Loading AI tools
ספר מאת הראי"ה קוק מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורות התשובה הוא ספרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק על נושא התשובה. הספר נערך על ידי בנו של הראי"ה, הרב צבי יהודה הכהן קוק, מתוך רשימותיו של אביו, למעט שלושת הפרקים הראשונים שהרב קוק בעצמו כתב כסדרם.
 | |
| אורות התשובה, מהדורה ראשונה, ירושלים, ערב ראש השנה, תרפ"ה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | הראי"ה קוק |
| שפת המקור | עברית |
| נושא |
חזרה בתשובה  |
| הוצאה | |
| הוצאה | מהדורה ראשונה ב"הוצאת ירושלים", מאז נדפס בהוצאות שונות |
| תאריך הוצאה | מהדורה ראשונה תרפ"ה, מאז נדפס במהדורות רבות |
| מספר עמודים | 60 עמ' בהוצאה הראשונה |
| עורך | הרצי"ה קוק |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | אורות התשובה |
| היברובוקס | אורות התשובה |
  | |
הרב קוק מתאר את נושא התשובה כחלק עיקרי בהגותו המקורית. בהקדמה לספר הובאו דבריו על התלבטותו בנושא הכתיבה על התשובה, כאשר מצד אחד דוחפת אותו חשיבות הנושא, ומאידך הוא חושש מפני עיסוק בנושא כה מרומם.
הרב קוק ראה חשיבות רבה בלימוד הספר ואמר עליו: "את אורות התשובה צריך ללמוד בלי גבול". הוא עצמו היה משנן את הספר בימי חודש אלול.
הספר נדפס לראשונה בשנת ה'תרפ"ה (1924) ומאז הודפסו מעל עשר מהדורות.
בספר 17 פרקים:
כמה נקודות שאותן מחדש הרב קוק בהשוואה לספרים קודמים שנכתבו לאורך הדורות בנושא התשובה:
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: לא אנציקלופדי.פרק ד' עוסק בתהליך של תשובת הכלל הנובע בשל שאלות אחרות המבעבעות בתוכו, ”קודמת לכל מיני התשובות, שהן באות אחריה, היא התשובה אל כבוד ד'”.[1] מסכם הרב קוק כי המענה לשאלות טמון בחזרה בתשובה אל כבוד ה' כי ”על ידי התשובה הכל שב לאלהות”.[2]
השאלות שמבעבעות בתקופת עקבתא דמשיחא, בחלקי החברה הישראלית ("בכנסת ישראל") נובעות בפועל מחיפוש אחר עולם "מושגים" רחב יותר שיכול להמשיג את העוצמות המצויות בה. יש תחושה של חוסר ודלדול במהותה התורה מפני שאוצר המילים והכלים הקיימים אינם מספקים עוד את בני הדור כדי לתאר את האידיאל אליו הם חושקים להגיע. "התשובות הקטנות", ההיבטים הקטנים בחיי היום שקשורים, לדוגמה, לשמירה על א' או ב' או לפתרון כלשהו, יצטיירו בעיניהם כפחותים ושוליים,[3] שכן בני הדור תרים אחר מהות גדולה יותר, מגמה עבור כלל האומה שתשפיע על חיי הפרט, ולא להפך. אותה מגמה תקבע רק לאחר החזרה אל כבוד ה'.
המחוסר באמצעים, יובילו את בני הדור למואס ב"תורה" הקיימת עד כדי שהתנהגותם תחשב "חוצפה"[4] שכן אלו ינסו לפרוץ כל גדר ("פריצת עולם המושגים הקיים") המבדילה אותם מהעולם כדי לגלות משהו גדול יותר ("כדי למצוא אוצר מילים חדש להמשיג רעיון גדול יותר"). לכאורה הם בועטים והורסים כל חלקה טובה מאותו יסוד טוב וטהרה שכבר התקבעה בידי זקני החברה בשובם ארצה. בפועל זהו שלב קריטי בחזרה בתשובה (בניית שפה משותפת וחדשה).[5]
שוטפים הם זרמי התשובה, הפרטית והכללית, דמיונם כגלי שלהבות שעל גוף השמש, אשר במלחמת־עד הם מתפרצים ועולים, והם נותנים חיים להמון עולמים וליצורים אין ספורות. אין כח לקלוט את ההמון הרב של הצבעים הרבים אשר לשמש הגדולה הזאת המאירה לעולמים כולם, שמש התשובה, מפני שטפם ורבוים, מפני מהירותם הנפלאה, מפני שהם באים ממקור החיים בעצמם, שהזמן בעצמו הוא רק אחד מהתבניות המצומצמות שלו.
