רַפַאֵל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ (בעבר נקראה "רפא"ל – רשות לפיתוח אמצעי לחימה" וקודם לכן, "אמ"ת – האגף למחקר ותיכוּן") היא חברה ממשלתית ישראלית, שעוסקת בפיתוח ובייצור של אמצעי לחימה מתקדמים, לרבות טילים ומערכות הגנה אקטיבית. מטה החברה הוא במכון דוד ששוכן בקריית ים.
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ממשלתית |
| תקופת הפעילות | 1948–הווה (כ־76 שנים) |
| מיקום המטה |
קריית ביאליק  |
| קואורדינטות | 32°52′06″N 35°05′35″E |
| משרד ראשי |
 קריית ים, ישראל |
| ענפי תעשייה |
תעשיית הנשק |
| מוצרים עיקריים | מערכות נשק, אמצעי לחימה ומערכות הגנה אקטיבית |
| הכנסות |
מכירות בהיקף של כ-14 מיליארד ש"ח (2023) הזמנות בהיקף של כ-30 מיליארד ש"ח (2023) |
| רווח |
588,000,000 שקל חדש (נכון ל־2023) |
| יו"ר | יובל שטייניץ |
| מנכ"ל | יואב תורג'מן |
| עובדים | כ-8,500 (2023) |
| אתר רשמי | |
  | |
החברה הוקמה בשנת 1948, כיחידת סמך (יחידה עצמאית) של משרד הביטחון.[1] בסוף שנות ה-80 נקלעה למשבר כלכלי, ובעקבותיו הפכה לחברה ממשלתית. בתחילת דרכה עסקה בעיקר במחקר ובפיתוח של אמצעי לחימה, ובמהלך השנים החלה להתמקד גם בייצור, עבור השוק הישראלי והשוק הבינלאומי. מפעלי החברה נבנו באזור הגליל והמפרץ, במטרה לתרום לפיתוחו, ונכון ל-2019 היא המעסיקה הגדולה ביותר באזור הצפון.
היסטוריה
חיל המדע
ערך מורחב – חיל המדע
עוד לפני קום המדינה הציב דוד בן-גוריון את המחקר המדעי הביטחוני בראש מעייניו. באמצע 1947, כיושב ראש הסוכנות היהודית, הקים את המחלקה למדע במפקדת ההגנה בראשות שלמה גור. למחלקה היה תקציב שנתי גדול מכפי שיכלו אנשיה להוציא. במרץ 1948 הכיר מטכ"ל ההגנה (שעתיד היה להפוך בתוך כחודשיים למטכ"ל צה"ל) במחלקת המדע כיחידה באגף המבצעים המתאמת את פעילות חיל המדע (חמ"ד), שהוקם זה עתה כמעבדת המחקר והפיתוח הביטחונית הלאומית של ישראל. בשנים 1949–1951 עסקה יחידה מיוחדת של חמ"ד – חמ"ד ג', בפיקודו של רס"ן ד"ר ישראל דוסטרובסקי (לימים פרופ' ויו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית) – בחיפוש אחר שדות נפט ומרבצי עפרות אורניום בנגב, זמן קצר לאחר שצה"ל השתלט על הנגב במלחמת העצמאות. על אף שלא נמצאו באזור כמויות אורניום משמעותיות, פעילות זאת הייתה תחילתו של מיזם הגרעין הישראלי.
האגף למחקר ותיכוּן
ב־1951 החלה תקופה של שידוד מערכות נרחב בצה"ל ובמשרד הביטחון, ועם קיצוץ תקציבו הוחלט להיפטר מנטל מימונו של חמ"ד – שתרומתו הצבאית לא הייתה מובנת מאליה לאנשי המטכ"ל, וממילא רוב אנשיו היו אזרחים. הצבא היה מעוניין ברכישת אמצעי לחימה מוגמרים מן המוכן, ולא להשקיע את כספיו המוקצבים במחקר לטווח ארוך שתוצאותיו אינן ודאיות. על רקע זאת החליט בן-גוריון על הרחבת המחלקה המדעית הקטנה לאגף אזרחי במשרד הביטחון, וקבע את שמו – האגף למחקר ותיכוּן (אמ"ת). בראש האגף החדש הוצב מאיר (מוניה) מרדור, איש הרכש הוותיק של ההגנה, ולאגף הוכפפו כל יחידות חמ"ד (כולל היחידות שעסקו, לפי פרסומים שונים, במיזם הגרעין).
הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל)
ב־1958 הוטל על מרדור להכשיר את אמ"ת לקראת "עידן הפרויקטים החדשים" (ע"פ הגדרתם של בן-גוריון ומנכ"ל משרד הביטחון שמעון פרס). ביצוע שינוי ארגוני, הכולל התרחבות, ושונה שמו ל"הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל)", כשמרדור בראשה.
החל משנות ה-60 של המאה ה-20 נראה כאילו התמקדה "רפא"ל" בטכנולוגיית טילים, ועובדיה שקדו בין היתר על פיתוח טילי השפריר. במשך השנים, פיתחה "רפא"ל" מערכות לכל זרועות צה"ל.
רפא"ל – רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ
בדצמבר 2001, נחתם הסכם שהפך את "רפא"ל" לחברה בע"מ בבעלות ממשלתית בשם רפא"ל – רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ. במסגרת ההסכם לקחה על עצמה ממשלת ישראל התחייבויות כספיות בסך כ-7.5 מיליארד ש"ח, שכללו את עלות הפרישה המוקדמת של עובדי החברה והשתתפות בשכר בין השנים 2010-2001.[2][3]
רפאל – מערכות לחימה מתקדמות בע"מ
באוקטובר 2007 שינתה החברה את שמה לרפאל – מערכות לחימה מתקדמות בע"מ ובכך השמיטה סופית משם החברה את ההתייחסות להיותה רשות ממשלתית בעבר. עם זאת, מבנה החברה נשאר זהה וכן השליטה הממשלתית בה, כאשר 50% מרווחיה השנתיים מועברים למדינת ישראל, והיתר נשאר בידי החברה (לצורכי גדילה, מחקר וכולי).
בשנת 2011 רשמה רפאל שתי הצלחות פומביות גדולות כאשר מערכות "מעיל רוח" (מערכת הגנה אקטיבית לטנקים ורק"ם) ו"כיפת ברזל" (מערכת הגנה אווירית וטיל נגד טילים המיירט רקטות וטילים בינוניים) רשמו יירוטים מבצעים ראשונים והיסטוריים, והוכיחו את יעילותן וכשירותן המבצעית. הצלחות אלה הזניקו את המוניטין של החברה והחברה זכתה על כך בפרס ביטחון ישראל לשנת 2012 עבור פיתוח "כיפת ברזל"[4] ולשנת 2014 עבור פיתוח "מעיל רוח".[5]
ב-2018 חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת ROMAERO מרומניה, במסגרתה החברה הרומנית תייצר מערכות הגנה ונשק של רפאל ברישיון, בהן כיפת ברזל. תמורת ההסכם תקבל רפאל מאות מיליוני דולרים ותמלוגים.[6]
ב-13 באוגוסט 2019 הקבינט המדיני-ביטחוני אישר את עסקת הרכישה של חברת "אירונאוטיקס" על ידי חברת רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו בסכום של כ-850 מיליון ש"ח,[7] סטולרו מחזיק ב-50% מ"אירונאוטיקס" ורפאל ב-50% נוספים. עם השלמת תהליך הרכישה, "אירונאוטיקס" נמחקה מהמסחר בבורסה.
בספטמבר 2019 רכשה רפאל 50% מחברת "כנפית" ממגדל העמק, המייצרת חלקי מבנה לכטמ"מים. 50% הנותרים נותרו בידי מייסדי "כנפית", שי ושולה פיין.[8]
בספטמבר 2022 רכשה רפאל את חברת פירסון אנג'ינירינג הבריטית, המייצרת ציוד גישור והנדסה קרבית.[9]
מנהלים כלליים
| שם | תקופת כהונה כמנכ"ל |
| מאיר מרדור | 1958–1968 |
| ישעיהו לביא | 1968–1970 |
| זאב בונן | 1970–1978 |
| בן ציון נוה | 1978–1982 |
| זאב בונן | 1982–1987 |
| משה פלד | 1987–1992 |
| יצחק גת | 1992–1998 |
| גיורא שלגי | 1998–2004 |
| ידידיה יערי | 2004–2016 |
| יואב הר אבן | 2016–2024 |
| יואב תורג'מן | 2024– |
נתונים כספיים
בשנת 2009 דיווחה החברה על מכירות שהסתכמו בכ־6.3 מיליארד ש"ח (כ־1.6 מיליארד דולר), ורווחיה באותה השנה – כ־441 מיליון ש"ח.[10] מעל ל־50% מההכנסות וההזמנות של החברה מגיעות מלקוחות מחוץ לישראל, ולפי דיווחי החברה כ־8% מההכנסות מושקעות במחקר ופיתוח (מו"פ).
