פוסק הלכה והוגה דעות הנחשב לאב הרוחני של הציונות הדתית, מייסד הרבנות הראשית בארץ ישראל מוויקיציטוט, אוסף הציטוטים החופשי
הרב אברהם יצחק הכהן קוק (7 בספטמבר 1865 - 1 בספטמבר 1935; ט"ז באלול ה'תרכ"ה - ג' באלול ה'תרצ"ה), (מכונה גם הראי"ה[1]) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית.
"כשמסתכלים באמת בצד הטוב של כל אחד, מתאהב האדם על הבריות בחיבה פנימית."
"הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."
"מי שנשמת אדם בקרבו, נשמתו לא תוכל לחסות כי אם בבניינים שהוא בונה בעמלו הרוחני."
"חטאה הלבנה כשקנאה בשמש איבדה את שמחת חלקה כשהשוותה את עצמה אל זולתה."
"יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים. אל תכחש בם פן יכחשו לך. דרוש אותם - וימצא לך מיד."
"ברצוננו לקיים מצוות 'ואהבת לרעך כמוך' לא רק לגבי יחידים, כי אם גם לגבי האומות."
"כשהנשמה מאירה, גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים."
"שריד קטן מדבר גדול, הוא יקר ומעולה מדבר קטן שלם."
"החשבונות הפשוטים, שגם לבבות של ילדים מרגישים באמתתם, הם הם יהיו יסודות החיים, ומפי עוללים ויונקים יוסד עוז."
"וצריך כל יוצר לחשוב חשבונו של עולם זה, שלא יקוץ בייסורי האהבה של היצירה. כי רק על ידם יזכה לאותם הענוגים העליונים המופלאים שלה."
"ההגדרה של אלוהים היא מעין פסל רוחני. כל התכונות שאנחנו מייחסים לאלוהים הן נכונות, רק כאשר אנחנו זוכרים, שאלו הם רק ניצוצות שמתגלים מתוך האור העליון שאינו יכול להתגלות."
"היום מיוחד להשפעת הרוח מכל מה שמבחוץ, מקבל הוא רשמי הסביבה ומתעשר ומתגדל על ידם, והלילה מיוחד בהתעמקו בתוכו פנימה, מסתלקים השפעים החיצונים והרוח בודד וצולל בתהומיו העצמיים, מתיחד עם הוייתו המיוחדה ומתכנס יותר ויותר אל תוכו."
"וכל עיקר המחלוקת שלפעמים נראה אותה בוערת עד לב השמים, אינה כי אם ריב שפתים, מפני שלא יבין איש שפת רעהו." ~ א, י
"כי הדמיון בעצמו הוא עולם מלא, רק תוספות ברכה שלו הוא שיתאחד עם השכל. ויחד מתאחדים שניהם במקורם העליון, שהוא נעלה מן השכל ומן הדמיון במידה אחת." ~ ב, קיד
"גם הכפירה היא התגלות כח חיים, שאור החיים היסודי מתלבש בתוכה, ומשום כך מקבלים ממנה גיבורים רוחניים ניצוצות טובים מאד, ומהפכים מרירו למתיקו." ~ ב, קכ
"האדם הכואב תמיד על עוונותיו ועוונות העולם, צריך הוא תמיד למחול ולסלוח לעצמו ולעולם כולו, ובזה הוא ממשיך סליחה ואור חסד על ההוויה כולה." ~ ב, קנ
"יש שעות שאדם חש שנכנס רוחו כולו בקרבו פנימה, מאד הוא מרוכז אז בעצמיותו, העולם החיצוני איננו פועל עליו מאומה, הוא קשור בעומק ההתבודדות הפנימית." ~ ז, ג
"אשרי מי שיונק מלשד הילדות גם בהיותו איש, גם בזקנותו. אשרי מי שנעשה כבן שנה בלא חטא, בהיותו כבר עמוס במשא של שנים רבות מימי חיי הבלו." ~ ז, רה
"בעולם הרגיל של המחשבה מוכרחים הפרינציפים להיות סותרים זה את זה, ודוקא מסתירתם יבא הבנין הרצוי. הסתירה מביאה לידי הכרעה." ~ ח, מ
"איני חפץ בפחיתת הכבוד של שום אדם. אני רוצה שהכול יתעלו, הכול יתכבדו, יתרוממו ויתפארו." ~ ח, קטז
"הננו עטים אל הספרים, ונפשנו מתרוממת לאורם, ורוחנו מתקרר בנחת הרוח של ההצטיירות הגונית, שהם מציירים לנו במלא אוצרות המפיקים זיו ונוגה, עושר גדול של תפארת זיו החיים העליונים מדושני העונג ורווי השמחות." ~ ח, קלח
"יסוד האושר הוא: אהבת האמת בשכל, אהבת היושר בחיים, אהבת היופי ברגש, אהבת הטוב במעשה." ~ אורות הקודש א, חכמת הקודש עב, עמ' צא
"עלה למעלה עלה, כי כח עז לך, יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים. אל תכחש בם, פן יכחשו לך, דרש אותם, וימצאו לך מיד". ~ אורות הקודש א, חכמת הקודש סד, עמ' פג
"מי שיש לו נשמה של יוצר מוכרח להיות יוצר רעיונות ומחשבות, אי אפשר לו להסגר בתלמודו השטחי לבד. כי שלהבת הנשמה עולה היא מאליה, ואי אפשר לעצור אותה ממהלכה". ~ אורות הקודש א, הגיון הקודש, יא, עמ' קעט
"יצייר לו כל אחד באמת ובתמים מה שנשמתו מראה לו, יוציא את תנובתו הרוחנית מן הכח אל הפועל, בלא שפתי רמיה, ומניצוצות כאלה אבוקות אור יתקבצו, ויאירו את כל העולם מכבודם, מחלקי אמת פנימית כאלה האמת הגדולה תופיע." ~ אורות הקודש א, הגיון הקודש, א, עמ' קסח
