משרד הבריאות

משרד הבריאות
	מטה משרד הבריאות, במגדלי הבירה בירושלים
מידע כללי
מדינה	ישראל
תחום שיפוט	ישראל
תאריך הקמה	1948
ממשלה	ממשלת ישראל
שר	אוריאל בוסו
תאריך כניסה	12 באוקטובר 2023
מנכ"ל	משה בר סימן טוב
מטה מרכזי	מגדלי הבירה בירושלים
תקציב	49.1 מיליארד ש"ח (2023)
	http://www.health.gov.il

משרד הבריאות הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל. אחראי על נושא הבריאות בישראל.

עובדות מהירות מידע כללי, מדינה ...

סגירה

משרד הבריאות

(למפת ירושלים רגילה)

משרד הבריאות

תחומי האחריות של המשרד הם:

אחריות על מערכת הבריאות בישראל, כולל בתי חולים, מרפאות, ומוסדות רפואיים אחרים.
בקרת ומניעת מחלות – אחריות על כלל הפעילות בתחום הבריאות בישראל, ובין היתר: רפואה מונעת, בריאות הציבור, בריאות הסביבה, בריאות תלמידים ועובדים, וקידום בריאות.
אחריות על רישוי מקצועות הבריאות, ופיקוח על העיסוק במקצועות אלה בישראל. עם בעלי המקצוע בתחום זה נמנים, בין היתר, רופאים, רופאי שיניים, אחיות, מיילדות, רוקחים, דיאטניות, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים, ועוד.
אחריות על פיקוח על פעילות קופות החולים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
אחריות על נושאים נוספים כגון מחקרים רפואיים בבני אדם ובבעלי חיים, פיקוח על פעילות מגן דוד אדום, שותפות בפיקוח על נושאי איכות הסביבה יחד עם המשרד להגנת הסביבה, פיקוח על ייצור וייבוא מזון, תרופות וכדומה.

משרד הבריאות הוא המחזיק והמפעיל של בתי החולים הגדולים במדינה, ותקציבו הוא התקציב השלישי בגודלו בממשלה (לאחר משרד הביטחון ומשרד החינוך). למרות זאת, למשרד עוצמה בתוך הממשלה בגלל חברותו בארגון הבריאות העולמי ועקב ריבוי הבעיות וחוסר יכולת ממשית לעריכת שינויים משמעותיים וברי-מדידה בזמן קצר, בתחום הבריאות. תפקיד שר הבריאות אינו, בדרך כלל, תפקיד מבוקש, בין השאר בשל הקושי למנות בו מינויים פוליטיים. משרד הבריאות הוא אחד ממשרדי הממשלה היחידים שמנהלו הכללי מתמנה מתחום המקצוע הרלוונטי, רפואה. בדרך כלל התמנה המנכ"ל מבין מנהלי בתי החולים הממשלתיים, או קציני רפואה ראשיים לשעבר, אך בתחילת המאה ה-21 הפך התפקיד לפחות אטרקטיבי^[^{דרוש מקור]}, ונוצר קושי למצוא מועמדים מתאימים המעוניינים בתפקיד.

Remove ads

היסטוריה

משרד הבריאות הוקם על בסיס מחלקת הבריאות של הועד הלאומי. כבר באפריל 1948 נעשו הכנות להתחלת פעילות משרד הבריאות בתל אביב ב-15 במאי 1948.^[1]

תקציב

בשנת 2001 תקציב משרד הבריאות עמד על 13.1 מיליארד ש"ח. ב-2005 עלה ל-14.8 מיליארד, ב-2009 עלה ל-16.4 מיליארד ש"ח, ב-2015 עלה ל-27.8 מיליארד ש"ח וב-2020 הוא זינק ל-45.1 מיליארד ש"ח.^[2]

מבנה המשרד

מטה משרד הבריאות מחולק לחטיבות ואגפים העוסקים בקביעת מדיניות ביחס לנושאים השונים עליהם אחראי המשרד. כמו כן פועלות שבע לשכות בריאות מחוזיות ועוד כתשע לשכות נפתיות כיחידות שטח של המשרד, האחראיות על ביצוע תפקידי המשרד ברמה המקומית.

המשרד, כיחידות סמך, מספר בתי חולים כלליים, בתי חולים לחולי נפש ומרכזים גריאטריים. לשכות הבריאות מפעילות כיחידות סמך שלהן שירותים רפואיים בקהילה כגון תחנות לבריאות המשפחה, או תחנות אם וילד (טיפת חלב).

