שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

קדם-אירוויזיון

תחרות זמר טלוויזיונית ‏לבחירת נציג ישראל באירוויזיון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קדם-אירוויזיון
Remove ads

"קדם-האירוויזיון" היא תחרות זמר טלוויזיונית שהופקה על ידי הערוץ הראשון של רשות השידור, במטרה לבחור את הנציג הישראלי לתחרות הזמר של האירוויזיון. קיום התחרות החל בשנת 1981, אולם התחרות אינה מתקיימת בקביעות מאז.

Thumb
במת קדם-אירוויזיון 1986

במהלך שנות ה-80 וראשית שנות ה-90 הייתה תחרות קדם-האירוויזיון במה להצגת שירים חדשים ואף הרכבים מוזיקליים חדשים, אשר הפכו פופולריים בעקבות ההשתתפות בתחרות. יש הטוענים כי בשנות האלפיים, ההתעניינות בתחרות ה"קדם" פחתה עקב מספר גורמים, בהם ירידת קרנן של תחרויות זמר מסוג זה באופן כללי, מיעוט משאבים להפקת התחרות עקב מדיניות התקציב של רשות השידור, וכן ירידה במידת ההתעניינות בתחרות האירוויזיון עצמה.

Remove ads

תולדות הליכי בחירת השיר הישראלי

סכם
פרספקטיבה

שנות ה-70

בתחילת שנות ה-70 קיבלה הזמרת אילנית הצעה לייצג את גרמניה באירוויזיון. זמרות ישראליות ייצגו מדינות אירופיות באירוויזיון עוד קודם לכן, בשנת 1963, בטרם היו שידורי טלוויזיה בישראל. בשנה זו ייצגה אסתר עופרים את שווייץ עם שיר בשפה הצרפתית, וכרמלה קורן את אוסטריה. שידורי טלוויזיה סדירים החלו בישראל במאי 1968. אילנית ואמרגנה שלמה צח גילו באקראי כי רשות השידור הישראלית זכאית להשתתף באירוויזיון, כיוון שהיא חברה באיגוד השידור האירופי. לפיכך, הם העדיפו לפנות לרשות השידור ולהציע לה כי אילנית תייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון באדינבורו ב-1972. ברשות השידור נענו להצעה, אולם ההרשמה לתחרות כבר נסגרה, ולפיכך השתתפותה הראשונה של ישראל נדחתה בשנה אחת.

בזכות מהלך זה, החלה ישראל להשתתף בתחרות בשנת 1973. אילנית נשלחה ללוקסמבורג, והביאה לישראל הישג מכובד, מקום רביעי. ועדה מטעם רשות השידור הופקדה על בחירת השיר. אהוד מנור ונורית הירש כתבו את השיר שנבחר, "אי שם". השיר נכתב בעברית, אם כי באותה שנה ניתן חופש למדינות לבחור את שפת השיר המייצג אותן. מנור הסביר כי הם ראו חשיבות בכך שהשיר המייצג את ישראל יהיה בעברית, אך הקפידו שהמצלול של המילים לא יהיה צורם לאוזן האירופית.

בשנים שלאחר מכן, המשיכה ועדה לבחור את המבצעים שיישלחו לתחרות מטעם ישראל: להקת כוורת עם "נתתי לה חיי" (אלון אולארצ'יק ודני סנדרסון) שהגיע למקום השביעי, שלמה ארצי עם "את ואני" (מילים: אהוד מנור) שהגיע למקום האחד-עשר, שלישיית שוקולד מנטה מסטיק עם "אמור שלום" (אהוד מנור ומתי כספי) שהגיע למקום השישי וב-1977 נשלחה שוב אילנית, עם "אהבה היא שיר לשניים" (עדנה פלג ואלדד שרים) שהגיע למקום האחד-עשר.

לאחר הפעם השנייה שבה ייצגה אילנית את ישראל באירוויזיון, הוחלט לשנות את שיטת הבחירה, ובשנתיים שלאחר מכן (1978 ו-1979) נשלחו לתחרות השירים הזוכים בפסטיבל הזמר והפזמון. בשני המקרים זכו השירים במקום הראשון גם באירוויזיון - "אבניבי" (אהוד מנור ונורית הירש) של יזהר כהן ב-1978 ו"הללויה" (שמרית אור וקובי אושרת) של חלב ודבש ב-1979. ב"פסטיבל הזמר והפזמון" של 1978 הגיע "אבניבי" למספר נקודות זהה לזה שהגיע אליו השיר "בלב אחד" (חיים חפר ודובי זלצר) של חדווה עמרני ולהקת "פלפל לבן". על-פי התקנון, הוכרז "אבניבי" כזוכה במקום הראשון, שכן יותר נקודות שיפוט העניקו לו 12 נקודות מכמות ה-"12 נקודות" שקיבל "בלב אחד".