""כמה פשוט הוא הדבר, שבעליית רצונו של האדם כל הברואים מתעלים, ובשפלותו כולם נשפלים. האחריות המוסרית הקוסמית הרזית הזאת כמה פשוטה ישרה וטבעית היא. כמה רוממה היא, כמה אמת ושירה כמוסה היא, המחשבה הרזית שהאדם מצד כוחו הרוחני פועל על כל ההויה כולה." ~ אורות הקודש ג'
"אירופה נתיאשה בצדק מא-לוקים אשר לא ידעתו מעולם. יחידי האנושיות הסתגלו אל הטוב העליון, אבל לא אומה שלמה." ~ אורות התחיה ג'
"טעות יסודית היא החזרה מכל היתרון שלנו, החדלון מההכרה של 'אתה בחרתנו'...אם נדע את גדולתנו אז יודעים אנו את עצמנו, ואם נשכח את גדלנו אנו שוכחים את עצמנו, ועם שישכח את עצמו בודאי הוא קטן ושפל." ~ אורות התחיה ה'
"גדולים אנחנו וגדולות הנה משוגותינו ובשביל כך גדולות הן צרותינו, וגדולים גם תנחומותינו." ~ אורות התחיה ה'
"שריד קטן מדבר גדול, הוא יקר ומעולה מדבר קטן שלם." ~ אורות התחיה י"ד
"גדולה היא תביעתנו הגופנית, גוף בריא אנו צריכים, התעסקנו הרבה בנפשיות, שכחנו את קדושת הגוף, זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית, שכחנו שיש לנו בשר קודש, לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש." ~ אורות התחיה ל"ג
"ההתעמלות, שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כח לאומה, היא משכללת את הכח הרוחני של הצדיקים העליונים, העוסקים ביחודים של שמות הקדושים, להרבות הבלטת האור האלהי בעולם, ואין גילוי אור אחד עומד בלא חבירו כלל." ~ אורות התחיה ל"ד
"כשם שאי אפשר ליין בלא שמרים, כך אי אפשר לעולם בלא רשעים. וכשם שהשמרים מעמידים את היין ומשמרים אותו, כך הרצון הגס של הרשעים גורם קיום ועמדה לשפעת החיים כולם." ~ אורות התחיה פרק מ"ה
"כל מה שהאדם הוא יותר גדול, צריך הוא יותר לחפש את עצמו, יותר מסתתרת היא מהכרתו נשמתו העמוקה, עד שהוא צריך להרבות בהתבודדות, בהתעלות הרעיון, בהתעמקות המחשבה, בהשתחררות הדעה, עד שסוף כל סוף תתגלה אליו נשמתו, על ידי הזרחת קצת מזיוי אוריה." ~ במקור מתוך: שמונה קבצים, ח', קמ"ט
"עזבנו את הפוליטיקה העולמית מאונס שיש בו רצון פנימי, עד אשר תבא עת מאושרה, שיהיה אפשר לנהל ממלכה בלא רשעה וברבריות." ~ אורות, המלחמה ג'
"אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד׳ הטוב." ~ אורות ישראל פרק ג' פסקה ג'
"האהבה הגדולה, שאנחנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הבקורת היותר חפשית, נקיה מכל מום. כולך יפה רעיתי ומום אין בך!" ~ אורות ישראל ד', ג'
"ההבדל שבין הנשמה הישראלית, עצמיותה, מאוייה הפנימיים, שאיפתה, תכונתה ועמדתה, ובין נשמת הגויים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ויותר עמוק מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה, שבין האחרונים רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים שורר הבדל עצמי איכותי." אורות ישראל ה י
"מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ה' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ה' אחד ושמו אחד." ~ אורות ישראל ו ז
"עלה למעלה, עלה, כי כח עז לך, יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים, אל תכחש בם, פן יכחשו לך, דרוש אותם וימצאו לך מיד." ~ אורות הקודש א סד
"הנני מוצא את עצמי נוטה לחשוב ולדבר תמיד רק על אודותה." ~ (על התשובה), אורות התשובה פתיחה לספר
"דווקא מתוך התשובה האמיתית הטהורה צריכים לשוב אל העולם ואל החיים, ובזה משיבים את הקדושה על מכונה וממליכים את השכינה בעולם." ~ אורות התשובה
"התשובה הראשית שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו ומיד ישוב אל הא-לוקים" ~ אורות התשובה
"העתיד יגלה את הפליאות של גבורת התשובה, ויהיה גילוי זה מענין את העולם כולו באין-ערוך הרבה יותר מכל החזיונות המפליאים, שהוא רגיל לראות בכל מרחבי החיים והמציאות." ~ אורות התשובה ה ז
"גם מתוך החול יגלה הקודש, גם מתוך החופש הפרוץ יבוא העול האהוב, זו תהיה הפליאה הגדולה של חזון הגאולה" ~ אורות התשובה יז
"הרצון הטוב הוא הכל, וכל הכשרונות שבעולם אינם אלא מילואיו" ~ אורות התשובה ט א.
