Loading AI tools
איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון ומפקד חיל האוויר הישראלי ה-17 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמיר אשל (בשמו המלא: אמיר שמעון אשל[1]; נולד ב-4 באפריל 1959) הוא אלוף במילואים בצה"ל, שכיהן כמנכ"ל משרד הביטחון. היה בעבר ראש אגף התכנון בצה"ל ולאחר מכן מפקד חיל האוויר ה-17. בין היתר שימש כראש מטה חיל האוויר, ראש להק האוויר, מפקד בסיס תל נוף ובסיס רמון, רמ"ח מבצעים ומפקד טייסות 110 ו-201.
 | |||||||||
| לידה |
4 באפריל 1959 (בן 65) תל אביב-יפו, ישראל | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||||
| השכלה | |||||||||
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל | ||||||||
| תקופת הפעילות | יולי 1977 – 14 באוגוסט 2017 (כ־40 שנה) | ||||||||
| דרגה |
 אלוף | ||||||||
| תפקידים בשירות | |||||||||
| |||||||||
| פעולות ומבצעים | |||||||||
 מבצע שלום הגליל המערכה ברצועת הביטחוןמבצע דין וחשבון  מלחמת לבנון השנייהמבצע ימי תשובה מבצע עמוד ענן  מבצע צוק איתן | |||||||||
| עיטורים | |||||||||
 אות לגיון ההצטיינות (ארצות הברית) צלב הכבוד מזהב (גרמניה) | |||||||||
| תפקידים אזרחיים | |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
אשל נולד ביפו. אביו הוא יחזקאל אשל (בטט), יליד עיראק, שעלה לארץ ישראל ב-1936, היה איש מערכת הביטחון בדרגת סגן-אלוף ושירת בגדוד 53 של חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות[2]. אמו עדנה נולדה בתל אביב למשפחת אלון (אלפירוביץ)[3] שעלתה מרוסיה, וחלק ממשפחתה נספה בשואה[4]. הוא גדל ברמת גן ולמד בתיכון אהל שם בעיר.
בעל תואר ראשון בלימודים כלליים מאוניברסיטת אובורן שבאלבמה ותואר שני מאוניברסיטת חיפה והמכללה לביטחון לאומי.
אשל התגייס לצה"ל ביולי 1977[5], התנדב לקורס טיס והוסמך כטייס קרב בשנת 1979. שירת בחיל האוויר כטייס "עייט" (סקייהוק) בבסיסים עציון ורמון, נלחם במסגרת טייסת 140 כמוביל מבנה במלחמת לבנון הראשונה. במשך שנתיים שירת כמדריך בבית הספר לטיסה ובקורס אימון מבצעי, עבר הסבה למטוסי F-16 ושירת כסגן מפקד טייסת הנגב, טייסת מטוסי F-16 דגם "נץ". כיהן כראש מדור במחלקת מבצעים של חיל האוויר. בשנים 1991 עד 1993 פיקד על טייסת 110, ("אבירי הצפון") המטיסה מטוסי F-16C ("ברק") ברמת דוד. בשנים 1993 עד 1995 פיקד על טייסת 201 ("האחת"), טייסת מטוסי F-4 פנטום ("קורנס 2000") שהוצבה בבסיס תל נוף והשתתפה בפיקודו במבצע דין וחשבון. באפריל 1996 פיקד על הגזרה המזרחית בפיקוד הצפון במהלך מבצע "ענבי זעם". בשנים 1996 עד 1999 כיהן כראש מחלקת המבצעים במטה חיל האוויר בדרגת אלוף-משנה[6].
ב-1999 מונה למפקד בסיס רמון. בתפקידו זה השתתף, יחד עם טייס נוסף, בטיסת העברה של מסוק מדגם AH-64 אפאצ'י ("פתן") מבסיס רמון למחניים. הוא ביצע צרור צילום (פעולה בה עוברים על כלל מתגי החימוש בכלי הטיס, על מנת להבטיח בטיחות חימוש) מבלי שידע שמסוקו חמוש בטיל חי[7]. להפתעתו, נורה ממסוקו טיל אוויר-קרקע מדגם AGM-114 הלפייר שחלף בקרבת כוח מילואים של מערך הנ"מ שהיה באימון במקום. מפקד חיל האוויר, האלוף איתן בן-אליהו, מינה ועדת חקירה חיילית בעקבות האירוע והדבר נרשם לחובתם של הטייסים. אשל קנס את עצמו בעקבות האירוע, אך קידומו לא נפגע[8].
