Loading AI tools
זמרת גרמנייה שזכתה לפופולריות רבה בשנות השמונים ותחילת שנות התשעים של המאה ה-20 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סנדרה אן לאואר (באנגלית: Sandra Ann Lauer; נולדה ב-18 במאי 1962), לימים סנדרה קרֶצוּ (Sandra Cretu), הידועה בתור סנדרה (הגייה גרמנית: [ˈzandʁa]), היא זמרת פופ גרמנייה שזכתה לפופולריות בשנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90 עם שורה של להיטים באירופה, בהפקה של בעלה ובן זוגה המוזיקלי באותה העת, מיכאל קרצו, ביניהם "(I'll Never Be) Maria Magdalena" (1985), "In the Heat of the Night" (1985), "Everlasting Love" (1987), "Secret Land" (1988), "Hiroshima" (1990), ו-"Don't Be Aggressive" (1992). אלבומיה Into a Secret Land (1988) ו-Close to Seven (1992) זכו לשבחים ביקורתיים ברחבי העולם ונמכרו במאות אלפי עותקים במדינות אירופה.[4]
סנדרה בשנת 2017 | |
לידה |
18 במאי 1962 (בת 62) זארבריקן, גרמניה המערבית |
---|---|
שם לידה | סנדרה אן לאואר |
שם במה | Sandra |
מוקד פעילות | צרפת |
תקופת הפעילות | מ-1975 |
מקום לימודים | Gymnasium am Rotenbühl |
עיסוק | זמרת |
סוגה |
פופ[1] • סינת'-פופ[2] • דיסקו[3] • העידן החדש |
שפה מועדפת | גרמנית, אנגלית |
כלי נגינה | קול |
חברת תקליטים | וירג'ין |
בן או בת זוג | מיכאל קרצו (1988–2007) |
מספר צאצאים | 2 |
http://www.sandranet.com/ | |
פרופיל ב-IMDb | |
לפני שהחלה בקריירת סולו, סנדרה הייתה הזמרת הראשית של להקת בנות הדיסקו ערבסקה (אנ'), שזכתה הצלחה רבה ביפן ובברית המועצות. כמו כן, בין 1990 ל-2001, היא ביצעה קטעי שירה באלבומים של הפרויקט המוזיקלי הבין-לאומי אניגמה, במסגרתו יצאו עשרות להיטים שזכו להצלחה באמריקה הצפונית ובממלכה המאוחדת. בתור אייקון פופ, סנדרה נחשבת לאחת מהזמרות הפופולריות ביותר בשנות ה-80 ביבשת אירופה. בשיא הפופולריות שלה, היא הצליחה להעפיל במצעדים על הזמרת-יוצרת מדונה במספר מדינות ברחבי העולם. עם מכירות של יותר מ-33 מיליון תקליטים ברחבי העולם, סנדרה ביססה את מעמדה כסולנית הגרמנייה המצליחה ביותר בכל הזמנים.[5][6]
סנדרה אן לאואר נולדה ב-18 במאי 1962 בעיירה הגרמנית זארבריקן, קרוב לגבול הצרפתי. אביה יליד צרפת, רוברט לאואר (1937–2021), היה בעל חנות יין בזארבריקן, ואמה ילידת גרמניה, קארין (לבית אלטרן) (1939–2020), עבדה בחנות נעליים.[7] לסנדרה היה אח גדול, גסטון, משותק שנפטר בשנת 1995. היא גילתה עניין מוקדם במוזיקה ובריקוד, ולמדה בלט קלאסי בגיל חמש ושיעורי גיטרה כשהייתה בת 10. בשנת 1975, בגיל 13, סנדרה הלכה עם אמה לצפות בפסטיבל הכוכבים הצעירים, תחרות כישרונות שאירעה בזארבריקן. היא הייתה רק חלק מהקהל, אך כשהמשתתפים סיימו להופיע וחבר המושבעים דן בתוצאות, עלתה סנדרה לבמה ושכנעה את התקליטן לבצע את גרסה בשפה הגרמנית לשיר של אוליביה ניוטון-ג'ון.[7] ההופעה המאולתרת זכתה להכרה ניכרת והובילה להוצאת הסינגל הראשון שלה, שיר על כלב מחמד, "Andy mein Freund". הסינגל, לעומת זאת, לא זכה להצלחה רבה.[8]
