אברהם דוב כהנא שפירא

הרב אברהם דוב כהנא-שפירא (י"א בתשרי תרל"א, 1870 – כ"ב באדר א' תש"ג, 1943) היה רבהּ האחרון של קהילת קובנה, מגדולי הפוסקים במאה העשרים. נפטר ממחלה בגטו קובנה.

הרב אברהם דוב כהנא-שפירא

רבי אברהם דוב כהנא שפירא בעת מסע הרבנים לארצות הברית וקנדה
לידה	1870 י"א בתשרי תרל"א
פטירה	1943 (בגיל 73 בערך) כ"ג באדר א' תש"ג
מקום פעילות	סמולוביץ', קובנה
תקופת הפעילות	?–1943
השתייכות	רבני ליטא
תחומי עיסוק	תלמוד, הלכה, פסיקה
רבותיו	הנצי"ב, הרב חיים מבריסק
חיבוריו	שו"ת "דבר אברהם", דרשות "דבר אברהם", חידושים על התלמוד הבבלי
בן או בת זוג	רחל פרלמן
אב	זלמן סנדר כהנא שפירא
צאצאים	נח שפירא חיים נחמן שפירא
תפקידים נוספים	רב ראשי

הרב שפירא בישיבת האספה המכוננת של הסיימאס הליטאי, מאי 1920

הרב כהנא-שפירא מקובנה

חייו

הרב כהנא-שפירא היה בנו של הרב זלמן סנדר כהנא שפירא ומצאצאי הרב חיים מוולוז'ין והרב אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא בעל יסוד ושורש העבודה^[1]. בגיל 21 נשא את רחל, בתו של הרב ירוחם יהודה ליב פרלמן, מחבר ספר "אור גדול", שכונה "הגדול ממינסק". בגיל 26 מונה לרבה של סמולוביץ', ובגיל 43 מונה לרבה של קובנה, העיר היהודית השנייה בחשיבותה בליטא. בתקופה שבין שתי המלחמות העולם בין השנים 1939-1920, הייתה קובנה לעיר הבירה של ליטא העצמאית, ורבי אברהם דוב שימש כיו"ר "אגודת הרבנים דליטא", וכסגנו שימש רבי אברהם אריה גרוסברד^[2] רבה של שירווינט, ומחשובי הרבנים בה היה רבי אריה ליב רובין^[3] רבה של וילקומיר.

בהיותו תלמיד בישיבת וולוז'ין היה פעיל בתנועה סודית של חובבי ציון בשם "נצח ישראל". התעניין כל חייו בנעשה בארץ ישראל. השתתף בתרע"ט בוועידת היסוד של תנועת אגודת ישראל העולמית. ניסה רבות לפעול לשיתוף פעולה בין "האגודה" להסתדרות הציונית העולמית.

היה שותף למשלחת לארצות הברית בתרפ"ד לצורך גיוס תרומות לעולם הישיבות יחד עם הראי"ה קוק שעמד בראש המשלחת והרב משה מרדכי אפשטיין.

בזמן פרוץ מלחמת העולם השנייה, שהה בשווייץ לצורך החלמה ממחלה קשה. בנו ירוחם, שגר בניו יורק, הפציר בו שיעזוב את אירופה לטובת ניו-יורק עד סיום המלחמה, אבל הוא חזר משווייץ לקובנה, וסירב להפקיר את קהילתו בשעותיה הקשות.^[4] לכל אורך תקופת המלחמה ניסה בנו להוציא אותו מאירופה לניו-יורק, ללא הצלחה.

נפטר בגטו קובנה בכ"ב באדר א' תש"ג לאחר מחלה. זכה להיקבר בלוויה עם קהל רב, עניין שנחשב לסכנת נפשות חמורה באותם ימים. אשתו רחל, בנם הד"ר חיים נחמן, כלתו רעיה, ונכדו, איתמר, בן הארבע עשרה, הוצאו להורג במהלך חודש כסלו תש"ד.

מקום קבורתו בבית העלמין בקובנה. ליד האהל של הרב ברוך הורוביץ ראש ישיבת סלבודקה ורבה של אלקסוט שבקובנה.

ילדיו

• פרופ' חיים נחמן שפירא (ה'תרנ"ה–ה'תש"ד) – למד באוניברסיטת וינה בלשנות של השפות השמיות ופילוסופיה וב-1925 קיבל את תארו האקדמי. מאותה שנה ועד 1940 שימש מרצה ללשונות שמיות באוניברסיטת קובנה. התמיד כל השנים בפעילות ציונית בליטא. נספה בשואה.
• ד"ר נח שפירא (מינסק, ט' בסיוון ה'תר"ס – תל אביב, א' באלול ה'תשכ"ד) – למד בישיבות ליטא וב-1924 סיים לימודיו בכימיה באוניברסיטת ברלין. בשנים 1926–1935 שימש מרצה לכימיה באוניברסיטת קובנה. עלה לארץ ישראל ב-1935 ועסק בהוראה ובניהול בתי-ספר תיכוניים. מ-1960 מרצה לתולדות המדעים באוניברסיטת בר-אילן.
• ירוחם יהודה ליב שפירא – היגר לארצות הברית. בפרוץ השואה השתדל ללא הצלחה לחלץ את הוריו מאירופה. לאחר מות אביו הוציא לאור בניו יורק את החלק השלישי של ספרו "שאלות ותשובות דבר אברהם". נפטר בארצות הברית.
• יעקב שפירא – עלה לארץ ישראל, חי ונפטר בה.
• שיינדל שפירא-קרופמן - התגוררה ברוסיה ושם נפטרה.

