך, נ"ך וזוהר. מדי יום למד שמונה דפים בתלמוד הבבלי ואת הסוגיות המקבילות בתלמוד הירושלמי. במסכתות שעליהן אין תלמוד בבלי (בעיקר בסדר זרעים) למד את התלמוד הירושלמי בקצב מוגבר, כדי לסיימו במקביל לתלמוד הבבלי. את הטור והשולחן ערוך למד עם נושאי כליהם בהספק של כחמישה דפים ביום (בעימוד של דפוס וילנה)[17]. בימי שישי היה מוסיף ללימוד שניים מקרא ואחד תרגום את מדרשי ההלכה הקשורים לפרשת השבוע לצד פרשני המקרא מהראשונים למד כל יום תנא דבי אליהו ובמוצאי שבת מוסיף מיוחד.
נהג לסיים מדי שנה את התלמוד כולו. במעמד הסיום השתתף קהל רב[18]. זמן הסיום נקבע לערב פסח על מנת לקיים סעודת מצווה בשל תענית הבכורות המוטלת עליו. בשנה מעוברת, שבה פוחת העומס של הספק לימודו, ניצל את חודש העיבור לעריכה והדפסה של ספר תורני חדש שעל כתיבתו עמל במשך כל השנה. בחיי אביו נהג להוסיף לשמו בפתח הספר את התואר הרב, אך לאחר פטירת אביו חדל מכך.
במהלך השנים למד את התלמוד הבבלי והירושלמי עם מספר חברותות, בהם הרב אלעזר צדוק טורצין (עמו הוציא את ספרו "שונה הלכות"), הרב חיים ישראל שפירא, הרב אברהם גולדשמידט והרב גדליה נדל[19]. בימי שישי היה לומד בחברותא קבועה עם גיסו הרב יצחק זילברשטיין. בשנותיו האחרונות למד לרוב בעצמו. את התלמוד הבבלי למד עם בנו הרב יצחק שאול.
הרב קניבסקי לא מסר שיעורים או שיחות למעט שלוש פעמים בשנה. בימי פטירת החזון איש ואביו מסר שיעור תורני על פי דרך לימודם בבית הכנסת לדרמן, וביום פטירת הרב שך מסר שיעור משניות בביתו.
אלפי מכתבי שאלות נשלחו אליו מדי שנה, בכל תחומי העניין התורניים. תשובותיו בדרך כלל קצרות מאוד וכוללות מילים בודדות. מתשובותיו שבכתב ושבעל-פה התפתחה ספרות שו"ת ענפה. כמאה ספרים מכילים מדור תשובות שלו לשאלות המחברים[20]. לא אחת התבטא שמחמת כתיבת התשובות לשאלות הרבות התעכב בכתיבת ספריו[21].
מעורבותו הציבורית של הרב קניבסקי החלה בעת הקמת מפלגת "דגל התורה" ב-1988[22]. הרב שך ביקש ממנו להופיע לצידו בכינוס יסוד המפלגה בבנייני האומה וצירף אותו עמו בנסיעתו לכינוס בירושלים. בכינוס בחירות שנערך לאחר מכן ביקש הרב שך שיביאו את הרב קניבסקי מביתו ורק לאחר מכן עלה לנאום כשהוא הקדיש חלק מנאומו לחלוק לו שבחים ולהדגיש את החובה לציית להוראותיו[23], ובין היתר אמר עליו כי "הוא הכי גדול ממה שיש לנו בעולם"[24].
בעת הקמת מועצת גדולי התורה של "דגל התורה" התבקש הרב קניבסקי להצטרף למועצה. לאחר שסירב הורה הרב שך לצרפו לצד חמיו הרב אלישיב כ"בעל דעה שאינו חבר", שיש להתחשב בדעתו אף אם לא השתתף בישיבות מועצת גדולי התורה[25].
בתקופת מעורבות ישראל במלחמת המפרץ, הובטח בשמו שבבני ברק לא יפלו טילים, בהסתמכו על אמירה דומה של דודו החזון איש[26]. הבטחה דומה פורסמה בשמו בעת מבצע עמוד ענן[27].
ב-2013, כאשר מפלגת "בני תורה" התמודדה בבחירות לרשויות המקומיות בשלוש ערים מול "דגל התורה", השתתף בישיבת המועצה כדי להביע את תמיכתו הפומבית ב"דגל התורה". באותה תקופה התבטא בחריפות נגד התומכים והמצביעים למפלגת "בני תורה" וכינה אותם "ריקים ופוחזים בעלי מחלוקת"[28]. לאחר הבחירות הורה לשואלים רבים על היפרדות מתומכי "בני תורה" במוסדות החינוך ובקהילות.
מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא תמך במהלכיו של הרב אהרן יהודה ליב שטינמן בהנהגת הציבור. בימי חוליו האחרון של הרב אלישיב פורסם ב"יתד נאמן" מכתב בכתב ידו של הרב קניבסקי, שבו כתב: ”הנה הנהגת הדור מסורה כיום למרן גאון ישראל הגראי"ל שטיינמן שליט"א, אשר כל מעשיו לשם שמים, והנה עתה זכינו שמרן שליט"א ע"פ הוראת מורי חמי שליט"א נטל עליו כל הנהגת העיתון יתד נאמן אשר אאמו"ר זללה"ה יסדו יחד עם מו"ר מרן הגרא"מ שך זללה"ה”[29].
לאחר פטירת הרב שטינמן בדצמבר 2017 גברה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור החרדי ליטאי הקשור ב"דגל התורה". לצידו בהנהגה עמד הרב גרשון אדלשטיין ראש ישיבת פוניבז' שעמד בראש מועצת גדולי התורה של המפלגה. לאחר אדר תשע"ח הוא כונה ב"יתד נאמן" "רשכבה"ג". באוקטובר 2018, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, השתתף שוב בישיבת מועצת גדולי התורה[30].
הרב קניבסקי עמד בנשיאות מוסדות חינוך וארגוני צדקה רבים, בהם עטרת שלמה, יששכר באהליך, קופת העיר, ועד הרבנים לענייני צדקה, לב לאחים ובד"ץ שארית ישראל. הוא קיבל בביתו מדי יום מאות פונים לעצה וברכה בתחומים שונים.
בראשית התפרצות נגיף הקורונה בישראל (מרץ 2020) ואל מול הוראת משרד הבריאות לסגור את כלל מוסדות החינוך, הורה הרב קניבסקי להשאיר את הישיבות ותלמודי התורה פתוחים, בנימוק שביטול תורה מסוכן יותר[31][32]. עם זאת, כעשרה ימים מאוחר יותר, כאשר התפשטה המגפה, ענה בתשובתו למכתב שו"ת כי מי שמזלזל בהוראות הרפואה מוגדר כרודף[33]. בגל המגפה השני (אוקטובר 2020) פורסם בשם הרב קניבסקי כי יש לפתוח את תלמודי התורה בניגוד להנחיות הממשלה, שאסרו על כך[34]. ביוני 2021 קרא לכולם להתחסן נגד נגיף הקורונה, כולל גילאי 12–15[35].
הרב קניבסקי טרח לחזק את תקנותיו ופסיקותיו של החזון איש, בהם: אי הסתמכות על היתר מכירה בשנת השמיטה, איסור שימוש בחשמל ומים המסופקים תוך חילול שבת, אי הסתמכות על עירוב עירוני עקב הקושי להשגיח שלא ייפסל משבוע לשבוע, קריאת מגילת אסתר בעיר בני ברק גם ביום שושן פורים מספק, ועוד[36].
לרבים מבאי ביתו הורה הרב קניבסקי על: גידול זקן והנחת הפאות לפני האוזניים[37], איסור ענידת שעון יד לגברים משום איסור לא ילבש,[38] לבישת חולצות עם שרוולים ארוכים[39], כתיבת חיבורים תורניים[40], ועוד.
הרבה לייעץ לאנשים הסובלים מבעיות בריאות שונות, לעסוק בלימוד תורה בנושא הקשור לאופי הבעיה – בשם או בתוכן העניין[41].
הנהגה בולטת נוספת שלו היא עידוד לנישואים מוקדמים באזור גיל שמונה עשרה, וכך גם נוהגים רבים מנכדיו[42].
הרב חיים קניבסקי היה נשוי לרבנית בת-שבע קניבסקי, בתו של הרב יוסף שלום אלישיב, שנפטרה בשנת תשע"ב (2011), ואב לשמונה ילדים - חמש בנות ושלושה בנים. שניים מגיסיו הם הרב יצחק זילברשטיין והרב עזריאל אוירבך. בניו ובנותיו:
אורחות יושר - דברי מוסר, מלוקטים בעיקר מדברי חז"ל, מהראשונים ומהאחרונים.
הרב קניבסקי הרבה להשיב לשואליו בכל תחומי העניין התורניים, אך לרוב התבסס על דברי קודמיו ומיעט להכריע בשאלות חדשות. התשובות בדרך כלל קצרות מאוד וכוללות מילים בודדות בלבד[48]. מתשובותיו שבכתב ושבעל-פה התפתחה ספרות שו"ת ענפה. כמאה ספרים מכילים מדור תשובות שלו לשאלות המחברים. בין הספרים הבולטים המוקדשים לתשובותיו:
בשנת ה'תשע"ב יצא ספר בשם "מאחורי הפרגוד" ובו דברי תורה ואמרות בנושאים שונים, ממנו ומהרב שטיינמן.
בנוסף, מדי שבוע יצא[דרושה הבהרה] עלון שבת בשם דברי שי"ח ובו תשובות ודברי תורה ממנו ממהלך השבוע החולף.
הרב קניבסקי נהג לחתום על ספריו בראשי התיבות שי"ח בהגרי"י (שמריהו יוסף חיים בן הגאון רבי יעקב ישראל).
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.