סיפורי אלף לילה ולילה

סיפורי אלף לילה ולילה (בערבית: كتاب ألف ليلة وليلة - בתעתיק מדויק "כִּתאב אלף לילה ולילה", או לילות ערב (מתרגום הספר לאנגלית: The Arabian Nights' Entertainment). אוסף של סיפורי עם מזרח תיכוניים, שחלקם הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות העולמית.

המונח "אלף לילה ולילה" מפנה לכאן. לערך העוסק בסדרת טלוויזיה טורקית, ראו אלף לילה ולילה (סדרת טלוויזיה).

מקור הסיפורים בפרס, בהודו, בסין, בקהילות ישראל (ראו בהמשך) ובעמי ערב השונים. נאספו במשך כמה מאות שנים. ככל הנראה, האוסף הראשון נכתב במאה השמינית או המאה התשיעית. אוסף הסיפורים תורגם לעברית על ידי יוסף יואל ריבלין, ויצא לאור בשלושים-ושניים כרכים בהוצאת קריית ספר.

היסטוריה

עמוד מתוך הספר כתב יד משנת 1429 בפרסית

מקורם של הסיפורים בארצות רבות. חלק מסיפורים אלה קודמים למועד שבו קובצו לאוסף אחד. ניתן לזהות בהם סיפורים שמקורם בהודו (בעיקר משלי חיות שמקורם באגדות בסנסקריט), בספרות הפרסית, במצרים ובחצי האי ערב, ואף ממקורות עממיים יהודיים^[1].

ניתן לזהות שחלק מהסיפורים מקורם בבגדאד בתקופת בית עבאס, ואילו באחרים ניתן לראות סממנים של תרבות ערבית קדם-אסלאמית, ואף מוטיבים קדומים יותר שמקורם בתרבויות מסופוטמיה הקדומות (תרבויות בבל, אשור ואף שומר).

ג'וזף ג'ייקובס, בהקדמה למהדורת 1896 של הספר שיצאה בלונדון, מחלק את הסיפורים לארבע קבוצות:

1. סיפורים שמקורם בתרבות הפרסית וההודית.
2. סיפורים שמקורם בבגדאד במאה התשיעית בתקופת שלטונו של הארון א-רשיד.
3. תוספות שמקורן בפולקלור המצרי, בעיקר מאזור קהיר החל מהמאה ה-12 ועד המאה ה-15.
4. סיפורים שהם למעשה תוספות אירופאיות מאוחרות (ביניהם "עלי באבא וארבעים השודדים" ו"אלאדין ומנורת הקסמים" שנוספו לאוסף על ידי המתרגם הצרפתי אנטואן גלן).

כתבי היד הקדומים ביותר המצויים כיום של חלקי האוסף, בשפה הערבית, מקורם בסוריה מהמאה השמינית. אבן א-נאדים מבגדאד מזכיר את האוסף ב"פיהריסט" (קטלוג הספרים) שלו מהמאה התשיעית. אזכור נוסף של האוסף מופיע בספרו של אל-מסעודי "שדות המרעה של הזהב ומכרות האבנים היקרות". הגרסה המודפסת הראשונה בערבית יצאה לאור בשנת 1775, אך כיום אין עותקים ששרדו מהוצאה זו.

אוסף פרסי מהמאה ה-11 מאת קאטראן טבריזי הוא האוסף הקדום ביותר הנקרא בשם "אלף לילה ולילה".

הגרסה הראשונה של הספר, שהופיעה באירופה (ופורסמה בשנים 1704–1717, ב-12 כרכים, בשם Les Mille et une nuits, contes arabes traduits en français - "אלף לילה ולילה - סיפורי ערב מתורגמים לצרפתית") היא תרגום לצרפתית של אנטואן גלן אשר תרגם גרסה ערבית של האוסף. באוסף זה הופיעו הסיפורים "אלאדין ומנורת הקסמים" ו"עלי באבא וארבעים השודדים", אשר לא הופיעו בטקסט הערבי המקורי. גאלאן מציין כי שמע את הסיפורים ממספר סיפורים נוצרי מרוני שבא מחלב בשם חנא דיאב.