משרד הבריאות מספק שירותי בריאות לציבור באופן ישיר מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, בתחומי רפואת התלמיד, בריאות הנפש, רפואה מונעת, גריאטריה ורכישת מכשירי שיקום ועזרים לניידות. למשל, בפברואר 2020 הוקם מוקד טלפוני לגמילה מעישון. הוא איפשר לכל מעשן לפנות בחינם ובלי הפנייה, ולקבל סיוע מקצועי במשך 6 שבועות.^[3]

הבניין המרכזי של המשרד, בו יושבים שר הבריאות והנהלת המשרד, נמצא במגדלי הבירה בירושלים (לשם עבר במהלך שנת 2013 לאחר שהיה שנים רבות בשכונת סן סימון בעיר). יחידות ושלוחות של המשרד נמצאות במקומות רבים בארץ.

המנהל הכללי (מנכ"ל)

אחראי על הסדרה, בקרה ופיקוח על מערכת הבריאות דרך מנהלי הרפואה, הסיעוד, בריאות הציבור, חטיבת הבריאות, פיקוח על קופות החולים וגופי המטה השונים של המשרד. אחראי על אספקת שירותי הבריאות שבאחריות המשרד ועל תפעול של בתי החולים בבעלות הממשלה.

אגף רכש נכסים ולוגיסטיקה

מהווה גוף מקצועי, מרכזי בתחום הרכש וניהול הנכסים במערכת הבריאות הממשלתית, הפועל לטובת יישום מדיניות, ומקסום היתרון לגודל של המערכת הממשלתית והקניית כלים וגיבוש מדיניות רכש וניהול הנכסים לעוסקים בתחום.

מינהל תכנון, פיתוח ובינוי מוסדות רפואה

פועל הן כגוף ביצוע המופקד על יישום תוכניות בנייה ותשתיות והן כגוף מטה המגבש תוכניות לפיתוח מערכת הבריאות, קביעת סטנדרטים, פרוגרמות, הנחיות תכנון ונוהלי תפעול ואחזקת מערכות אלקטרומכניות.

חטיבת הבריאות

עוסקת בתיאום מדיניות מקצועית, קידום בריאות ורפואה מונעת מול הגורמים הרלוונטיים במשרד ומחוצה לו.

חטיבת הרפואה

גוף רגולטורי וקובע מדיניות שבמסגרת פעילותה, אחראית על קביעת סטנדרטים ומדיניות תוך ניהול בקרה ופיקוח על יישומם. מובילה תהליכים לשיפור השירות הרפואי לאזרח, איכות הטיפול וחיזוק הרפואה הציבורית.

אגף המידע

שותף בתכנון ובהקמת מערך המידע בתחום הבריאות, במטרה לסייע למקבלי ההחלטות במערכת הבריאות. אחריות זו כוללת ניהול מידע, איסוף מידע אמין, בקרה שוטפת על המידע, מיפוי המידע הקיים, תחקור המידע, איתור חריגים, הגדרות וחישוב מדדי בריאות, הפצת מידע ומענה שוטף לשאילתות.

אגף שעת חירום

אחראי על הערכות מערך האשפוז, הרפואה בקהילה ומגן דוד אדום לקליטה ולטיפול בנפגעים קונבנציונליים ובלתי קונבנציונליים, באירועים רבי-נפגעים בחיי יומיום ובעיתות מלחמה, תוך מתן טיפול רפואי נדרש לאוכלוסייה

הוועדה המייעצת לפי חוק ההיפנוזה

אמונה על יישום חוק השימוש בהיפנוזה, מתן מענה לפניות הציבור המעוניין לעבור טיפול בהיפנוזה, טיפול בפניות על הפרות לכאורה של חוק ותקנות ההיפנוזה, הפקת ימי עיון מטעם הוועדה המייעצת לפי חוק ההיפנוזה, בדיקה ואישור לביצוע מחקרים הכוללים היפנוזה, בדיקת מכונים המבקשים לקבל מעמד של מכון מוכר ללימודי היפנוזה, טיפול במורשים להפנוט החורגים מתחומי מומחיותם ואו המשתמשים בהיפנוזה בניגוד לחוק.

האגף לרפואה כללית

האגף לרפואה כללית אחראי על פיקוח בקרה ורגולציה של מוסדות רפואיים.

