Loading AI tools
פרוייקט מוזיקלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אניגמה (באנגלית: Enigma) הוא פרויקט מוזיקלי גרמני שנוסד בשנת 1990 על ידי המוזיקאי והמפיק הרומני-גרמני מיכאל קרצו.[1] קרצו הוציא מספר אלבומי סולו, שיתף פעולה עם אמנים שונים והפיק אלבומים עבור אשתו, זמרת הפופ הגרמנייה סנדרה, לפני שהגה רעיון של פרויקט מסוגת וורלדביט והעידן החדש. הוא הקליט את אלבום האולפן הראשון של אניגמה, MCMXC a.D. (1990), עם תרומות של דייוויד פירסטיין ופרנק פיטרסון. האלבום נותר המצליח ביותר של אניגמה, ובו נכלל הלהיט הבין-לאומי "Sadeness (Part I)", שנמכר ב-12 מיליון עותקים.[3] לדבריו, ההשראה ליצירת הפרויקט הגיעה מחזונו ליצור סוג של מוזיקה שלא צייתה ל"חוקים וההרגלים הישנים" והציגה צורת ביטוי אמנותית חדשה עם מרכיבים מיסטיים וניסיוניים.[4]
 | |
| הלוגו של אניגמה, בשימוש מאז 2005 | |
| מקום הקמה |
גרמניה  |
|---|---|
| מוקד פעילות | גרמניה[1] |
| תקופת הפעילות | מ-1990 |
| סוגה |
וורלדביט • העידן החדש[2] • דאון-טמפו • אלקטרוניקה • אמביינט • ניסיוני |
| חברת תקליטים | וירג'ין • EMI • כריזמה |
| www.enigma.de | |
| חברים | |
| מיכאל קרצו | |
| חברים לשעבר | |
|
דייוויד פירסטיין פרנק פיטרסון סנדרה קרצו לואיזה סטנלי פיטר קורנליוס ינס גאד אנדראס הארד (אנג'ל אקס) רות'-אן בויל אנדרו דונלדס אנדי קנאבן אליזבת הוטון מרגריטה רו מארק ג'ושר נאנוק אקווילו אנגון | |
  | |
חברי אניגמה המשיכו לפעול אחרי MCMXC a.D. עם סדרת אלבומים שכללה מספר מוזיקאים ומפיקים שעבדו עם קרצו. הראשון היה The Cross of Changes (1993), ששילב השפעות שבטיות ואתניות ונמכר בלמעלה משמונה מיליון עותקים ברחבי העולם,[5] ואחריו Le Roi Est Mort, Vive Le Roi! (1996), ששילב את המזמורים הגרגוריאניים שמזכירים את האלבום הראשון עם רובדי הצלילים הבין-תרבותיים הדומיננטיים המצויים בשני. האלבום הרביעי The Screen Behind the Mirror (2000) סטה קלות מהנושאים הקודמים של מוזיקת העולם לכיוון של מוזיקה אלקטרונית כבדה יותר. סטייה זו הגיעה לשיאה עם Voyageur (2003), האלבום החמישי וכללה שירי פופ בזה השישי, A Posteriori (2006).[6][7] Seven Lives Many Faces (2008) יצא בעקבותיהם וכלל תערובת של אלמנטים קלאסיים ומודרניים, החל ממזמורים אתניים ועד השפעות ראפ ודאבסטפ.[8] האלבום השמיני, The Fall of a Rebel Angel, יצא בנובמבר 2016.[9]
האלבומים והשירים של אניגמה נמכרו בלמעלה משמונה וחצי מיליון עותקים בארצות הברית בלבד, לפי אישורים שפורסמו על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA).[10] ברחבי העולם קיבלו התקליטים למעלה מ-100 תוארי זהב ופלטינה עם מכירות של למעלה מ-75 מיליון עותקים בסך הכול. הפרויקט זכה גם לשתי מועמדויות לפרס גראמי.[11][12]
עד סוף שנות ה-80 של המאה ה-20, המוזיקאי והמפיק הגרמני יליד רומניה מיכאל קרצו שיתף פעולה עם כמה מוזיקאים, הפיק אלבומים שהוקלטו על ידי אשתו באותה העת, זמרת הפופ הגרמנייה סנדרה, והוציא אלבומי סולו בשמו, בהוצאת חברות התקליטים וירג'ין ופולידור רקורדס. חלקם זכו להצלחה מסחרית באירופה. ב-1988 נישאו קרצו וסנדרה ועברו לאי הספרדי איביזה. אולפן הקלטות ביתי בשם א.ר.ט. נבנה בהמשך לכך, וקרצו החל לעבוד על פרויקט מוזיקלי חדש, בעל גוון וורלדביט בשילוב העידן החדש בשם אניגמה (Enigma), עם דייוויד פירסטיין ופרנק פיטרסון. קרצו סגר עסקה עם ממבו מיוזיק ממינכן כדי לטפל בניהול וההוצאה לאור של אניגמה.[13]