ב-1979, כשהייתה בת 17, הצטרפה סנדרה לערבסקה, להקת דיסקו שכללה את מייקלה רוז ויסמין וטר, והפכה לסולנית. באותה תקופה, סנדרה פגשה את הקלידן מיכאל קרצו. הם גילו שהם חלקו את אותו תאריך יום ההולדת, אם כי בהפרש של חמש שנים, והפכו לחברים טובים. הלהקה זכתה להצלחה בשל צבעוניותה ובהמשך לכך, יצא הלהיט "Marigot Bay" שדורג בעשירייה הפותחת בגרמניה.[9] לאחר הוצאת תשעה אלבומים, הבדלים שהתגלעו בתחומי העניין המוזיקליים של חברי הקבוצה וירידה בפופולריות של מוזיקת דיסקו סימנו את התפרקותה. סנדרה ומיכאל קרצו, שהיו אז במערכת יחסים, עברו למינכן, שם מיכאל הקים אולפן הקלטות משלו, דטה-אלפא, הנקרא על שם שיר מתוך אלבום הסולו שלו Legionäre. הסינגל הראשון שלהם ביחד היה "Japan ist weit" משנת 1984, גרסת כיסוי בשפה הגרמנית לשיר של אלפאוויל, "Big in Japan".[10] עם זאת, גרסתה לא זכתה להצלחה המצופה.[11]
סנדרה זכתה להצלחה בין-לאומית ב-1985 עם השיר "(I'll Never Be) Maria Magdalena", שהגיע לראש המצעדים בעשרים-ואחת מדינות,[12] והגיע לעשירייה הפותחת בעוד חמש נוספות. אלבומה הראשון, The Long Play (1985), הגיע למקום השנים-עשר בגרמניה ולמקום השני בשוודיה.[13] הסינגל העוקב, "In the Heat of the Night", הגיע למקום השני בגרמניה,[14] ולעשירייה הפותחת במדינות רבות באירופה.[15] השיר זיכה את סנדרה במקום השני בפסטיבל המוזיקה בטוקיו (אנ') בשנת 1986. "Little Girl", לווה בווידאו קליפ שצולם בוונציה, ופורסם כסינגל השלישי מתוך האלבום ב-1986, אך זכה להצלחה בינונית. זמן קצר לאחר יציאתו של The Long Play, סנדרה עברה ללונדון למשך שישה חודשים כדי לעבוד עם המורה לזמרה הלנה שלן ולקחת שיעורי תופים. היא גם נרשמה לבית הספר לשפות ברליץ בלונדון כדי לשפר את האנגלית שלה, וחזרה לגרמניה בסופי שבוע כדי להקליט שירים חדשים.[7]
אלבום האולפן השני של סנדרה, Mirrors, יצא באוקטובר 1986 עם "Innocent Love" שנבחר להתפרסם כסינגל המוביל, ואחריו "Hi! Hi! Hi!". שתי רצועות הסינת'-פופ האופטימליות הללו זכו להצלחה ביבשת אירופה. שני סינגלים נוספים מהאלבום, הבלדה "Loreen" ו-"Midnight Man", זכו להצלחות בינוניות בלבד. ב-1987 הוציאה סנדרה גרסת כיסוי ל-"Everlasting Love", השיר האהוב עליה מאז ילדותה, וזו זכתה להצלחה בין-לאומית גדולה. הסינגל דורג בעשיריות הפותחות במדינות דוברות גרמנית ואף דורג בעשרים העליונים במדינות רבות נוספות ברחבי העולם.[16] השיר נכלל באלבום הלהיטים הראשון של סנדרה, Ten on One (The Singles).[17]
סנדרה ומיכאל קרצו נישאו בינואר 1988 ועברו לאי איביזה כדי לעבוד על מה שיהיה אלבום האולפן השלישי של סנדרה. Into a Secret Land אופיין בז'אנרים מתוחכמים יותר של פופ, שהורגש כבר בסינגל המוביל, "Heaven Can Wait". הסינגל השני, "Secret Land", זכה להצלחה גדולה עוד יותר, ונחשב לאחד מלהיטי הסולו הגדולים ביותר שלה,[18] בעוד "We'll Be Together", שפורסם כסינגל השלישי, היה השיר הראשון שהיא השתתפה בכתיבתו. על מנת לקדם את המוזיקה שלה בעולם דובר האנגלית, יצא אלבום האוסף הראשון שלה בסוף 1988, Everlasting Love. הוא לא זכה להצלחה הרצויה בארצות הברית ובממלכה המאוחדת, אך רמיקס PWL לשיר הנושא דורג במקום ה-45 במצעד הסינגלים הבריטי.[19] בשנת 1989 יצא הסינגל האחרון, "Around My Heart", שזכה להצלחה בין-לאומית. סנדרה הייתה מעורבת באירועי זכויות בעלי חיים ושימור טבע רבים והשתתפה בהקלטת "Yes We Can" עם חמישה-עשר אמנים נוספים.[20]
