Loading AI tools
רב איטלקי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר בשנת 1515), היה רב איטלקי ופרשן המשנה, רב העיר ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית. נודע בעיקר בשל פירושו למשנה, שהפך לחיבור המרכזי ביותר בפרשנות המשנה.
| לידה |
1445 ה'ר"ה  ברטינורו (אנ'), מדינת האפיפיור  |
|---|---|
| פטירה |
1500? (בגיל 55 בערך) ה'ר"ס  ירושלים, הסולטנות הממלוכית |
| מקום קבורה |
 קבר עובדיה מברטנורא, ירושלים |
| תקופת הפעילות |
?–1500 |
  | |
רבי עובדיה נולד באיטליה לרבי אברהם ירא מהעיר ברטינורו (אנ'), או ברטנורה (Bartnòra) בדיאלקט האיטלקי המקובל באזור, השוכנת בנפת פורלי-צ'זנה שבמחוז אמיליה-רומאניה, ועל שמה נקראת המשפחה.
יש הטוענים[1] כי השם יר"א הוא למעשה ראשי תיבות של יהי רצוי אחיו.[2] אחרים טוענים[3] כי שם המשפחה הוא ייחודי לרבי עובדיה עצמו על שם הפסוק: ”וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת יְהוָה מְאֹד” (מלכים א', י"ח, ג').
בנעוריו למד בישיבה של רבי יוסף קולון, שהייתה בבולוניה, בירת מחוז אמיליה-רומאניה הסמוכה לעיר הולדתו ברטנורא.[4] לאחר מכן התגורר במשך מספר שנים בסאן ג'ינסיו(אנ'),[5] עיירה קטנה בנפת מצ'רטה שבמחוז מארקה, כשישים ק"מ דרומית-מערבית לבירת המחוז אנקונה. מתקופה זו נותרו מספר מכתבי המלצה ותעודות שונות בכתב ידו, וכן תפילה שחיבר,[6] ובתחילת שנות השמונים של המאה ה-15 שימש כרב העיר צ'יטה די קאסטלו,[7] השוכנת בחלקו העליון של הנהר טיבר בשיפולי הרי האפנינים, בנפת פרוג'ה, בצפון מחוז אומבריה שבאיטליה. באותה תקופה אף נמנה עם חשובי הבנקאים היהודים בעיר, ושמו מוזכר במסמך רשמי של האפיפיור מ-12 בפברואר 1485 בראש רשימת הבנקאים המורשים להעניק הלוואות בריבית עבור תושביה הנוצריים של העיר, בו מופיע בין השאר פטור עבור כל הבנקאים היהודים מלסחור בשבתות ובמועדי ישראל.[8]
בא' בכסלו ה'רמ"ז (29 באוקטובר 1486), עזב רבי עובדיה את העיר,[9] ככל הנראה בעקבות פטירת אשתו, והחל במסעו לירושלים שבארץ ישראל. במהלך המסע, שארך כשנה וחצי, ביקר רבי עובדיה בין היתר בקהילות היהודיות ברומא, בנאפולי ובסלרנו הסמוכה, בפלרמו שבסיציליה, באלכסנדריה ובקהיר שבמצרים, ובעזה, בחברון ובבית לחם שבארץ ישראל.
שהה מספר שבועות בנאפולי, עבר לסלרנו הסמוכה בה דרש כארבעה חודשים, ושב לנאפולי. ביום צום י"ז בתמוז הפליג לפלרמו שבסיציליה, שם דרש מדי שבת כשלושה חודשים על איסורי הלשנה, נידה ונישואי תערובת. הרשים את שומעיו, שהציעו לו להשתקע למשך שנה לפחות, אך הוא דחה את הפנייה והפליג משם לאחר סיום חגי תשרי. על האנייה פגש במקרה את ידידו רבי משולם מוולטרה שהיה גם הוא בדרכו לארץ ישראל אך נאלץ לרדת מהאנייה באמצע הדרך בשל עימות עם המלחים, תקרית שציערה את רבי עובדיה. בהגיעו למצרים התקבל בכבוד רב על ידי הנגיד רבי נתן ב"ר חיים הכהן שולאל, שהיה בעבר רב בארץ ישראל ונאלץ לברוח בשל כובד המיסים שהטילו הממלוכים ומאימת המלשינים. הוא הציע לרבי עובדיה שלא יעלה לירושלים מסיבות אלו, אך רבי עובדיה סירב אף לו. משראה כך רבי נתן הפקיד אותו על ביתו בירושלים ומינה אותו לעמוד בראש הקהילה.[10]
לקראת חג הפסח, בי"ג בניסן ה'רמ"ח (1488), הגיע רבי עובדיה לירושלים והתקבל בה בכבוד רב. בימי הפסח התאכסן בביתו של הרב יעקב רם קולונמאנו (רב אשכנזי ממוצא איטלקי), ואחר הפסח עבר לגור בביתו הנטוש של הנגיד רבי נתן שולאל. באותה תקופה חיתה בירושלים קהילה קטנה ודלת אמצעים של כ-70 משפחות[11], כפי שהוא מתאר באיגרתו: ”ומן היהודים לא נשארו בה היום שבעים בעלי בתים מדלת העם...” תושביה היו עניים ואפילו לא היו להם ספרי תורה. מאחר שפרנסתו הייתה מצויה מפיקדונות בנקאיים נושאי ריבית אותם השאיר באיטליה, נרתם רבי עובדיה לשיפור המצב העגום. הוא אף קיבל תרומות ייעודיות לצורך זה מאחיו ומאביו שנותרו באיטליה.