בשנת 1980 ויתרה ישראל על זכותה לארח את האירוויזיון ה-25, כיוון שלטלוויזיה הישראלית לא היה תקציב מספיק לאירוח שתי תחרויות רציפות (אירלנד היא המדינה היחידה שאירחה יותר מתחרות אחת ברציפות). לפיכך, התקיימה התחרות באותה שנה בהאג. באותה שנה התקיים פסטיבל הזמר והפזמון, אולם השיר הזוכה, "פזמון חוזר" (גידי קורן) של להקת האחים והאחיות, לא נשלח לתחרות האירוויזיון שכן זו נקבעה ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מה שאילץ את ישראל לבטל את השתתפותה.

שנות ה-80

ב-1981 הוחלט לקיים במקום "פסטיבל הזמר והפזמון", תחרות המיועדת באופן ממוקד לבחירת השיר הישראלי לאירוויזיון. את תחרות ה"קדם-אירוויזיון" הראשונה במתכונתה המוכרת מייחסים לזו אשר התקיימה ב-3 במרץ 1981, על אף שנקראה בשנה זו "לקראת אירוויזיון 1981". השם "קדם-אירוויזיון" אומץ החל מהתחרות שהתקיימה בשנת 1982. ברוב השנים, למעט בשנת 1987 התקיימה תחרות הקדם-אירוויזיון במקום פסטיבל הזמר והפזמון. בשנת 1987 נעשה ניסיון לקיים את שתי התחרויות זו בצד זו. המחשבה מאחורי היוזמה הייתה כי יש מקום להפריד בין שירים שנועדו להשתתף בתחרות בינלאומית לבין שירים שנועדו בעיקר לקהל הישראלי המקומי. פסטיבל הזמר והפזמון באותה שנה לא צלח ולא התקיים מחדש עד שנת 2000, בה נעשה ניסיון לחדשו.

בתחרות זכתה להקת הכל עובר חביבי, שנסעה לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון ה-26 בדבלין עם השיר "הלילה" (יובל דור, שלומית אהרון ושוקי לוי). בין השירים הבולטים בקדם באותה שנה היו "סינדרלה" (מלים: ענת שרים, לחן: אלדד שרים) של סקסטה, "קרנבל" (מילים: שמרית אור, לחן: אבי טולדנו) של אבי טולדנו ו"תן לי" (מילים: יורם טהרלב וגידי קורן, לחן: יגאל בשן) של יגאל בשן.

אירוויזיון 1984 בלוקסמבורג שוב נקבע ביום הזיכרון, וישראל נאלצה לבטל את השתתפותה.

למעט 1984, הקדם-אירוויזיון נערך ברציפות עד שנת 1987. בין האמנים הבולטים בתחרות בתקופה זו: עפרה חזה, אבי טולדנו, ירדנה ארזי, צביקה פיק, אילנה אביטל, יזהר כהן, דורון מזר, שלישיית כמו צועני (יגאל בשן, עוזי חיטמן ויונתן מילר), וכן ההרכבים "איזולירבנד" ולהקת קסם, שרוב הופעותיהם היו במסגרת התחרות. שלישיית "כמו צועני" הוקמה במיוחד לצורך התחרות, והגיעה למקום השני. בעקבות התחרות יצא ההרכב למסע הופעות מוצלח. צוות השלישייה הוסיף לשתף פעולה עוד כמה שנים לאחר מכן. בשנת 1986 הזמר בעז שרעבי הציג בקדם האירוויזיון את שירו "הלוואי", שירו היה במקום האחרון עם רק נקודה אחת. לימים נבחר השיר להשתתף במופע שנות ה-50 של מדינת ישראל בביצועה של יהודית רביץ.[1]

בשנת 1988 החליטה רשות השידור לשלוח את ירדנה ארזי לאירוויזיון ללא תחרות מקדימה, לאור הישגיה של ארזי בתחרויות הקודמות, ועקב רצונה של הרשות לחסוך בעלויות ארגון התחרות. בדומה למתכונת של תחרות "שיר למען אירופה" הבריטית בחלק משנותיה, ביצעה ירדנה ארזי ארבעה שירים במופע מיוחד, במסגרתו נבחר השיר "בן אדם" (אהוד מנור ובוריס דימיטשטיין).

ב-1989 חזר הקדם, בו זכו הצמד "גילי וגלית" לייצג את ישראל באירוויזיון בשיר "דרך המלך", וכן יצאו מספר שירים שהפכו ללהיטים מקדם זה, ביניהם השירים "לשמוח ולרקוד" של האחיות יוספי, "מביט מהצד" של אבי דור, ו"בחלום" של ענת עצמון (שיר הנושא של אלבומה הראשון שיצא באותה השנה).