בהמשך מונה למפקד בסיס תל נוף, תפקיד בו שירת למעלה משנתיים. בתפקידו זה התפרסם בתקשורת כאשר הוביל את מטס חיל האוויר מעל מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו. אשל הופיע בסרטם של הבמאי חיים הכט והמפיק רואי מנדל "טיסה אחת בשבילנו" שעסק בשאלה "מדוע בעלות הברית לא הפציצו את מחנה המוות אושוויץ-בירקנאו במלחמת העולם השנייה?" ומתאר את מטס חיל האוויר מעל אושוויץ ב-2003, בו שלושה מטוסי F-15 ("בז") בהובלת אשל, אז תת-אלוף, טסו מעל המחנה, כאשר בו-זמנית מתקיימת באתר המחנה עצרת לזכר הנספים במסגרת משלחת עדים במדים. המשפט שבחר אשל להקריא בטיסה מעל שמי אושוויץ היה:[9]
אנו טייסי חיל האוויר הישראלי, בשמי מחנה הזוועות, קמנו מאפר מיליוני הקורבנות. נושאים את זעקתם האילמת, מצדיעים לגבורתם, ומבטיחים להיות מגן לעם היהודי ולארצו - ישראל
את הרעיון למטס הגה אשל עוד בשנת 1987 כשפיקד על משלחת חיל האוויר באימון בגרמניה. בשנת 2003 כשהזמינו הפולנים את חיל האוויר לטוס בארצם באירוע בראדום במלאת 85 שנה לחיל האוויר שלהם, ביקש אשל ממפקד חיל האוויר להתנות את ההגעה במתן אפשרות לטוס מעל אושוויץ. למרות הסיכום שהמטס יהיה ברום גבוה יחסית, הפר אשל את ההסכמה והוביל את המבנה בגובה נמוך בחולפו מעל למחנה[10].
ב-2004 מונה לראש להק האוויר, והוביל עם תא"ל שמואל זכאי, מפקד אוגדת עזה, שינוי בתפיסת ההפעלה של כוחות אוויר ויבשה של מבצע ימי תשובה. אשל גם לחם במבצע והוביל גיחה מעל מחנה הפליטים ג'באליה[11]. ב-2006 מונה לראש מטה חיל האוויר, ושימש בתפקיד בין היתר במלחמת לבנון השנייה[12] ובמבצע מחוץ לקופסה[13]. ב-27 במרץ 2008 מונה לראש אגף התכנון בדרגת אלוף[14].
ב-14 במאי 2012 מונה למפקד חיל האוויר והחליף את עידו נחושתן בתפקיד. בעת כניסתו לתפקיד סירב אשל לקבל רכב מתוצרת חברת פולקסווגן שמוצע לאלופי צה"ל, וזאת לאור התנגדותו לקבלת רכב מתוצרת גרמניה[15].
במהלך כהונתו יצא צה"ל למבצע עמוד ענן, שבו חיל האוויר נשא בעיקר עול הלחימה, הן בתקיפה באמצעות מטוסי החיל, והן בהגנה באמצעות מערכת כיפת ברזל. בתחילת המבצע נהרג בסיכול ממוקד מפקד הזרוע הצבאית של החמאס אחמד ג'עברי[16]. בהמשך כהונתו יצא צה"ל למבצע צוק איתן, שבו לקח חיל האוויר חלק מרכזי, הן בתקיפה באמצעות מטוסי החיל, והן בהגנה באמצעות מערכת כיפת ברזל. במהלך מלחמת האזרחים בסוריה קיבל חיל האוויר אחריות על ניהול המערכה למניעת העברת אמל"ח מאיראן וסוריה לחזבאללה. במסגרתו ערך החיל תקיפות רבות של מטרות בשטח סוריה ושיירות נשק לחזבאללה[17]. בתקופת כהונתו נקלטו בחיל מטוסי M-346 "לביא" (מטוס אימון סילוני), C-130 סופר-הרקולס, "שמשון" (מטוס תובלה) ו-F-35I אדיר (מטוס קרב חמקן) ומערכות ההגנה נגד טילים קלע דוד וחץ 3. מטוס הF-35I אדיר נקלט בחיל האוויר ב-16 בדצמבר 2016 ולמחרת טס בו אשל את טיסת הבכורה[18].
כהונתו של אשל הוארכה בשנה[19], והיא הכהונה הארוכה ביותר בתפקיד מאז פרישתו של מרדכי הוד בשנת 1973[20]. ב-14 באוגוסט 2017 החליף עמיקם נורקין את אשל בתפקידו כמפקד חיל האוויר. עם סיום כהונתו העניק מפקד חיל האוויר של ארצות הברית לאשל את אות לגיון ההצטיינות. כמו כן קיבל במהלך כהונתו את צלב הכבוד מזהב מטעם גרמניה[21].
בינואר 2019 מונה לחבר ועד מנהל בהתנדבות בעמותת "קרן רמון", זאת לבקשתה של רונה רמון לפני מותה. בפברואר 2019 מונה לדירקטור מטעם קרן פימי בחברת Bird Aerosystems[22].
בינואר 2020 פורסם כי הוא משמש כיועץ של בני גנץ, ראש רשימת "כחול לבן", לענייני תוכנית השלום של טראמפ[23]. במסגרת זו פעל למנוע החלת ריבונות מיידית בבקעת הירדן וביהודה ושומרון במסגרת תוכנית המאה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ[24].
במאי 2020 עם כניסתו של גנץ לתפקיד שר הביטחון, מונה אשל למנכ"ל משרד הביטחון[25].
כמנכ"ל משרד הביטחון הוביל אשל תהליכי בניין כוח, בהם רכש מטוסי תדלוק, מסוקים וצוללות ופיתוח מערכת יירוט באמצעות לייזר.
אשל פעל לחיזוק הקשרים הביטחוניים עם מדינות רבות ברחבי העולם ובראשן ארצות הברית ומדינות הסכמי אברהם. במהלך כהונתו התרחב היצוא הביטחוני בעשרות אחוזים לשיא של 11.3 מיליארד דולר בשנת 2021.
אשל הוביל את העברת צה"ל לנגב והוצאת מחנות צה"ל ממרכזי הערים לטובת שטחי בנייה ומסחר, ואת רפורמת 'נפש אחת', לשיפור הטיפול והשירות לנכי צה"ל. בתקופתו כמנכ"ל ביצע משרד הביטחון שינוי במעמדם של יתומי מערכות ישראל, הרחיב את ההכרה בצוללי הקישון, קידם את חוק "ממדים ללימודים" ואת העלאת שכר החיילים.
בראיון בספטמבר 2022 תיאר את המב"מ, המערכה בין המלחמות למניעת התבססות איראן בסוריה. בראיון הביע תמיכה במשא ומתן שהתנהל מול לבנון סביב הגבול הימי, וטען כי חיזוק ממשלת לבנון הוא אינטרס ישראלי. אשל קבל על חוסר הסכמה מצד נתניהו לתעדף ולקצץ בתקציב הביטחון, ומנגד ציין את גנץ ואיזנקוט שביצעו תעדוף זה כרמטכלי"ם.[26]
בנובמבר 2022, זמן קצר אחרי הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הודיע על רצונו לפרוש מתפקידו[27]. הוא סיים את כהונתו ב־1 בפברואר 2023.
בשנת 2023 מונה לתפקיד יו"ר חברת אינטל טק[1], ובפברואר 2024 החל לכהן בנוסף כדירקטור בחברת רב-בריח[1][28].
עמוס הראל, מפקד חיל האוויר הפורש, אמיר אשל, מסכם תקופה, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2017Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
