Loading AI tools
עמותה ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראייד, הפורום הישראלי לסיוע הומניטרי בינלאומי (באנגלית: IsraAID: The Israel Forum for International Humanitarian Aid) היא עמותה ישראלית המשמשת כמסגרת ארגונית לסיוע הומניטרי בינלאומי אשר מקורו בישראל[1][2]. הפורום הוא קואליציה של עמותות וארגונים, יהודים וישראליים, בלתי-ממשלתיים, הפועלים בתחום הסיוע ההומניטרי ברחבי העולם. עיקר הפעולה של ישראייד טמונה בסיוע בעת אסונות ומקרי חירום בעולם, החל מפעולות חילוץ והצלה, שיקום קהילות ומוסדות חינוך, אספקת חבילות סיוע, עזרה רפואית, מימון זעיר, שיקום עסקים, ועד טיפול בטראומות נפשיות.
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
 | |
| תחום |
סיוע הומניטרי  |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| מטה הארגון |
מחוז תל אביב |
| מייסדים |
שחר זהבי |
| תקופת הפעילות |
2001–הווה (כ־23 שנים) |
| https://www.israaid.org/ | |
  | |
ארגון ישראייד מאפשר לארגונים ישראלים מגוונים הפועלים בעתות משבר להתאגד תחת קואליציה שתסייע לחסכון בעלויות, ותעצים את היחס החיובי כלפי ישראל בעולם. מאז הקמת הארגון, ישראייד תיאמה וסייעה לתוכניות ברחבי העולם.
ישראייד הוקמה בשנת 2001 על ידי מולי דור, שחר זהבי[1] ומאירה אבולעפיה. בתחילה, הייתה ארגון-גג רופף של ארגונים אחדים, שעסק בפיתוח תוכניות ופעילויות חינוכיות בנוגע לעוני ברחבי העולם. הארגונים החברים בישראייד החליפו ביניהם מידע באמצעות דואר אלקטרוני, וקיימו פגישות בנושא. במשך הזמן, התוכניות שפותחו התרחבו, חברו ארגונים נוספים, ועלו נושאים, תכנים ורעיונות לפעילות. התרחבות זו הובילה להיחשפותו של הארגון לתודעה הציבורית והגדלת התרומות אליו. כל התרומות לארגון נוהלו על ידי ישראייד, הועברו לארגונים החברים בה, לשימושם בהתאם לאופיים. התנהלות זו הובילה במידה רבה לרעיון כי יש לקיים שינוי במבנה הארגוני של הקואליציה. כלומר, הבינו כי נדרש מבנה קבוע לניהולה.
ב-14 במרץ 2007, נרשם הארגון כמוסד ללא כוונת רווח בישראל. באותו חודש נוספו לשורות ישראייד, 14 ארגונים בלתי-ממשלתיים, יהודיים וישראליים. כלל הארגונים הסכימו ביניהם שתפקיד ישארייד יהיה תיאום בין הארגונים השונים, הפעולות שלהם, יצירת יוזמות ומודעות רחבה יותר ועזרה בכל הנוגע לנושאים בהם עוסקים הארגונים ותוכניותיהם. נבחרו חברי דירקטוריון והנהלה, וחברי ועדות היגוי שונות אשר הוקמו כדי לקדם את מטרות הקואליציה. מועצת המנהלים של ישראייד כוללת את המנהלים של הארגונים החברים בה. המועצה פועלת על בסיס התנדבותי והיא אחראית על גיבוש אסטרטגיה והגדרת מדיניות ארגונית.
מרבית המתנדבים בארגונים החברים בישראייד הם חברי קיבוצים בישראל[3].
ב־15 בנובמבר 2011, הוענקו לישראייד פרס ותרומה בסך 50 אלף דולר כהוקרה על פועלם. "פרס לומינרי" באדיבותה של לשכת המסחר היפנית הוענק לשחר זהבי, מנהל ישראייד, במסגרת ערב הגאלה השנתי של הלשכה.
איחוד וייעול הפעילויות של הארגונים ההומניטריים בקואליציה, תוך מאמץ לתת מענה לאוכלוסיות במדינות מתפתחות.
שימוש כגורם מתווך בין הארגונים השונים בקואליציה, תוך הקלת שיתוף הפעולה, התיאום והתקשורת בין הארגונים.
הגברת התרומות המוענקות לקואליציה ולארגוניה מן הציבור הישראלי.
הגברת המודעות הציבורית בקרב הציבורי הישראלי, והשפעה על המדיניות הציבורית בישראל בהקשר לסיוע הומניטרי.
תיאום- תמיכה בפרויקטים רבים של סיוע, פיתוח פרויקטים והיערכות להמשך פעילות. ישראייד דואגת לעדכן באופן שוטף את חבריה לקואליציה לגבי הפעילויות השונות המתבצעות באותה עת. כך, ישראייד מבטיחה כי כל יוזמה תקבל את התמיכה לה היא זקוקה מארגונים אחרים.