האגף לאפידמיולוגיה

אחראי על ריכוז וניתוח מידע אודות מחלות מחייבות הודעה, הפקת דוחות תקופתיים, כתיבה ועדכון תדריך החיסונים של משרד הבריאות, כתיבה ועדכון הנחיות ליוצאים לחו"ל, ריכוז וניתוח מידע אודות חיסונים ותופעות לואי מחיסונים, כתיבת הנחיות בהסתמך על מדיניות משרד הבריאות וגופים בינלאומיים, ייעוץ וסיוע בגיבוש מדיניות בנוגע למניעת מחלות זיהומיות וחשיפות וסיכונים סביבתיים, הנחית הצוותים האפידמיולוגיים בלשכות בריאות בחקירת התפרצויות של מחלות זיהומיות ואירועים בריאותיים חריגים, ביצוע סקרים ומחקרים מיוחדים, קשר עם ארגונים בינלאומיים.

אגף גריאטריה

אחראי על קביעת מדיניות בטיפול בקשישים בכל המסגרות הטיפוליות ועל הטמעת הסטנדרטים שנקבעו, אחראית על מימון האשפוז הסיעודי על ידי המדינה ("קודים"), אחראית מקצועית על הגריאטריים המחוזיים ועל מנהלי בתי החולים הגריאטריים הממשלתיים, מנהלת את צוות האגף לגריאטריה.

היחידה ארצית למכשירי שיקום וניידות

היחידה אחראית על קביעה ויישום מדיניות משרד הבריאות בתחום מכשירי השיקום והניידות, ניהול מקצועי ותקציבי של מערך העבודה השוטפת, פיקוח, בקרה והדרכה לעוסקים בתחום קביעת סטנדרטים ונהלים, התויות והנחיות מקצועיות, פיקוח ובקרה על ספקי השירות, קיום מערך הדרכה והשתלמויות לעוסקים בתחום, ביצוע תיקונים למכשירי שיקום וניידות, טיפול בפניות הציבור.

מחלקה להתפתחות הילד ושיקומו

עוסקת בקביעת המדיניות והגישה המקצועית לילדים עם הפרעות התפתחותיות. אנשי המקצוע העוסקים בהתפתחות הילד הם מתחומים רבים: רפואה, מקצועות הבריאות, ועבודה סוציאלית.

היחידה הוטרינרית

היחידה אחראית על יישום תוכנית הפיקוח בנושא בטיחות ואיכות המזון מן החי במסגרת שירות המזון הארצי, קביעת מדיניות וקידום חקיקה בנושא מזון מן החי לרבות למניעת העברת מחלות זואונוטיות מהמזון לבני אדם.

המרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם)

עוסק במחקר ישומי עבור הנהלת משרד הבריאות. היחידות המרכזיות עוסקות בניהול מאגרי מידע על מחלות כגון רישום הסרטן הלאומי, ביצוע סקרים לאומיים ביניהם: סקר התנהגויות בריאותיות, סקרי תזונה, פעילות גופנית, פרסום דוחות תקופתיים על מצב בריאות האוכלוסייה, ניטור תחלואת שפעת, ניהול בנק סרומים לאומי.

השרות הארצי לעבודה סוציאלית

מסדיר פעילותם המקצועית של העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות באמצעות נהלים, סטנדרטים פיקוח ובקרה.

מחיר שירותים

אגף ציוד רפואי (אמ"ר)

יחידה זו הוקמה בשנת 1993. היא מטפלת ברישוי ובפיקוח של אביזרים ומכשירים רפואיים בישראל. היא עוקבת אחר שיווק האביזרים, בוחנת את ייבואם לישראל ובייצואם למדינות אחרות. המחלקה פעילה במסגרות מקצועיות שונות במשרד הבריאות ומחוץ לו, כגון ועדות להכללת אמ"רים בסל שירותי הבריאות וועדות תקינה במכון התקנים הישראלי. במהלך שנת 2010 טיפלה היחידה בכ-8,000 בקשות יבוא חד פעמיות, מעל 2,000 בקשות ועדכונים לאישור לפי צו יבוא חופשי ומעל 50 בקשות לתרומה לרשות הפלסטינית. כמו כן טיפלה היחידה בכ-1,000 רישומים בפנקס וסייעה ליצואנים.^[4]

הטבות

משרד הבריאות מעניק תוספת שכר לרופאים מומחים העוברים לעבוד מהמרכז לפריפריה,^[5]^[6] אך ביטלו אפשרות זו למתמחים.^[7]

