Loading AI tools
1994 בישראל (ה'תשנ"ד - ה'תשנ"ה) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 46 שנה מיום היווסדה. האירוע הבולט בה היה הסכם השלום בין ישראל לירדן.
| ««« 1993 1992 1991 |
 |
1994 בישראל |
»»» 1995 1996 1997 |
| כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1994 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1994 | |||
חתימת הסכם קהיר
ערך מורחב – הסכם קהיר
הסכם קהיר נחתם ב-4 במאי 1994 בקהיר, בין ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, ובין ראש ארגון אש"ף, יאסר ערפאת, במעמד ארצות הברית, רוסיה ומצרים כעדות. ההסכם נודע גם בשם "ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו" או בשם "הסכם עזה ויריחו תחילה". מטרתו של הסכם זה היא ליישם את תהליך הצהרת הכוונות (ספטמבר 1993) של התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני, הידוע בשם "תהליך אוסלו", בדרך להסכם קבע. במסגרת הסכם קהיר הוחלט על הקמת ממשל עצמי פלסטיני בעל סמכויות חקיקה, שיפוט ושיטור וכן על העברת רצועת עזה ואזור יריחו לידי הפלסטינים.
הסכם השלום בין ישראל לירדן
- ערך מורחב – הסכם השלום בין ישראל לירדן
הסכם השלום בין ישראל לירדן נחתם ב-26 באוקטובר 1994 והסדיר את היחסים, הגבולות וחלוקת המשאבים בין ישראל לירדן. ההסכם התגבש באמצע 1994 לאחר שבמשך עשרות שנים נפגשו מנהיגי ישראל בחשאי עם חוסיין מלך ירדן, שלא הסכים לקיים איתם שיחות גלויות. בהסכמת נשיא סוריה חאפז אל-אסד ובעידוד נשיא מצרים חוסני מובארכ ונשיא ארצות הברית, ביל קלינטון, נערכו בקיץ שיחות בין ישראל לירדן, שהפכו עד מהרה לגלויות ופורסמה "הצהרת וושינגטון" שסיימה את מצב הלוחמה בין שתי המדינות.
אירועים אחרים
- 30 בינואר – חיים רמון נושא בוועידת מפלגת העבודה את "נאום הלווייתנים"
- 10 במאי – חיים חדשים, מפלגתו של חיים רמון זוכה בבחירות לראשות ההסתדרות[1]
- 15 ביוני – ישראל והוותיקן מכוננות יחסים דיפלומטיים מלאים
- 25 ביולי – המלך חוסיין ויצחק רבין נפגשים לראשונה בפומבי בבית הלבן וחותמים עם ביל קלינטון על הצהרת וושינגטון
- 24 באוגוסט – נחתם הסכם ראשוני בין ישראל לאש"ף המאפשר ממשל עצמי חלקי לפלסטינים בשטחי הגדה המערבית
- 10 בדצמבר – יצחק רבין, שמעון פרס ויאסר ערפאת מקבלים את פרס נובל לשלום
האירועים הביטחוניים הבולטים בשנת 1994 פיגועי טרור רבים וקשים של פלסטינים נגד ישראלים בהם פיגוע מכונית התופת בעפולה וחטיפת נחשון וקסמן. חלק מהפיגועים נעשו בניסיון לפגוע בתהליך אוסלו[2] וחלקם כנקמה על טבח מתפללים מוסלמים במערת המכפלה שבוצע על ידי יהודי.
אירועים בולטים
- 12 בינואר – התרסקות מסוקו של האלוף נחמיה תמרי, יחד עמו נהרגו שלושה קצינים נוספים
- 25 בפברואר – הטבח מערת המכפלה- בפורים, ביצע ברוך גולדשטיין, רופא במקצועו וקצין מילואים, טבח במתפללים מוסלמים לפני תחילת צום הרמדאן. נרצחו 29 מתפללים ונפצעו 125. בעקבות הטבח פרצו מהומות והוטל עוצר ממושך על השכונות הפלסטיניות בחברון. הטבח גונה על ידי כל הקהילה הבינלאומית ובראשה מועצת הביטחון של האו"ם. כנקמה על הטבח יזמו הפלסטינים גל פיגועים בתחומי הקו הירוק.
- 6 באפריל – 8 ישראלים נרצחים בפיגוע מכונית התופת בעפולה.
- 13 באפריל – פיגוע התאבדות באוטובוס בתחנה המרכזית בחדרה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. 5 הרוגים ו-30 פצועים
- 16 במאי – במסגרת הסכמי אוסלו צה"ל יצא מרצועת עזה
- 21 במאי – המחבל הלבנוני, מוסטפא דיראני, נחטף מביתו לישראל באישון לילה
- 7 ביולי – החייל, אריה פרנקנטל, נחטף ונרצח כשהיה בדרכו למושב גמזו
- 8 באוגוסט – נחנך מעבר ערבה, מעבר הגבול הראשון בין ישראל לירדן
- 9 באוקטובר – נחטף החייל נחשון וקסמן כבן ערובה על ידי מחבלים אשר התחפשו למתנחלים יהודים. המחבלים דרשו בעבורו את שחרור השייח' אחמד יאסין ועוד 200 אסירים ביטחוניים.