יצירת יכולת - ישראייד משקיעה בהשכלת חבריה. לימודים אלו מקלים על מנהיגי הארגונים החברים בישראייד לנהל את ישיבותיהם בארגון. כמו כן, היא שולחת את מנהיגי הארגונים החברים בה לכנסים וקורסים ברחבי העולם. ותורמת להגברת הקשר וההבנה של אלו בנוגע לשיטות הומניטריות שונות.
הגברת מודעות - ישראייד אמונה על קיום אירועים וכנסים בישראל, וזאת כדי להעלות את המודעות הציבורית ומשנתם בנוגע לעוני וצדק חברתי בעולם. בישראל, ישראייד יוצרת קשר עם בעלי השפעה, וקובעי מדיניות בישראל, כדי להשפיע על מיגור העוני ויצירת הצדק החברתי ברחבי העולם. ברמה העולמית, ישראייד מציעה מאגר של אנשי מקצוע בתחומים נרחבים כדי שאלו יצרו קשרים עם מקבלי החלטות, עיתונאים, סטודנטים וקבוצות דתיות מרחבי העולם. לאלו, מוצגת הפעילות הישראלית והסיעו שניתן במדינות מתפתחות.
מבין הפעולות המפורסמות והבולטות להם ישראייד סייעה: תוכניות סיוע לקורבנות סערת הציקלון במיאנמר (דרום-מזרח אסיה), תוכניות סיעו ארוכת טווח לציבור המורעבים במלאווי (מזרח אפריקה), תוכניות שיקום וסיוע ברחבי דרום ומזרח אסיה בעקבות הצונאמי ההרסני, תוכניות פסיכולוגית סוציאלית לטובת פליטי דארפור באזור הגבול של צ'אד וסודאן (מרכז אפריקה), ותוכניות הסיוע לפליטי מלחמת סומליה בקניה (מזרח אפריקה). להלן פעולות נבחרות של ישראייד:
.jpg)
במסגרת תוכנית בת שנתיים, נשלחה באוקטובר 2011 משלחת ישראייד החמישית לאזור טוקיו, יפן. המשלחת פעלה כדי לספק סיוע לנפגעי פוסט טראומה ואימון בנושא למורים ועובדי בריאות מקומיים.
באוגוסט 2011, ישראייד בשיתוף עם הארגון "Operation Blessing", שלחה משלחת למחנה הפליטים הגדול ביותר בעולם, בדאדב קניה. במחנה זה חולקו אוכל ומוצרים נוספים לתמיכה באלפי היושבים במקום. כמו כן החלו לפעול למען פיתוח תוכנית לטווח ארוך לסיוע באזור.
ביולי 2011, ישראייד שלחה משלחת למדינה החדשה בעולם, דרום סודאן, במטרה לסייע ולהעניק מזון וסעד. ישראייד הקימה סניף מקומי וממשיכה לסייע במשך מעל שנה לתושבים בהנחת היסודות לקיום המדינה. הנציגים הראשונים של "ישראייד" נחתו בג'ובה פחות מ-48 שעות לאחר הכרזת העצמאות של דרום סודאן, וחילקו לתושבים ציוד בסיסי מציל חיים. ישראייד מקבלת תמיכה לצורך הסיוע מקרן תד אריסון והפדרציה היהודית של טורונטו, ומקיימת הכשרות מקצועיות לעובדי מדינה: 90 עובדים סוציאליים, שוטרים, רופאים, מנהיגים קהילתיים ואנשי כנסייה. במהלך ההכשרות נלמדים עיקרי הזיהוי, הטיפול והמניעה של טראומה לסוגיה, אלימות כלפי נשים וילדים, וסחר בבני אדם.
במרץ 2011, ישראייד, בשיתוף עם הקואליציה הלאומית לאיתור והצלה, העניקו סיוע רפואי וסיוע לנפגעי פוסט- טראומה, בעקבות הצונאמי ורעידת האדמה ביפן. למעלה מעשרים טונות של מזון וציוד רפואי נשלחו לאזור הנפגע. המשלחות חולקו לאזורים שונים על מנת להעיק עזרה לכמות רבה של אנשים.
באוגוסט 2010, משלחת משותפת של ישראייד ומכון הנגב לאסטרטגיות של שלום ופיתוח" עסקו בשיפוץ בית ספר אשר נפגע בפקיסטן בעקבות הצפה.
באפריל 2008, קיימה ישראייד סיור ברחבי ארצות הברית, במהלך הסיור הוצגו פעולות הארגון כדי להגביר את המודעות הציבורית בקרב אוכלוסיות ומקבלי החלטות בעולם.