עקב השתדלותו לסייע לביסוס וחיזוק הקהילה מבחינה רוחנית וחומרית כאחד, וכן בשל גדולתו התורנית, תפס עד מהרה מקום של כבוד בין תושביה היהודים של ירושלים, והתמנה לרבה הראשי, מינוי שהוכר גם על ידי השלטונות הממלוכים. הוא דרש בבית הכנסת פעמיים בחודש בעברית, תיקן שיעורי תורה ודרשות להמון העם, והיה אחראי על חלוקת כספי הצדקות שהגיעו מערי אירופה עבור עניי ירושלים. בין שאר פעולותיו הייתה הקמתה המחודשת של החברה קדישא בירושלים, בה שימש הוא כחבר מן המניין ואף עסק אישית בקבורה. כמו כן סייע בשיקום בית הכנסת ברובע היהודי שנהרס בידי פורעים.[12]
חיזוק לפועלו קיבל רבי עובדיה כעבור מספר שנים, לאחר גירוש ספרד ועלייתה של קבוצה מהמגורשים לירושלים. חלק מחברי הקבוצה, שהייתה בעלת אוריינטציה תורנית גבוהה ומוטיבציה לחיזוק היישוב בירושלים, הצטרפו ללימודים בישיבה אותה הקים הרב בסיוע הנגיד של מצרים, הדיין ר' יצחק בן נתן שולאל, שמימן את החזקתה.[13]
כאמור נמנה רבי עובדיה על תלמידיו של רבי יוסף קולון (מהר"י קולון), שאף הזכירו בספר השו"ת שלו[14] (עובדיה מברוטונולו), ומכנה אותו שם בתואר החיבה "ידיד נפשי". בין חבריו נמנו רבי יוסף אלאסכנדראני עמו למד בירושלים, רבי יצחק עראמה והמקובל רבי מאיר אבן גבאי. על ההערכה הרבה שרכשו לו כל חכמי דורו ניתן ללמוד מדבריו של הרדב"ז בתשובה, עת הוא מצטט את פירושו למשנה:
והאיש הזה היה מפורסם בחכמה וראש לכל רבני ירושלים, והוא היה תלמיד אשכנזים וראה את כל דברי הראשונים כי היה אחרון בזמן, כי אין לו מ' שנה שנתבקש לישיבה של מעלה (כלומר: נפטר לפני פחות מארבעים שנה)... הנה הר"ר עובדיה אשר הזכרתי למעלה היה איטליינו ובקי בכל מנהגיהם... והוא היה אחרון שבכולם, וכל חכמי צרפת וספרד ואשכנז שבירושלם היו יושבים לפניו כפופים לו.
— שו"ת הרדב"ז חלק ד, סימן קח
קשה לדעת בוודאות מתי חיבר את פירושו זה, אך ככל הנראה השלים אותו רק כשהיה בארץ ישראל, כפי שאפשר להסיק מן המילים הערביות ששילב בו. עם זאת, סימנים אחרים מעלים את ההשערה שהתחיל בחיבורו עוד כשהיה באיטליה.
פירושו מבוסס בעיקר על פירוש רש"י לתלמוד הבבלי אותו הוא מצטט רבות, כמעט מילה במילה, אולם במקרים רבים הוא מסתמך גם על הרמב"ם בפירושו למשניות וגם בפסקיו ההלכתיים. בסדרים זרעים וטהרות הוא מרבה להשתמש בביאורו של רבי שמשון משאנץ מבעלי התוספות וכן בביאורו של הרא"ש. מאחר שבמשניות לא נמצאת מסקנת הגמרא מרבה הרע"ב לשקף את מסקנות האמוראים בדיוניהם על קטע המשנה המדובר הן בתלמוד הבבלי והן בתלמוד הירושלמי. יש מי שהצביע על כך[16] כי בפירושו הסתמך אף על פסקי הרי"ף וזאת מתוך מטרה להביא עקרונות פסיקתיים בתוך פירושו.
עקב בהירותו הפך פירוש הרע"ב למפרש המרכזי והבסיסי של המשנה ונתפס בעיני רבים כמו פירוש רש"י על התלמוד[17] וכמעט כל הפרשנים שאחריו מתייחסים לדבריו, משלימים אותם, או חולקים עליהם.[18] המפורסמים שבהם הם: התוספות יום טוב לרבי יום-טוב ליפמן הלר מפראג, ומלאכת שלמה לרבי שלמה עדני מתימן-ירושלים. כמו כן פירוש המשנה קב ונקי מבוסס ברובו על פירוש ר' עובדיה מברטנורא ומהווה למעשה מעין קיצור של הפירוש.