האלבום הראשון של אניגמה, MCMXC a.D., הוקלט תוך שמונה חודשים ושילב מזמורים גרגוריאניים עם מוזיקה אטמוספירית ונגיעות דאנס. הוא השתמש בעבר במזמור גרגוריאני בקטע הפתיחה של "Everlasting Love" של סנדרה מ-1987. קרצו רצה להשמיט את שמו מהערות האלבום כדי שהמאזין יוכל להעלות פרשנויות בנוגע למי שעומד מאחורי יצירתו. לטענתו, חברי ההנהלה סירבו להאמין לבקשתו, אך ציין שזה נחל הצלחה בדיעבד.[13] קרצו הציג את עצמו בתור "קורלי אם. סי." ("Curly M.C.") ופיטרסון בתור "פ. גרגוריאן" ("F. Gregorian"). עם יציאתו לשווקים בדצמבר 1990, MCMXC a.D. זכה להצלחה מסחרית בלתי צפויה, בסיוע הסינגל המוביל "Sadeness (Part I)", שיצא חודש קודם לכן והגיע למקום הראשון בעשרים-וארבע מדינות בסך הכול.[14] האלבום דורג בעשירייה הפותחת בעשר מדינות, כולל הממלכה המאוחדת, והגיע בשיאו למקום השישי במצעד הבילבורד 200 בארצות הברית, שם הוא נמכר בלמעלה מארבעה מיליון עותקים ושהה במצעד במשך יותר מ-150 שבועות בסך הכול.[15] האלבום קיבל למעלה מ-50 תוארי פלטינה ברחבי העולם, ובכך הפך פרויקט אניגמה למצליח ביותר בחברת התקליטים וירג'ין באותה העת.[16] בעקבות הצלחת MCMXC a.D., קיבל קרצו הצעה ממפיק להלחין את הפסקול המלא לסרט הקולנוע "סליבר" (1993),[17] אך הוא אינו יכול היה למלא את הבקשה במלואה, במקום זאת הוא הלחין עבורו את הסינגלים: "Carly's Song" ו-"Carly's Loneliness" שנעשה שימוש בסרט.[18] הראשון עובד מחדש ל-"Age of Loneliness" בשנת 1993. קרצו לא הצליח לתרום יותר לפסקול שכן רצה להשקיע את זמנו בעבודה על האלבום השני של אניגמה.[18]
The Cross of Changes הוקלט בשנת 1993. התקופה הארוכה בין יציאת הראשון לשני נבעה בחלקה מהתיישנות החוזה עם וירג'ין – מנהלו של קרצו שכח לחדש אותו והדבר הוביל לעיכוב התהליכים. בסופו של דבר, הוחלט לחתום על עסקה אחרת במסגרתה יוצא קרצו חמישה אלבומים בסך הכול.[19] קרצו שימר את מרבית האלמנטים מהאלבום הראשון, אך הצהיר כי: ”רציתי לחוות חוויה אחרת לגמרי. רציתי לערבב כמה שיותר אלמנטים רוקיסטיים, אתניים וקלאסיים”. במסגרת האלבום, נעשה שימוש בדגימות רבות, כולל משירים של ג'נסיס, בלאק סבאת', ואנגליס ו-U2. כמו כן, נעשה מאמץ מודע להפחית את כמות המזמורים הגרגוריאניים ששולבו באלבום.[18] קרצו ביסס חלק ניכר ממילותיו על מושגים מעולם הנומרולוגיה, וקרא ספרים בנושא.[18] The Cross of Changes פורסם בדצמבר 1993, והגיע למקום הראשון בממלכה המאוחדת ולמקום התשיעי בארצות הברית. ארבעה סינגלים יצאו ב-1994: "Return to Innocence", "The Eyes of Truth", "Age of Loneliness" ו-"Out from the Deep". הראשון מביניהם הפך ללהיט שדורג בעשירייה הפותחת בשתים-עשרה מדינות בסך הכול; הוא קיבל את תואר הזהב בארצות הברית מטעם איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA) על מכירות של למעלה מחצי מיליון עותקים במדינה. The Cross of Changes נמכר בלמעלה משמונה מיליון עותקים ברחבי העולם.
