Loading AI tools
חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 קובע את עקרונותיו של תקציב המדינה ואת אופן ניהולו. החוק אושר בשנת 1985 בכנסת האחת עשרה, ומאז תוקן יותר מ-50 פעמים.
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 3 באפריל 1985 |
| תאריך חקיקה עברי | י"ב בניסן תשמ"ה |
| גוף מחוקק | הכנסת האחת עשרה |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 1139, עמ' 60 |
| הצעת חוק | ממשלתית |
| משרד ממונה | משרד האוצר |
| מספר תיקונים | 53 |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
  | |
חוק יסוד: משק המדינה קובע שתקציב המדינה ייקבע בחוק, הוא חוק התקציב שאותו מאשר הכנסת מדי שנה או שנתיים.[1] חוק יסודות התקציב קובע את העקרונות לפיהם נבנה חוק התקציב ואת אופן ניהולו של התקציב שאושר. עמד על כך שופט בית המשפט העליון מישאל חשין: "חוק יסודות התקציב בכללו יועד לשמש תשתית לחוקי התקציב המתקבלים מדי שנה בשנה. חוק זה, אין עניינו לא בשקלים ולא באגורות אלא ביסודות התקציב: בנורמות כלליות שיועדו להיותן מוטמעות בכל חוק תקציב שייחקק בעתיד."[2] נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, הציגה את המטרה הנוספת של החוק: "להגביר את הפיקוח על ההקצאה והשימוש בתקציב השנתי של תאגידים, רשויות מקומיות וגופים נתמכים אחרים."[3]
בעקבות חוקרת המשפט האמריקאית אליזבת גארט (אנ') ציינה הנשיאה ביניש את ייחודו של חוק יסודות התקציב:
הצעת החוק הוגשה כחלק מתוכנית הייצוב הכלכלית של 1985, שנועדה להוריד את שיעור האינפלציה, לאזן את מאזן התשלומים ולייצב את מצב המשק. החוק אושר בכנסת האחת עשרה ב-27 במרץ 1985,[4] כהוראת שעה לשנות התקציב 1985, 1986, 1987. באותן שנים שנת התקציב התחילה בחודש אפריל, כך שהחוק אושר לקראת תחילתה של שנת התקציב 1985.
בתיקון מס' 4 לחוק, שנחקק לקראת תחילתה של שנת התקציב 1988, הפך החוק לחוק קבוע.[5] דברי ההסבר להצעת החוק נימקו צעד זה: "לחוק יסודות התקציב נקבעה תחולה מוגבלת למשך שלוש שנות תקציב, וזאת כדי שניתן יהיה לבחון במשך תקופה זו האם הוראותיו עומדות במבחן הביצוע ומשיגות את מטרותיהן. לאור הניסיון החיובי שנרכש בביצוע החוק מוצע לעשות את החוק לחוק של קבע."[6]
בדצמבר 1991, במסגרת "חוק ההסדרים" שנחקק לקראת תחילתה של שנת התקציב 1992, נוסף לחוק יסודות התקציב סעיף 3א,[7] שבא, כדברי השופט יצחק זמיר, "לשרש את שיטת הכספים הייחודיים, ולהסדיר את מתן התמיכות על ידי משרדי הממשלה באופן שוויוני."[8]
ביולי 2009 אושר תיקון מס' 36 לחוק, המחייב את הממונה על השכר באוצר לפרסם גם את השכר הנמוך במגזר הציבורי ולא רק את השכר הגבוה, לרבות שכרם של עובדי הקבלן במשרדי הממשלה.[9]
במרץ 2011 אושר תיקון מס' 40 לחוק, ולפיו נוסף לחוק סעיף 3ב המתואר להלן, לפיו יוכל שר האוצר להפחית מתקציבו של גוף מתוקצב או גוף נתמך סכומים של עד פי 3 מההוצאה שהוציא, אם היא במהותה לשם פעילות נגד עקרונות המדינה.[10] תיקון זה כונה "חוק הנכבה", משום שאחת ממטרותיו היא מניעת ציון הנכבה.
בהתאם לסמכות שניתנה בחוק התקינו שרים את התקנות הבאות:
החוק קובע את מבנהו של תקציב המדינה, וקובע כי חוק תקציב שנתי יכלול את אלה:
לחוק תקציב יש לצרף:
בתקציב יצוינו סכומי הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב ומספרי שיא כוח אדם; הסכומים והמספרים יחולקו לסעיפי תקציב, תחומי פעולה ותוכניות.
פרק מיוחד בחוק, פרק ג', עוסק בתקציב הביטחון.
הממשלה רשאית למלא בשנת כספים פלונית את מספר המשרות הנקוב בחוק התקציב השנתי. חלוקת המשרות לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתוכניות תהיה כמפורט בחוק התקציב השנתי.
סעיף 3א לחוק קובע שחוק תקציב שנתי יקבע את הוצאות הממשלה לצורך תמיכה במוסדות ציבור - מוסדות שאינם ממוסדות המדינה הפועלים למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט או מטרה דומה. חלוקת הכספים בין מוסדות ציבור הנמנים עם אותו סוג תיעשה לפי מבחנים שוויוניים,[14] שיקבע השר הממונה על סעיף התקציב המתאים, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה (הנושא נמצא בתחום אחריותו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט ציבורי-מינהלי). בהתאם לסמכותו לפי סעיף זה פרסם שר האוצר נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור,[15] והיועץ המשפטי לממשלה פרסם הנחיות בעניין אופן מימוש הסעיף.[16]
סעיף 3ב לחוק קובע כי שר האוצר רשאי, בהסכמת השר הממונה על סעיף התקציב שלפיו מתוקצב או נתמך גוף מסוים, להפחית מהסכומים שיש להעבירם מתקציב המדינה לאותו גוף, כאשר גוף זה הוציא הוצאה שהיא במהותה אחד מאלה:
פרק ד' לחוק מקנה לשר האוצר כלים לפיקוח על תקציביהם של גופים (למעט בנק ישראל, רשות מקומית וחברה ממשלתית) שהממשלה משתתפת בתקציבם, במישרין או בעקיפין, או שחבריהם או חברי הנהלתם, כולם או מקצתם, מתמנים בידי הממשלה או בידי שר. התקציב של תאגיד כזה טעון אישור של שר האוצר. שר האוצר והשר הנוגע בדבר רשאים לקבוע לתאגיד כזה את שיא כוח האדם שלו וכן, על פי החלטת הממשלה, להורות לו להפחית את תקציבו או את שיא כוח האדם שלו בסכום או בשיעור שיקבעו. שר הפנים רשאי לקבוע לרשות מקומית את שיא כוח האדם שלה וכן, על פי החלטת הממשלה, להורות לה להפחית את תקציבה או את שיא כוח האדם שלה בסכום או בשיעור שיקבע.
סעיף 29 לחוק קובע שגוף מתוקצב וגוף נתמך, כהגדרתם בחוק זה, לא יסכים על שינויים בשכר, בתנאי פרישה או בגמלאות, או על הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, ולא ינהיג שינויים או הטבות כאמור, אלא בהתאם למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה או באישורו של שר האוצר. הסכם או הסדר הנוגד את הוראות סעיף זה, בטל. גוף מתוקצב וגוף נתמך חייבים למסור למנכ"ל משרד האוצר לפי דרישתו כל מידע שיש בו צורך למטרות מעקב אחר ביצוע חוק זה או חוק תקציב שנתי. הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר נדרש למסור לכנסת, אחת לשנה, דו"ח על העסקת עובדים (כולל עובדי קבלן) בגוף מתוקצב וגוף נתמך ועל תנאי שכרם של העובדים.
פרק ו' לחוק קובע הגבלות על לקיחת אשראי בידי רשויות מקומיות וגופים נתמכים.
בעקבות התיקון לחוק יסוד: משק המדינה, שבו הוגדרה בחוק היסוד "שנת תקציב המשכי" כתקופה שבה פעלה הממשלה ללא חוק תקציב מאושר, נוסף לחוק יסודות התקציב פרק ו'1, שתחילתו ב-1 בינואר 2021, העוסק בשנת תקציב המשכי.[17]
סעיף 3א לחוק, שבא להסדיר את מתן התמיכות למוסדות ציבור על ידי משרדי הממשלה באופן שוויוני, שימש פעמים אחדות בסיס לעתירות לבג"ץ:
סעיף 29 לחוק, הקובע את בטלותו של הסכם לשכר או תנאי פרישה בגוף מתוקצב או נתמך, החורג מהתנאים שנקבעו החוק, הובא פעמים אחדות לדיון בבית הדין לעבודה.
חוק יסודות התקציב, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק יסודות התקציב, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