"התשובה מרימה את האדם למעלה מכל השפליות הנמצאות בעולם, ועם זה איננו נעשה זר אל העולם, אלא הוא מרומם עמו את העולם ואת החיים" ~ אורות התשובה יב א
"היא (מצוות התשובה) מצוות ד' שהיא מצד אחד קלה שבקלות, שהרי הרהור תשובה הוא כבר תשובה, ומצד אחד הרי היא קשה שבקשות, שלא יצאה עדיין על הפועל במלואה בעולם ובחיים" אורות התשובה
"כל השרשים של המבוקשים הטהורים, מוכרחים הם להיות נמצאים במעמקי הנפש עצמה." ~ (עמוד כ")
"אין האדם קונה שום מעלה, כי אם מתוכיותו, מעצמותו המהותית הפנימית, ולא ממה שבא לו מבחוץ." ~ (עמוד כד)
"גאוות שחקים מאזרת אותי גדולה. שפלתי עדי ארץ, עני ונכה רוח אני. סובל אני בקרבי את מכאובי העולם וכל ענותיו ודלות דליו המדוכדכים, אסירי העוני המיואשים מכל תוחלת, המלאים ארסי מרורים במעמקי לבם הפצוע. חבר אני למרי-נפש, מצטער אני בצער נשמתם." ~ (עמוד כח)
"האדם אינו מוצא מנוח ללבבו. חפץ הוא בתיקונו של עולם, והעולם עומד לעומתו בכל כיעור וניוול, בכל עוצב ויגון קודר שלו, ונפשו בוכה במסתרים." ~ (עמוד מז)
"ויהיו לי כל העיצבונות להוראת מקומות המכאוב, כדי לתקן ולמלא אור במעשה, בשכל, ברעיון או בציור." ~ (עמוד נב)
"כשאני מתאווה להגיד מילה, הרי כבר ירדה הרוחניות העליונה מראשית חביון עוזה, עד שבאה לדפוק בנימי רצוני." ~ (עמוד נז)
"כמה גדולה היא מעלת הדיבור, וכמה יקרה היא המילה של הוקרת המבטא." ~ (עמוד נט)
"שלא בטובתי הנני מוכרח להיות משורר, אבל משורר חפשי. לא אוכל להיות קשור לנחלתם של המשקל והחרוז. הנני בורח מהפרוזה הפשוטה." ~ (עמוד סה)
"מי שהוא סופר ומשורר בטבע, מוכרח הוא להוציא את כשרונו מן הכח אל הפעל, אע"פ שמצד מצבו ומקריו הוא מוכרח לעסוק תדיר בעניינים אחרים, הרחוקים מספרות ושירה." ~ (עמוד סו)
"מי שנשמתו עלולה להיות תמיד משוררת שירת-אין-סוף, אל יעזוב אורחו, ודרכו בקדש היא המיוחדת לסגולתו." ~ (עמוד סו)
"מה אוכל לעשות עם המחשבות השוטפות. לבי דואג על אשר הן אינן נכתבות, על אשר הן אינן נחרתות ומתגלמות. דומה לי כאילו הן פורחות לרוח. אבל אם אנסה לגלמן, האוכל?... לא ולא." ~ (עמוד עב)
"אי אפשר לי לעזוב את הספרות, את האמנות המחשבתית ואת ביטוייה." ~ (עמוד עז)
"בכל עת ורגע שחידוש מחשבה מתנוצץ ברעיון, צריכים להוקירו ולדעת כי זהו חיזיון חדש שמעולם לא הופיע בעולם, ולקבלו בשמחה, בענווה ובקדושה, בגבורה ותפארת ורוב שלום." ~ (עמוד עט)
"אפילו כשנדמה שאין מוסיפים דבר ושום רעיון חדש, אין הדבר כן, כי במה שמעתיקים את העניינים ממקום למקום, מוסיפים תנועה חיותית ואור פנימי, אור חיים חדש מזריח ושופע." ~ (עמוד פ)
"יותר טוב לפניי לדלות גרגרי אורות של ברקים, מלהיות מאריך בתיאורים משולבים." ~ (עמוד פא)
"להאיר לעולם, ליצור ספרות מלאה אור רזי תורה פופולרית ושווה לכל נפש, מלאה שירה וגבורה." ~ (עמוד צה)
"אני צריך למצוא את אשרי בקרבי פנימה, לא בהסכמת הבריות ולא בשום קריירה איזו שתהיה. כל מה שאכיר יותר את עצמיותי, וכל מה שיותר אתיר לעצמי להיות מקורי ולעמוד על רגלי עצמי בהכרה פנימית... יותר יאיר לי אור ה", ויותר יפותחו כוחותיי להיות לברכה לי ולעולם." ~ (עמוד צו)
"הלא אש בוערת בקרבי בעריגה אל הצפון." ~ (עמוד קב)
"לא יעשה אדם את נפשו שקר, אל יכזב את הרגשותיו הפנימיות מתוך סערת הדחיפה של הסכמת הרבים." ~ (עמוד קג)
"קשה לי מאד לעסוק בענייני הלכה לבד וכן בענייני אגדה לבד, בענייני נגלה לבד ובענייני נסתר לבד... כל הזרמים שולטים בי... את הכל אני מוכרח לספוג... הנני חולם חלומות של גדולי גדולות, לשחקים אני מרקיע..." ~ (עמוד קיא)
"אני צריך להתאמץ, שאוכל לסובב עניין מיוחד בלא קפיצה מרעיון לרעיון... מונע הוא כח זה את ההתכנסות של הרכוש המוסרי, המדעי והתורני." ~ (עמוד קיג)
"אני הנני חדגוני ברוח ורבגוני בנפש, כלומר – בעל שיטה והשוואה באידיאל, וקולט מכל ונוטה לכל הניגודים – במעשה ובפועל הציורי." ~ (עמוד קטו)
"רק להתחיל מחדש, מבראשית. תמיד הנני עומד אצל ההתחלה." ~ (עמוד קיז)
"כשאני מרגיש עייפות רבה מפני הכובד של משא הפרטים המשעמם ומכביד, הכרח הוא להשיב את הנפש ע"י השיקוי של ההופעה הכללית." ~ (עמוד קיט)
"אנו צריכים להתחיל מראש, מראשית המחשבות של הילדות, לבררן ולזככן, ולהוציא את הטוב והאור שבהן בטהר ואמץ." ~ (עמוד קכז)
"הזיכוכים שאני מזכך את עצמי, את מחשבותיי, רעיונותיי, מידותיי והרגשותיי, הם יהיו זיכוכים כוללים לכל העולם כולו. "חייב אדם לומר – בשבילי נברא העולם." " ~ (עמוד קל)
