Loading AI tools
רבה של בני ברק, ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב משה יהודא ליב לנדא (ט' בתמוז ה'תרצ"ה, 10 ביולי 1935 – כ"ד באדר ב' תשע"ט, 30 במרץ 2019) היה רב העיר בני ברק מטעם העירייה ואב בית דין בעיר. עמד בראש גוף כשרות שהקים אביו, הרב יעקב לנדא, גוף המקובל על רבים בציבור החרדי[1].
 | |
| הרב לנדא, 2006 | |
| לידה |
10 ביולי 1935 ט' בתמוז תרצ"ה רמתיים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
30 במרץ 2019 (בגיל 83) כ"ד באדר ב' תשע"ט בית חולים לניאדו, ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
ישיבת פוניבז' |
| מקום פעילות | בני ברק, ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 30 במרץ 2019 |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| תחומי עיסוק | אב בית דין ורב בבני ברק |
| רבותיו | הרב דוד פוברסקי, הרב ברוך שמעון שניאורסון, הרב שלמה חיים קסלמן |
| תלמידיו | הרב דוד מאיר דרוקמן |
| אב |
יעקב לנדא |
| צאצאים |
יצחק אייזיק לנדא |
| תפקידים נוספים | עמד בראשות מערכת כשרות, ונשיא כולל להוראה ומכון "פעמי יעקב". |
| חתימה |
 |
  | |
נולד ברמתיים לרב יעקב לנדא, שכיהן אז כרב המקומי, ולחיה מינה. אמו הייתה אחות-מאם של הרב אברהם אליהו קפלן. נקרא משה יהודא ליב על שם סבו, רבה של העיירה קורניץ שברוסיה הלבנה. כשנה לאחר לידתו התמנה אביו כרבה של המושבה בני ברק, והמשפחה עברה להתגורר במקום.
למד בישיבת אור ישראל בפתח תקווה, בישיבת פוניבז' בבני ברק, ובישיבת תומכי תמימים בלוד אצל הרב ברוך שמעון שניאורסון והמשפיע הרב שלמה חיים קסלמן. בשנת תשט"ו התמנה לר"מ בישיבת "אחי תמימים" חב"ד בראשון לציון. בי' באלול תשי"ח נישא למרים דויטש מלונדון. בשנת ה'תשכ"ג, על פי הנחיית הרבי מלובביץ', החל לשמש כר"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד, תפקיד שמילא במשך 23 שנה. במקביל סייע לאביו בענייני הרבנות בעיר בני ברק. בשנת תש"ם החל לנהל את מערכת הכשרות בעיר. הרב לנדא שימש גם כנשיא כולל האברכים להוראה ומכון הוצאה לאור "פעמי יעקב".
בכ"ו בשבט ה'תשמ"ו נפטר אביו, ובמהלך הלווייתו הכריז ראש העיר, משה אירנשטיין: "על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודא ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק"[2]. ההכרזה עוררה ויכוח סוער בעיר. הרב אלעזר מנחם שך, מנהיג הציבור הליטאי, התנגד למינויו של הרב לנדא כרב העיר בשל היותו מזוהה עם רבי מנחם מנדל שניאורסון (שהרב שך התנגד לו)[3] ותמך בכך שהרב שמואל הלוי ואזנר, רבה של שכונת "זיכרון מאיר" בעיר, ימונה לתפקיד. הרב וואזנר הודיע כי הוא מקבל את מרותו של הבן כממשיך דרכו של אביו ברבנות העיר[4].
בפועל, חרף תמיכת חלק מקהילות החסידים ברב לנדא, הוא לא מונה לרבנות העיר באופן רשמי מטעם המדינה, אבל קיבל משכורת מהעירייה, היות שהוא היה רב מטעמהּ.
כתגובה למינוי, הקים הרב שך מערכת שחיטה נפרדת ממערך השחיטה העירוני בשם "קהל עדת ישראל" בראשותו של הרב נסים קרליץ. כעבור כחודש מהקמת השחיטה החדשה, ניסה הרב קרליץ להוביל פשרה, לפיה יעמוד בית השחיטה הבני-ברקי תחת סמכות משותפת שלו ושל הרב לנדא. הרב שך התנגד להסכם[דרוש מקור] והוביל להקמתה של מערכת כשרות אלטרנטיבית לציבור הליטאי בשם "שארית ישראל", בראשותו של הרב חיים שאול קרליץ. במהלך כל השנים עד לפטירתו של הרב לנדא, הקפידו בעיתון יתד נאמן להשמיט את השורה "רב אב"ד דבני ברק" מחותמת הכשרות שלו בפרסומות למוצרים[5].