בשנת 1996, Le Roi Est Mort, Vive Le Roi! (בצרפתית: "המלך מת, יחי המלך!") פורסם. הרעיון של קרצו באלבום זה היה לבסס אותו על שני האלבומים הקודמים כך שיכיל את אותם האלמנטים – מזמורים גרגוריאניים ושבטיים למיניהם. אף על פי שהאלבום זכה להצלחה, הוא לא הצליח להגיע להישגים ולפופולריות שזקף לזכותו האלבום הראשון. במקור היו אמורים לצאת שלושה סינגלים מהאלבום, אך יציאת האחרון שבהם ("The Roundabout") בוטלה בשנת 1998 מסיבות לא ברורות (בין הסינגלים יצא "T.N.T. for the Brain" שזכה להצלחה בישראל). Le Roi Est Mort, Vive Le Roi! נמכר בלמעלה ממיליון עותקים בארצות הברית, קיבל את תואר הזהב בממלכה המאוחדת ושתי מועמדויות לפרס גראמי: אחת על עטיפתו והשנייה בתור "אלבום העידן החדש הטוב ביותר".[20] לאחר יציאת האלבום, קרצו הצהיר שמספר אלבומים מזויפים של אניגמה הופצו לשוק והדבר עורר סערה.[21]
יציאתו של The Screen Behind the Mirror בשנת 2000 כללה דגימות מתוך "כרמינה בוראנה" מאת המלחין קרל אורף בארבע רצועות באלבום. לעומת אלבומים קודמים הופחת באלבום זה השימוש במזמורים גרגוריאניים, אך עדיין נעשה שימוש בחלילי השאקוהאצ'י ואלמנטים מסורתיים נוספים של הפרויקט. הסינגלים שיצאו מאלבום זה היו "Gravity of Love" ו-"Push the Limits".[22] באלבום זה השתתפו הזמרים רות'-אן בויל (מלהקת אוליב) ואנדרו דונלדס לראשונה בפרויקט אניגמה. לאחר הביקורות הפושרות על האלבום השלישי, אלבום זה זכה לשבחים אצל המעריצים והמבקרים. בשנת 2001 הוציא קרצו סינגל חדש בשם "Turn Around" ביחד עם Love Sensuality Devotion: The Greatest Hits ו-Love Sensuality Devotion: The Remix Collection כדי לסיים את מה שקרא לו "הפרק הראשון של אניגמה". לכבוד יציאת אלבום האוסף הוא ארגן מופע אורות בפלנטריום שבעיר מינכן, גרמניה.[23][24]
האלבום החמישי, Voyageur, שיצא ב-2003, נחשב לשינוי תדמית כולל של הפרויקט. חלילי השאקוהאצ'י המפורסמים, המזמורים האתניים והגרגוריאנים וכל הטכניקות הייחודיות לאניגמה הוסרו לגמרי מהאלבום.[25] לציון חמש-עשרה שנות פעילות, הושק מארז תקליטורים במהדורה מוגבלת בשם 15 Years After, עם עטיפה בהשראת ציוריו של לאונרדו דה וינצ'י, חוברת נלווית ומספר תקליטורים: כל האלבומים הקודמים, DVD בשם Remember the Future ותקליטור בלעדי בשם The Dusted Variations, שכלל גרסאות צ'יל-אאוט של כמה מהלהיטים הגדולים של הפרויקט. כל השירים שונים מהמקור ובהם נעשה שימוש בכלי הקשה מינימליים.[26] תקליטור זה הכיל גם את גרסת הסינגל של "Hello and Welcome", שיצא מאוחר יותר כסינגל. ב-28 באוגוסט 2005, הנהלת אניגמה, קרוקודייל מיוזיק, הודיעה על יציאתו של "Hello and Welcome" כסינגל רשמי. הוא פורסם בגרמניה ב-10 במרץ 2006.[27]