שנות ה-90

ב-1990 נבחרה ריטה כנציגת ישראל, ללא תחרות.

בין השנים 1991 ו-1996 נערכו תחרויות הקדם-אירוויזיון באופן סדיר, למעט שנת 1994 שבה ישראל לא השתתפה באירוויזיון. תוצאות התחרויות בשנים 1993 ו-1996 היו מאכזבות במיוחד. ב-1993 זכתה להקת "שירו" (עם הסולנית שרה'לה שרון), להקה שהוקמה במיוחד לתחרות, אך הוא הגיע למקום ה-24 בתחרות האירוויזיון עצמה. עקב השינוי בתקנון האירוויזיון (שנבע מצירוף מדינות מזרח אירופה לתחרות), המיקום הנמוך מנע מישראל להשתתף באירוויזיון 1994.

בקדם-אירוויזיון 1995 ייצגה הזמרת ליאורה את ישראל עם שירה "אמן". קדם אירוויזיון של שנה זאת משך תשומת לב, לא רק בזכות זכייתה של זמרת לא מוכרת, אלא גם בגלל הזמרת טלי קורן, אשר התמודדה בתחרות זו עם שירה הפרובוקטיבי "כמו בריז'יט" (מילים ולחן של קורן), כשהיא מופיעה בלבוש חושפני ושרה טקסט וולגרי.

ב-1996 זכתה גלית בל, זמרת לא מוכרת, אשר לבסוף, שירה כלל לא הגיע לגמר תחרות האירוויזיון. זאת משום שבאותה שנה קבע איגוד השידור האירופי שלב ניפוי מוקדם, במסגרתו סיננה ועדה מיוחדת את שבעת השירים הכי פחות טובים לטעמה וביניהם היה השיר שנשלח מטעם ישראל.

ב-1997 אמור היה האירוויזיון להתקיים בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. כמה חודשים לפני כן העבירה הכנסת תיקון לחוק, שעל-פיו לא יחול עוד יום הזיכרון לשואה ולגבורה במוצאי שבת כדי למנוע חילול שבת, ותחת זאת יידחה ביום אחד. רשות השידור ניסתה להירשם לתחרות, אך התברר כי איחרה את מועד ההרשמה וכי רשימת המדינות המשתתפות כבר נסגרה.

לאחר היעדרות של שנתיים מהאירוויזיון, החליטה רשות השידור ב-1998 לחזור לבחירת השיר באמצעות ועדה. השיטה הביאה להצלחות: ב-1998 זכתה ישראל באירוויזיון עם השיר "דיווה" (יואב גינאי וצביקה פיק) בביצוע דנה אינטרנשיונל ובאירוויזיון 1999 בירושלים, הגיעה להקת עדן למקום החמישי.

המאה העשרים ואחת

בשנת 2000 בחרה הוועדה של רשות השידור בשיר "שמייח" של להקת פינג פונג, להקה שהורכבה משני העיתונאים גיא אסיף ורועי ארד, שגם חיברו את השיר, לצד יפעת גלעדי ואהל עדן. הליך הבחירה גרם לתסיסה בקרב חובבי האירוויזיון בישראל, לאחר שאחת מחברות הוועדה, הסופרת ושדרנית הרדיו, עירית לינור, הצהירה ש”נציג ישראל באירוויזיון כלל לא מעניין אותי, הגעתי בשביל ארוחת הצהריים”. כשנשאלה לינור האם היא חושבת שלשיר של פינג פונג יש סיכוי, ענתה לינור: ”למי אכפת?”.

המופע של "פינג פונג" התבסס על גימיקים פרובוקטיביים. בקליפ של השיר הופיעו חברי הלהקה עם מלפפונים (כדימוי לאברי מין זכריים). בנוסף, מילות השיר נחשבו בעיני רבים לרדודות, שטחיות וטיפשיות. חברי להקת פינג פונג אף הצהירו על כוונתם להופיע על הבמה בסטוקהולם כשהם מניפים את דגלי ישראל וסוריה (לאור העובדה כי בשיר נכללות השורות: "יש לי עכשיו חבר חדש מדמשק"; "אני רוצה לעשות את זה איתו כל היום"). המתנגדים ללהקה טענו כי סוריה היא מדינת אויב, והנפת דגלה בשם מדינת ישראל מהווה מבוכה. המצדדים בלהקה טענו, לעומת זאת, כי גם ל"תרבות שינקין", כהגדרתם, יש מקום לייצג את ישראל. עוד טענו המצדדים, כי המתנגדים ללהקה אינם נותנים כבוד לחופש הביטוי (הנפת דגלי סוריה) ומה שבאמת מפריע למתנגדי הלהקה הוא שתי הנשיקות, האחת בין שני הגברים והשנייה בין שתי הנשים.

