דורון מזר
זמר ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
זמר ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מזר שירת באמצע שנות השבעים בלהקת פיקוד דרום לצד נתן דטנר, נתן נתנזון ואודי בוכמן.
לאחר שהות של מספר שנים בפריז, שם הקליט שירים בצרפתית, חזר מזר לישראל בשנת 1984 ופרץ לראשונה לתודעת הקהל כאשר הקליט גרסה עברית של שמרית אור לשירו של טוטו קוטוניו "L'italiano" ("האיטלקי"), אשר נקראת בעברית "אני חוזר הביתה".
בשנת 1985 השתתף לראשונה בקדם אירוויזיון 1985 עם השיר "ההילולה" (מילים: אילן גולדהירש, לחן: דורון מזר וננסי ברנדס, עיבוד: ננסי ברנדס) שהגיע למקום השביעי בתחרות. בהמשך השנה הוציא את אלבומו הראשון, שנקרא גם הוא "ההילולה", ומלבד "אני חוזר הביתה" בלטו עוד באלבום השירים: "לא מוותר" (גרסה עברית: שמרית אור), "שיר של פעם" (מילים: שמרית אור, לחן: ננסי ברנדס, ו"יפה הלילה" (מילים: חמוטל בן זאב), שהולחן בהשראת המנגינה הצרפתית "Aout" ("אוגוסט") על ידי חברו מתקופת שהותו בפריז, יאיר קלינגר. ננסי ברנדס עיבד והפיק מוזיקלית את שירי האלבום.
בשנת 1986 השתתף בשנית בקדם אירוויזיון 1986 עם השיר "נגני לי בללייקה" (מילים: שמרית אור, לחן ועיבוד: ננסי ברנדס) עמו הגיע למקום השני.
בשנת 1988 הקליט מזר את האלבום "יש לי ים תיכון", ובו שירים שתרגמה שמרית אור ללחנים מאגן הים תיכון, ועיבודים והפקה מוזיקלית של מיקי גבריאלוב. בין השירים הבולטים באלבום נמנו: "כמו שאת" (לחן: ז'אן-ז'אק גולדמן), "שיר הבחורים" (לחן: ארתור גורביץ') שהגיע למקום ה-37 במצעד הפזמונים השנתי תשמ"ח של רשת ג', "ג'מילה" (לחן: סיריל אסוס) והשיר המקורי היחיד באלבום, שנקרא "כי אל אשר תלכי אלך".
ב-1989 יצא בחברת "התקליט" אלבומו הבא "קרוב ללב", מתוכו בלטו השירים "דניאל", "הרקיע השביעי" (מילים: דודו ברק), "פתחתי דלת" שהלחין מזר, "את הכסף", "חרותי" (גרסה עברית: שמרית אור) ושיר הנושא. ירון ניסימוב וברוך פרידלנד עיבדו והפיקו מוזיקלית את האלבום שהיה היחיד של מזר שיצא בשני פורמטים [דרוש מקור] (ב-2003 יצאה גרסת הדיסק לאלבום). ב-1990 יצא מהדורה נוספת של האלבום, בשם "הרקיע השביעי", בעקבות הצלחתו של שיר זה.[דרוש מקור]
בשנת 1992 יצא "עצמך", אלבום האוסף הראשון של מזר, ובו שיריו הבולטים משנות השמונים וכן שירים חדשים, כגון "ילדות גדולות בוכות" (מילים: מאיר גודלברג, לחן: דורון מזר) "עצמך" וכן "זוהר בדשא", שהקליט עם שלווה ברטי ואורי פיינמן עבור מצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג'.
בסוף 1993 הוציא את האלבום "קול", ובו שירים בסגנון להקת ה"Gipsy Kings". בין שירי האלבום בלטו: "ירדנה" (מילים: דודו ברק, לחן: גברי מזור), גרסה עברית לשיר של שארל אזנבור שנקראה "שתי גיטרות" (מילים: דודו טופז), "טוב שצלצלת הבוקר" (מילים: חוה אלברשטיין, לחן: מיקיאגי), "אישה צוענייה" (מילים: שמרית אור, לחן: ננסי ברנדס) ו"ריח וצבע" (מילים: איזי מן, איציק יצקן, לחן: אורי קריב) איתו השתתף בתחרות הקדם אירוויזיון של אותה שנה, ואשר הגיע למקום השני בתחרות. ננסי ברנדס עיבד את שירי האלבום.
