הרב יִצְחָק הוּטְנֶר (אדר ה'תרס"ו, 1906 – כ' בכסלו ה'תשמ"א, 28 בנובמבר 1980), שמוכר גם בכינוי הפחד יצחק (על שם ספריו), היה ראש ישיבת רבינו חיים ברלין בברוקלין, וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית.
.jpg) | |||||
| הרב יצחק הוטנר במסיבת פורים בישיבת רבינו חיים ברלין | |||||
| לידה |
1906 אדר ה'תרס"ו ורשה,פולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
28 בנובמבר 1980 (בגיל 74 בערך) כ' בכסלו ה'תשמ"א ירושלים | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות בהר הזיתים | ||||
| השכלה |
ישיבת חברון כנסת ישראל  | ||||
| תקופת הפעילות |
? – 28 בנובמבר 1980 | ||||
| תחומי עיסוק | תלמוד, אגדה | ||||
| רבותיו | הסבא מסלובודקה, הראי"ה קוק | ||||
| תלמידיו | הרב יונתן דייויד, הרב משה שפירא, הרב דב שוורצמן, הרב יצחק יחיאל ארנפלד | ||||
| חיבוריו | פחד יצחק | ||||
| צאצאים |
ברוריה דייויד | ||||
| |||||
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת רבינו חיים ברלין, נשיא מכון ירושלים | ||||
  | |||||
קורות חייו
נולד בוורשה שבפולין לרב חיים יואל הוטנר סוחר אמיד ולמדן ליטאי,[1] ולחנה שהגיעה ממשפחה של חסידי גור. למד והתחנך בישיבת סלובודקה בעיר קובנה בליטא, היה תלמיד של "הסבא מסלבודקה" והוכר כ"עילוי". ב-1925 נשלח לחזק את הישיבה אשר הוקמה בארץ ישראל, בעיר חברון. בשהותו בארץ ישראל התוודע לרב הראשי של ארץ ישראל באותם ימים, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שהשפיע על דרכו הרעיונית והרוחנית. במכתב לרב צבי יהודה קוק הוא כותב כי כעבור ארבעים שנה מאז שלמד אצל הרב קוק האב הוא מבין עד כמה הוא תלמיד שלו.[2] בחורף תרפ"ט (חודשים מספר לפני הטבח בחברון) חזר לוורשה ולמד במשך זמן קצר[דרושה הבהרה] פילוסופיה באוניברסיטת ברלין. שם הכיר את הרב מנחם מנדל שניאורסון והרב יוסף דוב סולובייצ'יק ושמר על קשרים איתם גם לאחר מכן.[3]
בתרצ"ב הוציא את ספרו "תורת הנזיר", חידושים על מסכת נזיר. על ספרו זה קיבל את הסכמת הרב חיים עוזר גרודזנסקי, הרב אברהם דוב כהנא-שפירא והרב קוק. בהוצאות האחרונות הושמטו ההסכמות. בה'תרצ"ה (1935), לאחר שנה נוספת שבה שהה בארץ ישראל, עבר הרב הוטנר להתגורר בברוקלין שבניו יורק. בה'תרצ"ט (1939) מונה לראש ישיבת רבינו חיים ברלין, הישיבה הוותיקה ביותר בברוקלין. הוא שילב בישיבה מוטיבים חסידיים, במיוחד בשבתות ובחגים, שבהם נהג לשלב דרשה תלמודית ופילוסופית בטיש חסידי ובשירה.
בה'ת"ש (1940) הקים ישיבה נוספת לצעירים בוגרי תיכון. הרב הוטנר תמך בשילוב לימודי הקודש בלימודי חול ובהשתלבות התלמידים בעולם העבודה הכללי[דרוש מקור], ואף ניסה להקים קולג' המשלב לימודי תעודה עם לימודים ישיבתיים[דרוש מקור]. בנושא זה נתקל בהתנגדויות של רבנים, בפרט של הרב אהרון קוטלר.
בסוף שנות ה-60 (בין ה'תשכ"ה לה'תש"ל) החל לתכנן הקמת ישיבה בישראל, ועל כן ביקר בארץ לעיתים תדירות. בשנת ה'תש"ל (1970), בדרכו מהארץ, נחטף לירדן המטוס שבו טס עם אשתו, בתו וחתנו על ידי מחבלים מארגון החזית העממית לשחרור פלסטין. באמצע שנות ה-70 הצטרף לרב דב שוורצמן ויחד עמדו בראשות ישיבת בית התלמוד שנוסף לה השם "גור אריה". בתקופה זו היה הרב הוטנר מבקר בישיבה, לצד ראש הישיבה הרב שוורצמן. כעבור כשנתיים פסק הקשר והישיבה שבה להיקרא "ישיבת בית התלמוד" בלבד.