הספר זכה להצלחה רבה בכל רחבי אירופה, והוצאו מהדורות רבות שלו.

תרגום נוסף שזכה להצלחה רבה הוא תרגומו של סר ריצ'רד פרנסיס ברטון המכונה The Book of the Thousand Nights and a Night - "ספר אלף לילה ולילה" משנת 1885. ספר זה, שיצא בלונדון ב-10 כרכים, כלל את כל הסיפורים בלא צנזורה, דבר שאינו אופייני לתקופה הוויקטוריאנית, וזאת על אף התיאורים הארוטיים ואף פורנוגרפיים, והאיורים הארוטיים שבספר. ה"הצדקה" המוסרית הוויקטוריאנית שניתנה לפרסום המלא היה היעדר המוסר בארצות המזרח ובערב. ברטון עקף את חוקי הצנזורה הנוקשים, בכך שפרסם מהדורה מוגבלת פרטית, למזמינים בלבד.

בעקבות הצלחת הספר, הוציא ברטון אוסף נוסף בן שישה כרכים, שנקרא "The Supplemental Nights to the Thousand Nights and a Night" - "הלילות הנוספים לאלף לילה ולילה". אוסף זה יצא לאור בין השנים 1886–1898.

אוסף אחר שפורסם בצרפת היה תרגומו של הד"ר ג'. ס. מרדורוס המבוסס על כתב יד מהמאה ה-14 מסוריה, שנמצא בספרייה הלאומית של צרפת. הספר עדיין לא תורגם במלואו לעברית.

סיפור המסגרת

כתב יד ערבי מראשית המאה ה-14.

סיפור המסגרת מספר על המלך שאהריאר, מאי שבין הודו לסין (גרסאות מאוחרות יותר מספרות על מלך של הודו וסין גם יחד), שמגלה כי אשתו אינה נאמנה לו. הוא מואס במין הנשי כולו: הוא מורה על הוצאת אשתו להורג, ומצווה על הווזיר (השר הבכיר) שלו למצוא לו כלה בתולה חדשה בכל לילה. בכל בוקר, לאחר ששכב עם אשתו החדשה, לה נישא בערב הקודם, ולפני שיהיה באפשרותה לבגוד בו, הוא מוציא גם אותה להורג.

לאחר זמן-מה, כל נתיני הממלכה חיים בפחד, מוחים ומקללים את המלך, ומבריחים את בנותיהם מהממלכה. לבסוף הווזיר אינו מצליח למצוא יותר בתולות בממלכה. בתו של הווזיר, שחרזדה (במקור שהרזאד - השם המקובל בעברית מקורו בתרגום הרוסי של שם זה), המתוארת כמשכילה ואמיצה, מחליטה, למרות הפצרות אביה, להתחתן עם המלך. היא מבקשת להביא איתה לארמון את אחותה דינאזאד (במקור דוניאזאד), ובלילה אחותה מבקשת ממנה לספר לה ולמלך סיפור; אולם הסיפור אינו מסתיים ובאור הבוקר היא שותקת ומשאירה את המלך במתח. המלך מבטיח שלא להוציאה להורג, כדי שתסיים לספר לו את הסיפור בלילה הבא. בלילה הבא, לאחר שסיימה את הסיפור הראשון, החלה בסיפור שני, שאף הוא אינו מסתיים, וכך הלאה, במשך אלף לילה ועוד לילה. לאחר 1,001 לילות, כשהיא כבר אם לשלושה מילדיו, משתכנע המלך לחדול ממנהגו ולא להרוג את שחרזדה.