"הנני רואה איך העוונות הם עומדים כמחיצה נגד האור הבהיר האלהי הזורח ברוב זהרו על כל נשמה, והם מחשיכים ומאפילים את הנשמה." ~ (עמוד קלז)
"מלא שמחה אני, מלא גדולה, מלא שפלות, מלא מרירות, מלא נעם, מלא ענג, מלא אהבה, מלא קנאה, מלא זעם, מלא חסד, מלא טוב לכל." ~ (עמוד קמו)
"אני צריך להאמין הרבה מאד בצד הטוב שלי, בנקודת הקדש שלי, במעין החכמה שהקב"ה משפיע עליי ע"י קדושת האור מהתורה ששייך לי." ~ (עמוד קנ)
"חפץ אני להיטיב וחפץ אני בטובת הבריות, וחפץ אני בבירור – לחפוץ באמת להיות טוב." ~ (עמוד קסג)
"גדולה היא אהבתי לכל היצורים, לכל המציאות. חלילה לי להכניס בלבבי גם זיק קטן של משטמה, של שנאת הבריות." ~ (עמוד קסה)
"אני אוהב את הכל. איני יכול שלא לאהוב את כל הבריות, את כל העמים." ~ (עמוד קסז)
"הייתכן להיות שכבר פס כח יצירה מן הקדש, ומכל המחזיקים בכנף מעילו – הייתכן?!" ~ (עמוד קפ)
"בהיותי רואה, שהמחשבות החילוניות והשאיפות החילוניות מתפשטות בעולם, לוקחות לבבות, קונות נפשות ומתגשמות במעשים, ושאיפות הקדש ורעיונות הקדושה מונחים כאבן שאין לה הופכין, אין מטפל בהם ואין מי שיסביר אותם, שירחיבם, שיחבבם על הקהל הרחב, ושייתן להם מהלכים בפועל ובמעשה. על זה הנני חולה, והנני סובל עינויי נפש נוראים." ~ (עמוד קפא)
"היהדות של העבר, ממצרים ועד הנה, מלחמה ארוכה היא נגד הטבע בצידו הכעור של טבע האנושי הכללי – אפילו טבע האומה וטבעו של כל יחיד. לחמנו בטבע כדי לנצחו, כדי לרדותו בתוך ביתו, הוא נכנע בפנינו... והננו כולנו הולכים ומתקרבים אל הטבע והוא מתקרב אלינו." ~ (עמוד קפו)
"הערך הגדול של ההוד וההדר של הקדושה האלוהית שבתורתנו הקדושה, שהיא אורה של עולם וחיים למחזיקים בה."
"צריך להביא כל דרכי ההוראה של זיכוך הדעות והסכמתן עם הדרישות שהתבררו על פי דרכי המחקר שבדורותינו במערכה חדשה."
"נשתדל להרבות בעמינו השכלה, חכמות ומדעים, חוזק הגוף והנפש, חרשת המעשה וכל מלאכת מחשבת, רוח אמץ והכרה עצמית כראוי לעם נאור ורב אונים."
"אמנם, כל המגרעות האלה לא באו לנו מצד השקידה על למוד התלמוד וקיומו, כי אם מצד ההפרזה הקיצונית על שלא הנחנו מקום לחלקי החינוך האחרים: להכשרת החכמות והמדעים, לחוזק הגוף, להרחבת הדעה וההגיון המוסרי שבתורה, שעל זה כבר צוחו גם כן גדולי הדורות, ומקוצר רוח לא היה להם שומע. הנטייה הקיצונית היא לעולם מכאבת בנו כל חלקה טובה, הקיצוניות בחינוך ובמעשים, וכמו כן הקיצוניות בדעות."
"אז תהיה הבינה בינה שלמה, למען יראה בעיניו ובאזניו ישמע, ולבבו יבין ושב ורפא לו. מתי אמנם יהיה זה? כשישתמשו דוקא כל חמשת האורות לאבוקה אחת: בריאות הגוף והנפש, כח מלא ליושר וצדק אנושי, רגש דתי חי וער ומפותח, רגש לאומי חזק ובריא, ועל כולם התפתחות השכל הבאה מחיבור דרישת התורה בחלקה המעשי והעיוני, בצירוף דעת העולם והחיים וכל זרמי הנטיות והמדעים, כראוי לאיש משכיל אוהב חכמה ודעת."
"ואמנם רק הדרך הפונה אל רום המחשבה והאידיאליות, הוא רק הוא מאיר את החיים וממלאם צחצחות וזיו להושיבם על בסיסם הנועד להם לפי טבעם העצמי, הגנוז בעמק כל לב ונפש."
"דורנו הוא דור נפלא, דור שכולו תימהון. קשה מאוד למצוא לו דוגמא בכל דברי ימינו. הוא מורכב מהפכים שונים, חושך ואור משמשים בו בעירבוביה. הוא שפל וירוד, אך גם רם ונישא, הוא כולו חייב, וגם כולו זכאי. אנחנו חייבים לעמוד על אופיו למען נוכל לצאת לעזרתו."
"ובעומק הנפש האנושית יש עריגה למה שהוא למעלה מכל תכלית, ועליון מכל קצבה... אחרי ההכרה הגמורה, כי כל פועל טוב נזרע הוא בחיי הכלל, ולכל דור ודור יש חלק אחד מני רבבות אין קץ, להעלות ולהתרומם."
"כשהנשמה מאירה – גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים."
"גילת עם בשביבי אור ישועה, תקומם אשר הרסה בכיה של חינם."
"בכל דור, עבודת עגל הזהב – תסבב שברון לוחות העדות"."
"מבין המצרים נגאל עם, על ידי מורים חמושים בגבורה רוחנית, שאינם צריכים מקל חובלים."
"צהלת החיים הראשונה, הפוגשת את האדם בהקיצו משנתו ומוצא הוא לפניו עולם מלא וחדש בכל מלואו וטובו, היא מרימה את אור השכל הפנימי להכיר את אור החיים וזיוו ביסודו."
"הנפש האנושית נתונה היא תחת ההתפעלות של שינויים, הבאים בעתים שונים, וכאשר כן הוא דבר ד' ועצתו העליונה, אשר עשה לנו את הנפש הזאת, ויסד בה את ההכנה לכל אלה השנויים."