במהלך השבוע שקדם לאירוויזיון, הספיקה הלהקה לבקר בקהילה הסורית בסטוקהולם, ולבצע את "שמייח" בגרסה ערבית ("סבבה"). הלהקה הופיעה לבסוף על הבמה בסטוקהולם עם דגלי ישראל וסוריה, אולם הפרובוקציה היחידה על הבמה הייתה נשיקה חטופה בין שני הגברים. המלפפונים נעדרו מההופעה החיה. בתום ההצבעה דורג השיר הישראלי במקום ה-22 (מתוך 24 שירים).

הכישלון בשנת 2000 הביא לחידוש הקדם בשנת 2001, אולם רק לשנה אחת. גם הזוכה בשנה זו, טל סונדק, לא זכה להצלחה רבה עם שירו והגיע למקום ה-16.

בשנים 2002–2004 בחרה ישראל אמן מפורסם, והטילה עליו את ייצוג ישראל, בדומה להליך בו נבחרה ירדנה ארזי ב-1988.

תחרות הקדם הבאה התקיימה רק בשנת 2005, בה זכתה שירי מימון (שהגיעה למקום הרביעי באירוויזיון עצמו). התחרות התקיימה שוב ב-2006, ובה ניצח אדי בטלר.

ב-2007 שוב בוטלה התחרות לפי החלטה של מנכ"ל רשות השידור החדש מרדכי שקלאר. בריאיון לידיעות אחרונות[2] הסביר שקלאר את החלטתו ברצונו לשנות את סדר העדיפויות של הרשות ולהקצות את כספי ארגון התחרות למטרות אחרות.

ב-25 ו-26 בפברואר 2008 שודר הקדם-אירוויזיון, לראשונה, בערוץ 2 במסגרת "שידורי קשת" לאחר שהוחלט על שיתוף פעולה בין רשות השידור להפקת "כוכב נולד" לאור הצלחתה של שירי מימון בוגרת התוכנית וכשלונות הנבחרים של רשות השידור מלבדה. הקדם הופק במתכונת הקדם הפרטי בו נבחר אמן (בועז מעודה) המציג מספר שירים שונים לבחירת הקהל וצוותי שיפוט (כאשר שופטי "כוכב נולד" והפקותיה השונות מהווים אחוז נכבד מהם).[3]

בשנת 2009, הופק קדם האירוויזיון על ידי רשות השידור בלבד, אולם ב-2010 חודש הקשר עם ערוץ 2, כאשר הפעם הייתה זו הזכיינית רשת שהפיקה את המופע לבחירת שיר עבור הנציג הראל סקעת, גם הוא יוצא "כוכב נולד".

ב-8 במרץ 2011 נערך הקדם אירוויזיון לשנת 2011,[4] בו התמודדו, בין היתר, יוצאי "כוכב נולד" חן אהרוני ועדי כהן, וכן זוכת אירוויזיון 1998, דנה אינטרנשיונל, שהשיר "Ding Dong" שכתבה וביצעה זכה בתחרות. במקום השני זכתה עידית הלוי עם השיר ״It’s my time” שזכה במקום הראשון בהצבעת הקהל. הייתה זו הפעם האחרונה שבה נערך הקדם אירוויזיון במתכונתו הקלאסית.

ב-2013 חודש הקדם בפורמט חדשני, שכלל מספר שלבים לתחרות. היה זה בצורת מופעי "טרום גמר" ו"גלגל הצלה" טרם "תחרות הגמר" של הקדם האירוויזיון לבחירת השיר שייצג את ישראל. הפתעה גדולה נרשמה בקדם 2013 כאשר כל השופטים בחרו שלא להעניק ולו נקודה אחת לשירה של הזמרת שני זמיר, אולם בהצבעת הקהל (המהווה חצי מחישוב הקולות הסופי) הגיע השיר למקום הראשון. בתחרות ניצחה מורן מזור ושירה "רק בשבילו" נבחר לייצג את ישראל.

ב-2014 הופק שוב "קדם פרטי". לאחר שוועדה מטעם רשות השידור בחרה במיי פיינגולד לייצג את ישראל באירוויזיון, בתוכנית מיוחדת הוקרנו קליפים לשלושה שירים שהזמרת ביצעה. עם תום התוכנית, הצופים נדרשו להצביע לשיר שברצונם שתבצע פיינגולד במופע. ההצבעה נערכה במשך מספר ימים, באמצעות מסרונים בלבד, כאשר נקבעה מכסה מקסימלית להצבעות מכל מספר סלולרי.