חיבוריו

• שאלות ותשובות דבר אברהם - כולל שו"ת, חידושי הלכות וביאורי סוגיות והערות של אביו בשם "מסגרת זהב". החלק הראשון יצא לראשונה בוורשה תרס"ו, השני בפיוטרקוב תרע"ג והשלישי בניו יורק תש"ו. החלק הראשון יצא במהדורה שנייה עם תיקונים והוספות בתר"ץ. דפוסי צילום הודפסו בדפוס ליטו אופסט ליון, תל אביב תשכ"א (דפוס צילום מוקטן); בדפוס י' מונזסון, ירושלים תשכ"ט (בשני כרכים); וב"דפוס אופסט פאר", ירושלים תשל"ו (דפוס צילום מוקטן בשני כרכים). מהדורה חדשה בת ארבעה כרכים (שני כרכים לחלק ראשון) הכוללת עריכה מחדש, גופן מרובע והוספת מפתחות, יצאה לאור בהוצאת "מכון משמחי לב", ירושלים תשנ"ט, ובה הקדמה מבנו על אביו.
• דבר אברהם: חלק הדרוש, "דפוס האחים שולזינגר", ניו-יורק תש"ט (דרשות על שבתות מיוחדות ומועדי ישראל)
• טהרת המשפחה - הרצאה שנשא בקובנה בחנוכה תרצ"ו, נדפסה במהדורות אחדות ביידיש וזכתה לתפוצה רבה. בשנת ת"ש נדפסה בקיידן שבליטא בתרגום לעברית של ד' שברץ. עיבוד מתומצת של ההרצאה נערך על ידי י' זקס וח' רבינוביץ בשם בין איש לאשתו: במובן הרוחני, ויצא לאור לראשונה בהוצאת "ציון", ירושלים תש"ח. מהדורה שנייה בשם בין איש לאשתו (ללא ההמשך) יצאה בהוצאת "המרכז הארצי למען טהרת המשפחה", ירושלים תשל"ח והודפסה שוב ב"מדריך לכלה", הוצאת "תפוצה", תשמ"ה (מלקט: נ' גרינבוים), עמ' קצ"ג-רס"ה.
• חידושים שלו (וגם של אביו) על הש"ס מופיעים בסדרת תורת ראשי הישיבות בהוצאת "מפעל תורת ראשי הישיבות" בירושלים (כוללת בראש כל כרך גם דברי ראשונים שהודפסו לראשונה). עד כה יצאו מפעל תורת ראשי הישיבות: מסכתא סוכה, תש"ע; תורת ראשי הישיבות: מסכתא מכות, תש"ע; ותורת ראשי הישיבות: מסכתא קידושין, תשע"א.

מתלמידיו

• יעקב יצחק רודרמן - ראש ישיבת נר ישראל בבולטימור, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית.

לקריאה נוספת

• אלה אזכרה: אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, כרך א', "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", ניו יורק תשט"ז, עמ' 9–16
• גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית החדשה, כרך ב, ספרית פועלים, מרחביה תשכ"ז, עמ' 967, 971
• נפתלי בן מנחם, חכמי ליטא : ציונים לתולדות חייהם ורשימת ספריהם, "מוסד הרב קוק", ירושלים תשי"ט
• הלל זיידמן, אישים שהכרתי : דמויות מעבר קרוב במזרח אירופה, "מוסד הרב קוק", ירושלים תש"ל
• אסתר פרבשטין, בסתר רעם - הלכה, הגות ומנהיגות בימי השואה (לפי מפתח האישים)
• הרב אהרן בנציון שורין, קשת גיבורים : דמויות באופק היהודי של דור אחרון, חלק שני, מוסד הרב קוק, ירושלים תשנ"ה
• הקדמת בן המחבר לשו"ת דבר אברהם, חלק שלישי, ניו-יורק תש"ו

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אברהם דוב כהנא שפירא בוויקישיתוף

• דבר אברהם, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
• אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' אברהם דובער כהנא שפירא זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 141, באתר היברובוקס
• 'שפירא, ר' אברהם־דובער ב"ר זלמן־סנדר כהנא', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 100 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1298).
• הרב אברהם דובר כהנא שפירא – ליטא, באתר "זכור - אמונה בימי שואה" של המרכז לחקר השואה במכללה ירושלים
• עמיחי כנרתי, הראיה והדבר אברהם, ירושלים, תשע"ב - על הקשר בין הרב א"ד שפירא והראי"ה קוק.
• בצלאל דבליצקי, ישורון כה, תשע"ב, הוספות לספר דבר אברהם חלק שני - הוספות שביקש המחבר להוסיף לספרו, כולל מבוא לתולדות הרב א"ד שפירא.
• אברהם דב בר שפירא (1870-1943), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. שער ספר נאות יעקב בו מפורט הייחוס המשפחתי
2. בנו של רבי ברוך גרוסברד רבה של פיליפובה ובולבירישוק ואחיינו של רבי יהודה ליב גרוסברד רבה של גאוורי וטאבריג, מחשובי הרבנים בליטא
3. חותנם של רבי אשר קלמן בארון ראש ישיבת פוניבז' בליטא ומגדולי קלם, ורבי יוסף שלמה כהנמן אב"ד ור"מ פוניבז' בליטא ובישראל
4. ראה 'אנציקלופדיה שמע ישראל : לתיעוד ולהנצחת מעשים של מסירות נפש בשנות הזעם תרצ"ט-תש"ה 1945-1939 בגטאות, במחנות העבודה, במחנות הריכוז ובמחנות ההשמדה', מכון 'שמע ישראל' שע"י מרכז קאליב העולמי, כרך ב', עמ' 295.