חשיבות מחקרית רבה יש לאיגרות שכתב ומכילות ידיעות הלכתיות, גאוגרפיות והיסטוריות בעלות ערך. והן יצאו במספר מהדורות:
תיאורים ומסורות שהשתמרו באיגרותיו:
מראה העיר ירושלים והכותל המערבי:
ירושלים עם כל חרבותיה ושוממותיה יש בה ארבעה שווקים ארוכים, יפים מאוד, לא ראיתי כמוהם.
וכותל מערבי, אשר הוא קיים עדיין – רצוני לומר חלק ממנו – אבניו הן אבנים גדולות מאד ועבות, לא ראיתי כגודל האבנים ההן בשום בניין קדמון, לא ברומי ולא בשאר מקומות.
מצבה הדמוגרפי של הקהילה היהודית בעיר:
ומן היהודים לא נשארו בה היום שבעים בעלי בתים מדלת העם... אלמנות רבות, זקנות וגלמודות... שבע נשים כנגד איש אחד... והם מקרבים עתה כל הבא לשבת בארץ ומכבדים ומנשאים אותם... כי הזקנים עיניהם פקוחות ויחלו... שימותו הגרים הבאים לארץ למען יירשום כי אומרים שהם גזברים על ההקדש וממון הנכרים שאין להם יורשים נכסיהם להקדש.
יחס השלטונות:
מן הישמעאלים אין גלות (=התעמרות על בסיס דתי) ליהודים כלל... ואין פוצה פה ומצפצף... וכי יראו הרבה יהודים יחד לא יקנאו כלל.
והסולטאן קאיתבאי... עשה נגד [דעתם של] כל שריו ועבדיו וכל עם ארצו.
כאמור קיימת מחלוקת לגבי שנת פטירתו: המסמך האחרון הנמצא בידינו, בו נזכר שמו בין החיים הוא איגרת מתלמידו האלמוני, שנכתבה בראשית שנת ה'רנ"ו (1496). ולעומת זאת באיגרת משנת ה'רע"ח (1518), כבר נזכר שמו "מהר"ר עובדיה ירא ז"ל" כלומר שאז כבר לא חי.
יש מי שרוצה לטעון[22] שכבר בשנת ה'רס"ט (1509) לא היה הרב מברטנורא בין החיים, מאחר ששמו לא נכלל בין חכמי ירושלים שחתמו באותה שנה על התקנה לפטור תלמידי חכמים ממיסים ואין הדבר מסתדר עם העובדה שנחשב כראש רבני ירושלים בתקופתו.
מסורת נוספת קיימת כי נפטר בשנת ה'ר"ס, ואילו בספר "שלשלת הקבלה" הרחיק את פטירתו לשנת ה'ר"צ (1530), דעה שאינה מסתברת כלל, על פי הממצאים שבידינו.
ערך מורחב – קבר עובדיה מברטנוראבצדה המזרחי של עיר דוד, למרגלות הר הזיתים, בחלקה המכונה "חלקת הספרדים", שוכנת מערת קבורה המיוחסת כקברו של רבי עובדיה.[23] אך גם על כך יש עוררים, כי אין הוכחה ברורה שאכן זוהי מערת הקבורה המתוארת בספר "פרשת אלה מסעי" לרבי משה חגיז ובציטוט משם כמעט מילה במילה על ידי רבי משה בן חביב בספרו "גט פשוט"[24]: ”היום מעיין זה (השילוח והוא גיחון) ידוע לדרומה של ירושלים וקורין אותו בערבי סילוואן, הוא לגוף בית הקברות סמוך למערה הסתומה אשר נקברו שם המרדכי וקלונימוס הזקן ורבינו עובדיה מברטנורא ושאר הצדיקים כידוע לנו מפי הזקנים.” וכפי שהברטנורא עצמו כותב באיגרתו: ”בכל גבול ירושלים, בשדות ובכרמים, נמצאים תחתיהם מערות גדולות חצובות, מערה לפנים ממערה... והכלל, כי מבית ומחוץ בבתים ובשדות נמצאות מערות אין מספר.”[25]
אריה קינג, בעודו עובד בעמותת אלע"ד המטפחת את הקבר, יזם לראשונה את קיומה של הילולה לזכרו של רבינו עובדיה מברטנורא. ההילולה הראשונה נוסדה ב-2004. מאחר שתאריך הפטירה של רבי עובדיה אינו ידוע, יזם קינג את ההילולה בג' בסיוון, בשל קרבתו לחג מתן תורה.[26]
| תקופת חייו של הרב עובדיה מברטנורא על ציר הזמן |
|---|
 |
מתיה קם, רבי עובדיה מברטנורא (1450 - לפני 1516), באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
עובדיה בן אברהם מברטנורה, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