בשנת 2015 התקיים שוב שיתוף פעולה בין רשות השידור וערוץ 2. במסגרת תחרות השירה בעונה השנייה של תוכנית המציאות "הכוכב הבא", נבחר נדב גדג' כמי שייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון באותה שנה. "גולדן בוי", השיר ששר באירוויזיון, נכתב במיוחד לתחרות. הצלחתו של גדג' להעפיל לשלב הגמר של התחרות באוסטריה, ולסיימה במיקום בעשירייה הראשונה, הביאה להחלטה להמשך שיתוף הפעולה בין התוכנית "הכוכב הבא" לערוץ הראשון. כך, זוכה העונה השלישית של התוכנית (ששמה שונה ל-"הכוכב הבא לאירוויזיון"), נבחר להישלח לאירוויזיון 2016. עוד הוחלט, כי השיר עצמו לא יבחר במסגרת התוכנית ולא יהיה מיועד לבחירת הקהל. בשנה זו ניצח חובי סטאר שהעפיל, בסופו של דבר, לגמר התחרות ודורג במקום ה-14. באותו אופן נבחר אימרי זיו, שייצג את ישראל באירוויזיון 2017 בקייב והגיע למקום ה-23.

באירוויזיון 2018 נבחרה נטע ברזילי שזכתה באירוויזיון 2018, כמו בשנים קודמות גם באמצעות התוכנית "הכוכב הבא". גם נציג ישראל לאירוויזיון 2019, קובי מרימי, נבחר בשיטה זהה. מרימי הגיע למקום ה-23 באירוויזיון.

לקראת אירוויזיון 2020 הכריז תאגיד השידור כי הזמר אשר ייצג את ישראל באירוויזיון יבחר שוב באמצעות התוכנית "הכוכב הבא", והשיר ייבחר על בתחרות "השיר הבא לאירוויזיון", עם 4 שירים שאותם תבצע עדן אלנה, המנצחת בתחרות "הכוכב הבא", ומתוכו נקודות השיפוט, הוועדה והצופים יבחרו את השיר לאירוויזיון. קדם האירוויזיון יופק על ידי טדי יזמות והפקות וישודר בערוץ כאן 11. בסיום תחרות נבחר השיר Feker Libi, אולם בהמשך בוטלה תחרות האירוויזיון בעקבות מגפת הקורונה.

בדצמבר 2019 הודיע תאגיד השידור הישראלי כי משנת 2021 ייבחר נציג ישראל באירוויזיון במתכונת קדם-אירוויזיון, שתשודר לראשונה בכאן 11.[5] למרות זאת, הוחלט לאחר ביטול אירוויזיון 2020 כי עדן אלנה תייצג את ישראל באירוויזיון 2021,[6] כך שמתכונת קדם-אירוויזיון למעשה תחזור בשנת 2022, לאחר 9 שנים מאז קיומה לאחרונה.

ב-6 באפריל 2021, תאגיד השידור הישראלי הכריז כי רשת 13 ותוכנית המציאות "אקס פקטור ישראל" ניצחו במכרז לבחירת הנציג לתחרות האירוויזיון. התוכנית תחליף את הכוכב הבא של קשת 12, בתור הקדם הלאומי של ישראל לתחרות. בתוכנית זו נבחר מיכאל בן דוד, שייצג את ישראל באותה שנה והגיע למקום ה-13 בחצי הגמר ולא הופיע בגמר האירוויזיון.

לקראת אירוויזיון 2023 פרסם תאגיד השידור הישראלי קול קורא להגשת הצעות לשיתוף פעולה עם התאגיד לבחירת נציג ישראל לאירוויזיון 2023. מאחר שלא הוגשה אף הצעה, גם לא מצד קשת 12 ורשת 13, ששיתפו פעולה עם התאגיד בשנים שעברו, הודיע התאגיד ב-12 ביוני 2022 כי הנציג הישראלי לאירוויזיון 2023 ייבחר על ידי ועדה פנימית של כאן 11[7]. לבסוף, הוועדה בחרה בזמרת נועה קירל שהגיעה למקום השלישי.

על אף ההצלחתה של קירל, ב-5 ביוני 2023, הוכרז שבחירת הנציג לאירוויזיון 2024, יתקיים באמצעות התוכנית ״הכוכב הבא״ שמשודרת בקשת 12. בתוכנית זו, נבחרה עדן גולן.

Remove ads

הופעות וזמרים בולטים בתחרות

סכם
פרספקטיבה

האמן שהופיע בהכי הרבה תחרויות "קדם-אירוויזיון" הוא צביקה פיק. פיק השתתף לא פחות משבע פעמים בתחרות, אך לא זכה באף אחת מהן. דווקא ב-1998, כשלא התקיים קדם-אירוויזיון (אלא ועדה בחרה את השיר הישראלי), זכה פיק באירוויזיון עצמו, כמלחין השיר "דיווה" של הזמרת דנה אינטרנשיונל (מילים: יואב גינאי). השתתפותו הראשונה של פיק בתחרות הייתה בפסטיבל הזמר והפזמון תשל"ט-1979, עם השיר "אין לי איש מלבדי" (מילים: שמואל קרול), שהיה רחוק שתי נקודות מ"הללויה" (שמרית אור וקובי אושרת) שבמקום הראשון. בשנת 1982 התמודד פיק עם "רומנטיקה" (מילים: יובל דור ועמי מנדלמן, לחן: יובל דור) שהגיע למקום השישי, ב-1986 עם "לילה לילה" (מילים: שמרית אור) שהגיע למקום השביעי, ב-1987 עם "דומינו" (מילים: שמרית אור) שהגיע למקום העשירי, ב-1993 עם "ארטיק קרטיב" (מילים: מירית שם אור) שהגיע למקום השביעי, ב-2005 עם "אור ירח" (מילים: מירית שם אור) שהגיע למקום השלישי, כחלק מהרכב "צביקה פיק וחברים" וב-2006 עם "לפני שנפרדים" (מילים: יואב גינאי) שהגיע למקום הרביעי.

הזמרת ירדנה ארזי הפכה למזוהה במיוחד עם התחרות. זאת, בין היתר, בשל העובדה שהופיעה באירוויזיון יותר מכל ישראלי אחר. בשנת 1976 ייצגה את ישראל בתחרות במסגרת שלישיית שוקולד מנטה מסטיק שנבחרה ללא קדם-אירוויזיון. בהמשך, ב-1979 הנחתה את תחרות האירוויזיון שנערכה בירושלים. הופעתה הראשונה בקדם-אירוויזיון הייתה בשנת 1982 עם השיר "מוזיקה נשארת" (מילים: שמרית אור, לחן: הנרי ברטר) שהגיע למקום השני. שנה מאוחר יותר ביצעה בקדם-האירוויזיון את השיר "שירו שיר אמן" (שכתבה שמרית אור והלחין הנרי ברטר, כמו ב"מוזיקה נשארת".) שהגיע למקום השני בהפרש נקודה אחת בלבד מהשיר הזוכה. שנים לאחר מכן סיפרה ארזי בריאיון לסדרה התיעודית "הרצל פינת רפאלי" שרפי גינת שהיה מפיק הקדם סיפר לה לאחר אותו הערב שהייתה טעות בספירת הקולות בהצבעה והיא זו שהייתה אמורה לזכות במקום הראשון - לא עפרה חזה. ארזי בחרה לשמור מידע זה בסוד. טענתה זו של ארזי מעולם לא אומתה ומעולם לא נבדקה. עפרה חזה הופיעה באירוויזיון באותה שנה ושירה הגיע למקום השני. בשנת 1985 השתתפה ארזי בפעם השלישית בקדם-אירוויזיון עם השיר "עוד נגיע" (מילים: אהוד מנור, לחן: אבי טולדנו) שהגיע למקום השלישי. בשנת 1987 הנחתה את הקדם-אירוויזיון לצד יורם ארבל ובשנת 1988 ערכה הטלוויזיה קדם-אירוויזיון פרטי לארזי, לראשונה בישראל, בו הציגה את השירים "כמו בהתחלה" (מילים: יואב גינאי, לחן: ירון בכר), "קרוב לים" (מילים: רחל שפירא, לחן:יאיר קלינגר), "היא רוקדת" (מילים: אהוד מנור, לחן: קובי אשרת) ו"בן אדם" (מילים: אהוד מנור, לחן: בוריס דימיטשטיין) שזכה במקום הראשון והגיע למקום השביעי באירוויזיון עצמו.

הזמרת פנינה בריק השתתפה בשש תחרויות קדם-אירוויזיון כחלק מהרכבים שונים: "פלפל לבן" (השיר "סאלאם עליכום" ב-1978), "סקסטה" (השיר "נולדתי לשלום" ב-1979, "סינדרלה" בשנת 1981 ו"כן ולאו" שנה אחר כך) וכן בהרכב "ארבע לב אדום" ("הוא יבוא" ב-1985 והשיר "יש" בשנת 1986).