ב-26 בספטמבר 2006, האלבום השישי של אניגמה, A Posteriori, פורסם ברחבי העולם, וכלל גרסה חדשה של "Hello and Welcome" והשיר החדש "Goodbye Milky Way". מהדורת ה-DVD של A Posteriori פורסמה ב-16 בדצמבר 2006, וכללה תמונות קליידוסקופ בסנכרון עם המוזיקה המחודשת שהוקלטה. A Posteriori קיבל מועמדות לפרס גראמי בקטגוריית "אלבום העידן החדש הטוב ביותר", המועמדות השנייה של אניגמה בקטגוריה זו לאחר Le Roi Est Mort, Vive Le Roi! משנת 1996.[28] בסוף מרץ 2007, פורסם אלבום רמיקס בשם "פרייבט לאונג'" שנוצר עבור A Posteriori; הוא הועלה לחנות המוזיקה של אייטונס. אלבום זה כלל שתים-עשרה רצועות רמיקס חדשות מהאלבום, שנעשו על ידי אמנים כמו בוקה ג'וניור ודי ג'יי טוקאדיסקו. חלק מהרצועות הללו היו זמינות בעבר בגרסתו המקורית של A Posteriori באייטונס ובמהדורת ה-DVD שהוזכרה קודם לכן.
בשנת 2008, יצא האלבום השביעי של הפרויקט, Seven Lives Many Faces, בו שילב קרצו בשיריו אלמנטים מודרניים עם מוזיקה קלאסית, ובחלק מהשירים באלבום השתתפה זמרת ספרדייה-קטלונית בשם מרגריטה רו, כיוון שזה חיבב את הקול ומהמבטא הקטלאני שלה, משהו שהוסיף לאלבום שוני וייחוד. הסינגל המוביל מתוך האלבום, "La Puerta del Cielo / Seven Lives", בעל שילוב של אלמנטים מודרניים וקלאסיים גם כן.[29]
The Platinum Collection, אוסף של שלושה תקליטורים, פורסם ב-27 בנובמבר 2009 בגרמניה וב-9 בפברואר 2010 ברחבי העולם. התקליטור הראשון מכיל את הלהיטים של אניגמה. התקליטור השני מכיל רמיקסים והתקליטור השלישי הוא אוסף של "רצועות אבודות", ניסויים מוזיקליים שמעולם לא הוקלטו או יצאו לפני כן.[30]
ב-5 באוקטובר 2010, לציון יום השנה העשרים לאלבום הראשון MCMXC a.D., החל פרויקט "השיר החברתי של אניגמה" ("Enigma's Social Song").[31] המעריצים של אניגמה התבקשו לצלם קטע שירה שיחובר לשיר חדש של הפרויקט. לאחר מכן התבקש הציבור להצביע, ובהמשך נודע שהזוכה היא הזמרת הלטבית פוקס לימה (אליס קטנר) עם קטע השירה "Fei mea".[32][33] שלושת המתחרים שלה, מארק ג'ושוע מברזיל, ג'יי ספרינג מספרד, ורסה סרה מליטא, הקליטו חלקים חשובים נוספים בשירה כמו הגשר המוזיקלי, קטע הליווי והפזמון של הגרסה הסופית של הסינגל. המעריצים השפיעו גם על שלבים נוספים בתהליך יצירת השיר באמצעות הצבעה על כלי הנגינה בהם ייעשה שימוש, כמו גם הסגנון המוזיקלי עצמו שיאפיין אותו.[34] המיקס הסופי של הסינגל בשם "MMX (The Social Song)" פורסם ב-15 בדצמבר 2010. הוא הפך לשיר הראשון שנוצר אי-פעם עבור המעריצים ועל ידי המעריצים דרך האינטרנט.[34]
