Loading AI tools
הכנסת ה-22 (2019–2020) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הכנסת העשרים ושתיים כיהנה לאחר הבחירות שהתקיימו ביום 17 בספטמבר 2019, י"ז באלול ה'תשע"ט. הכנסת הושבעה ב-3 באוקטובר 2019, ד' בתשרי ה'תש"ף[hebrew 1], וכיהנה עד להשבעת הכנסת העשרים ושלוש ב-16 במרץ 2020, כ' באדר ה'תש"ף.
מדינה | ישראל |
---|---|
גוף פרלמנטרי | הכנסת |
ממשלות | ממשלת ישראל השלושים וארבע (ממשלת מעבר) |
תקופת כהונה |
3 באוקטובר 2019 – 16 במרץ 2020 (166 ימים) |
מערכת בחירות | 17 בספטמבר 2019 |
הנהגה | |
יושב ראש הכנסת | יולי אדלשטיין (בפועל) |
הרכב | |
הכנסת ה-22 היא הכנסת הראשונה בה, לאחר הבחירות, במסגרת המאמצים להקמת הממשלה, החלה תקופת 21 הימים לפני פיזור הכנסת על פי סעיף 10 לחוק יסוד: הממשלה (תקופה מסוג זה התרחשה גם בשלהי תקופת הכנסת השבע עשרה, אך זו הייתה עקב התפטרות של ראש הממשלה המכהן). במהלך תקופה זו, חבר הכנסת שזוכה להמלצה כתובה מצד 61 ח"כים מקבל מנשיא המדינה את המנדט להקמת ממשלה למשך 14 יום נוספים. תקופה זו הסתיימה ב-11 בדצמבר, והכנסת פיזרה את עצמה. על מנת להימנע מקיום הבחירות לכנסת העשרים ושלוש בתאריך המוגדר בחוק, 10 במרץ 2020, י"ד באדר ה'תש"ף, בשל חלותו של חג הפורים ביום זה, הקדימה הכנסת את הבחירות ל-2 במרץ 2020, ו' באדר ה'תש"ף.
התפזרותה המהירה של הכנסת ה-22 היוותה המשך של המשבר הפוליטי בישראל שהחל בשנת 2019: כנסת זו הייתה לכנסת השנייה ברציפות שלא הביעה אמון בממשלה חדשה ולפיכך, ממשלת ישראל השלושים וארבע, שכיהנה מתחילת תקופת הכנסת העשרים, המשיכה לכהן כממשלת מעבר עד לאחר הבחירות לכנסת ה-23, עם הקמת הממשלה ה-35 ב-17 במאי 2020. בכך, נשבר שיא אורך כהונתה של ממשלת מעבר בישראל שלא זכתה לאמון הכנסת. כמו כן, בשל התפזרות הכנסת, מערכת הבחירות לכנסת ה-23 הייתה מערכת הבחירות השלישית שהתקיימה בתוך פחות משנה, וכהונת הכנסת הייתה לקצרה מכל כהונות הכנסת, מלבד כהונתה של הכנסת העשרים ואחת.
רשימה | ראש הרשימה | מושבים | |
---|---|---|---|
הכנסת ה-22 | הכנסת ה-21 | ||
כחול לבן | בני גנץ | 33 | 35 |
הליכוד | בנימין נתניהו | 32 | 39[hebrew 2] |
הרשימה המשותפת | איימן עודה | 13 | 10[hebrew 3] |
ש"ס | אריה דרעי | 9 | 8 |
ישראל ביתנו | אביגדור ליברמן | 8 | 5 |
יהדות התורה | יעקב ליצמן | 7 | 8 |
ימינה | איילת שקד | 7 | 5 |
העבודה-גשר | עמיר פרץ | 6 | 6 |
המחנה הדמוקרטי | ניצן הורוביץ | 5 | 4[hebrew 4] |
הכנסת העשרים ושתיים נבחרה רק כחמישה חודשים לאחר הבחירות לכנסת העשרים ואחת. לפיכך, רבות מהסיעות בחרו לשמור על סדר שמות חברי רשימותיהן, וגם במפלגות האחרות לא חלו שינויים מפליגים.