— אורות התשובה ד', א'
האורות הקטנים הם כביכול צבעי השמש החמה. הם מגיעים בצבעים חזקים, עוצמות אדירות שקשה לבני הדור הישן להכיל אותם. לכן בשלב הראשוני לכאורה התשובה "הגדולה" (הנמשלת לאור הגדול) דוחה את האורות הקטנים.[6] הרי כל צבע מנסה להשתלט בצבעו (חזיונו לדרך האומה כולה) ולכן כביכול נכשל.[7] מצד אחד, בני הדור כואבים (האורות שדורשים קידמה) ומכואבים (אלו שצריכים להכיל את אותו אור חזק) אך הכאב ממרק את הנפש ומובילה אותה למתוק חזק יותר.[8] בלשון אחרת, האורות האלו אינם נכשלים באמת כי התשובה "הגדולה", האור הגדול פועל ללא נחת (הם עצמם חלק מאותו אור גדול), עד שייתן ביטוי לכל סגולה עליונה ותחתונה שקיימת בכל "צבע וצבע", דהיינו יאחד את כל צבעי האור בקרנו, קרן האור (המורכבת מכלל צבעי הקשת), בדרך (רוח) אחת ומשותפת - התשובה אל כבוד ה'.[9]
על כן נאמר, ”מצדדים שונים תבא ותתגלה התשובה”[10] אשר עמה יגיע צער ועלבון של ”הרוח הגדול האצור בכל מה שהנחילונו אבותינו”.[11] לכאורה הרוח הגדולה שואלת, "אם כואבים אתם, מדוע אין אתם מחפשים את הפתרונות לבעיותיכם בי?" עונה על כך הרב קוק, ”הכפירה הפרידה בין האדם מישראל לתורה, עד שהוא אפילו לא מנסה למצוא את המענה למצוקותיו ותהיותיו בה, ורץ מיד לשדות זרים - אל חכמות ותרבויות אחרות אשר אין בהן את אותה רוח ה'”.[12] הכפירה כה הרחיקה את העם ממסורת אבותיהם, שהם לא רק לא מתעניינים בה בשל היבטים "דתיים" ו"הלכתיים" אלא גם לא לומדים ממנה בעיסוקים יומיים (כלכלי, מדינאי, חברתי וכדומה). על כן בכל פעם שיש מחלוקת או בעיה בנושא יומיומי, בני הדור תרים לפתרונות אצל תרבויות אחרות.
ריבוי הדעות יביא לפריצה, חוסר וטשטוש גבולות. הבלבול ישלוט מפני שחלק מאותם "פורצים" יעוותו או יכפו דברי תורה לחיזיונם ועל ידי כך ירחיקו עוד יותר את אלו שמוכשרים לעסוק בה.[13] חיפוש המענה בתרבות זר לא ייתן לנשמות הזועקות מענה כי הוא לעולם לא יהווה תחליף ל"רוח הגדולה" הקיימת בתורה לבדה.