באוגוסט 2016, אלבום האולפן השמיני של אניגמה, The Fall of a Rebel Angel, תוארך לצאת ב-11 בנובמבר 2016. הוא כולל השתתפות של מוזיקאים כדוגמת הזמר-יוצר הברזילאי מארק ג'ושר, הזמרת האינדונזית אנגון, נאנוק וצמד האלקטרו-פופ האנגלי אקווילו. שני סינגלים מהאלבום יצאו, "Sadeness (Part II)" בהשתתפות אנגון, ו-"Amen" בהשתתפות אקווילו. במאי 2018, יצאו מהדורות תקליטים צבעוניות בהוצאה מוגבלת של כל הקטלוג של אניגמה, The Colors of Enigma – The Vinyl Series. המהדורה כוללת עטיפות חדשות ומיקס מחודש שנעשו באמצעות הקלטות המאסטר המקוריות.[35]
במהלך 2019 ועד 2020, שלושת הסולנים של אניגמה – אנדרו דונלדס, אנג'ל אקס ופוקס לימה – יצאו לסיבוב הופעות עולמי בשם "Original Enigma Voices". זוהי הפעם הראשונה שבה המוזיקה של אניגמה בוצעה בשידור חי.[36]
|
קרצו הקליט את חמשת אלבומי האולפן הראשונים של אניגמה באולפני א.ר.ט. – אולפן הקלטות ביתי הממוקם באי הספרדי איביזה. מ-1988 עד 2001, קרצו גר בסנטה אולאריה דה ריו, ולאחר מכן, מ-2001 עד 2008, עבר לגור בווילה ליד סנט אנטוני, שם האולפן עוצב מחדש ונבנה בשנית על ידי גינטר וגנר וברנד סטבר. שני האלבומים A Posteriori ו-Seven Lives Many Faces הוקלטו באולפן הקלטות דיגיטלי נייד בשם "אלכימאי" ("Alchemist"). ב-2010 נבנתה גרסה מחודשת של אולפן ההקלטות הדיגיטלי ושמו חודש ל"מרלין" ("Merlin"). השיר "MMX (The Social Song)" היה ליצירה הראשונה שהוקלטה באולפן המחודש; השיר יצא לאור בשנת 2010.[41]
בשנת 1991 נתבע מיכאל קרצו בידי מקהלת מינכן "קפלה ענתיקה" וחברת התקליטים שלה, פולידור גרמניה, בגין הפרת "זכות האישיות" שלה וזאת, בשל עיוות בדגימות המשמשות ב-"Sadeness (Part I)" ו-"Mea Culpa (Part II)" . הדגימות נלקחו מהאלבום Paschale Mysterium (1976) של המקהלה; בעוד שהיצירות המוזיקליות היו ברשות הציבור, הקלטות המקהלה הייתה מוגנת בזכויות יוצרים. החוק האירופי הכיר גם בזכויות מוסריות (droit moral) ביצירות.[42][43]
בשנת 1998, קרצו נתבע על ידי המוזיקאים הטאיוואנים דיפאנג ואיגאי דואנה, בטענה שהקולות שלהם משמשים ב-"Return to Innocence", בצורה לא חוקית וללא מתן קרדיט.[44][45][46] התיק הוכרע מחוץ לכותלי בית המשפט תמורת סכום כסף לא ידוע וכל ההפצות הנוספות של השיר זוכו (כולל תמלוגים) לשניהם.[47] קרצו הצהיר כי לא ידע שהקולות היו ברשות הציבור ושהוא לא הפר בכוונה את זכויות היוצרים של השניים.[48]
במסגרת פרויקט אניגמה מוציאים בדרך כלל שירים קצביים המאופיינים במוזיקת וורלדביט והעידן החדש.[49][50] הפרויקט המוזיקלי הוגדר כניסיוני מאוד, המשלב לרוב אלמנטים מסוגות מוזיקליות אחרות כמו אווירה, פופ או רוק.[49][12][50] מיכאל קרצו אמר באירוע שאלות ותשובות שהוא ”תמיד מחפש את הלא נודע ומנסה למצוא דרכים חדשות לבטא את הרעיונות שלי”. מאוחר יותר אמר:
אניגמה היא כולה ניסיון להגיע לגבול ואפילו להתקדם ממה שכבר ידוע. ניסויים הם חלק גדול מהעבודה שלי ובכל תקליט שייצא לאניגמה יהיה משהו חדש
— — מיכאל קרצו, 2007[51]