בכנסת העשרים ושתיים כיהנו שמונה חברי כנסת שלא כיהנו בכנסות קודמות:
בנוסף כיהנו בכנסת העשרים ושתיים 8 חברי כנסת שכיהנו בכנסת בעבר, אך לא כיהנו בכנסת העשרים ואחת. נוספה עליהם חברת הכנסת סתיו שפיר שכיהנה בכנסת העשרים ואחת מטעם מפלגת העבודה הישראלית, והתפטרה מהכנסת (ההתפטרות היחידה בכנסת זו) כדי להתמודד במסגרת רשימת המחנה הדמוקרטי:
בכנסת זו כיהנו 32 יהודים דתיים וחרדים. מתוכם 4 נשים:
בכנסת זו כיהנו 28 נשים:
בכנסת זו כיהנו 5 להט"בים:
בכנסת זו כיהנו 14 חברי כנסת לא יהודים, מתוכם 3 נשים:
מבחינה עדתית/דתית של חברי כנסת אלו:
בכנסת זו כיהנו 12 חברי כנסת בדרגות אלוף-משנה ומעלה בצה"ל:
4 חברי כנסת נוספים מילאו תפקידים בכירים בזרועות הביטחון:
בכנסת זו כיהנו 10 חברים שכיהנו בעבר כראשי עיריות ומועצות:
בכנסת זו כיהנו 9 בעלי תואר דוקטור. לא כיהן בכנסת זו בעל פרופסורה:
בכנסת זו כיהנו 20 חברים שלא נולדו בישראל:
אחמד טיבי וגיסו אוסאמה סעדי כיהנו כחברי הכנסת מטעם מפלגת תע"ל בהרשימה המשותפת, בדומה לכנסות הקודמת.
הכנסת העשרים ושתיים העבירה במהלך תקופת כהונתה שלושה חוקים. הראשון, תיקון הוראת שעה לחוק יסודות התקציב, שהעניק מספר סמכויות לוועדות הזמניות של הכנסת, שכיהנו עד השבעת הכנסת העשרים ושלוש, וזאת בשל אי הקמת הממשלה[3].
שני החוקים הנוספים הם חוק התפזרות הכנסת ה-22[4] והוראות לבחירות הכנסת ה-23[5], שמטרתם הייתה להסדיר את הקדמת הבחירות ל-2 במרץ 2020 (ו' באדר ה'תש"ף). הבחירות הוקדמו בשמונה ימים מתוך מטרה להימנע מבחירות בפורים וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע והתקיימו ביום שני. הליך החקיקה הסתיים בשעות הלילה המאוחרות של 12 בדצמבר 2019 (אף שכבר הסתיים מנדט הכנסת להרכבת הממשלה, הליך החקיקה, כיוון שכבר החל, התמשך גם מעבר לחצות הלילה) ובכך החל תהליך מערכת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש.
חוסר יכולתה של ממשלת המעבר לבצע רפורמות במשרדי הממשלה השונים או להעביר בכנסת את תקציב המדינה לשנת 2020, והיותה של מדינת ישראל שרויה במשבר שלטוני זה לאורך זמן כה רב ובגירעון תקציבי, הביאו חברי כנסת שונים לתמוך בפומבי בתיקוני חקיקה שיאפשרו עריכת בחירות ישירות לראשות הממשלה בלבד, מבלי לפזר את הכנסת העשרים ושתיים ולערוך בחירות כלליות לכנסת העשרים ושלוש במועד (90 יום מרגע ההחלטה על בחירות חדשות), או בקיצור תקופת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש מקרוב ל-90 יום מהתפזרות הכנסת, לתקופה קצרה יותר של כ-45 יום או כ-60 יום. כמו כן, הציעו חברי כנסת שונים לבטל בחקיקה של הוראת שעה את יום השבתון הקבוע בחוק הבחירות לכנסת לכל יום שבו נערכות בחירות לכנסת, על מנת להפחית את עלות הבחירות למשק המדינה. למרות הצעות אלה של חברי הכנסת, טענה מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית כי מסיבות לוגיסטיות ולשם קיום הוראות שונות בחוק הבחירות לכנסת, שנועדו לשמור על תקינותו וטהרתו של הליך הבחירות, לא ניתן יהיה לקצר את תקופת 90 הימים לפני הבחירות הנקובה בחוק יסוד: הממשלה, וכן לא ניתן יהיה לבטל את יום השבתון ביום הבחירות[6].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.