רב ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יצחק אריאלי (אלול תרנ"ו, 1896 – י"ג בניסן תשל"ד, 5 באפריל 1974) היה המשגיח של ישיבת מרכז הרב ורב שכונה בירושלים, מחבר סדרת הספרים עיניים למשפט. חתן פרס הרב קוק לספרות תורנית וכן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת ה'תשכ"ו (1966).
 | |
| הרב יצחק אריאלי | |
| לידה |
1896 אלול תרנ"ו העיר העתיקה בירושלים |
|---|---|
| פטירה |
5 באפריל 1974 (בגיל 78 בערך) י"ג בניסן תשל"ד |
| מקום קבורה | הר המנוחות |
| מדינה | ישראל, האימפריה העות'מאנית |
| מקום פעילות | ירושלים |
| תקופת הפעילות | ? – 5 באפריל 1974 |
| תחומי עיסוק |
פוסק הלכה, משגיח בישיבת מרכז הרב |
| רבותיו | הרב אברהם יצחק הכהן קוק |
| תלמידיו | הרב יעקב אריאל |
| חיבוריו | עיניים למשפט על מסכתות הש"ס |
| תפקידים נוספים |
רב שכונות ובית-חולים בירושלים, חתן פרס ישראל לספרות תורנית |
| פרסים והוקרה | פרס ישראל (1966) |
נולד בעיר העתיקה בירושלים למשפחת ריבלין, למד בישיבות תורת חיים ועץ חיים ונסמך לרבנות על ידי הרב חיים ברלין. כדי להימלט מחובת הגיוס לצבא העות'מאני בזמן מלחמת העולם הראשונה, שינה את שם משפחתו ל"אריאלי"[1] ועבר לגור בפתח תקווה.
עם עליית הרב קוק לירושלים, בשנת תרע"ט, יצר עמו הרב אריאלי קשר קרוב ונעשה לאחד מגדולי תלמידיו[2]. השניים למדו גמרא בחברותא מדי יום, במשך כחמש עשרה שנה, עד לפטירתו של הרב קוק. בשנת תרפ"ה הוציא מחדש את ספרו של הרב קוק חבש פאר, יחד עם הרב אורי סג"ל המבורגר. הוא הוסיף לספר תוספות רבות מאת הרב קוק, הערות מרבנים מקורבים לרב קוק, וכן הערות משלו.
עם הקמתה של ישיבת מרכז הרב בשנת תרפ"ה (1925) התמנה למנהל הרוחני ולמשגיח בישיבה. בנוסף, היה מעורב גם בניהול האדמיניסטרטיבי[3], בעיקר במישור הכלכלי. מספר שנים לאחר פטירת הרב קוק התגלעו חילוקי דעות בין הרב אריאלי לאחרים בסגל הישיבה, והחל משנת תש"ח פחתה מעורבותו במידה משמעותית, עד שפרש מסגל הישיבה, ככל הנראה בראשית שנת תשכ"א. הוא המשיך להגיע לישיבה לאירועים ביום העצמאות ויום ירושלים ומספר תלמידים היו באים לעיתים ללמוד בביתו. הוא סמך בין היתר את הרב איתן איזמן, הרב יעקב אריאל, הרב צפניה דרורי והרב משה דימנטמן[4].
בשנת 1933 נבחר לוועד העדה האשכנזית בירושלים[5] ובשנת 1938 היה חבר המועצה הדתית[6]. בשנת תש"א התמנה לרב השכונות בצלאל, כנסת ישראל ומזכרת משה[7][8]. עסק בפעילות ציבורית בעיקר בירושלים, וסייע בייסוד שכונות קריית שמואל ונווה שאנן בעיר[9].
היה הפוסק של בית החולים ביקור חולים וחבר הנהלת בית החולים[10]. כן פעל בוועד המרכזי לטהרת המשפחה[11]. בשנות השישים היה חבר בוועדה הממשלתית שעסקה בניתוחי מתים[12].
משנת תרצ"ו החל להוציא את סדרת הספרים עיניים למשפט על הש"ס[13]. על ספריו קיבל את פרס הרב קוק לספרות תורנית בשנת 1954, ובשנת תשכ"ו (1966) הוענק לו על הסדרה פרס ישראל לספרות תורנית.
על שמו קרוי רחוב בביתר עלית. רחוב נוסף, בשכונת מזכרת משה בירושלים, קרוי על שם ספרו - "עיניים למשפט".
יצחק בן אביגדור אריאלי (1896-1974), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.