Loading AI tools
אמן אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארתור שִׁיק (לעיתים ארטור; בפולנית: Arthur Szyk; 16 ביוני 1894 – 13 בספטמבר 1951) היה צייר ומאייר יהודי-אמריקאי יליד פולין, שהתפרסם בסגנונו המאופיין באיורים צבעוניים.
,_Portrait_with_pipe_(c._1946),_New_Canaan,_CT.jpg) | |
| לידה |
16 ביוני 1894 לודז', האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
13 בספטמבר 1951 (בגיל 57) ניו כנען, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
אקדמיה ז'וליאן |
| תקופת הפעילות |
1914–1951 (כ־37 שנים) |
| תחום יצירה |
ציור, איור |
| יצירות ידועות |
הגדת שיק |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
יוליה ליקרמן שיק |
  | |
 |
 |
| בולי "מועדים לשמחה" ה'תשי"א בעיצובו של שיק |
שיק נולד בקיץ 1894 בעיר לודז' שבפולין הרוסית. למד אמנות בפריז, בקרקוב ותקופה קצרה בארץ ישראל.
במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הרוסי. במסגרת שירותו הצבאי הגיע עד מרכז רוסיה, ושם הייתה לו הזדמנות להתרשם מן האדריכלות המזרחית, מן הדגמים הקישוטיים ומן הצבעוניות שהיו אופייניים למקום. הוא הושפע גם מעיטור ספרים מימי הביניים ומכתבי יד פרסיים.
בשנת 1919 יצא לאור ספרו הראשון המאויר, שהיה סאטירה על המצב הפוליטי בגרמניה. בשנת 1921 עבר לפריז, שם הוציא את מגילת אסתר מאוירת וספרים נוספים. בשנת 1926 יצא לאור בפריז ספרו Le Juif qui rit ("היהודי הצוחק"), ובו בדיחות מאוירות על יהודים. את ההקדמה לספר כתב השר אנטול דה-מונזי (אנ').[1]
בשנת 1932 אייר את אמנת קאליש (המאה ה-14). באותה תקופה הציג מספר תערוכות, בהן לאיורים שערך לחבר הלאומים והוצג בז'נבה.
בשנת 1931 הכין איורים של הנשיא ג'ורג' וושינגטון והמהפכה האמריקאית. בשנת 1934 ביקר בארצות הברית על מנת לקבל עיטור מיוחד מהקונגרס האמריקאי, לרגל שנת המאתיים להולדת ג'ורג' וושינגטון.
בשנת 1936 שהה שיק בפולין, ואז סיים את יצירתו המפורסמת ביותר – הגדה של פסח הידועה כהגדת שיק.[2] יצירה זו הוגדרה על ידי עיתון "הטיימס" הלונדוני כאחד מהספרים היפים ביותר שיצאו מתחת ידי אדם. בכל אותה תקופה, שילב שיק איורים אנטי-נאציים ביצירותיו. מפחד הגרמנים, ביקשו הבריטים משיק להשמיט איורים אלו מההגדה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה דעותיו האנטי-נאציות של שיק התקבלו בהערכה, ואפילו הפכו לנכס. ההגדה הודפסה עם הקדשה למלך ג'ורג' השישי, והעותק הראשון הוענק לו במתנה. שלטונות פולין ובריטניה שלחוהו לארצות הברית כדי שיעודד את החברה האמריקנית להתנגד לנאציזם.
בדצמבר 1940 התיישב בעיירה ניו כנען שבקונטיקט, ובה התגורר עד לפטירתו. בשנות המלחמה פרסם שיק ספרים רבים וקריקטורות המציגות את הנאצים באור שטני ונלעג; לדוגמה – באיורים למגילת אסתר (בגרסה המאוחרת של ההוצאה), עיטר שיק את המן הרשע, תלוי על עץ, ועליו סמלי צלב הקרס. שיק אייר עבור עיתונים וכתבי-עת רבים, וגם עבור גופים ממשלתיים ופרטיים. אמו ואחיו של שיק, שהתגורר בפולין, נספו בשואה.
לאחר המלחמה הצטרף שיק ל"קבוצת ברגסון" הרוויזיוניסטית בראשותו של הלל קוק (פיטר ברגסון), שהגדירו: "מחלקת אמנות של איש אחד". מעתה ואילך נסחף שיק בלהט האידיאל הציוני, תוך אהדה לקבוצות המחתרת של האצ"ל והלח"י.
בשנת 1947 השלים יצירה של שלושה ויטראז'ים, המתארים את גדעון, שמשון ויהודה המכבי, בבית הכנסת "תפארת ישראל בקליבלנד.[3]
ב-22 במאי 1948 קיבל אזרחות של ארצות הברית.
לאחר קום המדינה אייר שיק את מגילת העצמאות, ואת בולי מועדים לשמחה של שנת תשי"א.
מיצירותיו הידועות (מלבד אלו שהוזכרו) ניתן למנות את ספרי התנ"ך המאוירים: איוב, ורות. סיפורי הנס כריסטיאן אנדרסן, סיפורי אלף לילה ולילה, הכרזת העצמאות של ארצות הברית ועוד רבים. יצירותיו מאופיינות בצבעים חזקים ובסגנון המזכיר את כתבי היד הפרסיים הקדומים.
שיק היה בעל מודעות פוליטית וחברתית גבוהה ונלחם נגד אפליית השחורים בארצות הברית ונגד המקארתיזם. ב-1951 הוא נקרא לחקירה בפני ועדת הקונגרס בחשד לשיתוף פעולה עם הקומוניסטים. חקירה זו פגעה בו קשות ובשובו ממנה לקה בהתקף לב ונפטר בגיל 57 בלבד, ב-13 בספטמבר 1951.[4]
שיק היה נשוי לג'וליה ליקרמן, ולבני הזוג נולדו בן ובת.
ארתור שיק (1894-1951), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