"יראת שמים שבסתר היא אצילית, רעיונית, שכלית מופשטה, ויראת שמים שבגלוי היא יראת שמים מלולית, תנועתית, מעשית."
"אשרינו. זאת היא הבעה כללית, הבאה מעוצם תענוגה של הנשמה, כשהיא חשה את עדונה הגדול, את זיו חייה המלא עדני עז, מהמון זרמי חיי עולם וישות אדירה, השוטפים בקרבה פנימה."
"למשל העובדים מפני דלותם במערות וכיפי עפר ששם האוויר משחת, וכמה סכנות צפויות להעובדים על ידי הריסות מפלי העפר וכיוצא בזה. אם היו העובדים עבדים וקנין-כסף להבעלים, אז אף בהיותם דלי מוסר לא היו חסים על כספם להיטיב את מצב העובדים, לטהר את האויר, לחזק את התקרות לבל יזדמן שיעשו מכרותיהם קבריהם, כי יחוש על עבדיו וישמרם כשומר כספו ונכסיו. אבל עכשיו יאמר העשיר אביר הלב, הנה אם יקצרו ימי חיי הפועלים על ידי השחתת האויר, לא יפסיד מאומה, כי בשכירות שמשלם מדי יום ביומו ישיג פועלים אחרים. ואם בבת אחת יקברו חיים מהם מאות ואלפים, לא לו נוגע הדבר." ~ עין איה ל ברכות טז
"האדם הוא פונה מטבע נפשו אל רגשי קודש, שלהשקיטם ולהשלימם, להוציאם מן הכח אל הפועל מעמקי נפשו החוצה, דרושה לו התפילה." ~ שבת, פסקה ז'
"צריך שתהיה התורה מתייחסת אל החיים המעשים בתור מאירה לנתיבות החיים, ולא רק להכירה בתור חכמה נאצלת לבדה." ~ שבת, פסקה ח'
"החיים החברותיים אי אפשר שיתקיימו בלא כח דין ומשפט." ~ שבת, פסקה ח'
"התשובה היותר גדולה, שממלאת את לב הגדולים שבבני האדם, השלמים והצדיקים, היא להיות תמיד עובד עבודת הכלל, להיטיב כפי כחו אל הכלל כולו כפי אשר תשיג ידו, שזוהי עבודת ד' התמימה במובנה האמיתי." ~ שבת, פסקה ט'
"תכלית המשפט היא להעמיד חיי החברה על מכונה." ~ שבת, פסקה י'
"אמנם עם קדוש ונעלה, עם ה' אלה, המה מכירים כי המשפט לאלקים הוא." ~ שבת, פסקה י'
"הכרת טובה היא העמוד המוסרי היותר גדול ונשגב." ~ שבת, פסקה י"ד
"אהבת כל המעשים כולם היא קודמת לכל, אח"כ אהבת כל האדם, אחריה אהבת ישראל, שהיא כוללת הכל." ~ מידות הראי"ה אהבה ב'
"אי-אפשר שלא לאהוב את ד', ואי-אפשר שלא יצמיח כח אהבה מתוקה ומוכרחת זאת צמח מעשי... אי-אפשר שלא לאהוב את התורה והמצות, שהן כ"כ קשורות בטוב ד'. אי-אפשר שלא לאהוב את היושר ואת הצדק, את הסדר הטוב והמעולה המסבב טוב לכל, שהוא קשור יפה באמתת המציאות וברעיון הלב ביחש המעולה שלפי גדלו ותפארתו אנו קוראים אותו ומתגלה בו חפץ ד'.. ואי-אפשר שלא להתמלא אהבה לכל בריה, שהרי שפע אור ד' בכל הוא מאיר, והכל הוא התגלות חמדת נועם ד', חסד ד' מלאה הארץ." ~ מידות הראי"ה אהבה ג'
"אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה, אהבת כל האדם בייחוד, ואהבת כל העמים כולם, חפץ עילוים ותקומתם החומרית והרוחנית... תכונה זו היא שמסגלת את רוחא דמלכא משיחא לחול על ישראל." ~ מידות הראי"ה אהבה ה'
"עלינו לדעת כי נקודת חיים אור וקודש תמיד לא זזה מהצלם האלהי שנחנן בו האדם בכללו, וחוננו בו כל עם ולשון, כל אחד לפי ערכו." ~ מידות הראי"ה אהבה ה'
"רק על נפש עשירה באהבת הבריות ואהבת אדם תוכל אהבת האומה להתנשא בגאון אצילותה וגדולתה הרוחנית והמעשית." ~ מידות הראי"ה אהבה י'
אמונה
"מי שאור האמונה מתגלה עליו בטהרתו הוא אוהב את כל הבריות כולם בלא שום שיור כלל." ~ מידות הראי"ה אמונה ד'
"אפילו האפיקורסות הישראלית היא מלאה אמונה וקדושה. הרבה יותר מכל האמונות של כל הגויים כולם." ~ מידות הראי"ה אמונה י'
"כל מה שהשלמות הפנימית יותר חסרה כן הטבע מחפש להשתלם לצד חוץ. רק במעמד שפלות הנפש יתעורר חשק להתהדר לפני אחרים, בין במה שיש בו בין במה שאין בו." מידות הראי"ה כבוד ד'
"הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה." ~ ערפילי טוהר
"הגיע הזמן לשום קץ לטרגדיה איומה זו ע"י שינוי ערכים של תשובה, הגיע הזמן לתור דרכים ומחשבות חדשות-עתיקות, להעלות על לב לפחות, אולי צריך לכפור בכפירה, אולי אין המחשבות הללו שאתם כ"כ מחזיקים אותן לודאיות, ברורות, אולי אין ארחות החיים המנותקים מכל אוצרה של האומה הולמים עם תחייתה והקמת דגלה, שכה חפצים בה אותם האחים השנואים-וחביבים." ~ מתוך מאמר 'על במותינו חללים'
"האדם התלוש, זו היא הזוועה היותר מחרידה את הנשמה, האדם מוכרח הוא שיהיה לו מעמד ושמעמדו יהא בלתי מתנודד. הגלות, מה עיקר צרתה: הוה אומר: התלישות." ~ מאמרי ראיה
"מי שאמר עלי כי נשמתי קרועה, יפה אמר, בודאי היא קרועה. אי אפשר לנו לתאר בשכלנו איש שאין נשמתו קרועה. רק הדומם הוא השלם. אבל האדם הוא בעל שאיפות הפכיות, ומלחמה פנימית תמיד בקרבו. וכל עבודת האדם הוא לאחד את הניגודים שבנפשו על ידי רעיון כללי, שבגדולתו ורוממותו הכול נכלל ובא לידי הרמוניה גמורה. כמובן אין זה אלא אידיאל שאנו שואפים אליו, אבל להגיע לידי זה אי אפשר לכל יליד אישה. אלא בהשתדלותנו אנו יכולים להתקרב אליו יותר ויותר, וזהו מה שהמקובלים קוראים בשם 'ייחודים'."