עם זאת, היו רבנים ליטאים שלא תמכו בהקמת כשרות 'שארית ישראל', כמו הרבנים נסים קרליץ, דוב לנדו, דוד פוברסקי וברוך דב פוברסקי. כן פורסם לאחר פטירת הרב לנדא תיעוד של הרב אהרן ליב שטינמן כשהוא אומר שההשגחה שלו טובה, ושהחזון איש סמך עליו[6]. אך למעשה רוב הליטאים תושבי בני ברק וחלק ניכר מהסרים למרותו של הרב שך גם במקומות אחרים, חדלו להשתמש במוצרים עם חותמת הכשרות של הרב לנדא. למרות זאת, המשיך ההכשר להיות מהמובילים בתחום הכשרות, ומוצריו המשיכו לעלות גם על שולחנם של מנהיגים ליטאיים[7].
רוב החצרות החסידיות עמדו לצדו של הרב לנדא, אך למשל בד"ץ מחזיקי הדת של חסידות בעלז העניק הכשר לרשת של קונדיטוריות, שממנה הסיר הרב לנדא את השגחתו. למרות ההתנגדות נותרה השגחתו של הרב לנדא הדומיננטית ביותר ברובן המכריע של חנויות המזון, הירקות והבשר בבני ברק, וגם ועד הכשרות של הבד"ץ של העדה החרדית נהג להימנע ממתן הכשרים לחנויות ומפעלים בתחומי העיר.
הרב לנדא פרסם תקנות כדי לפקח על צביון העיר. יזם את הקמת מערך הפיקוח על המקוואות, על חדרי המחשבים ועל חנויות הבגדים. כך גם היה מפרסם כל שנה קודם פורים קריאה לנשים שלא להסתובב ברחוב בליל פורים, המועד לפורענות. לפני פסח היה מפרסם הוראות והנחיות לקראת החג; כך גם היו מוקדים בעיר של הגעלת כלים בהשגחתו ללא תשלום. תחת סמכותו היה גם תחום העירובין בעיר.
ערך מורחב – הכשר הרב לנדאהרב לנדא המשיך במסורת של אביו שלא לגבות אגרה על נתינת כשרות (מעבר להוצאות המינימליות; שאר ההוצאות ממומנות בידי עיריית בני ברק), וכן שלא לגבות שכר עבור פסיקותיו בדיני תורה.
מערכת הכשרות של הרב לנדא נחשבת לאחת הכשרויות המהודרות. עם החברות הגדולות המשתמשות בכשרותו נמנות החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (יצרנית קוקה-קולה בישראל) וכן חלק ממוצרי המהדרין של גלידות שטראוס (תחום הגלידות שנמכר לחברת יוניליוור; עד תחילת 2010 היה תחום מוצרי החלב של שטראוס גרופ תחת השגחתו[8]). כמו כן מיובא בשר בקר בהשגחתו מחוץ לישראל.
מנגד, בתקופת רבנותו גברה פעילותם של גופי כשרות נוספים בעיר בני ברק, כמו בד"ץ שארית ישראל, בד"ץ מהדרין, בד"ץ בית יוסף ובד"ץ יורה דעה. גם ועד הכשרות של בד"ץ העדה החרדית החל להעניק תעודות כשרות למאפיות ולאולמות בבני ברק.
במסגרת מתן הכשרות לקוקה-קולה נחשף הרב לנדא לרכיבי המשקה, שהחברה מקפידה לשמור על סודיותם[9]. טען שמשקה קוקה-קולה המיוצר באירופה וברשות הפלסטינית בעייתי[10].
![Thumb](#/media/קובץ:מודעת_אבל_על_הרב_לנדא_זצ"ל_מטעם_המועצה_הדתית_בני_ברק.jpeg)
בשבט תשע"ט עבר אירוע מוחי שבעקבותיו אושפז בבית החולים לניאדו ונפטר במוצאי שבת, ליל כ"ד באדר ב' ה'תשע"ט, 30 במרץ 2019[11].
הלווייתו יצאה בליל פטירתו מקריית צאנז בנתניה, שם ספד לו האדמו"ר מצאנז[12]. למחרת יצאה ההלוויה מבית מדרשו בבני ברק. לפני יציאת ההלוויה ראש עיריית בני ברק, אברהם רובינשטיין, הכריז שעל פי בקשתו ינהלו את ענייני הכשרות והדת בעיר בנו, הרב חיים יצחק אייזיק לנדא, בשיתוף פעולה עם הרב שבח צבי רוזנבלט. משם המשיכה ההלוויה לכפר חב"ד ועברה בישיבת תומכי תמימים המרכזית, בה לימד הרב עשרות בשנים, ומשם לירושלים[13]. נטמן בחלקת חב"ד בבית הקברות הר הזיתים סמוך לקבר אביו[14].
אחיו הרב אליהו לנדא הוא מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד.
בניו וחתניו:
| עץ משפחת לנדא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