בשנת 2013 דיווחה החברה על מכירות שהסתכמו בכ־2 מיליארד דולר.
בשנת 2014 מכירות החברה הסתכמו בכ-7 מיליארד ש"ח ורווח נקי של 322 מיליון ש"ח.[11]
בשנת 2015 מכירות החברה הסתכמו בכ-7.8 מיליארד ש"ח ורווח נקי 459 מיליון ש"ח.[12]
בשנת 2016 מכירות החברה הסתכמו ב-8.32 מיליארד ש"ח ורווח נקי של 473 מיליון ש"ח.[13]
בשנת 2017 מכירות החברה הסתכמו ב-8.1 מיליארד ש"ח ורווח נקי של 446 מיליון ש"ח.[14]
בשנת 2018 מכירות החברה הסתכמו ב-9.3 מיליארד ש"ח ורווח נקי של 479 מיליון ש"ח.[15]
בשנת 2019 מכירות החברה הסתכמו בכ-9.7 מיליארד ש"ח ורווח נקי של כ-397 מיליון ש"ח.
בשנת 2020 מכירות החברה הסתכמו בכ-9.5 מיליארד ש"ח ורווח נקי של כ-322 מיליון ש"ח.[16]
גרף התפתחות המכירות לאורך השנים במיליארדי ש"ח:
מבנה ארגוני
מנכ"ל החברה (מאז 2024) הוא יואב תורג'מן, ויו"ר הדירקטוריון הוא ד״ר יובל שטייניץ. החברה מעסיקה מעל ל-8,000 עובדים, רובם מהנדסים וטכנאים, ונחשבת למעסיקה הגדולה ביותר בצפון הארץ.
בשנת 2013 בוצע שינוי במבנה הארגוני של רפאל, שכלל בין היתר בפיצול סמכויות "חטיבת הטילים", וכיום כוללת מספר חטיבות שאחראיות על פיתוח כל אחד ממוצריה:
- חטיבת מערכות לעליונות אווירית – מתכננת, מפתחת ומייצרת מגוון של טילים מונחים לרבות טילי א"א (אוויר-אוויר), אוויר-קרקע, טילי נ"ט (נגד-טנקים) ומערכות אלקטרואופטיות.
- חטיבת אוויר ומודיעין – מתכננת, מפתחת, מייצרת ומשלבת מערכות אוויר, ים, ויבשה מקיפות, הכוללות תקשורת, לוחמה אלקטרונית (ל"א), אמצעי נגד אלקטרו־אופטיים, פיקוד ושליטה (פו"ש), בקרה וניהול שדה קרב, קישורי נתונים, מערכות הגנה על גבולות וחופים, פתרונות להגנת העורף, מערכות לפריצת שדות מוקשים, מערכות מעקב, מערכות הדרכה והדמיה.
- מִנְהֶלֶת אוויר-שטח ונשק מנגד – מנהלה העוסקת במכלול יכולות התקיפה.
- מִנְהֶלֶת אלקטרואופטיקה – בין מוצריה מערכות איכון אלקטרואופטיות ומערכות איסוף ומודיעין כמו 'טופלייט', ‘רקהלייט’ ו’לייטנינג’.
- מִנְהֶלֶת תקשוב – מפתחת את כל התשתית התקשובית ומערכות קשר (כולל מערכת ‘בינט’ של רדיו מבוסס תוכנה).
- מִנְהֶלֶת המודיעין והסייבר – משווקת מערכות מודיעין, אחיזת שטח וסייבר.
- החטיבה למערכות יבשה וים – הוקמה ב-2013. מרכזת פיתוח וייצור מערכות יבשה הכוללות, בין השאר, עמדות נשק, מיגון לרק"ם, מערכות משוגרות-כתף ומערכות לחימה ימיות. בנוסף לאלה תעסוק החטיבה בתחום הגנת התשתיות והמתקנים האסטרטגיים בים וביבשה.
- חטיבת מנור וטכנולוגיות (מנועים וראשי קרב) – מפתחת מנועי טילים, מערכות הנעה בחלל, ראשי נפץ ופירוטכניקה, התקני פריצה בשלט רחוק ואמצעי הטעייה ימיים חד-פעמיים. מוצרי המפתח של חטיבה זו כוללים מערכות הנעה שנעשה בהן שימוש בלווייני "אופק" ו"ארוס" ובטיל האנטי-בליסטי "חץ", ומגוון של פריטי ציוד לפריצת דלתות וקירות.