"ואם נחרבנו ונחרב העולם עימנו בשנאת חינם, נבנה ויבנה העולם עימנו באהבת חינם."
"הספרות, הציור והחיטוב עומדים להוציא אל הפועל כל המושגים הרוחניים המוטבעים בעומק הנפש האנושית, וכל זמן שחסר גם שרטוט אחד הגנוז בעומק הנפש שלא יצא אל הפועל, עוד יש חובה על עבודת האמנות להוציאו." ~ עולת ראיה
"לעד חיה בלבבנו האמונה הנאמנה, לשוב אל ארץ קדשנו עיר בה דוד חנה"~ מתוך שירו "האמונה", ספר אורות הראי"ה.
"בני החצפנים פורצי הדרכים והגדרים, עתידים להיות נביאים מהמדרגה היותר עליונה, ממדרגתו של משה רבינו ומזיהרא עילאה דאדם הראשון. עץ החיים כולו בכל עומק טובו יתגלה בהם ועל ידם." ~ ערפילי טוהר ל"ה
"כל אחד צריך לעסוק בעסק שלו, במה שיש לו על זה הכנה, וביחוד הדבר נוהג בעניני הלמוד"~ אורות התורה ט א
"בתור עקבא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו" ~ מאמרי הראי"ה, מאמר "המספד בירושלים".
"אל לעשות לי קוקיסטים. כל אחד מישראל שבא לעסוק בדבר כללי לטובת התורה והיהדות הרי הוא שלנו." ~ לשלושה באלול א, סע´ מו
"צריך האדם להכיר את כשרונו הפנימי וידע בעצמו אם נוצר לגדולות. אל יבהל מפני עוון של גאווה במה שיכיר את מדרגת שכלו, וערך נטיית רצונו. אדרבה, מפני ענווה פסולה המדכאת את הנשמה ומטשטשת את האור האלוקי שבנפש צריך להיזהר הרבה יותר"
"כל זמן שהענווה מביאה עיצבון היא פסולה וכשהיא כשרה מוסיפה היא שמחה, גבורה וכבוד פנימי" ~ מידות הראי"ה ז'
"אי אפשר שהמקום הקדוש יהיה מוקף תמיד חצרות וסמטאות כל כך מלוכלכות ומכוערות, המשמשות קן לכל זוהמה ומחלה... עם ישראל צריך לעמוד על דרישה זו בכל הכובד המוסרי והמשפטי. כל זמן שהמצב העלוב הנוכחי לא יתוקן, תהיינה תסיסות, המוכרחות לבוא לעתים קרובות." ~ מתוך נאום על הכותל המערבי
"רק האמת בטהרתה היא המאירה את עיני ותומכת את לבבי, שאתן את כחי הדל להציל את הלקוח למות בלא שום יסוד לאשמתו, ואשר הנני חדור כולי בהכרה ברורה מטהרת המצפון שלי שהנאשם הוא נקי וצדיק וחף לגמרי מכל פשע וחשד של רצח." ~ על מאיר סטבסקי, שנחשד ברצח חיים ארלוזורוב, מתוך מאמרי הראי"ה
"וְדֹר יָקוּם וָחָי,
יָשִׁיר לְיֹפִי וְחַיִּים,
וְעֶדְנָה בְּלִי דַּי,
יִינַק מִטַּל שָׁמָיִם." ~ 'לחשי ההויה'
"יִשְׂמַח לִבִּי וְקִרְבִּי,
וְיָגֵל דָּמִי וַחֲלָבִי
וְיָרוּם וְנִשָּׂא מַצָּבִי,
לְעֵת יָקִיץ אַרְיֵה וְלָבִיא
וֵאלֹהֵי אָבִי לִי יָבִיא
אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא." ~ 'ישמח לבי'
"לָעַד חַיָּה בִּלְבָבֵנוּ
הָאֱמוּנָה הַנֶּאֱמָנָה,
לָשׁוּב לְאֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ
עִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה.