- 14 באוקטובר – לאחר שאותר המקום שבו הוחזק וקסמן ליד ביר נבאלא, פרוץ אליו כוח של סיירת מטכ"ל. במבצע החילוץ הכושל נרצח וקסמן על ידי המחבלים, נהרג סרן ניר פורז ונפצעו שבעה חיילים.
- 19 באוקטובר – מחבל מתאבד מתפוצץ באוטובוס בקו 5 ברחוב דיזנגוף, תל אביב. היה זה אחד מפיגועי ההתאבדות הראשונים בישראל והגדול ביותר עד לאותה עת. מהפיצוץ נהרגו 21 איש, ואישה נוספת נפטרה מפצעיה בחלוף ארבעה ימים. בעקבות הפיגוע הוטל סגר על השטחים ובית משפחתו של המחבל, נהרס בידי צה"ל באישורו של בג"ץ.
- 29 באוקטובר – "אירוע הדגל" במוצב דלעת בלבנון. מחבלי חזבאללה הצליחו להגיע למוצב, תקעו דגל על אחת הסוללות, וזרקו מטען לתוך עמדת התצפית. באירוע נהרג החייל אלמוג קליין.
- 23 בדצמבר – ניסיון לכבוש את מוצב ברוש.
פלילים
- ב־9 בינואר בשעות הלילה רצחו שני נערים כבני 14 מהרצליה נהג מונית באזור המלונות בהרצליה פיתוח. השניים נתפסו ונידונו ל-16 שנות מאסר.
- בפסח הפיץ הרב עוזי משולם עלונים בנושא "חטיפת ילדי תימן", שבהם טען כי אלפי ילדים של עולי תימן נמכרו לארצות הברית לצורך ניסויים בנוסח ד"ר מנגלה. חסידי משולם התבצרו בביתו תוך שהם מתחמשים בנשק רב במשך שבועות ארוכים. ב-10 במאי פרצו השוטרים אל ביתו ו-11 חסידים נעצרו. חסיד אחד כבן 19, נהרג במהלך ההשתלטות. משולם עצמו הורשע במתן הוראה לזרוק בקבוקי תבערה על כוחות המשטרה ובשיבוש הליכי משפט. הוא נידון למאסר של 8 שנים אך זוכה מאחת העבירות ועונשו הופחת לשש שנים וחצי,[3] באוקטובר 1994 נורה איש שירות בתי הסוהר, רב כלאי בני אבירם מכלא ניצן, על ידי שניים מחסידי משולם, אך חייו ניצלו. השניים הורשעו ונידונו לתקופת מאסר ארוכה.
- ב-24 בנובמבר, נעלמה אלכסנדרה ברנדט בת העשר. הילדה נראתה לאחרונה בגן ציבורי ברמת גן, בצהרי אותו יום. מקרה זה, הוא מן המפורסמים שבמקרי ההיעדרות הבלתי מפוענחים במדינת ישראל, נכון ל-2023 אין קצה חוט לפרשה.
מוזיקה
- באירוויזיון, ישראל לא השתתפה. לפני אירוויזיון 1993 הוחלט כי שש המדינות שיסיימו בששת המקומות האחרונים באירוויזיון 1993 לא ישתתפו באירוויזיון 1994. ישראל סיימה באירוויזיון 1993 במקום ה-24 והלפני האחרון, ולכן נעדרה מאירוויזיון 1994.
- במצעד הפזמונים העברי השנתי, להקת אתניקס נבחרה ללהקת השנה בעקבות אלבומה החמישי, "אתה", והשחילה בפעם החמישית ברציפות שיר למקום השני במסגרת המצעדים השנתיים. אביב גפן הוציא את אלבומו השלישי, "אביב גפן III" וזכה שוב בתואר זמר השנה. גפן גם ביצע את שיר השנה, "האם להיות בך מאוהב". מלבד אלבום זה הוא גם כתב את כל השירים לאלבום הבכורה של קרן הכט שיצא בשנה זו. אלבום בכורה נוסף שנקרא "קח אותי לשם" שייך לשרון חזיז שנבחרה לזמרת השנה, וגברה על זמרות ותיקות כמו יהודית רביץ, גלי עטרי וריקי גל. הערוץ הראשון שידר את המצעד במקביל לשידור בקול ישראל.