ההתרחקות מהתורה תוביל להתפרצותו של כוח, תודעה חדשה שתצטער ותיעלב על כבוד ה' בשל ההתנהגות של שני הצדדים התועים: האחד הפורץ (זה שלא נתנו לו תשובה מבפנים) והשני שמגדר (זה שמתקשה להכיל את האור הגדול ומנסה לשמור על עולם המושגים הישן). אותו תודעה חדשה תדע ש”רק על ידי התבוננות פנימית עמוקה בתורה, רעיונותיה ומצוותיה, יוכלו לשוב אליה כל התועים, ולגלות את האור העליון שבה”.[14] התפרצות התודעה הזו תביא למגמה חדשה ”של ישוב הדעת ומתינות”,[10] - שתוביל אל הדרך של החזרה בתשובה ה"גדולה" כי ”הדעת תוכל לברר את הגרעינים החיובים מתוך כל דרכי הכפירה המעוותות”.[15]
הרב קוק פורט את תהליך החזרה בתשובה הכללי. קודם כל, התשובה הראשונית תתחיל בתקשורת ובהקשבה[16] לנשמות האומה הצועקת אשר כולן יחדיו מנסות בפועל להגיע אל התשובה "הגדולה" (רק לא יודעות זאת) שכן ”נשמתה של כנסת ישראל היא הצדק המוחלט”.[17] וכאן יש להרחיב, להבדיל מעמים אחרים, להם מכנה משותף (שפה, מוצא וכו'), בנ"י הם כור היתוך של תרבויות בשל איסוף גלויות, ולכאורה אין להם מכנה משותף. מסביר הרב קוק כי המשותף לכל "נשמות בנ"י" (=כנסת ישראל) – הוא המרדף אחר "צדק מוחלט" ”שבהתגשמותו הוא כולל את כל הטוב המוסרי שבפועל”.[18] דהיינו הרצון לצדק בפועל, בשעת מעשה, שדוחף את כל האומה הישראלית אל הדרגה הרוחנית הבאה, וכשזה מתממש, מתקיים כל הטוב המוסרי הניתן לקיים - "מוסר התורה" (הכוונה למושג מוסר ביהדות כפי שמוצג במשלי ומסילת ישרים). על כן השלב הבא המידי, לאחר ההקשבה, יהיה תיקון הדרכים והמעשים עליהם "צועקות" אותן הנשמות. ההקשבה וההכלה באים עם ”סבלנות הגונה ביחד עם קנאה חיה נגד כל מתועב”[19]
התשובה ה"ראשונית", ההקשבה, תעניק "מטרייה" לכל הארחות (דרך החיים והאופנים לפתירת בעיות) של "התשובות הקטנות" ועל ידי כך למעשה נחווה את קרן האור בה קיימים כלל גוני השמש.[20] הקבלה הזו, תאפשר לאותן נשמות מיוסרות, שהתרחקו מהתורה, להרגיש בנוח ולצאת מהכלא בו הן חיות,[21] ”ובצמאון עז יחל כל רוח ער לשאוב ולשתות לרויה מאותו מקור החיים העליון”[22] כדי לפתור את אותן קשיים אישיים שיש להם.
הפריצה הזו תבוא לידי ביטוי לא רק ביישוב בעיות הפרט בארץ אלא בכיוון כלל האומה הישראלית ועל ידי כך ההארה לעולם כולו. [23] המיצוי של אותו תהליך יגיע בביאת המשיח, מי שפרץ אותה גדר בעצמו, ומסמל הגעתה של מגמה כלל לאומית.[24]
אם בתחילת הפרק דן הרב קוק בפרץ של רגשות, דעות וגישות, מגיע הרב קוק למסקנה כי הפרט, צבעי השמש ופתרונם לעצמם אינם הפתרון האמיתי אלא המגמה, האור הגדול שיוצא מתשלובת של אותן אורות. ברגע שיתיישבו האורות בסדרן נגיע אל שלב גדול הרבה יותר והוא החזרה האמיתית בתשובה לכלל האומה. ”ראש הפסגה של נשמת האומה היא המגמה הכללית, שהאומה שואפת אליה בעצם הויתה. וזה כבר יוצא על כללות ההויה, ורעיון התשובה העליון נעוץ במרום חביון זה.”[25] באופן כזה מסביר הרב, מדוע התשובות של הפרט והכלל קשורות כתוכן אחד,[26] והתיקון (התשובה) אינו של עם ישראל לבדו אלא של העולם כולו מפני שהפרט הוא חטיבה אחת שאינה מנותקת מהיסטוריה, הטבע וכו' אלא התקדמות כלל עולמית המכוונת בידי אור גדול הרבה יותר. לכן ” באמת אי אפשר להתרומם אל התשוקה הרוחנית של ישועת הכלל בלי תשובה פנימית עמוקה מכל חטא ועון”[27] ובמילים אחרות, תיקון והתקדמות העולם היא חלק בלתי נפרד מתיקון של עיוותים רבים ו"קטנים".
הספר יצא במספר מהדורות והדפסות:
יצאו כספר שיעורים והרצאות שנתנו על "אורות התשובה":
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