תעריפי אשפוז ושאר שירותים

בשנת 2006 נקבעו תעריפי אשפוז ושאר שירותים כשמחיר יום אשפוז או ניתוח נע בין 188–746,027 ש"ח.^[8]^[9] כשמחיר הזמנת אמבולנס נע בין 330–2,500 ש"ח, תלוי במרחק והאם היה עילה סבירה להזמין את האמבולנס.^[10]

המועצה לביטוח הבריאות הממלכתי

ערך מורחב – המועצה לביטוח הבריאות הממלכתי

בהוראת פרק י"א בחוק ביטוח בריאות ממלכתי הוקמה במשרד הבריאות המועצה לביטוח הבריאות הממלכתי (או בשמה המקוצר מועצת הבריאות), מועצה מייעצת בת 46 חברים לייעוץ לשר במגוון תחומים.

ביקורת

טרם נקבעה חקיקה שתחייב רופאים להציע לבני זוג לבצע בדיקה גנטית לבדיקת אפשרות למחלות והתאמה גנטית טרם נישואים.^[11]^[12]
טרם נחקקו חקיקות המחייבות פיטורי עובדים לאחר מקרה של הפרת שמירה על סודיות רפואית, או במקרה של התעללות בחוסים מצד מטפלים/ות, אחים/יות, רופאים/ות וכו'. אף על פי שמשרד הבריאות ממשיך לקבל פניות שבועיות בנושא זה, הן מצד התקשורת והן מצד גורמים פרטיים.^[13]^[14]^[15]^[16]
טרם הוחלפו כלל מכשירי ה-CT ב-MRI בבתי החולים וקופות החולים הממשלתיים. בנוסף טרם נחקקו חקיקות שייחיבו רופאים לשלוח מטופלים לבדיקות MRI - במקרה וידרשו זאת, על-מנת להימנע מאפשרות קרינה מבדיקות ה-CT. עד היום מתעדפים קרובי משפחה של עובדי שירותי הבריאות או מקורבים לבדיקות אלו.^[17]
במאי 2023 בעקבות עומסים כבדים ולקחי משברי הקורונה מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הקים ועדה לבחינת העבודה בחדרי מיון.^[18]

Remove ads

שרי הבריאות

מידע נוסף מס', דיוקן ...