את "הקשר הלטיני" שהתאים לסגנונו ברוב אלבומיו המשיך באלבום "חולם על אהבה", שיצא בשנת 1994 וכלל שירים מתורגמים מסדרות הטלנובלה ששודרו בכבלים. את שירי האלבום עיבד שי ברוש. בין שירי האלבום בלטו: "אהבה עיוורת" (שהופיע בסדרה "טופז"), "בואי נאהב" (מהסדרה "אנטונלה"), "שלום לך" (שהופיע בסדרה "סלסטה") וכן הגרסה העברית לשיר האיטלקי "Caruso" של לוצ'אנו פבארוטי ולוצ'ו דאלה, אשר ליווה את כל פרקי הסדרה "קציר החטאים". עוד באותה שנה יצאה הקלטת "ריקודים עם דורון מזר", שכוללת את להיטיו ומותאמת לריקודים.
בשנת 1996 הוציא את האלבום "עד לנקודה", שאת שיריו הלחין מזר בעצמו ועיבד המוזיקאי קן ברג'ס, בעלה של הזמרת נאוה ברוכין. האלבום לא זכה להצלחה. באותה שנה הוא השתתף פעם נוספת בקדם אירוויזיון עם השיר "את אהבתי" והגיע איתו למקום השני.
כעבור שנה הוציא מזר את אלבום האוסף "מסתובב". שנה לאחר מכן, הוציא מזר את האלבום "ויוה", שנקרא על שם הערוץ המשדר אותן.
בשנת 1999 ביצע את ג'ינגל הבחירות של רשימת ישראל אחת.[1]
ב-2001 הוציא מזר את האלבום "לגעת באושר - שירי סלסה וטלנובלות", ובו גרסאות חדשות לשירי הטלנובלות שהקליט. נכללה בו גרסת דאנס לשיר הנושא של הטלנובלה "לגעת באושר" מאותה שנה, אותו הקליטה במקור אילנה אביטל. באותה שנה השתתף בפסטיגל "פלאנובלה של פסטיגל" עם השיר "את האושר שלי" שזכה במקום האחרון אך הפך בהמשך ללהיט.
באוקטובר 2004 הוציא את האלבום "את החברה שלי", שכלל בלדות שקטות לצד שירים במקצב לטיני. איתי זילברשטיין ומאיר עמר ('נערי רפול') עיבדו את שירי האלבום שלא זכה להצלחה. [דרוש מקור]
ב־2010 הוציא את הסינגל "רוצה לרקוד". ביולי אותה שנה הוציא את הסינגל "את מלאך" - גרסה עברית של שירי שמר לשיר של הזמר הרוסי פיליפ קירקורוב. בנובמבר 2011 הוציא מזר את הבלדה הרומנטית "שדרות האהבה", שכתבה עינת הולנדר, הלחין שי רביזדה, ועיבד נדב ביטון. באוקטובר 2012 הוציא את הסינגל "תקבלי אותי", למילים של ארלט ספדיה ולחן ועיבוד של אורי קריב. עוד באותה שנה הוציא את "שנהיה" - שיר דאנס בהפקה אלקטרונית של ערן ברנע ומורן קריב. ב־2013 הוציא את הסינגל "איפה את היום". ביולי 2014 הוציא את הסינגל "אור בקצה המסדרון" למילים של ברוך פרידלנד, ולחן של פרידלנד ומזר עצמו.
בינואר 2015 הוציא את האלבום "רוצה לרקוד" שכלל את הסינגלים שיצאו ב-5 השנים הקודמות.
באפריל 2020, בימי הקורונה, ערך מופעים מול מרפסות בשכונות שונות, בבתי אבות לרווחת הדיירים בימי המגפה[2].
באוגוסט 2021 השתתף בפסטיבל המחול הבינלאומי באשדוד, במופע מחווה לשנסונים הצרפתיים הגדולים יחד עם אילנה אביטל[3].
היה נשוי לקרן. אב לבן, דניאל.[5]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.