בעקבות הידע והניסיון שרכשו בארגון היאס בפעילותם בצ'אד. בין 2007 לשנת 2008, ישראייד החלה לפעול בישראל כיועצים בקרב הממשלה ומשרדי החוץ לפעילות בנושא. בתוכנית הזאת השתתפו אנשי ארגון ]היאס, המרכז לפלורליזם יהודי והוועד היהודי אמריקני.
בספטמבר 2005, ישראייד הנחתה משלחת לסיוע רפואי ופסיכולוגי לנפגעי הוריקן קטרינה בניו-אורלינס והאזור. המשלחת הישראלית סיפקה שירותים פסיכולוגיים ורפואיים למאות אנשים. בפעילות זו ישראייד איחדה ותיאמה בין ארגונים וגופים שונים, ביניהם: הסיוע הישראלי המוטס, התוכנית הרפואית הבינלאומית של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הוועד היהודי האמריקני, פדרציית טורונטו ועוד.
בדצמבר 2002, הנחתה ישראייד תוכנית תזונתית במלאווי. במסגרת פעילות זו, ישראייד תיאמה בין ארגונים שונים כדי ליצור תוכנית שתאפשר מלחמה בתת התזונה במלאווי.
בין שנת 2001 לשנת 2002 ישראייד קיימה שתי תוכניות אימונים שהתקיימו בקיבוץ יקום. האימונים עסקו במשפט ההומניטרי הבינלאומי ושיטות פעולה לסיוע בינלאומי. בכנסים השתתפו למעלה משלושים ארגונים, עמותות ואלכ"רים ישראליים ויהודיים. בין המציגים בתוכנית ניתן היה למצוא סוכני או"ם והצלב האדום.
סיוע הומניטרי יכול להיות דו-צדדי, כזה המוענק ממדינה אחת לאחרת או רב-צדדי, כזה המוענק מארגונים בין- מדינתיים למדינה מסוימת. כמו כן, יש לקיים הבחנה בין סיוע ממשלתי לבין סיוע בלתי ממשלתי. סיוע המוענק על ידי גוף מסוים, מדינתי או אזרחי, ניתן מסיבות ריאליסטיות-תועלתניות או מסיבות אידיאליסטיות-מוסריות.
בשנת 1970 העצרת הכללית של האו"ם קבעה את החלטה 1522, לפיה על המדינות העשירות להקצאות 0.7% מהתוצר הלאומי הגולמי שלהן לטובת המדינות העניות. למרות יעד זה, בשנת 2000, ביצעו חמש מדינות בלבד החלטה זו (נורווגיה, דנמרק, הולנד, לוקסמבורג ושוודיה). שבע המדינות העשירות ביותר, המכונות G7, אחראיות לשבעים וחמשה אחוזים מהסיוע המוענק למדינות העניות. עם זאת, מדינות ה-G7 אינן קרובות למימוש החלטת האו"ם[13].
שחר זהבי, היוזם בפועל של קואליציית ישראייד, אומר כי בשנות השישים, למחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי, הופנו תקציבים גבוהים לסיוע חוץ. בחלוף השנים, תקציבים אל התמעטו באופן משמעותי. ישראל, כחברה באו"ם ובארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, אינה עומדת ביעד שהוצב על ידי האו"ם[3]. לוואקום הזה נכנסת ישראייד, שאינה מהווה גוף ממשלתי ומנסה למלא את החסך שנוצר על ידי המדינה. ניתן לתפוש את ישראייד הפועלת מתוך שני סוגי האינטרסים שהוזכרו לעיל: מחד גיסא, שיקולים אידיאליסטיים-מוסריים כאשר אנשי ישראייד אינם יכולים להשלים עם היות העולם מפוצל. עולם שבחלקו הוא עשיר, לעומת עולם בו שוררים רעב, מגפות, עוני, בורות ותת פיתוח. מאידך גיסא, שיקולים ריאליסטיים-תועלתניים, שכן פעילותם ברחבי העולם מותירה רושם חיובי, כגוף ישראלי, הוא נתפס ככזה המייצג את ישראל. את פעולותיו של הארגון לא ניתן לשכוח, ומקבלי הסיוע חשים אהדה גדולה לישראל, תופסים אותה כמדינה חיובית, ומכירי תודה לה. הכרת התודה לעיתים מתבטאת בהצבעות לטובת ישראל באו"ם ובתמיכה בינלאומית כאשר ישראל עולה לסדר היום בתחומים שליליים.
ישראייד כגוף חזק וכוללני בישראל, מתפקד במידת מה כגוף ייצוגי שלה ברחבי העולם. זאת ועוד, פעמים רבות אלו עובדים בשיתוף עם גופים מוצהרים של המדינה כגון צה"ל. ככזו הנתפסת המייצגת מדינה, יש לבחון את פעולותיה באופן דומה לזו של מדינה. הסיוע הבינלאומי טומן בחובו יתרונות רבים. מאות ואף מיליונים ברחבי העולם היו מוצאים את מותם, אלמלא הוא. עם זאת, יש לעמוד גם על חסרונותיו של הסיוע הבינלאומי. מקבלי הסיוע זקוקים לו פעמים רבות כאוויר לנשימה. אין להם אפשרות אחרת להתמודד עם המצב אליו נקלעו. ולכן העובדה כי סיוע יכול להינתן גם בשל שיקולים שאינן פילנתרופיים, מקשה מאוד על הבחירה בו לעומת האלטרנטיבה האחרת. בכל סיוע יש לברר מדוע הוא ניתן, שכן אם הוא ניתן בעקבות שיקולים תועלתניים של המסייע, על מקבל הסיוע לקיים בירור לגבי המחויבות שהסיוע יוצר וההפסד לו הוא מוביל. לא כל השיקולים התועלתניים חמורים, אך אין ספק כי אלו נובעים מאגואיזם[13].
השיקולים התועלתניים יכולים לבוא לידי ביטוי במספר דרכים: סיוע לשם תמיכה גאופוליטית או אסטרטגית ממקבל הסיוע. כלומר, ייתכן מצב בו אחד יעניק סיוע לאחר ויצפה לקבל תמיכה בעתות משבר. סיוע יכול להיתפש כמתן שוחד, זה יבוא לידי ביטוי בכך שמעניקיי הסיעו ידרשו בתמורה לו טובות הנאה למיניהן. טרור נתפש ככזה העולה מתוך מדינות נחשלות ועניות. גיוס הגורמים המתונים והריאליים במדינה יכול לעיתים לסייע לגורמים האלו, כדי למגר עוני ובכך את האפשרות שתצמח פעילות טרוריסטית בעלת השפעה עולמית. זאת ועוד, סיוע לעיתים יינתן כדי להשפיע על הפוליטיקה והכלכלה הפנימית לדוגמה: תמיכה כדי שמשטר יהפוך לדמוקרטי. במדינות נחשלות, עקב מחסור בעבודה, שכר ואוכל, העלולים לייצר מצב של גלי הגירה המוניים (בעיקר ממדינות אפריקה למדינות אירופה). סיעו לעיתים ניתן כדי לשפר את המצב במדינה נחלשת ולמנוע את ההגירה לאחרת. ההגירה נתפסת כמסבת נזק, וכזו המערערת על המדינה הקולטת מבחינה כלכלית ופוליטית. ניתן להצביע גם על תחום הבריאות כשיקול בהענקת סיוע למדינות נחלשות. במדינות אלו קיימות מחלות ומגפות המוניות. למעשה, המדינות המפותחות מנסות למנוע את התפשטות אלו ברחבי העולם וזאת על ידי הענקת סיוע רפואי על אדמת המדינה הנחשלת. יש לציין כי הסיוע הבינלאומי ניתן ברובו הגדול, מבחינה בריאותית, ביבשת אפריקה, בה התפרצות מגפות ומחלות זיהומיות הוא דבר נפוץ ושכיח. במקרים רבים בהם מוענק הסיוע למדינות העניות, הוא כפוף לתנאים מגבילים. ניתן לכנותו "סיוע תלוי", סיוע המחייב את מקבלי הסיוע לרכוש מוצרים ושירותים ממעניקי הסיוע. באופן זה, המדינה המעניקה את הסיוע מפתחת את כלכלתה ונפטרת מעודפי הייצור שבראשותה[13].
כל מדינה המקבלת סיוע מגורם זה או אחר, מפתחת תלות ברמה שונה ממדינה אחרת, כך מהווה הסיוע אבן שואבת למתנגדים. יש הטוענים כי סיוע בינלאומי למעשה מונע מהזקוקים לו לתור וליצור אחר פתרונות עצמאיים לבעיותיהם. בכך, המדינות הללו מונעות מעצמן את היום בו לא יזדקקו לסיוע. בנוסף, יש הסבורים כי מקבל הסיוע עלול לפתח תלות במעניק הסיוע. במקרים מסוימים, אין לפקפק בכך כי הסיוע הבינלאומי נחוץ, חשוב ומעבר לכל, מציל חיים. לצד אלו, אין לשכוח כי מדובר ביחסים בין גופים, כאשר לכל גוף האינטרסים שלו. יש לקיים תמיד בדיקה מעמיקה של רקע הסיוע ולבחון מי מרוויח ממנו ומי מפסיד ממנו[14].
אתר האינטרנט הרשמי של ישראייד (באנגלית)
רועי צ'יקי ארד, הזוג מהערבה שמתרוצץ בכל העולם כדי לשקם קהילות שנהרסו, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2017Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