המלומד מייקל יאן דה הוחה סבר כי סיפור מסגרת זה מבוסס למעשה על מגילת אסתר, או לחלופין, שני הסיפורים מבוססים על מקור קדום יותר. בדומה למגילה, כל לילה הגיעה מלכה אחרת אל המלך אחשוורוש, ורק אסתר הצליחה להישאר מלכה לזמן ארוך יותר.^{[דרוש מקור]}

הידועים שבסיפורים

האוסף כולל סיפורים רבים מאוד; כמה מהידועים שבסיפורי אלף לילה ולילה:

• חלומותיו של אלנשר - אלנשר משקיע את כל כספו בסל של כלי זכוכית, הוא חולם על כך שימכור את הכלים ויקנה סחורות אחרות עד שיתעשר מאוד, ישא את בתו של הווזיר ויחיה חיי פאר. לפתע הוא בועט בלי משים בסל והופכו על פיו, שובר את כלי הזכוכית ולחלומותיו על העושר בא הקץ.
• נקמתו של דובן - הרופא דובן ריפא את מלך יוון מצרעת. אולם, המלך נתן אמון בדברי משמיציו של הרופא וציווה לערוף את ראשו. לפני שעמדו להוציאו להורג נתן דובן למלך ספר, ואמר לו כי אם יקרא שורה מסוימת בדף מסוים ואחר כך יציג שאלות לראשו שייערף, ישיב לו הראש על כל שאלה. המלך דפדף בספר וחיפש את השורה שאליה התכוון דובן, ומפעם לפעם היה מרטיב את קצה אצבעו כדי שיקל עליו לדפדף. דפי הספר היו מכוסים רעל והמלך מת, וכך נקם דובן את נקמתו אחרי מותו.
• סינבד המלח
• עלי באבא וארבעים השודדים
• אלאדין ומנורת הקסמים
• הנסיך אחמד והפיה פארי באנו

שלושת הסיפורים האחרונים הם תוספות מאוחרות יחסית לאוסף, ונכללו לראשונה בתרגום לצרפתית של אנטואן גלן מן המאה ה-18.

סיפורים שמקורם יהודי

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: פרק זה נשען על מקורות חד גוניים, מעטים ומיושנים, ולכן חשוד באי דיוקים. תודה.

המלומד פרלס (Perles) הדגים במאמריו כיצד מספר מהסיפורים, שמקורם ככל הנראה במהדורה מקהיר, נוגעים לנושאים יהודיים, וככל הנראה מבוססים על סיפורים יהודיים. המלומד שובן (Chauvin) הציע כי סיפורים אלה מקורם בספריו של ואהב איבן מונאביה - יהודי שהמיר דתו לאסלאם^[2][3].

בין הסיפורים אשר המלומדים סבורים שמקורם בספרות יהודית ניתן למנות את (המיספור - על פי סדר הלילות בספרו של ברטון):
22. אלא א-דין אבו א-שמט
41. אלי שאה וזומורוד
52. הישראלי המאמין
114. מלאך המוות והמלך הגא
115. מלאך המוות והמלך העשיר
116. מלאך המוות ומלך בני ישראל
117. אלכסנדר הגדול והעניים
119. השופט היהודי ואשתו הצדקת
122. עושה המגשים האדוק ואשתו הצדקת
126. האלוף המוסלמי
127. בתו של המלך הנוצרי
128. הנביא וההשגחה העליונה
130. מלך האי והיהודי הצדיק
132. מלכת הנחשים
133 המסע השביעי של סינבד
136. יודאר ואחיו
137. אייב וג'ריב
155. חסן מבצרה
161. העיוור והנכה
163. עבדאללה והדייג
168. עבדאללה איבן פאזיל ואחיו
183. הרון א-רשיד ותאופט א-קאלוב
196. סיפורו של עלי קוג'יה
203. סולטאן תימן ושלושת בניו
256. סיפורו של עבדאללה.

בסך הכל המלומדים סבורים כי כתשיעית מהסיפורים נכתבו על ידי ווהב איבן מונאבי או עורכים יהודים (חלקם מומרים לאסלאם) אחרים.

סיפור נוסף שמקורו אינו יהודי, אולם מאזכר את יהודי קהיר הוא הסיפור על הנסיך המכושף, בו מסופר על תושבי העיר שהפכו לדגים בצבעים שונים, ובמהלך הסיפור משוחררים התושבים מצורת הדג שלהם, והדגים הצהובים הופכים ליהודים - אזכור לחובת הזיהוי שהנהיג החליף עומאר השני כלפי היהודים במצרים.

מעבר לזאת, חלק מהעדויות המוקדמות ביותר לקיומות של קובץ סיפורי אלף לילה ולילה מגיעות מהגניזה של בית הכנסת של פוסטאט^[4].