אלבומה הרביעי, Paintings in Yellow, יצא במרץ 1990 והפך למצליח ביותר שלה בגרמניה.[21] "Hiroshima" הוקלט מחדש, פורסם כסינגל המוביל וזכה להצלחה בין-לאומית. שיר הדאנס "(Life May Be) A Big Insanity" והבלדה "One More Night" פורסמו כסינגל השני והשלישי מתוך האלבום, בהתאמה, אך זכו להצלחות מתונות.[22][23] סנדרה קיבלה פרס בקטגוריית "האמנית הגרמנית הנמכרת ביותר" במהלך טקס פרסי המוזיקה העולמית ב-1990 במונטה קרלו. כמו כן, בשנת 1990, הזמרת הקליטה ארבעה שירים עבור הפרויקט המוזיקלי של בעלה אניגמה, כולל הלהיט הבין-לאומי "Sadeness (Part I)".[24]
בתחילת 1992 יצא אלבומה החמישי של סנדרה, Close to Seven, שהמשיך בסגנון מוזיקלי "בוגר יותר", ופחות אופיין במוזיקת דאנס לפי מבקרי המוזיקה. האלבום זכה להצלחה בין-לאומית יוצאת דופן בדומה לסינגל המוביל מתוכו, "Don't Be Aggressive". עם זאת, הסינגל השני, "I Need Love", היה הראשון שלה מאז 1984 שלא הצליח להיכנס למצעד בגרמניה. מאוחר יותר ב-1992 יצא אלבום אוסף חדש, 18 Greatest Hits.[25] הוא כלל את רוב הסינגלים הקודמים שלה והקלטה מחודשת של "Johnny Wanna Live", שנדלה במקור מ-Paintings in Yellow, ובהמשך פורסם כסינגל והפך ללהיט מקומי בגרמניה ובהולנד.[26] בשנת 1993 הקליטה אותו הזמרת האנגלייה שרה ברייטמן כחלק מאלבום האולפן השלישי שלה, Dive.[27]
ב-1993 הוציאה סנדרה גרסה מחודשת של "Maria Magdalena" עם עיבוד טכנו וקליפ עתידני. ההקלטה המחודשת לא זכתה להצלחה, אך דורגה בעשירייה הפותחת בפינלנד.[28] אף על פי כן, היא הקליטה שלושה שירים באלבום הבא של אניגמה, The Cross of Changes, כולל הלהיט הבין-לאומי "Return to Innocence" שדורג בחמישייה הפותחת במצעד הבילבורד הוט 100.[29]
בעודה בהיריון עם תאומים, סנדרה הקליטה והוציאה את אלבום האולפן השישי שלה Fading Shades בשנת 1995. האלבום הופק על ידי ינס גאד בשונה מאלבומיה הקודמים. גאד עבד לצד מיכאל קרצו והאלבום עצמו כלל בעיקר שירי פופ. גרסת כיסוי של "Nights in White Satin" מאת המודי בלוז פורסמה כסינגל המוביל, ולא זכתה להצלחה בגרמניה – אך בישראל הפכה ללהיט גדול.[30] האלבום זכה לביקורות פושרות, והסינגל השני, "Won't Run Away", לא הצליח להיכנס למצעדים. לאחר שילדה את הבנים ניקיטה וסבסטיאן בבית חולים במינכן באמצעות ניתוח קיסרי ביולי 1995, החליטה סנדרה להשהות את הקריירה שלה. עם זאת, בשנה שלאחר מכן היא השתתפה בהקלטת שני שירים לאלבום השלישי של אניגמה, ביניהם "T.N.T. for the Brain".[31]
בשנת 1999 יצא לאור My Favourites, אלבום כפול הכולל רמיקסים לשירים הישנים של סנדרה וכמה מהבלדות האהובות עליה.[32] הוא זכה להצלחה, ודורג בעשרים העליונים במספר מדינות באירופה. גרסה מחודשת של "Secret Land" פורסמה כסינגל, מלווה בקליפ שבו סנדרה מתהדרת בתסרוקת קצרה יותר.[33] היא השתתפה שוב בהקלטת שני שירים מתוך The Screen Behind the Mirror של אניגמה וכן בסינגל "Turn Around" של הפרויקט מ-2001.[34] היא הוציאה את הבלדה "Forever" ב-2001, שזכתה להצלחה מתונה במצעד בגרמניה. הדבר קדם לאלבום הבא שלה, The Wheel of Time, שיצא באביב 2002, לאחר מספר עיכובים.[35] האלבום זכה להצלחה במצעדים וביקורות חיוביות. מתוכו יצאו שני הסינגלים "Such a Shame", שבמקור בוצע על ידי Talk Talk, ועוד בלדה "I Close My Eyes".[36][37] בשנת 2003 יצא אלבום הווידאו The Complete History, הכולל את כל הקליפים שלה. באותה שנה, הקליטה סנדרה בפעם האחרונה שירים עבור הפרויקט אניגמה – השירים נכללו באלבום, Voyageur.[38]