- חטיבת מו"פ והנדסה ("מפ"ה") – מאגדת בתוכה מגוון פעילויות, בתוכן בין היתר[17] שטח אלקטרוניקה, שטח מכניקה, שטח אלקטרואופטיקה, שטח תוכנה ושטח מו"א (מערכות אווירונאוטיות).[18]
- חטיבת חימוש ותשתיות לאומיות – אחראית על שטח הניסויים הלאומי בשדמה, מרכז המחקר הצבאי, מרכז הדמיית לוחמה אלקטרונית (סמל"א - סייבר מודיעין ולוחמה אלקטרונית)[19][20][21][22] העוסק במחקר מערכות RF, אלגוריתמי עיבוד אות, מערכות אלקטרואופטיות, סייבר, GPS, תקשורת, ניווט הנחיה ובקרה.
פריסה גאוגרפית
משרדי החברה פרוסים במקומות שונים ברחבי-הארץ, ובעיקר בגליל:
- מכון דוד הממוקם בקריות,[23] בו שוכנות רוב חטיבות החברה (קרוי על-שם ארנסט דוד ברגמן).
- מכון לשם הממוקם בגליל (סמוך לכרמיאל), בו שוכנים: חטיבת מערכות עליונות אווירית, מערכות אוויר ומודיעין, חטיבת מו״פ והנדסה, חטיבת התפעול
- תרדיון (רפאל), מרכז פיתוח וחדשנות השוכן בפארק תעשיות משגב ועוסק בסייבר, אינטליגנציה מלאכותית, ביג־דאטה ובפעילות חדשנות של חטיבת מערכות היבשה של החברה.[24]
- אתר שדה שדמה הממוקם בנגב ומשמש כשטח ניסויים.[25]
- מרכז פיתוח השוכן בירושלים בו פועלת שלוחה הנדסית העוסקת בפיתוח טכנולוגיות ראייה ממוחשבת ליישומים מגוונים, לרבות רובוטיקה ומערכות אוטונומיות.[26]
- סניף תל אביב - משרדי הנהלה, מטה ניהול מערך הניסויים ושלוחה הנדסית.
- שלוחת שלומי שנחנכה ב-2021 ומשמשת לטובת ייצור ואחזקה של מוצרי החברה.[27]
- נציגויות שיווק מחוץ לישראל: וושינגטון, ניו יורק (ארצות הברית), לונדון (בריטניה), מדריד (ספרד), האג (הולנד), ניו דלהי (הודו), סיאול (קוריאה הדרומית), ריו דה ז'ניירו (ברזיל), קנברה (אוסטרליה).
חברות בת
לרפאל מספר חברות בת בבעלות מלאה או חלקית[28][29][30]:
- R-jet – פיתוח מנועי סילון זעירים
- Vision map – פיתוח מערכות מיפוי
- SMART – חברה יצרנית
- אופגל – יצור שיווק ומכירת מערכות אלקטרואופטיות
- RUSA – שיווק, אחזקות, טיפול ברכש בארצות הברית.
- אמפרסט מערכות – פיתוח פרויקטי תוכנה בתחום המכ"ם, התקשורת והשו"ב, ובכלל זה מערכת השו"ב של "כיפת ברזל"
- בקר הנדסת מערכות טורבו – חברה ליצור מנועי סילון קטנים בעלי נצילות גבוהה
- שפיר מערכות ייצור – פיתוח ויצור מערכות ממוחשבות, פתרונות אוטומציה, פיתוח מערכות ממוחשבות.
- CATS – סיוע בעבודות הממומנות מתקציבי הסיוע האמריקאי (FMS)
- PAP – לצורך שיפור יכולת זכייה בהזמנות מול משרד הביטחון הספרדי
- קונטרופ טכנולוגיות מדויקות
- Rafa Latino – חברה ברזילאית[31]
- Dynamit Nobel Defence – חברה גרמנית, יצרנית מטול רקטות נגד טנקים ידוע בשם Panzerfaust לטווחים קצרים של מאות מטרים. נרכשה על ידי רפאל ב-2004[32] ובהמשך פיתחו ומייצרות ביחד את ה-MATADOR (רקטת מפצח).
- ERCAS – חברת בת הולנדית, מרכזת את פעילות רפאל באירופה
- כנפית ממגדל העמק, המייצרת חלקי מבנה לכטמ"מים, בספטמבר 2019 רכשה רפאל 50% מהחברה
- פירסון[33] – חברה בריטית לציוד מכני הנדסי לשדה הקרב. נרכשה בספטמבר 2022 תמורת 100 מיליון ליש"ט.[34]
- Pine Telecom – חברת תקשורת דרום קוריאנית[35]
- גרין סיטי
- גל-אל
- אל סיאלו פתרונות אינרציאליים[36]
- מרכז טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת
- DIR
- RFE – חברת שיווק
- אקיוביט – פיתוח ובייצור של שעונים אטומיים[37]
- RAFSEC
- אמרל – שירותים מקצועיים בתחומי תיעוד הנדסי, כתיבה טכנית, אחזקה ותחזוקה, ייעוץ לניסויים, הטמעה ופיתוח הדרכה ומערכות מידע[38]
- שילת אופטרוניקה[39]
- DSIT – פיתוח ציוד לגילוי עצמים תת-מימיים.[40]
- SCD – התקנים מוליכים למחצה
- חברת אירונאוטיקס ליצור כטמ"מים. נרכשה באוגוסט 2019 במשותף עם אביחי סטולרו. רפאל שילמה על 50 אחוז מהחברה 425 מיליון ש"ח.[41]
- PVP – יצרנית אלקטרו-אופטיקה מקליפורניה,[42] שנרכשה ביוני 2022.[43]
Rafael Development Corporation
RDC – Rafael Development Corporation – הממוקמת במגדלי עזריאלי בתל אביב, היא חברה להשקעות בחברות הזנק המוחזקת בשותפות עם אלרון. החברה הוקמה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 במטרה למסחר טכנולוגיות צבאיות שפותחו ברפאל לשימושים אזרחיים. בין השאר השקיעה ב:
- חברת "גיוון אימג'ינג" שהוקמה בשנת 1998 ופיתחה גלולה שכוללת מצלמת וידאו זעירה לאבחון אי סדירויות במעי הדק על בסיס פטנט רשום של רפאל.[44] בשנת 2013 נמכרה לחברת "קובידיאן" תמורת כמיליארד דולר.[45]
- חברת "אורמיר (Oramir)" שנמכרה ליצרנית ציוד ייצור השבבים האמריקאית "אפלייד מטיריאלס".[46]
- חברת "מדינגו", שפיתחה משאבת אינסולין ממוזערת לחולי סוכרת ונמכרה בשנת 2010 לחברת "הופמן לה רוש", תמורת 170 מיליון דולר.[47]
- חברת "3DV Systems" שפיתחה טכנולוגיה למצלמות וידאו המאפשרת לכידה של ממד העומק בחפצים בזמן אמת, המיושמת במצלמה שפיתחה הקרויה ZCam. נמכרה בשנת 2009 לחברת "מיקרוסופט" תמורת כ-35 מיליון דולר.[48]
- חברת "אוונטרי", הוקמה במקור בשם "וויטקום" בשנת 1997 וגייסה כ-20 מיליון דולר, בין השאר מקרן הון הסיכון של ג'ורג' סורוס.[49] נמכרה בשנת 2006 לחברת "יוניטי" הקנדית.[50]
מוצרים בולטים
.jpg)
- טילים
- שפריר ולאחריו פיתון – משפחת טילי אוויר-אוויר מונחי תת-אדום לטווח קצר.
- דרבי – טיל אוויר-אוויר וגם קרקע-אוויר מונחה מכ"ם לטווח בינוני.
- פופאיי – טיל אוויר-קרקע כבד.
- ברק – טיל ים-אוויר/קרקע-אוויר נגד-מטוסים (נ"מ) ונגד-טילים.
- ספייק (גיל) – משפחת טילים נגד-טנקים. נכון ל-2014 נמכרו כ-20 אלף טילים ל-15 מדינות.[3]
- אנקורים – משפחת טילי מטרה – אנקור שחור, אנקור כחול ואנקור כסוף.
- רוקס[51] – טיל ארוך טווח בעל ניווט אוטונומי, מונחה טלוויזיה בסופו, טיל אוויר קרקע בעל דיוק CEP של 3 מטר
- מערכות הגנה אווירית
- SPYDER – מערכת הגנה אווירית (נ"מ) המבוססת על טילי פיתון ודרבי.