יזהר כהן הוא הזמר היחיד שנשלח לאירוויזיון פעמיים על-סמך זכייה בתחרות מקדימה (אם כי היו מקרים שבהם נשלחו אמנים יותר מפעם אחת לפי החלטה של ועדה) - בפסטיבל הזמר תשל"ח-1978 עם "אבניבי" (אהוד מנור ונורית הירש) שהגיע למקום הראשון באירוויזיון 1978 ובקדם אירוויזיון 1985 עם "עולה עולה" (חמוטל בן זאב וקובי אושרת) שהגיע למקום החמישי באירוויזיון 1985. כהן היה אמור להתמודד עם השיר "עולה עולה" בפסטיגל 1984 (בשם אחר ובמילים אחרות), אולם האמרגן שלמה צח העריך שלשיר יש סיכוי להגיע לאירוויזיון, והוא צדק בהערכתו. בתמורה להסרת השתתפותו, הבטיח כהן למפיק הפסטיגל, מיקי פלד, לקחת חלק בהפקות הקיץ שלו. כהן הופיע עוד שלוש פעמים ב"קדם-אירוויזיון" - ב-1982 עם "אל האור" (שמרית אור וקובי אושרת) שהגיע למקום השביעי, ב-1987 (בדואט עם אחותו, ורדינה כהן) עם "מוזיקה היא נשיקה לנצח" (שכתב דודו ברק וכהן הלחין בעצמו) שהגיע למקום החמישי וב-1996 (בדואט עם הזמר אלון ג'אן, שהתמודד לבדו גם בקדם ב-2001) עם "אלפיים" שהגיע למקום העשירי. ב-1989 הלחין את השיר "שביל הזהב" לאחותו ורדינה, למילותיה של תלמה אליגון רוז.

גם אבי טולדנו רשם נוכחות ערה במסגרת התחרות לאורך שנות השמונים, הן כמבצע והן כמלחין. בשנת 1981 התחרה לראשונה עם השיר "קרנבל" (מילים: שמרית אור) אשר הגיע למקום השלישי. בשנת 1982 זכה עם השיר "הורה" (מילים: יורם טהרלב) ונשלח לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון, שם זכה במקום השני. את שני השירים הללו הוא גם הלחין. בשנת 1983 הלחין את השיר "חי" (מילים: אהוד מנור) שביצעה עפרה חזה. השיר זכה בתחרות הקדם, ונשלח לייצג את ישראל באירוויזיון, שם קטף שוב את המקום השני. בשנת 1985 השיר "עוד נגיע" (מילים: אהוד מנור) בביצועה של ירדנה ארזי, ובלחנו של טולדנו הגיע למקום השלישי במסגרת הקדם, ובשנת 1986 שוב זכה במקום השלישי שיר בלחנו של טולדנו - "לחיים" (מילים: לאה לופנפלד) בביצועו של חיים משה. בשנת 1989 חזר טולדנו אל בימת הקדם-אירוויזיון כמלחין ומבצע השיר "דיינו" (מילים: אהוד מנור) שהגיע למקום השני. בשנת 1991 הלחין את השיר "הבה נגילה גילה" (מילים: דודו ברק) שביצע אורי פיינמן.

אילנה אביטל הופיעה ארבע פעמים ב"קדם-אירוויזיון", אך לא הצליחה להגיע אל בימת האירוויזיון. ב-1983 התמודדה אביטל עם "עוד ועוד" (מילים: יובל דור ושלומית אהרון ולחן של אורי קריב) שהגיע למקום החמישי, ב-1987 עם "די לי די" (מילים: שמרית אור) שהגיע למקום השני, ב-1991 עם "אהבתי האחרונה" (מילים: אהוד מנור) שהגיע למקום התשיעי וב-1996 עם "לס מואה טמה" (מילים: יואב גינאי) שהגיע למקום השביעי. את שלושת השירים האחרונים גם הלחינה בעצמה. ב-1984 התמודדה אביטל בקדם-אירוויזיון הצרפתי, והגיעה למקום השני.

זמרים בולטים נוספים שהתמודדו ב"קדם-אירוויזיון": יגאל בשן (1981, 1982, 1985), לאה לופטין (1981, 1985, 1989 (בשלוש הפעמים עם חלב ודבש), 1992, 1995), שלווה ברטי (1985, 1992, 1995), דורון מזר (1985, 1986, 1993, 1996), זהבה בן (1992, 2005), שלמה גרוניך (1981, 2006), אתי אנקרי (1987), ריקי גל (1983), קורין אלאל (1985), ריטה (1986), בועז שרעבי (1986), דוד ד'אור (1993) ודפנה ארמוני (1981, 2001).

Remove ads

התמודדות עם ירידה בפופולריות הקדם-אירוויזיון

סכם
פרספקטיבה

בשל רצונה של רשות השידור לשקף בתחרות את הגיוון שבתרבות הישראלי השתתפו בקדם אירוויזיון זה לצד זה אמנים ממגוון גדול של גישות וסגנונות מוזיקליים, שבהם זמרים מהשורה הראשונה וגם זמרים ידועים פחות שהתחרות נועדה, בין היתר, להעניק להם הזדמנות להיחשף בפני הציבור. אולם החל ממחצית שנות השמונים החלה להסתמן ירידה איטית בפופולריות של קדם-האירוויזיון, שבאה לידי ביטוי בירידה בנכונותם של זמרים מפורסמים ופופולריים לקחת חלק בתחרות, לעיתים לצדם של אמנים אלמוניים לחלוטין. עם זאת, מדיניותה הלא מוצהרת של רשות השידור לאורך כל השנים הייתה העדפה לכך שהכוכבים הבולטים ביותר של הזמר הישראלי ייצגו את המדינה באירוויזיון.