האלבום הראשון של אניגמה, MCMXC a.D., משלב מזמורים גרגוריאניים,[21][52] וצלילים דתיים עם שימוש בסינת'ים בעלי אווירה,[53] כלי נגינה שתוארו בתור "היפנוטיים" וקצב המושפע מדאנס,[54] יחד עם אלמנטים של פופ ומוזיקת אווירה.[1] הכול בליווי לחישות בשפה הצרפתית והתנשפויות שתוארו בתור "אירוטיות", שסופקו על ידי סנדרה.[53][54] The Cross of Changes, אלבום האולפן השני של אניגמה, מחליף את סגנון המזמורים הגרגוריאניים שאפיינו את MCMXC a.D. וכלל בעיקר מוזיקה אתנית ומזמורים בשפת הסנסקריט.[50][55] האלבום הוא משלב מוזיקת אווירה ורוחניות בדומה ל-MCMXC a.D., אך כולל פעימות מפותחות יותר,[55] ומילים על אהבה ומודעות עצמית.[56]
ערך מורחב – וידאוגרפיה של אניגמהההצלחה הבין-לאומית של אניגמה עם MCMXC a.D. הייתה לזו שסללה את דרכים של מספר פרויקטים מוזיקליים אחרים העוקבים אחר סגנונות וגישות שיווק דומות, במיוחד השימוש במונח "פרויקט" בניגוד ללהקה כדי לכנות את עצמם, והתווית "מוזיקה חידתית", שנועדה להעסיק את המאזינים במחשבות ותהיות וזאת, תוך סיווג המוזיקה עצמה לזו המשתייכת לעידן החדש.[57] קרצו ציין את להקת הרוק המתקדם יס כהשפעה עיקרית.[18]
זמן קצר לאחר העבודה עם מיכאל קרצו על האלבום הראשון של אניגמה, המפיק הגרמני פרנק פיטרסון עזב את הפרויקט כדי להתמקד בגרגוריאן, להקה גרמנית שמבצעת בעיקר גרסאות כיסוי לשירי פופ ורוק מודרניים עם שירה וכלים סימפוניים דמויי גרגוריאניים.[58] כמו כן, הפרויקט המוזיקלי הצרפתי Era (אנ') עושה שימוש במזמורים גרגוריאניים עם עיבודי פופ רוק והוא גם מושווה לעיתים קרובות בהיקפו לאניגמה.[57][59]
פרויקטים אלקטרוניים נוספים שלעיתים קרובות מושווים לאניגמה הם ההרכב המוזיקלי הצרפתי דיפ פורסט,[60] הצמד הקנדי דליריום (אנ'),[61] הפרויקט הדני Achillea (נוצר על ידי המפיק השותף והגיטריסט האורח של אניגמה, ינס גאד),[62] והפרויקט הגרמני שילר (אנ').[63][64] גם הפרויקט המוזיקלי שינובו שהוציא את להיט העידן החדש "After of My Life" ביסס את מעמדו על אניגמה.[65] מיקס בשם "Indilla Enigma" המשלב את המלודיות של הפרויקט ביחד עם השיר "Mini World" של הזמרת הצרפתייה אינדילה זכה להצלחה בשנת 2024, כאשר צבר למעלה ממיליון צפיות ביוטיוב בתוך חודש – מספר מיקסים נוספים צברו מאות אלפי צפיות.[66][67][68]
|
|
ערך מורחב – דיסקוגרפיה של אניגמה
אתר האינטרנט הרשמי של אניגמה (באנגלית)
אניגמה, ברשת החברתית פייסבוק.svg){kind=icon}
אניגמה, סרטונים בערוץ היוטיוב
אניגמה, באתר Last.fm (באנגלית)
אניגמה, באתר AllMusic (באנגלית).svg){kind=logo}
אניגמה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אניגמה, באתר דיזר
אניגמה, באתר Discogs (באנגלית)
אניגמה, באתר Songkick (באנגלית)
אניגמה, באתר בילבורד (באנגלית)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