שרי הבריאות בממשלות ישראל
מס'	שם (תקופת חיים)		תקופת כהונה		ממשלה
1	משה שפירא (1902-1970)	הפועל המזרחי	14 במאי 1948	8 באוקטובר 1951	הזמנית
		החזית הדתית המאוחדת הפועל המזרחי			הראשונה
		החזית הדתית המאוחדת הפועל המזרחי			השנייה
2	יוסף בורג (1909-1999)	הפועל המזרחי	8 באוקטובר 1951	24 בדצמבר 1952	השלישית
3	יוסף ספיר (1902-1972)	הציונים הכלליים	24 בדצמבר 1952	29 בדצמבר 1952	הרביעית
4	יוסף סרלין (1906-1974)		29 בדצמבר 1952	29 ביוני 1955	הרביעית
4	יוסף סרלין (1906-1974)		29 בדצמבר 1952	29 ביוני 1955	החמישית
5	דב יוסף (1899-1980)	מפא"י	29 ביוני 1955	3 בנובמבר 1955	השישית
6	ישראל ברזילי (1913-1970)	מפ"ם	3 בנובמבר 1955	2 בנובמבר 1961	השביעית
					השמינית
					התשיעית
(1)	חיים משה שפירא (1902-1970)	מפד"ל	2 בנובמבר 1961	12 בינואר 1966	העשירית
					האחת עשרה
					השתים עשרה
(6)	ישראל ברזילי (1913-1970)	מפ"ם לא כיהן בכנסת	12 בינואר 1966	15 בדצמבר 1969	השלוש עשרה
		המערך השני העבודה, לא ח"כ			השלוש עשרה
		המערך השני העבודה, לא ח"כ			הארבע עשרה
7	חיים גבתי (1901-1990)	המערך השני העבודה	22 בדצמבר 1969	27 ביולי 1970	החמש עשרה
8	ויקטור שם-טוב (1915-2014)	המערך השני מפ"ם	27 ביולי 1970	20 ביוני 1977	החמש עשרה
					השש עשרה
					השבע עשרה
9	אליעזר שוסטק (1911-2001)	הליכוד חרות	20 ביוני 1977	13 בספטמבר 1984	השמונה עשרה
					התשע עשרה
					העשרים
10	מרדכי גור (1930-1995)	המערך השני העבודה	13 בספטמבר 1984	20 באוקטובר 1986	העשרים ואחת
11	שושנה ארבלי-אלמוזלינו (1926-2015)		20 באוקטובר 1986	22 בדצמבר 1988	העשרים ושתיים
12	יעקב צור (1937-)		22 בדצמבר 1988	15 במרץ 1990 התפטר מתפקידו	העשרים ושלוש
מילוי מקום על ידי ראש הממשלה יצחק שמיר					העשרים ושלוש
13	אהוד אולמרט (1945-)	הליכוד	11 ביוני 1990	13 ביולי 1992	העשרים וארבע
14	חיים רמון (1950-)	העבודה	13 ביולי 1992	8 בפברואר 1994	העשרים וחמש
15	ראש הממשלה יצחק רבין (1922-1995)		8 בפברואר 1994	1 ביוני 1994
16	אפרים סנה (1944-)		1 ביוני 1994	18 ביוני 1996
16	אפרים סנה (1944-)		1 ביוני 1994	18 ביוני 1996	העשרים ושש
17	צחי הנגבי (1957-)	הליכוד-גשר-צומת הליכוד	18 ביוני 1996	12 בנובמבר 1996	העשרים ושבע
18	יהושע מצא (1931-2020)	הליכוד-גשר-צומת הליכוד	12 בנובמבר 1996	6 ביולי 1999
18	יהושע מצא (1931-2020)	הליכוד	12 בנובמבר 1996	6 ביולי 1999
20	שלמה בניזרי (1961-)	ש"ס	6 ביולי 1999	11 ביולי 2000	העשרים ושמונה
21	רוני מילוא (1949-)	מפלגת המרכז	10 באוגוסט 2000	7 במרץ 2001	העשרים ושמונה
22	נסים דהן (1954-)	ש"ס	7 במרץ 2001	23 במאי 2002	העשרים ותשע
22	נסים דהן (1954-)	ש"ס	3 ביוני 2002	28 בפברואר 2003	העשרים ותשע
23	דני נוה (1960-)	הליכוד	28 בפברואר 2003	14 בינואר 2006	השלושים
24	יעקב אדרי (1950-)	קדימה	18 בינואר 2006	4 במאי 2006	השלושים
25	יעקב בן יזרי (1927-2018)	גיל	4 במאי 2006	31 במרץ 2009	השלושים ואחת
26	ראש הממשלה בנימין נתניהו (1949-)	הליכוד	31 במרץ 2009	18 במרץ 2013	השלושים ושתיים
27	יעל גרמן (1947-)	יש עתיד	18 במרץ 2013	4 בדצמבר 2014 התפטרה מתפקידה	השלושים ושלוש
מילוי מקום על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו
(26)	ראש הממשלה בנימין נתניהו (1949-)	הליכוד	25 במרץ 2015	2 בספטמבר 2015
(26)	ראש הממשלה בנימין נתניהו (1949-)	הליכוד	25 במרץ 2015	2 בספטמבר 2015	השלושים וארבע
28	יעקב ליצמן (1948-)	יהדות התורה אגודת ישראל	2 בספטמבר 2015	28 בנובמבר 2017
(26)	ראש הממשלה בנימין נתניהו (1949-)	הליכוד	28 בנובמבר 2017	29 בדצמבר 2019
(28)	יעקב ליצמן (1948-)	יהדות התורה אגודת ישראל	29 בדצמבר 2019	17 במאי 2020
29	יולי אדלשטיין (1958-)	הליכוד	17 במאי 2020	13 ביוני 2021	השלושים וחמש
30	ניצן הורוביץ (1965-)	מרצ	13 ביוני 2021	29 בדצמבר 2022	השלושים ושש
31	המשנה לרה"מ אריה דרעי (1959-)	ש"ס	29 בדצמבר 2022	24 בינואר 2023	השלושים ושבע
מילוי מקום על-ידי השר יואב בן צור			24 בינואר 2023	19 באפריל 2023
32	משה ארבל (1983-)	ש"ס	19 באפריל 2023	12 באוקטובר 2023
33	אוריאל בוסו (1973-)	ש"ס	12 באוקטובר 2023	מכהן

סגירה

סגני שרים

מידע נוסף תמונה, שם (תקופת חיים) ...