- כיפת ברזל – מערכת הגנה אווירית ליירוט רקטות לטווח קצר-בינוני.
- כיפת רחפן – מערכת הגנה אקטיבית ליירוט רחפנים המבוססת על נשק לייזר קל ולוחמה אלקטרונית.[52]
- קלע דוד – מערכת הגנה אווירית ליירוט רקטות וטילים לטווח בינוני, טילי שיוט וכלי טיס (הן מאוישים והן לא מאוישים).
- מגן אור (קרן ברזל) – מערכת הגנה אקטיבית מבוססת על נשק לייזר להגנה מפני רקטות ומרגמות בטווחים קצרים וכלי טיס.
- מערכות אוויוניקה
- מערכות לכוחות היבשה
- "דוד" – מחשב ירי לחיל התותחנים[53]
- "עמדת רפאל" (OWS עבור Overhead Weapon Station) – עמדה המותקנת על רכב קרבי משוריין ומאפשרת לחייל לבצע ירי כאשר הוא נמצא בתוך הרכב, במרחב מוגן. העמדה כוללת חצובה עליו יושב הנשק, פריסקופ, מערכות אופטיות ומתקן הזנה לתחמושת. הנשק שבדרך כלל מותקן על העמדה הוא מקלע מאג 7.62 מ"מ, והעמדה נקראת בעגה הצבאית "מאג רפא"ל".
- קטלנית (Samson RCWS) – עמדת נשק כבדה הנשלטת בשלט רחוק, בדרך כלל חמושה במקלע כבד (0.5 אינץ') או בתותח אוטומטי בקליבר של 20 מ"מ עד 40 מ"מ.
- מערכת CARPET לפריצת שדות מוקשים המותקנת על גבי רק"מ הנדסי.
- חבילות מיגון ושריון: פאסיבי וכן מיגון ריאקטיבי.
- מעיל רוח (Trophy) – מערכת הגנה אקטיבית לטנקים.
- סיימון – רובה רימונים לפריצת דלתות.
- מטאדור (Matador) – משפחת משגרי כתף המיועדת לפריצת קירות, השמדת מבנים או שימוש רב-תכליתי.
- "מאמן רפאל" – סימולטור לאימון תותחני טנקים.
- מערכת "רואה-יורה" מטרתה לספק יכולת פגיעה בכוחות אויב בתפעול מרחוק.
- Spotlite – "מאמין" ומאמין קל" – מערכת אלקטרואופטית לאיתור צלפים.
- THOR / אש קרה – מערכת לניטרול מטעני חבלה וסילוק פצצות המבוססת על מקלע כבד ולייזר רב-עוצמה.
- סקיילייט (SkyLite B) – מיני מזל"ט טקטי, לדרג השדה.
- גולן – כלי רק"מ בעל הנעת 4X4 המשמש כאב טיפוס לרכב לחימה.
- מערכות לכוחות הימיים
לקריאה נוספת
- מוניה מ. מרדור, רפא"ל – בנתיבי המחקר והפיתוח לביטחון ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1981.
- ד"ר זאב בונן, דן ארקין, רפא"ל – ממעבדה למערכה, נ.ד.ד. מדיה, 2003.
- יוסף עבו עברון, התעשייה הביטחונית בישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1980.
- אבנר כהן, ישראל והפצצה, הוצאת שוקן, 2000.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של רפאל מערכות לחימה מתקדמות (בעברית ובאנגלית)
רפאל מערכות לחימה מתקדמות, ברשת החברתית פייסבוק
רפאל מערכות לחימה מתקדמות, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
רפאל מערכות לחימה מתקדמות, ברשת החברתית אינסטגרם
רפאל מערכות לחימה מתקדמות, ברשת החברתית LinkedIn
רפאל מערכות לחימה מתקדמות, סרטונים בערוץ היוטיוב- משה וינברג, שפריר 2 – פיתוחו והפעלתו של טיל אוויר-אוויר, ענף היסטוריה במטה חיל-האוויר, 1999.
- ארי טל, בחזית הטכנולוגיה - פרויקטים ימיים ברפאל, "בין גלים", דצמבר 2009, עמ' 22.
אמיר טייג וענבל אורפז, "רק אנחנו יכולנו להוציא לפועל את כיפת ברזל", באתר TheMarker, 27 בנובמבר 2014- תחילת עידן החלל בישראל, בבלוג של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
רשות לפיתוח אמצעי לחימה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