לאחר הפסקה של מספר שנים, בשנת 2006 התחברה סנדרה לזמר השווייצרי די ג'יי בובו ויחד הקליטו את הדואט "Secrets of Love" שנכלל באלבום הלהיטים שלו, Greatest Hits.[39] השיר זכה להצלחה גדולה, דורג בחמישייה הפותחת בשווייץ ובעשרים העליונים בגרמניה.[40][41] לאחר מכן, סנדרה קיימה הופעות חיות והחלה לעבוד על אלבומה הבא. בסוף 2006 יצא Reflections, אלבום המורכב מרמיקסים של להיטיה הגדולים של סנדרה.[42] גרסת בלדה חדשה של "Everlasting Love" פורסמה כסינגל שיווקי בגרמניה בעוד שהרמיקס של "Around My Heart" התגלה כלהיט רדיו גדול בפולין; הוא דורג במקום החמישי במצעד הסינגלים של המדינה.[43]
The Art of Love, אלבומה השמיני, יצא לאור בפברואר 2007. הוא דורג בעשרים העליונים בגרמניה וזכה להצלחה מתונה בעולם. בפעם הראשונה, קרצו לא היה שותף ליצירתו כיוון שעסק בפרויקט שלו; ינס גאד הפיק את האלבום כולו.[44] סנדרה השתתפה בהלחנה ובכתיבת האלבום, מה שהפך אותו לשיקוף של ההתמודדויות בחייה האישיים. בנובמבר באותה השנה, היא וקרצו התגרשו והיא בילתה את השנה שלאחר מכן בסיבוב הופעות באירופה. "The Way I Am" היה הסינגל המוביל מתוך האלבום,[45] ודורג בשיאו במקום החמישים בגרמניה, בעוד הסינגל השני, "What Is It About Me", נכשל במצעד.[46] עם זאת, הגרסה שלה ל-"All You Zombies" של ההוטרס הפכה ללהיט גדול בפולין.[47]
אלבומה הבא, Back to Life, יצא לאור במרץ 2009, וכלל שירי דאנס המושפעים מפופ לטיני, ו-R&B עכשווי. "In a Heartbeat" ו-"The Night Is Still Young", האחרון בהשתתפות תומאס אנדרס ממודרן טוקינג, פורסמו כסינגלים וזכו להצלחה מתונה בגרמניה. מאוחר יותר ב-2009, יצא לאור אוסף הכולל שלושה תקליטורים בשם The Platinum Collection, שהכיל את כל הלהיטים של סנדרה, כמו גם נספר רצועות וגרסאות מורחבות.[48]
בשנת 2012 יצא לאור Stay in Touch, אלבום האולפן העשירי של סנדרה.[49] האלבום הופק על ידי צמד התקליטנים הגרמני בלנק & ג'ונס, ושילב צלילים משנות ה-80 שמזכירים את אלבומיה המוקדמים. "Maybe Tonight" פורסם כסינגל המוביל והגיע בשיאו למקום השבעים-ושבעה בגרמניה, בעוד שהסינגל השני, "Infinite Kiss" לא הצליח להגיע למצעד אך זכה להצלחה בעולם.[50] עם זאת, האלבום זכה להצלחה נאה וביקורות חיוביות.[6][51]
באוגוסט 2014, ההנהלה שלה הועברה לידי אלכסיי פרשוקוויץ'.[52]
סנדרה ומיכאל קרצו, שחולקים את אותו תאריך יום הולדת, נישאו ב-7 בינואר 1988,[7] וביולי 1995 הפכו להורים לשני תאומים. הם נפרדו בנובמבר 2007, בטענה של ”פערים אישיים ומקצועיים”.[7]
בעוד קרצו מתגורר בגרמניה מאז מאי 2009, סנדרה נשארה באיביזה והתחתנה עם המפיק המוזיקלי אולף מנג'ס ב-2010;[53] הם נפרדו ב-2014.[54]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.