בשנת ה'תשל"ט עבר להתגורר בירושלים. שימש נשיא מכון ירושלים והיה מעורכי אוצר מפרשי התלמוד.
בחשוון ה'תשמ"א (1980) לקה בשיתוק חלקי עד לפטירתו בליל שישי כ' כסלו באותה שנה, ונקבר בחלקת הנביאים שבבית הקברות בהר הזיתים בירושלים. בשכונת הר נוף שבעיר הוקמה על שמו "ישיבת פחד יצחק" וכן כולל "אור אליהו", המבוססים על מורשתו. בראשות "ישיבת פחד יצחק" עומד חתנו ותלמידו, הרב יונתן דייויד, שהיה נשוי לבתו היחידה, ברוריה עד לפטירתה בחג הפסח ה'תשפ"ג, אפריל 2023.[4]
יצירתו
ערך מורחב – פחד יצחק (ספר)
מלבד "תורת הנזיר", שנזכר לעיל, פרסומו העיקרי הוא סדרת הספרים 'פחד יצחק' - המשלבת דרוש ורעיונות הגותיים בסגנונו של המהר"ל מפראג. הספר כתוב בעברית עשירה ופיוטית, על אף שהדרשות עליהן הוא מבוסס נאמרו ביידיש. בתו ברוריה דייוויד כתבה את רוב המאמרים משמיעה מפיו, והרב הוטנר תיקן והגיה, היא תרגמה אותם לעברית ויחד עם בעלה הרב יונתן דייוויד ערכה אותם להוצאה לאור.[5]
חידושיו על הספרא נדפסו במהדורת הספרא עם פירוש רבינו הלל, כ"קובץ הערות" בסוף הכרך. בתחילה נדפסו בעילום שמו, על פי בקשתו, ולאחר פטירתו נדפסו שוב (ירושלים ה'תשנ"ב) בציון שם המחבר.
הרב הוטנר חיבר את הפיוט "בלבבי משכן אבנה", בהשראת אחד משיריו של רבי אלעזר אזכרי.[6][7]:
- ”בלבבי משכן אבנה להדר כבודו,
ובמשכן מזבח אשים לקרני הודו,
ולנר תמיד אקח לי את אש העקידה,
ולקרבן אקריב לו את נפשי היחידה”.
לקריאה נוספת
- שמואל ויגודה, "'בהבלי הזמן': האדם והזמן בהגותו של יצחק הוטנר", בספר: בנימין איש-שלום (עורך), בדרכי שלום – עיונים בהגות יהודית, מוגשים לשלום רוזנברג, הוצאת בית מורשה בירושלים, 2007
- שלמה קסירר, התשובה בהגותו של הרב יצחק הוטנר - על רקע מקורותיו בחסידות, בתנועת המוסר ובהגות המאה העשרים, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בר-אילן, 2009, באתר ספריית אסיף
- משה כהן, האמונה במשנת הרב יצחק הוטנר, עבודת גמר (מ.א.), אוניברסיטת בר-אילן, 2011
- אלון שלו, תאולוגיה אורתודוקסית בעידן בקשת המשמעות: חייו והגותו של הרב יצחק הוטנר, עבודת דוקטורט, האוניברסיטה העברית, 2020
- אלון שלו, קווים מרכזיים לדמותו ולהגותו של הרב יצחק הוטנר על פי ספרי פחד יצחק, עבודת גמר (מ.א.), אוניברסיטת בן-גוריון, 2013
קישורים חיצוניים
- הרב ישעיהו שטיינברגר, מלך בבית המדרש, בגרסה המקוונת של מוסף שבת של מקור ראשון
- פרופ' אליאב שוחטמן, הרב הגאון ר' יצחק הוטנר זצ"ל, "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו בהוצאת בית הרב), גיליון 147, כסלו תשע"ב, עמ' 4
- על הרב יצחק הוטנר באתר GENI
- הלל בן אליקים, תורת כהנים – ירושלים – תשכ”א – חלק א, ירושלים תשכא, באתר היברובוקס (חידושי רבי יצחק הוטנר על הספרא כקובץ הערות בסוף הספר)
יצחק בן חיים יואל הוטנר (1906-1980), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