שם (תקופת חיים)		השר המכהן	תחילת כהונה	סיום כהונה	ממשלה
יצחק רפאל (1914–1999)	מפד"ל	חיים משה שפירא	6 בנובמבר 1961	22 במרץ 1965	ממשלת ישראל העשירית
					ממשלת ישראל האחת עשרה
					ממשלת ישראל השתים עשרה
ישראל שלמה בן-מאיר (1910–1971)			24 במרץ 1965	12 בינואר 1966	ממשלת ישראל השתים עשרה
עבד אל-עזיז א-זועבי (1926–1974)	המערך מפ"ם	ויקטור שם-טוב	24 במאי 1971	14 בפברואר 1974	ממשלת ישראל החמש עשרה
שושנה ארבלי-אלמוזלינו (1926–2015)	המערך העבודה	מרדכי גור	24 בספטמבר 1984	20 באוקטובר 1986	ממשלת ישראל העשרים ואחת
אליעזר מזרחי (1945–)	גאולת ישראל	אהוד אולמרט	25 ביוני 1990	13 ביולי 1992	ממשלת ישראל העשרים וארבע
נואף מסאלחה (1943–2021)	העבודה	חיים רמון	4 באוגוסט 1992	18 ביוני 1996	ממשלת ישראל העשרים וחמש
		יצחק רבין
		אפרים סנה
		אפרים סנה			ממשלת ישראל העשרים ושש
שלמה בניזרי (1961–)	ש"ס	צחי הנגבי	13 באוגוסט 1996	6 ביולי 1999	ממשלת ישראל העשרים ושבע
שלמה בניזרי (1961–)	ש"ס	יהושע מצא	13 באוגוסט 1996	6 ביולי 1999	ממשלת ישראל העשרים ושבע
יעקב ליצמן^[19] (1948–)	יהדות התורה אגודת ישראל	בנימין נתניהו	6 באפריל 2009	18 במרץ 2013	ממשלת ישראל השלושים ושתיים
צחי הנגבי (1957–)	הליכוד		24 בדצמבר 2014	14 במאי 2015	ממשלת ישראל השלושים ושלוש
יעקב ליצמן^[19] (1948–)	יהדות התורה אגודת ישראל		19 במאי 2015	2 בספטמבר 2015	ממשלת ישראל השלושים וארבע
יעקב ליצמן^[19] (1948–)	יהדות התורה אגודת ישראל		10 בינואר 2018	29 בדצמבר 2019	ממשלת ישראל השלושים וארבע
יואב קיש (1968–)	הליכוד	יולי אדלשטיין	25 במאי 2020	13 ביוני 2021	ממשלת ישראל השלושים וחמש
משה ארבל (1983–)	ש"ס	אריה דרעי	3 בינואר 2023	24 בינואר 2023	ממשלת ישראל השלושים ושבע

סגירה

Remove ads

מנכ"לי משרד הבריאות

מידע נוסף מספר, דיוקן ...

מספר	שם	תחילת כהונה	סיום כהונה	הערה
1	אברהם קצנלסון	1948	מרץ 1949
2	יוסף מאיר	מאי 1949	ספטמבר 1950
3	חיים שיבא	דצמבר 1950	דצמבר 1952
4	שמעון בטיש	1953	ינואר 1960
5	גדעון מר	1956	1957	בפועל
6	שאול זימן	1960	מאי 1963
7	רפאל גז'בין	1963	1971
8	ברוך פדה	1971	1974
9	יעקב מנצ'ל	1974	1978
10	מרדכי שני	1979	1979
11	ברוך מודן	אוגוסט 1979	1984
12	דן מיכאלי	1984	1986
13	תיאו דב גולן	דצמבר 1986	דצמבר 1987
14	יורם לס	1988	1989
15	משה משיח	1989	1993
(10)	מרדכי שני	1993	1994	קדנציה שנייה בתפקיד
16	מאיר אורן	פברואר 1995	אוגוסט 1996
17	גבי ברבש	1996	1999
18	יהושע שמר	1999	2001
19	בעז לב	2000	2003
20	אבי ישראלי	2003	2009
21	איתן חי-עם	יולי 2009	מרץ 2010
22	רוני גמזו	מאי 2010	2014
23	ארנון אפק	יוני 2014	יולי 2015
24	משה בר סימן טוב	יולי 2015	יוני 2020	המנכ"ל הראשון שלא הגיע מעולם הרפואה
25	חזי לוי	יוני 2020	יולי 2021
26	נחמן אש	יולי 2021	ינואר 2023
(24)	משה בר סימן טוב	ינואר 2023	מכהן	קדנציה שנייה בתפקיד