השפעות תרבותיות

בספרות

מרגע פרסומם באירופה, לסיפורי אלף לילה ולילה הייתה השפעה רבה על עולם הספרות, והם השפיעו הן על סופרים מערביים כגון הנרי פילדינג והן על סופרים ערביים כגון נגיב מחפוז.

בנובלה 'סיפורי אלף לילה ולילה' - שהיא בת 14 פרקים, כנגד 14 ימי הנסיעה של אונית מהגרים מקופנהגן לניו יורק, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, מספר יהודי בשם יענקל יונבר מקרושניק לשלום עליכם, המסב עמו על הסיפון, על השואה שעברה על משפחתו והחורבן והכיליון של קהילתו שנקלעו בין הפטיש של האנטישמיות הפולנית לסדן הניסיונות של גרמניה ורוסיה לסגור ביניהן יריבויות על אדמת פולין והיהודים היו ל'כפרה' - "כל מי שלבו נדבו נקם בנו וטבל בדמנו", של כל הצדדים.

אדגר אלן פו כתב אגדה בשם "הלילה האלף ושניים" (שמו המקורי של האוסף באנגלית הוא "אלף ואחד לילות"). סיפור זה מתאר מסע שמיני של סינבד המלח. בסיפור זה מתארת שחרזדה מאורעות שאירעו בפועל בשלהי המאה ה-19, והמלך כה מזועזע מהתיאורים שמורה על הוצאתה להורג של שחרזדה.

ספריהם של נגיב מחפוז "לילות וימי ערב" ושל גיתה האריהארם "כאשר חלומות נודדים" מבוססים אף הם על אלף לילה ולילה, וכן סדרת הקומיקס של ביל וילינגהאם פייבלס מבוססת בחלקה על דמויות שהופיעו באלף לילה ולילה.

סיפורי אלף לילה ולילה השפיע על השירה העולמית. כך לדוגמה, שירו של אלפרד טניסון "מחשבות על לילות ערב" משנת 1830 מבוסס על הסיפורים וכן שירו של ויליאם וורדסוורת' "הפרלוד" משנת 1805.

ספרו של סלמאן רושדי "שנתיים, שמונה חודשים ועשרים ושמונה לילות", שיצא לאור בשנת 2015, נכתב בהשראת "סיפורי אלף ולילה". שמו הוא דרך אחרת לציון 1,001 לילות.

גרסאות קולנועיות וטלוויזיוניות

מילי אביטל בתפקיד שחרזדה ודוגריי סקוט בתפקיד שארייר, במיני-סדרה מבית הולמרק, "לילות ערב"(אנ'), 2000

Aladdin and the Wonderful Lamp (1917).

סיפורי אלף לילה ולילה היוו השראה לעשרות עיבודים טלוויזיוניים וקולנועיים. סרטו של פריץ לאנג "Der müde Tod" מבוסס על הספר, וכן הסרט ההוליוודי משנת 1924 "הגנב מבגדאד" בכיכובו של דאגלס פיירנבקס מבוסס על אחד מהסיפורים. גרסה נוספת של סרט זה משנת 1940 צולמה בבריטניה.

הסיפורים היוו השראה לסרט ההנפשה הגרמני משנת 1926 "עלילות הנסיך אחמד" - סרט ההנפשה הראשון שנעשה באורך מלא.

הסרט "לילות ערב" משנת 1942 בכיכובה של מריה מונטז בתפקיד שחרזדה, סאו דסרטאגיר בתפקיד אלי בן אלי, וג'ון הול בתפקיד הארון א-רשיד, היה הראשון מהסרטים ההוליוודים המבוסס על סיפור המסגרת של אלף לילה ולילה, אולם בסרט זה שחרזדה מנסה להדיח את החליף הרון א-רשיד ולהתחתן עם אחיו. מריה מונטז וג'ון הול שיחקו גם בסרט משנת 1944 "עלי באבא וארבעים השודדים" המבוסס על אחד הסיפורים.

בשנת 1974 יצאה לאקרנים גרסתו של פייר פאולו פאזוליני ל"לילות ערב".