בשנים 1986 ו-1987 זכו בקדם-אירוויזיון שני צמדים שהורכבו משחקנים (מוטי גלעדי ושרי צוריאל ונתן דטנר ואבי קושניר "הבטלנים", בהתאמה). הארבעה הללו היו אמנם מפורסמים, אך רק כשחקנים ולא כזמרים. עצם השתתפותם, וכל שכן זכייתם, בתחרות נתפשו כעניין מעט היתולי או פארודי, שיש בו פגיעה מסוימת ביוקרת התחרות. בעקבות כך החליטה רשות השידור לנסות לקראת אירוויזיון 1988 שיטת בחירה חדשה. הוחלט כי ירדנה ארזי תייצג את ישראל בתחרות ובידי הציבור הושארה רק בחירת השיר בין מספר שירים שביצעה ארזי במשדר מיוחד ("קדם פרטי"). שיטה זאת נוסתה פעם נוספת כעבור שנתיים ב-1990, הפעם עם ריטה, אך ללא "קדם פרטי", כשוועדה מיוחדת בוחרת בשיר. ארזי וריטה נחשבו לכוכבות גדולות מאוד באותן שנים אך לחובתן נרשמו בשנים שקדמו לכן ניסיונות כושלים לנצח בקדם אירוויזיון.

כשנערך הקדם-אירוויזיון ב-1989 זכה בו הצמד גילי וגלית, שלא רק שלא היה ידוע כלל קודם לכן אלא גם היה נעדר ניסיון בימתי כמעט לחלוטין. הייתה זו הפעם הראשונה שבה זכו בתחרות זמרים אלמוניים, שרובם נותרו אלמונים גם לאחר הזכייה. מאז ולאורך שנות ה-90 ושנות האלפיים נרשמו מספר מקרים כאלו, דבר שפגע ביוקרה של התחרות ובנכונות של זמרים מפורסמים לקחת בה חלק. ב-2002, שנה לאחר זכייתו של הזמר האלמוני טל סונדק בתחרות חזרה רשות השידור לבחירה אד-הוק בזמר פופולרי והפעם נבחרה שרית חדד, שהייתה אז בשיא הקריירה שלה. שנה לאחר מכן נבחר ליאור נרקיס, והפעם שוב נבחר השיר "בקדם פרטי", לראשונה מאז 1988. הבחירה בחדד ונרקיס שיקפה את הנסיקה בפופולריות של המוזיקה המזרחית באותה תקופה.

מאז ועד תחילת שיתוף הפעולה עם "שידורי קשת" ו"טדי" ב-2015, החליפה רשות השידור מדי כמה שנים בין שתי שיטות הבחירה (קדם אירוויזיון ו"קדם פרטי") בהתאם לרצון שלה לאזן בין המדיניות של העדפת זמרים פופולריים לבין הצורך לתת חשיפה למגוון מוזיקלי רחב.

Remove ads

להיטים במקומות האחרונים

ב"קדם-אירוויזיון" התמודדו מספר שירים שהגיעו למקום האחרון או זכו למיקום נמוך בתחרות עצמה, אולם הפכו ללהיטים גדולים לאחר מכן. ב-1983 התמודדה פנינה רוזנבלום עם השיר "תמיד אישה", והגיעה למקום האחרון. במהלך השנים התנגן השיר ברדיו שוב ושוב, ורוזנבלום הוזמנה לתוכניות טלוויזיה רבות לבצע את השיר, כולל בתחרות קדם האירוויזיון של שנת 2011.

ב-1992 התמודד ירון חדד עם "זודיאק" (דודו ברק ויוני רועה) והגיע למקום התשיעי. השיר הפך ללהיט לאחר התחרות.

הלהיט המוכר ביותר שהגיע למקום האחרון (עם נקודה אחת) ב"קדם-אירוויזיון" הוא "הלוואי" (מילים: אהוד מנור) של בעז שרעבי, שהתמודד בקדם אירוויזיון 1986.

Remove ads

ישראל באירוויזיון

סכם
פרספקטיבה
ערך מורחב – ישראל באירוויזיון
מידע נוסף שנה ומקום, ביצוע ...
Remove ads

ראו גם

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
Remove ads

הערות שוליים

Loading content...
Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads