Loading AI tools
רב והוגה ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאל צבי נהוראי (ליטמן; י' בחשוון תרצ"ב, 21 באוקטובר 1931 – כ"ח בתשרי תשפ"א, 16 באוקטובר 2020) היה רב, חוקר בתחום מחשבת ישראל, פרופסור לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן. עסק בעיקר בחקר רמב"ם.
לידה |
21 באוקטובר 1931 הומולשט, ממלכת רומניה |
---|---|
פטירה | 16 באוקטובר 2020 (בגיל 88) |
כינוי | שם לידה: מיכאל צבי ליטמן |
מקום קבורה | הר המנוחות |
מדינה | ישראל |
השכלה |
ישיבת מרכז הרב האוניברסיטה העברית בירושלים |
מקום פעילות | אוניברסיטת בר-אילן |
תקופת הפעילות | ? – 16 באוקטובר 2020 |
השתייכות | ציונות דתית |
תחומי עיסוק |
מחשבת ישראל חקר הרמב"ם |
צאצאים | יאיר נהוראי |
נולד בשם מיכאל צבי ליטמן בכפר הומולשט, במחוז ניאמץ בחבל מולדובה שברומניה. בימי מלחמת העולם השנייה גורש מביתו, בהיותו כבן עשר, על ידי המשטר הפאשיסטי-צבאי. הגיע באוניית מעפילים לארץ ישראל, ולאחר שהאוניה נתפסה על ידי הבריטים שהה כמה חודשים במחנה המעצר בעתלית. במהלך שהותו בעתלית, חולקו הילדים היתומים בין הזרמים הפוליטיים שהיו בארץ ישראל לפי מפתח מפלגתי. מיכאל צבי רצה בתחילה להצטרף לשומר הצעיר, אך אדם מבוגר ששהה במקום הסביר לו שבשומר הצעיר לא שומרים תורה ומצוות והמליץ לו לבקש להצטרף למזרחי[1].
הוא נשלח ללמוד כשלוש שנים במוסד "יקיר" בכפר הרא"ה, שם גם עבד בחקלאות. למד במחזור הראשון של ישיבת כפר הרא"ה, אצל הרב משה צבי נריה והרב יעקב כלאב. לאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב בירושלים אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק. הוא היה קרוב מאד לרב צבי יהודה קוק, וכאשר הוא ביקש לעבור לישיבת חברון, הרב פרץ בבכי והוא חזר בו מכוונתו. הוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. לימד אמונה במרכז הרב במשך מספר שנים. במהלך שהותו בישיבה, לבקשת הרצי"ה, כתב את כותרות המשנה לספר אורות התשובה במהדורה השלישית שהוציא הרב דרוקמן.
הרב נהוראי כיהן כר"מ בישיבה התיכונית נתיב מאיר בשנתה הראשונה של הישיבה עוד כששכנה בשכונת אבו תור. בהמשך בסביבות שנת 1958 נשלח על ידי הרב צבי יהודה קוק ללמד בבתי ספר חילוניים, ובין השאר לימד מחשבת ישראל ותלמוד בקריית חיים, בכפר סבא ובתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים[2].
בשנת תשל"ה (בערך 1975), לאחר שחלק בכתב העת "עמודים" על הרב צבי יהודה הכהן קוק, ונקט בעמדה כי שיבת ציון הנוכחית יכולה להסתיים בגלות שלישית אם עם ישראל לא ישוב בתשובה[3], עזב את ישיבת מרכז הרב. עם זאת, המשיך להעריץ את הרצי"ה והתבטא: "הרב צבי יהודה היה בעיניי קודש קודשים, אין לנו את הכלים להכיל את האישיות המופלאה הזו"[4].
הוא השלים באוניברסיטה העברית דוקטורט על מורה הנבוכים של הרמב"ם. היה חבר סגל במחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן. עיסוקו העיקרי היה חקר הרמב"ם, אולם פרסם גם מאמרים שעסקו ברש"י, רבי יהודה הלוי, רמב"ן, רלב"ג, רבי חסדאי קרשקש, הרב יצחק יעקב ריינס, הרב אברהם יצחק קוק, הרב יוסף דב סולובייצ'יק, הרב אלכסנדר שפרן ואחרים.
היה מתומכי "חוגי הצעירים" במפד"ל[5] בהנהגת זבולון המר. בשנת 1975 היה בין מקימי החוג ליהדות דתית מאוזנת[6] שריכז אנשי שמאל דתיים. בשנת 1977 חתם על עצומה בעד מינוי המר לשר החינוך[7] (בניגוד לדעת הרצי"ה, שתמך במינוי הרב חיים דרוקמן)[8].
בשנת 1959 התחתן עם רחל בלוי[9], אחייניתו של עמרם בלוי[10]. בנו הוא עורך הדין יאיר נהוראי.
בשנת ה'תשע"א קיבל את אות "מחנך למופת".
נפטר בכ"ח בתשרי תשפ"א.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.