הסרט המרוויח ביותר מבחינה מסחרית^{[דרוש מקור]} המבוסס על סיפורי אלף לילה ולילה היה סרט האנימציה האמריקאי "אלאדין" מבית וולט דיסני משנת 1992, בו דיבבו סקוט ויינגר ורובין ויליאמס. בעקבות סרט זה הופקו סרטי המשך ("שובו של ג'אפר" ו"אלאדין ומלך הגנבים"), סדרת טלוויזיה מונפשת, וגרסת לייב-אקשן.

"מסעות סינבד" עובדו לטלוויזיה ולקולנוע מספר פעמים, ובהן סרט האנימציה משנת 2003 "סינבד: אגדת שבעת הימים", בט דיבבו בראד פיט וקתרין זיטה-ג'ונס. גרסה ידועה נוספת היא סדרת האנימציה משנת 1958 "המסע השביעי של סינבד", של האנימטור ריי הראיהאוסן.

מיני-סדרה הטלוויזיה בבימויו של סטיב בארון "לילות ערב"(אנ') משנת 2000, בכיכובם של מילי אביטל בתור שחרזדה, ושל דוגריי סקוט בתור שארייר, בהפקה מבית הולמרק. סדרה זו זכתה בפרס אמי ב"קטגוריית איפור ותלבושות".

בשנים 2011–2012 שודרה סדרת האנימציה הקנדית "אגדות אלף לילה ולילה" שמבוססת גם כן על אותו אוסף.

מוזיקה

בשנת 1888 הלחין המלחין הרוסי ניקולאי רימסקי-קורסקוב באופוס 35 את היצירה שחרזאדה המבוססת על היצירה. היצירה כוללת ארבעה פרקים שנקראים: "הים וספינתו של סינבד", "הנסיך קלנדר", "הנסיך הצעיר והנסיכה הצעירה" ו"פסטיבל בבגדד".

מספר מחזות זמר הופקו על בסיס אלף לילה ולילה, והסיפורים אף השפיעו על יצירות מוזיקת פופ ורוק. להקת הרוק המתקדם הבריטית "רנסאנס" הקליטה בשנות ה-70 יצירה מונומנטלית בשם "שחרזאדה" המתארת אף היא את סיפורה של הנסיכה הצעירה.

ראו גם

• סיפור עם
• ספרות ערבית
• סיפורים מלמדים

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: סיפור הדייג
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סיפורי אלף לילה ולילה

• אלף לילה ולילה בתרגום יוסף יואל ריבלין, באתר פרויקט בן-יהודה
• אלף לילה ולילה התרגום המלא של סר ריצ'רד ברטון לאלף לילה ולילה (אנגלית)
• התרגום המלא לאנגלית של סיפורי אלף לילה ולילה מאת הסופר אדוארד פוויס מאת'רס, באתר ארכיון האינטרנט
• חנה עמית-כוכבי, נקמת גברים, חוכמת נשים, באתר ynet, 20 באפריל 2008 (פתיחת הספר בתרגום חדש)
• דניאל בהר, דניאל בהר בריאיון עם חנה עמית-כוכבי, באתר הארץ, 28 במאי 2008
• שלמה אבס, לילות ערב: מבחר מאלף לילה ולילה, כרך ב', היו לילות, באתר הארץ, 25 במאי 2011
• נועה מנהיים, הכוח הפסיכולוגי והמרפא של אלאדין, באתר הארץ, 22 ביוני 2016
• חן מלול, אלף לילה ולילה והיהודים, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 14 בנובמבר 2019
• סקירה על אלף לילה ולילה מאת אביעד רז, באתר מט"ח
• דפנה פורמבה, "סיפור מסיפורי אלף לילה ולילה בחמש גרסאות", ג'מאעה, 1997
• סיפורי אלף לילה ולילה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• יוסף סדן (ליקט תרגם וביאר), "לא אלף ולא לילה", עם עובד 2003.

הערות שוליים

1. האנציקלופדיה היהודית
2. האנציקלופדיה היהודית, אלף לילה ולילה
3. האנציקלופדיה היהודית, ואהב איבן מונאביה
4. סיפורי אלף לילה ולילה והיהודים, הספרייה הלאומית