שָׁמָּה נַעֲמֹד לְגוֹרָלֵנוּ
אַב הָמוֹן קָנָה,
שָׁמָּה נִחְיֶה חַיֵּינוּ
חַיֵּי עֲדַת מִי מָנָה." ~ 'שיר האמונה'
חוקרים
" הגות פילוסופית מושתתת על האמונה בחיוב ובקדושת החיים, העולם וחיי האדם בתוכם, אמונה באחדות ההוויה המבססת מוסר של אחדות והתגברות על השניות, החלקיות והניכור בכל מישורי ההוויה." ~ שרה שטרסברג-דיין, מתוך: 'יחיד, אומה ואנושות - תפיסת האדם במשנותיהם של א.ד. גורדון והרב קוק'
"היחס העקרוני של הרבנים קוק ותלמידיהם אל הקדושה נובע מתוך התפיסה שלקדוש לא יכולים להיות בעלים. אדרבה, הקדוש הוא בדיוק התחום החופשי מבעלות, ההוויה שאיננה בשליטת האדם." ~ תומר פרסיקו
"גילוי ההנהרה העליונה שבכל היקום ושחרור הנשמה השירית מקללת־אלם שלה – 'להדריר את הביטוי, לחפש את המילול' -- זו הבשורה, זו התביעה, זו הנעימה העיקרית של מחשבת הרב." ~ אברהם רגלסון
רבנים
"דעו לכם שהוא קדוש וטהור וכל הפוגע בו לא יינקה" ~ הרב ישראל מאיר הכהן מראדין, ה"חפץ חיים"
"לאלה שמעוררים מחלוקת נגד רבה של ירושלים (הרב קוק), אין אני נותן שלום" ~ הרב ישראל מאיר הכהן
"הרב הוא כליל השלמות: שלמות בגאונות שלמות בצדקות, שלמות במחשבה ושלמות בהנהגה!" וכן שהוא איננו שיטה מסוימת בקבלה אלא כולל את כל השיטות "ועליו ניתן לומר 'כל רז לא אניס ליה!" ~ הרב שלמה אלישיב
"ראו ידיעותיו של זה שגדול בתורה ויראה, אתם מתיימרים בהשכלתכם, והרי גם בזה אינכם מגיעים לקרסוליו." ~ הנצי"ב מוולוז'ין, ראש ישיבת וולוז'ין (משנת הרב עמוד 15)
"לקחתי חתן לבתי, שאינני מגיע לקרסוליו." ~ האדר"ת (שם עמ' 16)
"בטוחני בו כי יחולל גדולות בארץ ישראל." ~ הרב מרדכי אלישברג (שם עמ' 20)
"הרב קוק הוא צדיק גמור, אלא שדרכינו נפרדות." ~ הרב יוסף חיים זוננפלד
"אנו גדולים עד בריח הדלת שלו!" ~ הרב איסר זלמן מלצר בדבריו לרב חיים עוזר גרודז'ינסקי
"יחיד הדור בגאונותו, ביראתו, בצדקתו, בחסידותו ובמעשיו הגדולים! ~ הרב איסר זלמן מלצר
עם הסתלקותו של הרב נשבר חוט השדרה של כלל ישראל" ~ הרב איסר זלמן מלצר
"נבצר ממני, מחמת חולשתי, להעלות על הכתב פרשת גדולת ענק הרוח, הגאון האדיר, פאר הדור, הראי"ה קוק זצ"ל, שרבות עמלה נפשו למען קדושת הארץ..." ~ הרב צבי פסח פרנק
"הלב נדהם ונדחף לקול השמועה, כי גברו אראלים ונשבה ארון הקודש, מרא דארעא דישראל, גאון ישראל והדרו. אוי לספינה שאבד קברניטה, כי לדאבוננו ארץ ישראל היא כספינה המטורפת בים הדיעות השונות, והוא ז"ל היה הקברניט המאחד, שהיה ברוחו פי שניים להלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד, וממש אבדה הארץ את מנהיגה, הרב הראשי". ~ הרב דוד בורנשטיין, הרבי מסוכצ'וב וממנהיגי "אגודת ישראל" בפולין
"הרב הגאון, ר' אברהם קוק שיחיה הוא איש האשכולות בתורה ומדות תרומיות, גם רבים אומרים כי הוא שונא בצע. אולם אהבתו לציון עוברת כל גבול עד שאומר על טמא טהור ומראה לו פנים כאותו שאמרו חז"ל בפרק קמא דעירובין על מי שלא היה בדורו כמותו... ומזה באו הדברים הזרים בחיבוריו, והרבה התווכחתי עמו, כי אם כוונתו רצויה אבל מעשיו וכו', שנותן יד לפושעים כל עוד שעומדים במרדם ומחללים את הקודש... והנה מדברי הרה"ג ר' אברהם קוק שיחיה תכירו מידותיו - כי הגם שרוב מאנשי העיר הקדושה והרבה מהרבנים עומדים על צידו, עם כל זה, חולק כבוד להרבנים הזקנים (הרב יוסף חיים זוננפלד זצ"ל והרב יצחק ירוחם דיסקין זצ"ל, ראשי העדה החרדית שהתנגדה לרב קוק)" ~ ר' אברהם מרדכי אלתר, האדמו"ר מגור, במכתבו מהאונייה לאחר ביקורו הראשון בארץ ישראל ובירושלים
"הרב קוק היה מלאך השם צבאות... הוא היה צדיק יסוד עולם"[2] ~ הרב עובדיה יוסף
"והנה שמעתי כיצד הרב אומר 'אקדמות' לפני הקהל ברטט ובבכיה, נזדעזעתי עד יסוד נפשי. מאותה שעה ואילך, דבקתי ברב באהבה עזה והייתי לתלמידו וחסידו לעולם." ~ הרב יעקב משה חרל"פ
"הוא היה גדול בכל עת ובכל שעה. הרב היה גדול 24 שעות ביממה!" ~ הרב יעקב משה חרל"פ
"במלחמות בין עמים, מרכז האויב את עיקר המלחמה על המבצרים החזקים,בכדי להחליש את יריבו. וכך נוהגת גם הסיטרא אחרא - היא מתאמצת בכל כוחותיה למנוע השפעות חיוביות של גדולים בעלי רמה גבוהה ולקומם נגדם תמימי לב. כך היה לגבי הרמב"ם, כך היה לגבי הרמח"ל, ובימינו ראינו זאת ביחס למרן הרב זצ"ל." ~ הרב אריה לוין
"...לא פסק פומיה מגרסא, ולא הלך דל"ת אמות בלא תורה. כל תורתו הייתה נקנית לו בכל ארבעים ושמונה הדברים שהתורה נקנית בהם... ברם, שקידתו העצומה בתורה, לא הפריעה בעדו מלהשתתף כל ימיו בצערם של ישראל, והוא מסר נפשו עליהם במסירות נפש ממש... במקום גדולתו של רבנו שם אתה מוצא ענוותנותו. ענוותן גדול היה, מהנעלבים ביותר ומהסולחים באמת אף לאלו שהעציבו את רוחו הטהורה, ושמעתי כמה פעמים מפיו הקדוש שהיה מתפלל עליהם בכל יום שלא ייענשו חלילה בסיבתו, והיה משתדל בכל כוחו, להטיב להם בעת הצורך, כאשר ראו עיני. רבנו לא שח שיחה בטלה מימיו. שיחות החולין שלו צריכה לימוד הרבה. בדבריו מצאנו אוצרות של יראת שמים, אהבת המקום ואהבת הבריות ומידות טובות שמסר נפשו עליהם. חבל על דאבדין ולא משתכחין! הי חסיד! הי עניו!" ~ הרב אריה לוין
"לא נזדמן לי אף פעם למצוא אותו בטל. תמיד לומד או מעיין בספר או אחוז במחשבה עמוקה. לי דמה שכל היממה היה דבוק ותפוס במחשבות קדושות בלי הפסק, אף בשעת האוכל, כאחד מגדולי הקדמונים. ואין כל חידוש שהשאיר אחריו רכוש גדול של הרבה כרכים בכתובים"~ הרב יצחק אריאלי, ר"מ בישיבת מרכז הרב.
"מיום שהופיע בשערי ארצנו הקדושה עלה כבוד התורה במדרגה נעלה, ואלמלא שקלקלו במחלוקתם, אין לשער גודל התועלת הרבה וקיום התורה בכל אתר בכל שדרות עמנו" ~ הרב יצחק אריאלי
"גאון הדיבור ויחד עם זאת גאון השתיקה, היה מרן הגאון הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. מצד אחד - היה דיבורו קולח ללא מעצור, כל אחד מהמון מבקריו שמע מרבנו איזה מאמר, איש איש לפי ערכו, זה-בהלכה, וזה-באגדה, זה-בנגלה, וזה-בנסתר. מצד שני - היה לו כח השתיקה, אף פעם לא שמענו מפיו דבר אסור, שכל אדם - גם זה שאינו דברן - נכשל בו כל יום... גם לדבר וגם לשתוק, לקיים אומנות זו - לא כל אדם זוכה, ואחד מיוחד שזכה לכך היה רבנו הרב זצ"ל". ~ הרב מאיר סטלביץ מחסלביץ'
"אילו לא נפגשתי עם הרב, היתה חסרה לי מחצית מהוויתי!" ~ הרב יצחק הוטנר
"הרב היה גדול בתורה, ביראה ובחסידות מכל אשר חלקו עליו!" ~ הרב יצחק הוטנר
"הרב היה גדול בכל, איש האשכולות, מאיזה צד שהיית מתבונן היית רואה את גדולתו, את יחידותו: גאון ששלט בכל מכמני התורה, בנגלה ובנסתר, צדיק בכל דרכיו ובכל מעשיו, בדקדוקי מצוות ובמעלות המידות, בשקידת הלימוד ובמעשי החסד." ~ הרב שלמה זלמן אוירבך
"הרב היה הרמב"ם של דורנו" ~ הרב משה חסקין מפרילוקי
"הרב קוק קירב רחוקים, וזו דרכנו, ובדרכו צריך ללכת!"~ הרב מרדכי שרעבי, בתשובה לשאלה איזו דרך היא הנכונה, דרכו של הרב יוסף חיים זוננפלד או של הרב קוק.
"אמונה אומן אדוני, כי נכספה וגם כלתה נפשי לעמוד לימינו בכל תוקף." ~ אוצר המכתבים חלק ב' אגרת תתפ"ט (הרב יוסף משאש)
"אתה הכרת את הרב קוק? דע לך, הוא היה קדוש. הוא לא היה שייך לתקופה שלנו, ולא הבינו אותו טוב. בוודאי שר' יוסף רשאי לפטר אותך. אני הייתי עושה אותו דבר." ~ הרב יוסף שלום אלישיב, בתגובה לרב שהשמיט את דבריו של הרב קוק ופוטר על כך. הכוונה לר' יוסף בוקסבוים, מנהל "מכון ירושלים".
"הוא היה גאון וצדיק, ראשו בשמים, די גרעסאע פון אלע[=הגדול מכולם]" ~ הרב יוסף שלום אלישיב
"לא יהיה הדבר להגזמה, אם נאמר שמרן הגרא"י הכהן קוק, ז"ל, היה בדורנו היחיד בין גדולי התורה, שהיה שולט בהלכה ובאגדה כאחת... כל מקצועות התורה היו ברשותו. ולאו דווקא בהלכה. עולם האגדה היה לא פחות פתוח לפניו. חזון ושירה, מחשבה ומחקר, הגיונות ודעות - כל אלה היו שוטפים בלי הרף, כמעין הנובע, ממוחו ללבו ומלבו למוחו." ~ הרב w:שלמה יוסף זוין
"בנוגע לאהבת המקום ואהבת התורה אולי הניח אחרים כמותו, הנה בנוגע לאהבת ישראל ואהבת ארץ ישראל – בוודאי שלא הניח כמותו" ~ ר' הלל צייטלין, "בין שני הרים גדולים"
"מה שלגבי אחרים הוא רק פרט אחד של היהדות, היה אצל קוק עיקר העיקרים. מה שלגבי אחרים היה רק שאיפה לימי המשיח, היה אצלו ימי המשיח ממש. מה שאצל אחרים היה באופן היותר טוב, רק "אתחלתא דגאולה", היה אצלו הצעדים הראשונים של הגאולה עצמה והתגלותו הראשונה של המשיח עצמו" ~ ר' הלל צייטלין, שם
"הלימוד ההשוואתי וההיסטורי כלול בתיאור דרך העיון הרצוי בעיני הרב קוק." ~ הרב ארי יצחק שבט, טללי אורות יד (תשס"ח)