קולנוע
- הזוכים בפרס אופיר בשנת 1994 היו: הסרט "שחור" (פרס הסרט הטוב ביותר), שמואל הספרי (פרס הבמאי הטוב ביותר), שמיל בן-ארי (פרס השחקן הראשי הטוב ביותר), רונית אלקבץ (פרס השחקנית הראשית הטובה ביותר), עמוס לביא (פרס שחקן המשנה הטוב ביותר), אורלי זילברשץ-בנאי (פרס שחקנית המשנה הטובה ביותר), דוד גורפינקל (פרס הצילום הטוב ביותר), אסי דיין (פרס התסריט הטוב ביותר), ערה לפיד (פרס העריכה הטובה ביותר), יעקב תורג'מן (פרס העיצוב האמנותי הטוב ביותר), רותה שאודינסקי (פרס עיצוב התלבושות הטוב ביותר), ארקדי דוכין (פרס המלחין הטוב ביותר), ישראל דור ואלי ירקוני (פרס הפסקול הטוב ביותר), "אל תגעו לי בשואה" (פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר) ומנחם גולן (פרס על מפעל חיים).
טלוויזיה
- בשנה זו החלו השידורים של מגוון רחב של תוכניות, בהן: "הקומדי סטור", ששודרה בערוץ 2 עד שנת 1996 במשך שלוש עונות, "פלטפוס", ששודרה עד שנת 1997 במשך שלוש עונות בטלוויזיה החינוכית, "פספוסים", ששודרה על ידי הזכיינית רשת בערוץ 2 עד שנת 2008, "לילה גוב", ששודרה בערוץ 2 עד שנת 1998.
- בשנה זו הופסקו השידורים של "מסיבת גן" ששודרה מנובמבר 1989.
ספורט
- ב-16 באוקטובר, הטניסאי עמוס מנסדורף פורש בעקבות פציעות חוזרות ונשנות, לאחר שהפסיד בגמר טורניר רמת השרון האחרון שלו לויין פריירה הדרום אפריקאי. בטקס מרגש שנערך לכבודו לאחר המשחק, הודה מנסדורף בבכי לאלפי האוהדים באצטדיון. את משחקו האחרון בסבב שיחק כשלושה שבועות לאחר מכן באנטוורפן. ב-11 באוגוסט, הכדורסלן מיקי ברקוביץ' עובר להפועל תל אביב.
- בשנה זו גם מכבי חיפה זוכה באליפות המדינה בעונה שלמה ללא הפסד (28 ניצחונות ו-11 תיקו) והפיינל פור האירופאי מתקיים בתל אביב והאלופה היא חובנטוד בדאלונה מספרד.
(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1994)
- 10 בינואר – יגאל הורביץ, פוליטיקאי ישראלי, כיהן כשר אוצר (נולד ב-1918)
- 12 בינואר – נחמיה תמרי, אלוף פיקוד מרכז (נולד ב-1946)
- 23 בינואר – בני אמדורסקי, שחקן וזמר (נולד ב-1931)
- 13 בפברואר – שמחה הולצברג, אבי הפצועים (נולד ב-1925)
- 19 בפברואר – יצחק יצחקי, חבר הכנסת מטעם שלומציון (נולד ב-1936)
- 25 בפברואר – ברוך גולדשטיין, רופא ורוצח יהודי (נולד ב-1959)
- 2 באפריל – אהרן רמז, מפקדו השני של חיל האוויר הישראלי (נולד ב-1919)
- 28 באפריל – אבנר חזקיהו, שחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי, אחד משחקניו הבולטים של תיאטרון הקאמרי. (נולד ב-1926)
- 1 במאי – יגאל מוסינזון, סופר ומחזאי ישראלי (נולד ב-1917)
- 7 במאי – חיים בר-לב, הרמטכ"ל השמיני, חבר הכנסת ושר (נולד ב-1924)
- 6 ביוני – יוחאי בן-נון, מייסד שייטת 13 ומפקד חיל הים (נולד ב-1924)
- 12 ביוני – הרב מנחם מנדל שניאורסון, "הרבי מלובביץ'" (נולד ב-1902)
- 16 ביוני – יוחנן בדר, חבר הכנסת מטעם חרות (נולד ב-1901)
- 6 ביולי – ברוך אזניה, פוליטיקאי ישראלי (נולד ב-1905)
- 18 באוגוסט – ישעיהו ליבוביץ, פילוסוף ומדען יהודי (נולד ב-1903)
- 5 בספטמבר – שמשון עמיצור, מתמטיקאי ישראלי, חתן פרס ישראל (נולד ב-1921)
- 7 באוקטובר – יעקובוס קאן, בנקאי הולנדי שתרם לייסודה של העיר העברית הראשונה (נולד ב-1872)
- 14 באוקטובר – נחשון וקסמן, חייל צה"ל שנחטף והוחזק כבן ערובה למשך 6 ימים בידי החמאס, ונהרג בעת הניסיון לחלצו (נולד ב-1975)
- 14 באוקטובר – ניר פורז, קצין צה"ל שנהרג במבצע לחילוץ נחשון וקסמן שנחטף בידי החמאס (נולד ב-1971)
- 29 באוקטובר – הרב שלמה גורן, מייסד הרבנות הצבאית והרב הראשי לישראל (נולד ב-1918)
- 28 בדצמבר – אבא בנדויד, חוקר הלשון העברית והיועץ הלשוני של קול ישראל (נולד ב-1911)
- 1994, באתר הכנסת
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
