בית העלמין העתיק בצפת
בית קברות בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הקברות היהודי העתיק בצפת הוא מבתי העלמין העתיקים בארץ ישראל. שימש במשך מאות רבות של שנים כמקום קבורה לבני המקום ובהם דמויות בולטות וחשובות במורשת ישראל. בית הקברות מצוי לאורכו של המדרון המערבי של העיר צפת. בקצה רחוב האר"י במורד הר כנען למול נחל עמוד וצופה על הכנרת. מדי שנה מבקרים בו למעלה מ-700 אלף איש הפוקדים את קברי הצדיקים שבמקום ביניהם לפי המסורת קברי תנאים, אמוראים, מקובלים ואדמו"רים רבים[1]. בסמוך אל בית הקברות העתיק נמצא "בית הקברות החדש של צפת". בצידו הצפוני נמצא בית הקברות הצבאי של צפת הנמצא על צלע ההר ובקרבתו האנדרטה לזכר שבעה מעולי הגרדום.
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 | |
| פרטי בית הקברות | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| אתר רשמי | |
| מיקום | צפת |
| קואורדינטות | 32°58′07″N 35°29′12″E |
|
(למפת צפת רגילה)   בית העלמין העתיק בצפת | |
  | |
בכניסה אל בית הקברות נמצא מקווה האר"י.
האזכור הקדום ביותר הוא של תלמיד רבי עובדיה מברטנורא בשנת 1495 המזכיר את בית העלמין ואת קברו של הנביא הושע בן בארי. בשנת 1635 בקירוב מספר גרשון בן אליעזר סגל על כפר עין זיתון:"עין זיתון בה בית כנסת בנוי וסגור עם ספר תורה. ולצפון הכפר בית חיים."[2]
בית הקברות הישן משתרע על קרקע ששטחה נאמד במאה וחמישים דונם. בעקבות רעש האדמה וגלישת קרקע ניתן למצוא בבית העלמין לעיתים קברים מעל קברים.
החלקה הספרדית העתיקה
מן המאה ה-18 נוצרה הפרדה בקבורה בין הנקברים בני הקהילה האשכנזית לבין בני הקהילה הספרדית. רוב הספרדים נקברו בחלק הצפוני של בית העלמין. לעיתים ניתן למצוא קבורה ספרדית במערות קבורה בחלק הדרומי.
בשנת ה'תשע"ו (2015) גילה ד"ר ניסן שריפי, עורך דין ומרצה למשפטים, את מקום קברו המדויק של הרדב"ז, וזאת לאחר מחקר מעמיק בו סקר ד"ר שריפי מקורות רבים, אשר הצביעו על העובדה, כי הרדב"ז נקבר מימינו של קבר רבי משה מטראני (המבי"ט), בחלקת קבר האר"י, אשר היה תלמידו במצרים. כך, בכ"א בחשוון תשע"ו נערכה הילולה ראשונה על קברו של הרדב"ז, וזאת לאחר למעלה ממאה שנה של היעלמות קברו עקב איתני הטבע (רעידות אדמה וסחף קרקעי) בשילוב עם שימור לקוי של בית הקברות העתיק בצפת[3].
החלקה האשכנזית העתיקה
רוב בני הקהילה האשכנזית בעיר נקברו בחלק הדרומי של בית העלמין.
בית הקברות הצבאי
רוב הקברים בחלקה זו הם מן המאה ה-20 וצפופים מאוד. בחלקה קבורים בין היתר חללי המצור על עכו במלחמת השחרור.
החלקה הספרדית החדשה
לאחר קום המדינה הוקמו שתי חלקות חדשות לאשכנזים ולספרדים.
החלקה האשכנזית החדשה
אתרים בבית העלמין
- מקווה האר"י. המקווה בנוי על מעיין שעל פי המסורת בו נהג האר"י לטבול.
- קברו של ר' פנחס בן יאיר- בתוך כיכר גדולה ישנו עץ גדול שעליו תלויים בדים ושקיות פלסטיק. קבר זה מקובל להקיף שבע פעמים תוך כדי תפילה.
- קורבנות רעידת האדמה שהתרחשה בשנת 1837.
- קורבנות המגפה והרעב של מלחמת העולם הראשונה ביניהם 104 מצבות של נספי גירוש תל אביב.
- מצבת עולי הגרדום- בבית הקברות נקברו שבעה עולים מ-12 לוחמי המחתרות שהוצאו להורג בתלייה על ידי הבריטים בכלא עכו בשנת 1947.
- קורבנות הפיגוע במעלות.
- קורבנות הפיגוע באוטובוס ילדי אביבים.
עד שנת 2020 הקבר העתיק ביותר המתועד הנמצא במקום היה קברו של רבי יוסף פאלנסי משנת 1482 (ה'רמ"ב). באפריל 2021 התגלו שני מצבות שתוארכו לשנת 1380 לערך.
בין הקבורים בצפת ישנם מחכמי צפת שחיו בעיר במאה ה-16, הרוגי רעש האדמה שפקד את העיר בשנת 1837, קרבנות הפרעות שהתרחשו בעיר בתקופת המנדט הבריטי, עולי הגרדום ועוד.
הבולטים ביניהם:
- רבי שלמה אלקבץ (ה"לכה דודי")
- רבי משה קורדובירו (הרמ"ק)
- רבי יוסף קארו (ה"בית יוסף")
- רבי משה מטראני (המבי"ט)
- רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז)
- רבי יצחק לוריא (האר"י הקדוש)
- רבי משה אלשיך (האלשיך הקדוש)
- רבי יוסף מטראני (מהרי"ט)
- רבי יוסף יהודה חכים (ה"חכם באשי")
- רבי דוד מלובין
- רבי אברהם דב מאבריטש (ה"בת עין")
- רבי חיים טירר (ה"באר מיים חיים")
- רבי לייב בעל הייסורים
- ישראל אריה לייב שניאורסון
- הרב לוי ביסטריצקי
- לוחמי הפלמ"ח וההגנה שנפלו במערכה על העיר
- חללי טבח צפת במאורעות תרפ"ט, חללי העיר במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט ונרצחי הפיגוע במונית בכביש עכו-צפת.
- הילדים שנרצחו בפיגוע במעלות ובפיגוע באביבים.
- הרב זאב וולף הלוי טירנואר
- הרב אלעזר קעניג
קברים עממיים
| שם | תקופה | מקור המסורת | הערות |
|---|---|---|---|
| הושע בן בארי | המאה ה-8 לפני הספירה | תלמידו של עובדיה מברטנורא (1495 לערך) | דמות מקראית, נביא |
| בארי | משה באסולה (1522 לערך) | ||
| רבי יהושע בן חנניה | המאה ה-2 | חיים ויטאל (1570 לערך) | תנא |
| רבי שמעון בן חלפתא | |||
| רבי פינחס בן יאיר | נפתלי הרץ בכרך (1648 לערך) | ||
| הינוקא מכפר סכנין | רבי אברהם ישמעאל חי סנגויניטי (1742 לערך) | דמות מספרות הזוהר | |
| צאצאי הינוקא מכפר סכנין | |||
| רבי יוסי בר יעקב | |||
| רבי חייא מהזוהר | |||
| רבי אבא מהזוהר | |||
| רבי יהודה מהזוהר | |||
| רבי חזקיה בר רב | |||
| רבי יוסי מהזוהר | |||
| סעדיה גאון | המאה ה-9 | גאון | |
| בחיי אבן פקודה | המאה ה-11 | ראשון, לא ידוע המקום המדויק | |
| אלעזר בן ערך | המאה ה-1 | יוסף סופר (1760 לערך) | תנא, לא ידוע המקום המדויק |
| הרוגי בית דין | שמחה בן יהושע מזאלאזיץ (1764 לערך) | ||
| אמו של הינוקא מכפר סכנין | המאה ה-2 | מנחם מענדיל מקאמיניץ (1838 לערך) | דמות מספרות הזוהר |
| קבר חנה ושבעת בניה | המאה ה-2 לפני הספירה - המאה ה-1 לספירה | משה ריישר (1850 לערך) |
הזנחת המקום באופן מתמשך הביאה לכך שקברים רבים נעלמו. יששכר דב פטמן, ניצול שואה שעלה ארצה בשנות הארבעים, עשה רישום ומיפוי חלקיים לכשלושת אלפים מצבות מתוכן כאלף וארבע מאות נושאות כתובות[4]. תיעודו של פטמן שימש כבסיס לסקר נרחב שנעשה על ידי חוקר ארץ ישראל רמי יזרעאל החל משנת 1990. בתחילת שנות התשעים הוחלט לשקם את בית העלמין ולהתאים אותו לביקורי מאות אלפי עולי הרגל והמבקרים המגיעים אליו בכל שנה. בשנת 2011 נשרף חלק מבית העלמין, ולאחר זמן קצר שופץ בשנית, כולל דרכי גישה נאותות, ושיקום מערך הניקוז במקום.[5].
- אריאל אפרים אהרונוב, "בית החיים העתיק בצפת - מסורות, תיעודים ומציאות בשטח", בתוך: עץ חיים, חלק ל"ח עמ' תקי"ח-תקמ"ג, ניו יורק תשפ"ב.
- אלי אליאך, מערת צדק בצפת - מערת הפרושים תלמידי הגר"א, Academia.edu, מאי 2023
- יוסי סטפנסקי, מצבות מספרות: השתקפות הקהילה היהודית בצפת בבית הקברות היהודי, עת-מול 284 (אוקטובר 2023), עמ' 26–29.
אתר האינטרנט הרשמי של בית העלמין העתיק בצפת- מגזין ארץ וטבע, בית העלמין העתיק, באתר ynet, 11 באוגוסט 2003
- בני משה, צפת: התלמידים מאמצים קברי אלמונים, באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2013.
- בית העלמין צפת (כולל רשימת קברים) באתר המועצה הדתית צפת.
- מאגר קברים בבית העלמין העתיק בצפת באתר Yichus.net.
- בית העלמין בצפת באתר מאגר בתי העלמין היהודים הבינלאומי (באנגלית).
- בית העלמין העתיק בצפת, באתר BillionGraves
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
