שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
שער הכוונות
שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
שער הכוונות הוא שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל. זהו הספר השני בחשיבותו אצל המקובלים (הראשון הוא הספר עץ חיים).
תוכני הספר וסדרו
הספר עוסק בכוונות שיש לכוון על פי הקבלה במצוות ובתפילות שנוהגות שבכל יום ובאלה שנהוגות במועדי ישראל. בכל נושא ישנה דרשה אחת או יותר. ספר זה מהווה את הבסיס לסידור הרש"ש. זה סדר הנושאים בספר:
המצוות שבכל יום
ברכות השחר, ציצית, תפילין, קדיש, קריאת שמע, תפילת שחרית, תפילת העמידה, תחנון, קריאת התורה, תפילת מנחה, תפילת ערבית, קריאת שמע על המיטה, תיקון חצות.
שבת ומועדים
קבלת שבת, תוספת שבת, תפילת ערבית של שבת, קידוש, סעודות שבת, אסרו חג, פסח, חג שבועות, בין המצרים, תשעה באב, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, חנוכה, פורים.
Remove ads
פירושים על הספר
- הי"ם הגדול - הגהות הרב יעקב מונסא על שער הכוונות[1].
- יפה שעה - פירושו של הרב שלמה הכהן, מחכמי סלוניקי.
- שמן ששון - פירושו של הרב ששון בכר משה (פרסיאדו), מחכמי ישיבת המקובלים בית אל
- הגהות וביאורים - הערות וליקוטים שערך הרב מנחם מנכין היילפרין, מקובל ירושלמי שהדפיס וההדיר ספרי קבלה רבים מעוטרים בהגהותיו.
- מעיל אליהו - הערות רבי אליהו מני, רבה של חברון.
- מתוק מדבש - פירוש של הרב דניאל פריש.
- גלי הים - פירושים וחידושים של הרב יעקב משה הלל.
- טיב הכוונות - פירושים של הרב גמליאל רבינוביץ, מרבני ישיבת שער השמים.
- נקודות הכסף - פירוש לשער הכוונות מאת הרב יחזקאל בינג מבני ברק.
Remove ads
מובאות מהספר בספרות ההלכה
השפעת הספרות הקבלית על ספרי ההלכה היא מרובה מאוד, ובפרט במה שנוגע למנהגים. להלן כמה דוגמות לכך:
ברכת הנותן ליעף כח
אף שהשולחן ערוך כתב שאין לברך את ברכת הנותן ליעף כח[2] (אחת מברכות השחר), מכל מקום נוהגים לברך אותה:
כתב החיד"א, ועתה נתפשט המנהג בגלילותינו לברך ברכה זו, ע"פ כתבי רבינו האר"י ז"ל. כי אף שקבלנו הוראות מרן, קים לן דאלמלא ראה מרן דברי קדוש האר"י זצ"ל, גם הוא היה מורה לברך. ומה גם שכתב בכנסת הגדולה דאיכא מאן דשמע דהדר ביה מרן בסוף ימיו, וכן ראוי לנהוג. ודלא כהפרי חדש. עד כאן לשונו.
.
מנהג ההקפות של שמחת תורה
על דבר ההקפות במוצאי שמחת תורה, שנוהגין קצת אנשים פה בארץ ישראל, הנה בספרות ההלכה אין לזה זכר, אבל כאשר כל המנהג של ההקפות עקרו הוא במסתורין ודברי מקובלים, ובאותן המקורות אנו מוצאין גם כן סמוכין למנהג זה של הקפות במוצאי שמחת תורה, ובספר שער הכוונות לתלמידי האריז"ל כתוב שם 'יום שמחת תורה מה שנהגו להוציא הספרים מחוץ להיכל וגם להקיף עמהם בשחרית ובמנחה ובערבית דמוצאי יום טוב מנהג אמיתי הוא'...
— הראי"ה קוק, שו"ת אורח משפט, אורח חיים, סימן קמב
.
קישורים חיצוניים
- ויטל, חיים בן יוסף, שער הכוונות חלק א, באתר היברובוקס
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads